עם Impact Factor ליד השם של כל כתב עת דילמה: האם יש ביסוס מדעי לפעילויות הרפואיות / ביולוגיות של ויטמינים שונים? האם יש מאמרים מדעיים שתומכים לדוגמה בקיום כ-300 פעילויות של ויטמין C ? – תשאלו את מומחי הרפואה והם יגידו שאין מאמרים מדעיים שמוכיחים זאת. שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית) מוכיחה שיש מעל 50 אלף עבודות מדעיות רק על ויטמין C – כפי שהן נרשמות בחיפוש ב- PubMed או ב- MedLine. איפה נמצאים המאמרים הללו? בתוך ים של כתבי
לאחרונה פנו אליי שוב ושוב עם שאלה שחוזרת על עצמה: מה באמת ההבדל בין לחם מחיטה ללחם מכוסמין? והאם לחם מקמח כוסמין עדיף, במיוחד לחולי סוכרת? יש מי שטוענים שלחם כוסמין “בריא יותר”, אחרים מוסיפים שלחם מקמח כוסמין מלא הוא הבחירה הנכונה, ובשטח נוצר בלבול לא קטן. לכן, החלטתי לעשות סדר – ולבחון את הנתונים המדעיים כפי שהם. כאשר מדברים על “בריאות” של לחם, אחד המדדים המרכזיים הוא האינדקס הגליקמי (Glycemic Index, או GI). זהו מדד שבודק עד כמה מהר
נשאלתי לאחרונה: האם לא הגיעה השעה להפסיק להשתמש ביין לקידוש, לארבע כוסות ולטקסים יהודיים אחרים? בשנים האחרונות, התפרסמו בתקשורת הצהרות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקובעות כי “אין כמות בטוחה של אלכוהול” ודברים אלו חלחלו לשיח הציבורי וגם לשיח ההלכתי. כך עלתה השאלה האם לא הגיעה העת לקבוע הלכה חדשה המחייבת מעבר מיין לקידוש למיץ ענבים, כדי להימנע מצריכת אתנול (Ethanol) – אותו חומר פעיל באלכוהול, שקיים גם ביין, שהוכרז כגורם מסרטן ודאי. התשובה המדעית העדכנית מורכבת ביותר. ראשית, יש
שמענו וקיבלנו שיין עשיר במרכיבי בריאות וכי רצוי לשתות יין מידי יום להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, למניעת ניוון, הזדקנות ואפילו סרטן. לכך יש להוסיף את הלכות ליל הסדר לפיהן יש לצרוך 4 כוסות יין כנגד 4 מאמרי הצלה שעברו קדמונינו בצאתם ממצרים. במענה לפניות רבות, נפרט כאן שוב את עשרת הכללים החשובים ביותר לבחירת וצריכת היין הבריא ביותר…
לאור פניות שעלו בפורומים של הקורסים שלנו, ובעקבות הבילבול הרב שנוצר בציבור עקב פרסומים חלקיים בתקשורת, מצאתי לנכון להעמיד דברים על דיוקם המדעי בצורה פסקנית וחד משמעית. בשנים האחרונות התגבשה עמדה ציבורית רחבה שלפיה “אין כמות אלכוהול בטוחה”. עמדה זו, שמקורה בעיקר במסמכים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובפרסומים אפידמיולוגיים רחבי היקף, חילחלה גם לשיח ההלכתי והציבורי, במיוחד כדילמות סביב קידוש על היין וארבע כוסות יין בליל הסדר. עם זאת, הדיון המדעי מורכב יותר ודורש הבחנה בין צריכה כרונית ומתמשכת
רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים. אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם. מרכיבי הדבש: על פי נתוני
כאן תמצאו שלושה תפריטים שונים לסעודה המפסקת (המהווה השנה גם סעודה שלישית בשבת), עם התאמות לפי שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית), והסבר מדעי-תזונתי מדוע הם מסייעים להחזיק מעמד לאורך הצום. מנות עיקריות: קינוח ומשקאות: 2. תפריט חלבי-צמחוני מותאם מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: 3. תפריט צמחוני טבעוני (ללא חלב וללא בשר) מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: מדוע המתכונים האלה מסייעים לצום ארוך ללא רעב וצמא? ⏱️ המלצה תזמונית: צום קל ומועיל © פרופ’ חיים גמליאל
מחקרים רבים חוזרים ומוכיחים שצריכה קבועה של ויטמין E עשויה למנוע את מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה וניוון שרירים.
שוב ושוב פונים אליי צופים ומאזינים להרצאותיי בשאלה, כיצד ייתכן שהפחמימות הן האשמות בשיבוש שומנים הדם, שהרי למדו תמיד שהפחמימות אשמות בשיבוש סוכר הדם? ותשובתי נותרה כפי שהייתה בעשור השנים האחרונות – עודפי הפחמימות בתזונה המערבית הם הם האשמים בכל תסמיני התנגודת לאינסולין (טרום סוכרת), הסוכרת, שיבוש שומני הדם (היפרליפידמיה), טרשת העורקים ומחלות הלב וכלי הדם.
אנשי מקצוע וכלי התקשורת בישראל חוזרים ומזכירים: “מדענים ישראלים גילו: תחליפי הסוכר גורמים דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת” ובאותה תרועה רמה הם מתריעים: “תחליפי הסוכר פוגעים בתקשורת בין חיידקי המעיים (הטובים)”. או: “חשבתם שתילחמו במשקל בעזרת ממתיקים מלאכותיים? שההמבורגר ישמין פחות עם משקה דיאטטי לידו? – תשכחו מזה!!!”
הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.
בשנים האחרונות חוזרים מחקרים ומוכיחים כי צריכה קבועה של כולסטרול בתזונה לא גורמת לעליה ברמת הכולסטרול בדם, איננה מגבירה טרשת עורקים ולא גורמת לעליה בסיכון למחלות לב…
קוראים רבים פנו אלינו בעבר בשאלה האם שמן הדקלים, שמופיע במרכולים לקראת פסח, הינו ראוי למאכל והאם הוא מתאים לבישול, אפייה ו/או טיגון? התשובה המפורטת מופיעה כאן שוב תוך דגש שהשמן בריא בכל ימות השנה ולא רק בחג הפסח.
על השעורה ועל תכונות הבריאות המופלאות שלה כתבתי גם בספרי ‘רפואת הרמב”ם במבחן המדע בן זמננו’, נספח שלישי, וגם כאן באתר תחת הכותרת “תכונות הבריאות של השעורה“. לאחרונה הבאנו בפניכם את הבשורה שחברת “המקור-מזון בריא פלוס” הצליחה לייצר ולשווק לקהל הרחב לחם בריאות מקמח שעורים ייחודי, לחם רך, תפוח ואוורירי, טעים ומתחרה באיכויותיו גם בלחם חיטה וגם בלחמים מדגנים אחרים.
בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של “הרב” אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה “סופנית חשוכת מרפא” (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו…
בעבר הבאנו סיכומי מחקרים המוכיחים שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן קשורה לירידה בסיכון לסוכרת. לאחרונה פירסם העיתון המדעי היוקרתי LANCET עוד מאמר מפתח ובו פסיקה חד משמעית שצריכת מוצרי חלב עתירי שומן מורידה את התחלואה במחלות לב וכלי דם וגם את התמותה ממחלות אלו, כפי שנבדק במחקר ענק שהקיף 21 מדינות בעולם. אט אט מתגלה שכל המיתוסים נגד החלב מתנפצים אחד לאחד.
ככל שחולף הזמן, מתרבים הדיווחים של מחקרים מדעיים אמינים הקובעים כי מתן השלמות תזונה כמו כרום וביוטין לחולי סוכרת מביא לשיפור ניכר ברמות הסוכר ושומני הדם שלהם. מחקרים אלה מאשרים שוב ושוב שהשלמות התזונה האלה צריכות להיות חלק בלתי נפרד מן הטיפול הניתן כיום לחולי סוכרת.
בשנים האחרונות הולכות ומתרבות ההוכחות לתכונות המרפא של התה הירוק. לאלה מאיתנו שסוברים בטעות שהתה הירוק מכיל קפאין וחומרים אחרים מגבירי לחץ דם, הנה הוכחה נוספת לכך שמרכיבי התה הירוק מונעים הופעת יתר לחץ דם ע”י שיפור האלסטיות של כלי הדם…
עוזרת המחקר הראשית של מכוני רות”ם, הגב’ חיה בר עוז ז”ל, נפטרה בטרם עת. להלן תמצית ההספד שנשאתי לפני קבורתה, ובו רק מעט מזעיר מפועלה הרב בשנים האחרונות.
מחקר שבדק את כלי הדם של כ- 400 קרבנות תאונות דרכים גילה נוכחות של טרשת עורקים גם אצל צעירים בני 16. מה גורם לצעירים לפתח טרשת עורקים בגיל כל כך צעיר?
מחקרים ממשיכים להוכיח כי לצריכת קפה יש יתרונות בריאותיים משמעותיים. לאחר שהתבשרנו שצריכת קפה מפחיתה את הסיכון למחלות ניווניות של המוח כמו פרקינסון ואלצהיימר, באים מחקרים נוספים ומוכיחים כי הקפה מפחית את הסיכון לתמותה ממחלות לב.
