מה הם המחקרים שהביאו לחשש שמא אספרטיים מסרטן?

להלן רשימה מקוצרת של מחקרים השוואתיים שניסו להאשים את אספרטיים בתחלואת סרטן מסוגים שונים, אבל מתברר שזרעו בילבול והופרכו בצורה תכליתית ביותר.

הבאתי כאן רק דוגמאות לסרטן, אבל את אספרטיים האשימו בעוד עשרות תחלואים וסימפטומים שונים, על ידי שיטות מחקר נחותות אלה, ללא הוכחות מדעיות התערבותיות – כי אין כלום ולא היה כלום!!!  ראו גם תגובות שלי על תחליפי סוכר אחרים, כפי שפורסמו באתר רות"ם מכוני מחקר והוראה.

אספרטיים, ממתיק מלאכותי הנפוץ כתחליף סוכר במוצרי מזון ומשקאות שונים, היה נושא למחלוקת בנוגע לקשרים לכאורה שלו לסרטן. במהלך השנים, הועלו מספר טיעונים המנסים לקבוע שאספרטיים חשוד כגורם לסרטן. עם זאת, סוכנויות מחקר ורגולציה נרחבות ברחבי העולם ביטלו את הטיעונים הללו בעקביות. להלן סקירה כללית של כמה מהטיעונים הקודמים וכיצד הן הופרכו  (ראו רשימת מקורות מקוצרת בסוף המאמר):

 

  1. טיעון: אספרטיים גורם לסרטן המוח.

 הפרכה: מחקרים רבים נערכו כדי לחקור את הקשר הפוטנציאלי בין אספרטיים לסרטן המוח. הקונצנזוס המכריע בקרב ארגונים מדעיים בעלי מוניטין, כמו מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA), וארגון הבריאות העולמי (WHO), היא שאין ראיות התומכות בטיעון זה. סקירות מקיפות מרובות של הספרות המדעית לא מצאו קשר עקבי בין צריכת אספרטיים וסרטן המוח.

 

  1. טיעון: אספרטיים מוביל ללימפומה וללוקמיה.

הפרכה: בדומה לטיעון בנוגע לסרטן המוח, מחקר מקיף וסקירות מקיפות לא הצליחו לבסס כל קשר סיבתי בין צריכת אספרטיים לבין לימפומה או לוקמיה. גופים רגולטוריים וארגונים מדעיים ברחבי העולם, כולל ה-FDA, EFSA ו-WHO, אישרו שוב ושוב את הבטיחות של אספרטיים ברמות הצריכה היומיות המקובלות.

 

  1. טיעון: אספרטיים גורם לסרטן שלפוחית השתן.

הפרכה: מחקרים שבדקו את הקשר הפוטנציאלי בין אספרטיים לסרטן שלפוחית השתן לא סיפקו כל ראיה משכנעת שתתמוך בטיעון זה. מחקרים רבים בקנה מידה גדול, כולל מחקר בבני אדם ובעלי חיים, לא הראו בעקביות שום קשר בין צריכת אספרטיים לסיכון מוגבר לסרטן שלפוחית השתן. הרשויות המדעיות ממשיכות להגיע למסקנה כי אספרטיים בטוח לצריכה.

 

  1. טיעון: אספרטיים גורם לסרטן השד.

הפרכה: חקירות מדעיות שונות חקרו את הקשר הפוטנציאלי בין אספרטיים לסרטן השד. מחקר מקיף, כולל מחקרים אפידמיולוגיים וניסויים בבעלי חיים, לא הצליח להוכיח כל קשר סיבתי בין צריכת אספרטיים לסיכון מוגבר לסרטן השד. סוכנויות רגולטוריות וגופים מדעיים ברחבי העולם, כמו ה-FDA וה-WHO, העריכו את הראיות הזמינות ואישרו באופן עקבי את בטיחותו של אספרטיים.

 

חשוב לציין כי הטיעונים שהוזכרו לעיל נבחנו והופרכו ביסודיות על ידי סוכנויות רגולטוריות, ארגונים מדעיים ומחקר מקיף. אספרטיים עבר בדיקות קפדניות על ידי רשויות בריאות רבות ברחבי העולם. סוכנויות אלו קבעו כי אספרטיים בטוח לצריכה במסגרת רמות הצריכה היומיות המקובלות שנקבעו על פי הנחיות רגולטוריות.

 

בסיכום:  אספרטיים נחקר ביסודיות במשך עשרות שנים, באלפי מחקרים ובדיקות וגם על ידי צריכה של מיליארדי אנשים ברחבי העולם וחרף כל המאמצים של גופים ואירגונים שונים להפליל אותו, התברר שאין כל ביסוס להאשמות נגדו.  להיפך, מציינים את תרומתו להפחתת מחלות מטבוליות ועוד.  לכן, צרכנים יכולים לסמוך על הבטיחות של אספרטיים כאשר הוא נצרך כחלק מתזונה מאוזנת, ועליהם לעקוב אחר ההנחיות הניתנות על ידי ארגוני בריאות וגופים רגולטוריים בעלי מוניטין.

בבריאות טובה ואיתנה תמיד

© פרופ' חיים גמליאל

מקורות (רשימה חלקית):

  1. National Cancer Institute (NCI). (2006). Aspartame and Cancer Risk. Retrieved from https://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/diet/aspartame-fact-sheet
  2. Magnuson, B. A., et al. (2007). Aspartame: a safety evaluation based on current use levels, regulations, and toxicological and epidemiological studies. Critical Reviews in Toxicology, 37(8), 629-727.
  3. Lim, U., et al. (2006). Consumption of aspartame-containing beverages and incidence of hematopoietic and brain malignancies. Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention, 15(9), 1654-1659.
  4. European Food Safety Authority (EFSA). (2013). Scientific Opinion on the re-evaluation of aspartame (E 951) as a food additive. EFSA Journal, 11(12), 3496.
  5. American Cancer Society. (2021). Artificial Sweeteners. Retrieved from https://www.cancer.org/cancer/cancer-causes/aspartame.html
  6. Schiffman, S. S., et al. (1987). Aspartame and susceptibility to headache. New England Journal of Medicine, 317(19), 1181-1185.
  7. Renwick, A. G. (2006). The metabolism of intense sweeteners. Xenobiotica, 36(10-11), 963-977.
  8. International Agency for Research on Cancer (IARC). (1999). Monographs on the Evaluation of Carcinogenic Risks to Humans. Volume 73: Some Chemicals Present in Industrial and Consumer Products, Food and Drinking-Water. Retrieved from https://publications.iarc.fr/86
  9. Weihrauch, M. R., & Diehl, V. (2004). Artificial sweeteners—do they bear a carcinogenic risk? Annals of Oncology, 15(10), 1460-1465.
  10. European Food Safety Authority (EFSA). (2013). Scientific Opinion on the re-evaluation of aspartame (E 951) as a food additive. EFSA Journal, 11(12), 3496.
כללי