*מרכיבים:* – 6 *ביצים* – 80 גרם *אבקת חלבון מי גבינה ללא סוכר* – 2 כפות ממתיק מלאכותי (אריתריטול, או “כמו סוכר”) – 500 גרם *גבינה לבנה 9%* – 250 גרם *שמנת חמוצה* – מעט *תמצית וניל טבעית* (או כל טעם אחר). *תהליך ההכנה:* 1. מקציפים היטב את הביצים לכדי מרקם קצפי. 2. מוסיפים את אבקת החלבון ומערבבים בעדינות. מוסיפים את הממתיק המלאכותי (אריתריטול, כמו סוכר), הגבינה הלבנה והשמנת החמוצה ומערבבים במתינות לכדי תערובת אחידה. 3. מכניסים בתבנית לתנור על
בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו ומצטטים מקורות שונים להוכחת הטיעונים הללו.. האמנם יש בסיס מדעי לטיעונים אלו? האם הימנעות ממוצרי חלב תביא מזור לכולנו מהרשימה הארוכה של מחלות שנקשרו לצריכת חלב ומוצריו?
מבוא מאמר זה מספק סקירה תמציתית ומבוססת מדע של נגיף החצבת, של חיסון ה-MMR וההצדקות המדעיות והאתיות לחיסונים נרחבים. הוא נועד להבהיר תפיסות מוטעות נפוצות, במיוחד לאור ההתפרצויות האחרונות וההיסוס הגובר לגבי חיסונים. בהסתמך על נתונים מדעיים עדכניים ביותר, המאמר מסביר כיצד החיסון פועל, את בטיחותו ואת תפקידו החיוני במניעת מחלות קשות, סיבוכים ומוות. התוכן מיועד לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, למחנכים, לקובעי מדיניות ולציבור הרחב. למי שמעדיף את הסיכום והמסקנות תחילה 1. מחלת החצבת – סקירה קצרה 2. תכשיר החיסון
רדיד אלומיניום נמצא בשימוש נרחב בבישול ואפייה מודרניים. בעוד שהועלו חששות בנוגע לנדידת אלומיניום למזון במהלך בישול בטמפרטורה גבוהה, במיוחד ממחקר משנת 2012, חיוני להעריך את הראיות המדעיות בפועל העומדות מאחורי טענות אלו. סקירה זו בוחנת באופן ביקורתי את הנתונים הרלוונטיים וטוענת כי שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום אינו מהווה סיכון בריאותי בתנאי בישול רגילים. סיכום התגובה לקצרנים: שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום (1-3 פעמים בשבוע) לאפייה או בישול אינו מהווה סכנה בריאותית, במיוחד אם מפחיתים ככל האפשר את המגע הישיר של
האמנם מספיק לאכול שתי מנות דג בשבוע כדי לקבל את המינון האופטימלי של אומגה 3? ניתוח של הנתונים המעשיים בשטח מגלה שאפילו שתי מנות ביום אינן מספיקות לשם כך.
תזונה טבעונית מוקפדת (ללא ביצים וחלב) נבחנת רבות בספרות המדעית, ומתאפיינת בכמויות מספיקות של סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C, ופיטו-מזינים. יחד עם זאת, מחקרים מדגישים את היותה ענייה ברכיבי מזון חיוניים כמו שומן רווי, כולסטרול, חומצת שומן אומגה 3, כמו גם חסרים בויטמין B12, ויטמין D, סידן, אבץ, ועוד. תזונה טבעונית שמתוכננת בצורה גרועה עלולה להוביל לחסרים תזונתיים המונעים את השפעותיה המיטיבות וגורמים לבעיות בריאות חמורות, דבר שניתן למנוע רק באמצעות מזון מועשר מלאכותית או משלימי (תוספי) תזונה.
רבים הפונים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח בויטמינים ומשלימי (תוספי) תזונה שאין עליהם כשרות מפורשת לפסח. מאחר ואינני רב ולא פוסק הלכה, עצתי היא שכל אחד יפנה בשאלה לרב שלו, תוך שהוא מעלה בפני הרב את הנקודות הבאות:
נשאלתי: “איזה סוג של מצות עדיף לאכול בפסח? האם מצות מקמח כוסמין עדיפות על פני מצות מקמח חיטה? האם מצות מקמח שיבולת שועל עדיפות? ידוע שבדגן שבולת שועל אין גלוטן, ויש בעיה הלכתית עם זה. האם יוצאים ידי חובה במצות כאלו שאין בהן גלוטן? – נודה לתשובתך”.
שמענו וקיבלנו שיין עשיר במרכיבי בריאות וכי רצוי לשתות יין מידי יום להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, למניעת ניוון, הזדקנות ואפילו סרטן. לכך יש להוסיף את הלכות ליל הסדר לפיהן יש לצרוך 4 כוסות יין כנגד 4 מאמרי הצלה שעברו קדמונינו בצאתם ממצרים. במענה לפניות רבות, נפרט כאן שוב את עשרת הכללים החשובים ביותר לבחירת וצריכת היין הבריא ביותר…
קישור: מצגת לפסח לאחר לחיצה על המילים “קישור: מצגת לפסח” (בשורה למעלה) המצגת תרד אוטומטית למחשב שלכם לתיקיית Downloads. לחצו פעמיים, במהירות, על שם הקובץ (שמופיע בדרך כלל בקצה העליון או התחתון של המסך) והמצגת תופיע על המסך מוכנה להפעלה. בהצלחה!
מרבים להלל את שמן האגוזים מבלי לדעת שמדובר בשני סוגי שמני אגוזים – האחד טוב והשני הרבה פחות טוב. מדובר בשמן אגוזי לוז ובשמן אגוזי מלך – אלו הם שני שמני אגוזים פופולריים עם הבדלים משמעותיים מבחינת השפעתם על הבריאות. ההבדל העיקרי טמון בהרכב השומנים הקיימים בשני השמנים. בואו נעמיק ביתרונות הבריאותיים שלהם. שמן אגוזי מלך, הידוע גם בשם Walnut oil באנגלית, מכיל למעלה מ-50% מחומצת שומן הנקראת אומגה 6, במיוחד חומצה אלפא-לינולאית. מחקרים רבים הראו שצריכה מופרזת של אומגה
אכן, בשינויים קלים של מרכיבי התפריט, אפשר להכין סופגניות בריאות ולהמשיך ליהנות מחג חנוכה טעים ושמח. פרטים בהמשך…
רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים. אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם. מרכיבי הדבש: על פי נתוני
מדברים רבות על אומגה 3, ועל הצורך בכמות מינימלית של אומגה 3 בתזונה היומיומית. קיימים מקורות צמחיים ומקורות מן החי (דגים בעיקר) – האם יש הבדל מהותי בין שני סוגים אלו ומהי כמות הצריכה היומית המומלצת?
לבקשת רבים מהסטודנטים ומשתתפי הסדנאות, אני מביא בזאת את הרשימה המלאה של שמנים הראויים לבישול, אפייה וטיגון. מה הם הקריטריונים לשמנים כאלו? האם כל שמן יציב בחום יכול להתאים?
מחקרים רבים חוזרים ומוכיחים שצריכה קבועה של ויטמין E עשויה למנוע את מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה וניוון שרירים.
התזונה המערבית איננה מעודדת מספיק צריכת חלבון, אך מחקרים עדכניים מוכיחים כי צריכת חלבון מותאמת למין ולגיל, מספקת הגנה מעולה מפני מחלות ניווניות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ואף מחלות סרטן למיניהן. יתרה מזאת, הוברר גם כי היא משפרת לאין ערוך את תוחלת החיים ואת איכותם!!!
האם רצוי להרבות בשתיית מים בימים שלפני הצום? האם רצוי להימנע מקפה כדי למנוע את כאב הראש האופייני לצום? מה כדאי לאכול במהלך היום שלפני הצום? מה מומלץ לאכול בסעודה מפסקת? כיצד “שוברים” את הצום?
הנה זה קורה שוב: כלי התקשורת חוגגים על הודעה בומבסטית, ומציפים מעל ומעבר את הטיעון התורן נגד אחד מתחליפי הסוכר. האמנם הוכח שאספרטיים, תחליף סוכר נטול קלוריות שמשולב בעיקר במזונות דיאט, גורם סרטן בבני אדם? – בוודאי שלא. אז מה כל הרעש התקשורתי בנושא?
פעמים רבות נשאלתי לגבי הממתיק המלאכותי הוותיק סוכרלוז – האם אין פסול בכך שזהו ממתיק כימי? לאחרונה אף עלתה הטענה שסוכרלוז פוגע בחומר הגנטי של התאים (DNA) ומסרטן. האמנם?
התקשורת חוגגת שוב – “מחקר חדש מוכיח ששימוש בממתיק המלאכותי אריתריטול מגביר היארעות של התקפי לב, אירועים מוחיים ומוות”. מבהיל נכון? – זה בדיוק מה שרוצה התקשורת תאבת הסנסציות – לא את טובת הציבור אלא להיפך. בראיונות השונים בתקשורת מתראיינים גורמים ‘מקצועיים’ שלא קראו מילה אחת מהמחקר הזה וכבר מגזימים בהכללות ובטענות שכל תחליפי הסוכר מסוג סוכרים כוהליים או כימיים אין בהם תועלת אלא סכנה מרובה.
בתיזמון מוזר אך לא מפתיע, יצאו כלי התקשורת בישראל ביום אחד בכותרות מרעישות נגד התה הירוק: “מחקר מדאיג: שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק לכבד” (ישראל היום), “מחקר ישראלי מצא: יותר מדי תה ירוק עלול לגרום נזק משמעותי לכבד” (מעריב). “שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק משמעותי לכבד” (בחדרי חרדים) ועוד ועוד. האמנם?
רבים תוהים, בעיקר בימי החגים, מהם השמנים הטובים והבריאים ביותר לטיגון מזונות ייחודיים לחגים או מזונות אחרים. שני המדדים החשובים ביותר בהקשר לכך הם: א. נקודת העישון של השמן = זוהי הטמפרטורה שבה השמן מתפרק, תופעה שמלווה בפליטת עשן ב. ברמת המרכיב השומני אומגה 6, מרכיב שתוצריו, מעודדים, אלרגיה, דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות. הטבלה המופיעה בקישור הבא מביאה את השמנים הטובים ביותר על פי הקריטריונים הללו. דוגמה חשובה להבדל מהותי בין שני סוגי שמנים = שמן אגוזים: שמן אגוזי מלך,
2020-RAMAT-Low Carbs Exchange Foods Table
להלן רשימה מקוצרת של מחקרים השוואתיים שניסו להאשים את אספרטיים בתחלואת סרטן מסוגים שונים, אבל מתברר שזרעו בילבול והופרכו בצורה תכליתית ביותר.
מה היא התועלת שבאכילת ביצים והאם עודף הכולסטרול שבהן אינו גורם למחלות לב?
שוב ושוב פונים אליי צופים ומאזינים להרצאותיי בשאלה, כיצד ייתכן שהפחמימות הן האשמות בשיבוש שומנים הדם, שהרי למדו תמיד שהפחמימות אשמות בשיבוש סוכר הדם? ותשובתי נותרה כפי שהייתה בעשור השנים האחרונות – עודפי הפחמימות בתזונה המערבית הם הם האשמים בכל תסמיני התנגודת לאינסולין (טרום סוכרת), הסוכרת, שיבוש שומני הדם (היפרליפידמיה), טרשת העורקים ומחלות הלב וכלי הדם.
אנשי מקצוע וכלי התקשורת בישראל חוזרים ומזכירים: “מדענים ישראלים גילו: תחליפי הסוכר גורמים דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת” ובאותה תרועה רמה הם מתריעים: “תחליפי הסוכר פוגעים בתקשורת בין חיידקי המעיים (הטובים)”. או: “חשבתם שתילחמו במשקל בעזרת ממתיקים מלאכותיים? שההמבורגר ישמין פחות עם משקה דיאטטי לידו? – תשכחו מזה!!!”
מגיפת הקורונה דורשת מאיתנו לשנות הרגלים בכל התחומים ובפרט בתחום התזונה והבריאות לחיזוק מערכות הגוף. הקורס במתכונתו החדשה יכלול עדכונים רבים בהשוואה לשנים קודמות וגם הרצאות מקיפות על מגיפת הקורונה, חיזוק מערכת החיסון, חשיבות החיסונים, עדכונים לגבי הווריאנטים השונים, ודיונים על תובנות עתידיות בקשר למגיפת הקורונה ולמגפות נגיפיות עתידיות.
בעקבות שאלות חוזרות ונישנות לגבי תכונות הבריאות של האתרוג והאם כדאי להכין מרקחות בריאות ממנו, אני מביא כאן את האזהרה שפירסמתי בפורומים שונים בקשר להכנת מרקחות מאתרוגים ששימשו למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות:
הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.
למרות ההתרעות הרבות שלנו, אנו ממשיכים להתקל בשטף בלתי פוסק של כתבות ”מדעיות” המתיימרות להוכיח כי הממתיק הצמחי ”הטבעי” סטיביה עדיף על פני כל הממתיקים המלאכותיים ”הכימיים”. יתרה מזאת, משרד הבריאות התיר את השימוש בסטיביה. האם טעיתי כאשר פסלתי את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף לסוכר? – המשיכו לקרוא והפנימו…
אנו עדים למגמה דוהרת בה רופאים ודיאטנים רבים גוזרים על מטופליהם להימנע לחלוטין ממלח כצעד ‘חשוב’ להגנה מפני יתר לחץ דם ו/או מפני מחלות לב וכלי דם. האמנם כל המפחית בצריכת מלח ‘הרי זה משובח’?
בשנים האחרונות חוזרים מחקרים ומוכיחים כי צריכה קבועה של כולסטרול בתזונה לא גורמת לעליה ברמת הכולסטרול בדם, איננה מגבירה טרשת עורקים ולא גורמת לעליה בסיכון למחלות לב…
קוראים רבים פנו אלינו בעבר בשאלה האם שמן הדקלים, שמופיע במרכולים לקראת פסח, הינו ראוי למאכל והאם הוא מתאים לבישול, אפייה ו/או טיגון? התשובה המפורטת מופיעה כאן שוב תוך דגש שהשמן בריא בכל ימות השנה ולא רק בחג הפסח.
אחת לכמה חודשים יוצאים אמצעי התקשורת במחול שדים סביב התה הירוק. לדבריהם: “מדעני ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי – ממ”ת) קבעו כי אין תועלת רפואית מוכחת קלינית בצריכת תה ירוק”. כרגיל, אמצעי התקשורת תאבי הסנסציות לוקחים גרעין של מידע נכון ובונים עליו תילי תילים של גוזמאות וכל זאת כדי לגרות את סקרנותו של צרכן התקשורת הפסיבי.
מי הם הסוכרים ותחליפי הסוכר המותרים לשימוש לחולי סוכרת?
האם דבש תמרים, ‘סילן תמרים’, מומלץ כתחליף לסוכר, לכל אדם ולחולי סוכרת? – בשל הפניות הרבות בנושא זה, אני מביא כאן את התשובה החד משמעית…
לכולנו מוכרת ההמלצה הקלאסית להרבות באכילת ירקות ממינים ומסוגים שונים. האם ישנם ירקות / פירות אשר עליהם ניתן לומר שהם המובילים ביותר בתכולת מזינים רפואיים?
בעידן בו רבים נוהים אחרי פירסומות המוכרות תכשירים נוגדי חימצון שבעזרתם נוכל להישאר צעירים לנצח, קיימת נטיה לשכוח את הויטמין או קבוצת הויטמינים אשר חשיבותם עולה על זו של נוגדי חימצון במניעת ניוון תאים ורקמות.
התשובה: אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך…
השעורה נחשבת לאחד מן הגידולים התרבותיים העתיקים ביותר ויתכן שהפיכתה לדגן מתורבת, קדם אף לזה של החיטה. השעורה הינה דגן קדמון הידוע עוד מימי המקרא[1] והיא גם נִמְנֵית עם שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. בתקופת המקרא הרבו לגדל שעורים והיא נזכרת במקרא 32 פעמים.
על השעורה ועל תכונות הבריאות המופלאות שלה כתבתי גם בספרי ‘רפואת הרמב”ם במבחן המדע בן זמננו’, נספח שלישי, וגם כאן באתר תחת הכותרת “תכונות הבריאות של השעורה“. לאחרונה הבאנו בפניכם את הבשורה שחברת “המקור-מזון בריא פלוס” הצליחה לייצר ולשווק לקהל הרחב לחם בריאות מקמח שעורים ייחודי, לחם רך, תפוח ואוורירי, טעים ומתחרה באיכויותיו גם בלחם חיטה וגם בלחמים מדגנים אחרים.
בעבר חזרתי וקראתי לציבור מקבלי החיסונים להשתדל ולשפר את יעילות החיסון ולמנוע את תופעות הלוואי שלו, על ידי הגברת הצריכה של חלבונים בתזונה. הדרך היעילה והקלה ביותר לעשות זאת היא על ידי צריכת חלבון נקי ממקור כמו אבקת חלבון מי גבינה.
בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של “הרב” אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה “סופנית חשוכת מרפא” (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו…
המידע שלפניכם מיועד לאלה שטרם התחסנו, או כאלה שקיבלו כבר מנת חיסון ראשונה, וגם לאלה שעומדים לקבל או קיבלו כבר את המנה השנייה. טיפים חשובים לעבור את החיסון במינימום של תופעות לוואי ובמקסימום של יצירת נוגדנים נגד נגיף הקורונה.
ת צ ה י ר אני החתום מטה, חיים בן ר’ משה גמליאל, מצהיר בזאת כי אין שום גורם שמממן את פעילותי המדעית ומעולם לא קיבלתי אפילו לא אגורה אחת מיצרניות תרופות, מגורמים מסחריים כלשהם, מגורמים מוסדיים כלשהם או מאף אדם בתבל. עבור הרצאותיי אני מקבל שכר מרצה צנוע וזהו בעצם עיקר פרנסתי.
רבים הספיקו לקרוא את הפוסט של הרופאה ההמטולוגית שמערערת על הנחיצות של החיסון, תוך שימוש בשורה של טיעונים כביכול מדעיים מופרכים. בדיקה קלה מגלה שהטיעונים הללו רחוקים מאד מן האמת המדעית כפי שהיא מוכרת למומחים באימונולוגיה. אנו מכבדים דעתו של כל אדם, אבל לא כאשר היא מבוססת על מידע שגוי במעטה מדעי…
ונתחיל בבשורות טובות: בעת כתיבת שורות אלו מתברר שבמהלך השבת (12 בדצמבר 2020) אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את החיסון נגד קורונה שפותח ע”י חברת פייזר עם השותפה הגרמנית חברת BioNTech לאחר שבחן את תוצאות השלב השלישי של ניסויי החיסונים הללו[1] –
רבים פונים אלי בחרדה ממש – “אנו קוראים דברים איומים נגד החיסון לקורונה – מהי עמדתך? האם אתה ממליץ להתחסן?” והתשובה הברורה שלי היא: “בהחלט ממליץ להתחסן ואני מתכוון להיות בין הראשונים להתחסן בעיקר משום שכאיש מדע אני יודע בוודאות שאין כל אמת בשקרים המגמתיים, או בפרשנויות השליליות המגמתיות לעובדות, שמופצים ברשת בנושא זה”.
שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסונים אחרים? והשנה שאלת השאלות – האם להתחסן בתקופת הקורונה? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלן
כולנו ממתינים בחוסר סבלנות לבשורה שהנה סוף סוף נמצא החיסון נגד נגיף הקורונה, אך הבשורה מתמהמהת. בכתבה שהתפרסמה ב”בוסתן – מגזין טבע ובריאות למשפחה” הצעתי דרך מדעית ייחודית להתחסן מפני נזקי הנגיף עוד לפני שיגיע החיסון… (לחצו על הקישור הבא לכניסה לכתבה)…
האמת היא שנראה שכולם כבר יודעים הכל על הקורונה, אבל אני עדיין מקבל עשרות פניות ובקשות שאביע את דעתי על הקורונה ובעיקר מה ניתן לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון ולהתגונן מפני הנגיף “הנורא”. תרשו לי להסתמך על המומחיות שלי בווירולוגיה ועל מומחים שונים בעולם איתם אני שומר על קשר, כדי לציין שנגיף הקורונה בכלל לא נורא בהשוואה לנגיפים אחרים ומחוללי מחלות אשר עשו שמות באוכלוסיית העולם. הבעיה היחידה איתו היא שהוא “חדש” ולא היה מוכר ולא הספיקו להיערך לקראתו
מאז ומתמיד ידענו שנבראנו עם מערכות גוף חכמות כמו המוח ומערכת העצבים, המערכת שמייצרת הורמונים ומערכת החיסון שמגנה עלינו בכל שבריר של שנייה מחיינו. רק לאחרונה למדנו ששלושת המערכות הללו תלויות זו בזו ומגיבות זו לזו. עם פרוץ מגיפת נגיף הקורונה חזרנו לשאלה מדוע מערכת החיסון שלנו עם שתי המערכות המחזקות אותה אינה מצליחה לשמור עלינו מפני אוייב מיקרוסקופי בלתי נראה שמפיל בנו חללים. במאמר הבא, על שני חלקיו, נביא את סיכומי המדע לגבי עשרת העקרונות החשובים ביותר לתחזוקת ולחיזוק
בחלק הראשון סיכמנו את כללי התזונה החשובים ביותר לחיזוק מערכת החיסון. כמו כן הזכרנו את השינויים הנדרשים באורחות החיים, כולל הרגלים שונים, בהם יש להתמקד כדי להבטיח פעילות מיטבית של כל רכיבי מערכת החיסון…
להתחסן או לא? – בוודאי שכן ! כמו בכל עונת חורף אני מוצף במאות פניות מצד הסטודנטים שלי וקהל מאזיניי בשאלה אם להתחסן השנה נגד מחלת השפעת. מאות פעמים עניתי לפונים אליי בתשובה חד משמעית – בוודאי שלהתחסן, ללא צל של ספק.
ארץ ישראל השתבחה בשבעה מינים – אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.” (דברים, ח’, ז’–ח’). האם מינים אלו הם סמלים בלבד או שיש להם גם ערך רפואי – השוואה בין העבר וההווה? על כך תוכלו לשמוע בראיון שנתתי ברשת מורשת…
לדאבוננו, הוספת סימון שלילי על מוצרים עתירי שומן רווי, סוכר, מלח וסימון חיובי על מוצרים מקמח מלא, מנציחה את הטעויות של תזונת העבר ובמקום לקדם את הבריאות שלנו, היא תגרום לצרכנים, גדולים כקטנים, לעשות בחירות לא נכונות ובמקום מניעה של מחלות ניוויות היא דווקא תוביל לדהירה חמורה בתחלואה ובעיקר להגברת ההשמנה, הסוכרת והמחלות הניווניות מהסיבות שיפורטו להלן.
בשנת 2014 פרצה “מלחמת עולם” סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח’ פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא.
רבים פונים בשאלה האם לחסן את ילדיהם פעם נוספת בחיסון נגד הפוליו בגיל 7 שנים, לפי תוכנית משרד הבריאות, לאור העובדה שכל הילדים חוסנו כברבתקופת הינקות נגד הנגיף? התשובה לכך צריכה להיות תכליתית: כן, בהחלט לשוב ולחסן אם זוהי ההמלצה של הרופא המטפל!!!
שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסון לפוליו? האמנם תכשיר החיסון מכיל חומרי רעל? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלןj
בעבר הבאנו סיכומי מחקרים המוכיחים שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן קשורה לירידה בסיכון לסוכרת. לאחרונה פירסם העיתון המדעי היוקרתי LANCET עוד מאמר מפתח ובו פסיקה חד משמעית שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן מורידה את התחלואה במחלות לב וכלי דם וגם את התמותה ממחלות אלו, כפי שנבדק במחקר ענק שהקיף 21 מדינות בעולם. אט אט מתגלה שכל המיתוסים נגד החלב מתנפצים אחד לאחד.
האם נפסיק לאכול ביצים ובשר? האם הגיע רגע האמת ועל כולנו להפוך לטבעונים?
עובדה לא ידועה: הרעש התקשורתי לא נגרם מכך שהפרופסורית Karin Michels הציגה עבודות מחקר מדעיות שמוכיחות חד משמעית שאנשים שצרכו שמן קוקוס הורעלו. מדובר בהרצאה מגמתית שניתנה בחודש יולי ש.ז. בכנס בגרמניה, בשפה הגרמנית, ואיכשהו ההרצאה הזו חדרה ליוטיוב ושם קיבלה כמיליון חשיפות ועוררה תהודה תקשורתית נרחבת….
עוד נוקאאוט אחד ל”תוספי התזונה”? – מן התקשורת: מחקרים מוכיחים שויטמין D וסידן אינם מונעים שברים בעצמות. האם נפסיק לקחת ”תוספים” אלה? או אולי נלמד את החוקרים איך מבצעים מחקר מדעי?
אני נדהם כל פעם מחדש כאשר בהרצאות שלי קופץ מישהו כנשוך נחש וזורק משהו כמו: “אבל במחקר סין הוכח…”. נדהם, כי אני סבור לתומי שכבר מזמן אבד הכלח על ‘מחקר סין’ וכי כל בר אוריין כבר יודע זאת. מסתבר שאני טועה ויש בינינו אנשים שהמסר המדעי הברור טרם הגיע אליהם, יש בקרבנו אנשים שאינם יודעים ש’מחקר סין’ הוא לא יותר מאשר דוגמה לשיבוש המדע בשם הדת, והפעם בשם דת הטבעונות.
לעיתים קרובות אנו קוראים במרשתת שהפרדת מזונות תורמת לבריאותנו. האמנם רצוי לעשות הפרדת מזונות ולאכול מזונות עשירים בחלבונים בארוחה נפרדת ממזונות עשירים בפחמימות? האם עדיף לאכול ארוחה עתירת חלבון בנפרד מארוחה עתירת פחמימות ועמילנים?
אכן, יכול להיות דבר כזה, בעיקר אם נקפיד מאד למלא אחר ההוראות – טיפים למנגל ‘בריא’, לפסח, ליום העצמאות ול”ג בעומר!!
בשנים האחרונות מרבים להלל ולשבח את המרכיב האנטי-סרטני לייקופן המצוי בעגבניות. האם כדאי לרכוש כמוסות של החומר לייקופן או שאפשר להסתפק בצריכת עגבניות?
גם עיריית ניו-יורק מצטרפת למלחמת החורמה נגד חומצות השומן מסוג טרנס – המרכיב העיקרי של המרגרינה והשמנים הצמחיים המוקשים. מתי נזכה לראות תגובה דומה של ראשי מערכת הבריאות בישראל? מתי יצהירו אלה שהחמאה תמיד טובה יותר מן המרגרינה הצמחית עתירת שומני הטרנס? (נא עיינו גם בכתבה במדור “חדשות הרפואה המונעת”).
© שוב ושוב חוזרת השאלה מה עדיף להגנה על כלי הדם ולאיזון שומני הדם – משלימי (תוספי) תזונה או תרופות כדוגמת הסטטינים? האם נכונה הטענה כי משלימי התזונה ונוגדי חימצון אינם מונעים מחלות לב וכלי דם כפי שמצליחים הסטטינים?
האם צריכת הסלק האדום יכולה לעזור ליצירת דם אצל הסובלים מאנמיה?
רבים המחקרים המאשרים את הפעילויות הרפואיות של שמן הזית. בציבור רווחת הדיעה כי כל תכונות המרפא של שמן הזית באות לו בגלל המרכיבים האופייניים לעץ הזית. מסתבר כי לשמן עצמו, ובעיקר לחומצת הזית שבו (אומגה 9= חומצה אולאית) יש השפעה עצמאית מיטיבה על רמת הכולסטרול בדם, ועל מחלות לב וכלי דם… קראו בהמשך גם על תקנים ואיכויות שמני הזית בישראל.
הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.
ביום ה- 16 למרץ 2015, פרסם JAMA, כתב העת המדעי של ארגון הרופאים האמריקאי, מאמר סוקר מקיף ובו נקבע שתוספת ויטמין D איננה מועילה לטיפול ביתר לחץ הדם של מטופלים שנבדו במחקרים רבים ומקיפים. האם הגיע הזמן להפסיק את הצריכה של ויטמין D ?
שמחים לבשר שהספר ‘רפואת הרמב”ם במבחן המדע בן זמננו’ הופיע ונמצא למכירה.
ככל שחולף הזמן, מתרבים הדיווחים של מחקרים מדעיים אמינים הקובעים כי מתן השלמות תזונה כמו כרום וביוטין לחולי סוכרת מביא לשיפור ניכר ברמות הסוכר ושומני הדם שלהם. מחקרים אלה מאשרים שוב ושוב שהשלמות התזונה האלה צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הטיפול הניתן כיום לחולי סוכרת.
בשנים האחרונות הולכות ומתרבות ההוכחות לתכונות המרפא של התה הירוק. לאלה מאיתנו שסוברים בטעות שהתה הירוק מכיל קפאין וחומרים אחרים מגבירי לחץ דם, הנה הוכחה נוספת לכך שמרכיבי התה הירוק מונעים הופעת יתר לחץ דם ע”י שיפור האלסטיות של כלי הדם…
לאחרונה התבשרנו על עוד ‘מחקר חדש’ הקורא לתת תרופות מסוג סטטינים גם לאנשים בריאים, בטענה שהוכח ”כי תרופות הסטטינים להורדת הכולסטרול עשויות למנוע התקפי לב ושבץ גם בקרב אנשים שאינם סובלים ממחלות הלב וכלי הדם”. האם נתחיל כולנו לקחת סטטינים? האם יש הצדקה להפוך עוד מליארדי ‘בריאים’ ל’פציאנטים’ של חברות התרופות?
רוצים עוד הוכחה שויטמינים הינם פעילים ויעילים? – ויטמין B3 הינו חיוני ביותר לחילוף החומרים של השומנים והוא מתגלה כתכשיר טוב לא פחות מתרופות שונות לאיזון רמות הכולסטרול והטריגליצרידים בדם…
לאחרונה, כמו בעבר, הופצצנו ע”י כל ערוצי התקשורת האלקטרונית והכתובה בידיעה ”המהממת” שמחקר ”חדש” הוכיח שוב שויטמינים לא מאריכים חיים, אולי אפילו מקצרים אותם. האם הגיע הזמן להפסיק לקחת ויטמינים והשלמות תזונה?
עוזרת המחקר הראשית של מכוני רות”ם, הגב’ חיה בר עוז ז”ל, נפטרה בטרם עת. להלן תמצית ההספד שנשאתי לפני קבורתה, ובו רק מעט מזעיר מפועלה הרב בשנים האחרונות.
מחקר שבדק את כלי הדם של כ- 400 קרבנות תאונות דרכים גילה נוכחות של טרשת עורקים גם אצל צעירים בני 16. מה גורם לצעירים לפתח טרשת עורקים בגיל כל כך צעיר?
מידי פעם מופיעות כתבות המצטטות מחקרים הטוענים שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעי. האם נפסיק לאכול מזונות עתירי סיבים תזונתיים?
שאלה שהופנתה ע”י סטודנט: “לאחרונה שמעתי מפרופסור לרפואה טבעית שהתראיין בטלויזיה כי סוכר נבאט מותר לאנשים הסובלים מסוכרת. הוא גם אמר שם שקמח חיטה שנטחן בריחיים מותר לחולי סוכרת זאת מאחר וגם הנבאט וגם קמח חיטה כזה אינם מעלים את רמת הסוכר בדם. האם גם אני כחולה סוכרת יכול להשתמש במוצרים כאלה ללא חשש?”
תנגודת לאינסולין מתגלה כמחלת חברת השפע, אך הרופאים אינם יודעים לטפל בה ביעילות. השלמות התזונה הינן המפתח למלחמה במחלה זו, וכרום הינו המינרל הבולט ביותר ביכולותיו למגר אותה. כל עוד לא תכיר בכך הרפואה הקונבנציונלית, לא תעצר מגיפת התנגודת לאינסולין.
הבילבול חוגג – מדי יום מופיעים בכלי התקשורת טיפים והמלצות על תזונה נכונה, כאשר טיפ אחד סותר את משנהו והמלצה אחת קובעת את ההיפך מקודמתה. לפניכם הכללים העדכניים ביותר לתזונה נכונה למניעת המחלות הניווניות של שנות ה- 2000.
מחקרים ממשיכים להוכיח כי לצריכת קפה יש יתרונות בריאותיים משמעותיים. לאחר שהתבשרנו שצריכת קפה מפחיתה את הסיכון למחלות ניווניות של המוח כמו פרקינסון ואלצהיימר, באים מחקרים נוספים ומוכיחים כי הקפה מפחית את הסיכון לתמותה ממחלות לב.
האם ישנם מזונות ממקור צמחי המכילים ויטמין B12?
אילו מזונות עשירים בכולסטרול ובאילו מזונות אין הוא נמצא?
האם בהכנת המזונות במטבח על-ידי בישול, אפייה, טיגון ובתהליכי התעשייה נהרסים הויטמינים?
האם הכולסטרול או המזונות העשירים בו עלולים לגרום למחלות לב ועורקי הדם?
לאחרונה התקשרה אלי סטודנטית בשאלה האם זה נכון שאני ממליץ על אדם מסויים כמטפל אלטרנטיבי. נאלמתי דום כאשר הזכירה את שמו, זאת מאחר ואכן, בעבר הרחוק המלצתי עליו בטעות ומאז אני מנסה בכל דרך למחוק את ההמלצה הזו, ללא הועיל.
במאמרים נגד ויטמינים שממשיכים לשטוף את כל כלי התקשורת ומעוררים פאניקה אצל רבים המשתמשים באופן קבוע בתכשירי ויטמין E, מופיעות קביעות אבסורדיות על כך שויטמין E יותר מסוכן מאשר עוזר. עוד דוגמא לבורות התקשורת והתגייסותה המחפירה לטובת חברות התרופות.
האם גרעיני שומשום שלמים טובים כמו טחונים?
האם שתיית מים בשעת הארוחה מפריעה לעיכול?
האם מותר לשתות מים אחרי אכילת פירות?
האם מלח-ים (sea-salt) בריא יותר מאשר מלח שולחן רגיל?
האם הפירות והירקות, המרוססים במשמידי חרקים, עלולים להזיק לבריאות?
האם המלח מזיק לבריאות?
מה ערכם התזונתי של הנבטים?
האם חלבוני הסויה יכולים לשמש תחליף לחלבונים שמקורם מן החי?
האם הסוכר החום יותר בריא לאכילה מאשר הסוכר הלבן?
האם הסוכר שבחרובים נסבל על-ידי חולי סוכרת?
האם אכילת מזונות העשירים בעמילן עם פירות חומציים גורמות לתסיסה?
מה הם גורמי הסיכון למחלות לב ולהסתיידות העורקים?
האם תוצאות מחקר מחלות בבעלי חיים מתאימות גם לאדם?
מהי מחלת הפול ומי סובל ממנה?
האם יש למולסה ערך תזונתי ורפואי מיוחד?
האם יש מזונות היכולים להגביר את יעילותו של המוח?
האם למזונות המשומרים בפחיות מוסיפים חומרים כימיים משמרים והאם הויטמינים שבמזונות אלה נהרסים בתהליך הכנתם?
האם המזונות שהצמחונים קוראים להם “אורגניים” או “טבעיים” הם בעלי ערך תזונתי גבוה יותר ובריאים יותר?
האם המזונות הטבעיים בריאים יותר מאשר אלה המעובדים?
האם תהליכי הכנת המזונות ושמירתם במטבח או בתעשייה הורסים את רוב יסודות התזונה שבהם?
האם על-ידי הבישול מאבד המזון את ערכו התזונתי?
האם על-ידי קליית השומשום להכנת הטחינה ותהליך החימום ליצירת החלבה, נהרסים הויטמינים ויסודות תזונה אחרים שבהם?
האם יש מזונות היכולים להגביר את הכושר הגופני?
האם יש הבדל בין הלחם הכהה ללחם הלבן מבחינת ערכם התזונתי ומספר הקלוריות שהם מספקים?
מהי השפעתה של התזונה על מבנה הגוף, והאם אפשר לדעת מהי התזונה של האדם ושל בעלי-החיים, לפי מבנה הגוף או מערכת העיכול?
האם תרגילי התעמלות הכרחיים אף לאנשים רזים?
האם עודף של ויטמינים עוזר בריפוי?
האם יש הבדל בין השפעתם של הויטמינים שבמזון לבין אלה המוכנים באופן מלאכותי?
האם נכונה הדעה ששבעה זיתים שווים בערכם התזונתי לביצה?
האם יש לחומץ תפוחי עץ הסגולות הרפואיות הרבות שמייחסים לו?
האם החומציות בגוף גדלה כתוצאה מאכילת פירות חמוצים?
האם נכונה הדעה שחלב וגבינה גורמים לעצירות?
האם דבש מלכות יכול להחזיר את הנעורים ולרפא מחלות שונות?
מה הם הרגלי האכילה המומלצים בתזונה נכונה?
מהו תפקידן של בלוטות ההפרשה הפנימית?
האם אכילת בשר גורמת להרעלה?
האם אפשר למנוע יצירת גזים?
האם אכילת גזר או מיץ גזר מספקת את כל הצריכה בויטמין A (רטינול)?
מה חשיבותם של אבות המזון בתפריט היומי?
מהי אומגה 6?
במה ערכו התזונתי של אורז חום גבוה יותר בהשוואה לאורז לבן?
האם הבישול בכלי אלומיניום מזיק לבריאות?
האם נכונה הדעה, שלארוחת בוקר יש חשיבות מיוחדת?
האם רצויה אכילת אשכולית במקום ארוחת בוקר?
האם רצוי לקלות את הבוטנים לפני האכילה?
מה הם המזונות ממקור צמחי העשירים ביותר בברזל?
האם נכונה הדעה שיוגורט ולבן עשויים להאריך את החיים ולעשות את האדם צעיר יותר?
