Category Archives: שאל את פרופ’ גמליאל

72 כתבי עת מדעיים מבוקרים בנושאי תזונה, בריאות ותוספי תזונה

עם Impact Factor   ליד השם של כל כתב עת דילמה: האם יש ביסוס מדעי לפעילויות הרפואיות / ביולוגיות של ויטמינים שונים? האם יש מאמרים מדעיים שתומכים לדוגמה בקיום כ-300 פעילויות של ויטמין C ? – תשאלו את מומחי הרפואה והם יגידו שאין מאמרים מדעיים שמוכיחים זאת. שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית) מוכיחה שיש מעל 50 אלף עבודות מדעיות רק על ויטמין C – כפי שהן נרשמות בחיפוש ב- PubMed או ב- MedLine. איפה נמצאים המאמרים הללו? בתוך ים של כתבי

לחם כוסמין או לחם חיטה – מה עדיף?

לאחרונה פנו אליי שוב ושוב עם שאלה שחוזרת על עצמה: מה באמת ההבדל בין לחם מחיטה ללחם מכוסמין? והאם לחם מקמח כוסמין עדיף, במיוחד לחולי סוכרת? יש מי שטוענים שלחם כוסמין “בריא יותר”, אחרים מוסיפים שלחם מקמח כוסמין מלא הוא הבחירה הנכונה, ובשטח נוצר בלבול לא קטן. לכן, החלטתי לעשות סדר – ולבחון את הנתונים המדעיים כפי שהם. כאשר מדברים על “בריאות” של לחם, אחד המדדים המרכזיים הוא האינדקס הגליקמי (Glycemic Index, או GI). זהו מדד שבודק עד כמה מהר

האם הגיע הזמן להוציא את היין מגביע הקידוש?

נשאלתי לאחרונה: האם לא הגיעה השעה להפסיק להשתמש ביין לקידוש, לארבע כוסות ולטקסים יהודיים אחרים? בשנים האחרונות, התפרסמו בתקשורת הצהרות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקובעות כי “אין כמות בטוחה של אלכוהול” ודברים אלו חלחלו לשיח הציבורי וגם לשיח ההלכתי. כך עלתה השאלה האם לא הגיעה העת לקבוע הלכה חדשה המחייבת מעבר מיין לקידוש למיץ ענבים, כדי להימנע מצריכת אתנול (Ethanol) – אותו חומר פעיל באלכוהול, שקיים גם ביין, שהוכרז כגורם מסרטן ודאי. התשובה המדעית העדכנית מורכבת ביותר. ראשית, יש

מאגר השו”ת – פרופ’ חיים גמליאל

בחסדי האל זכיתי לבנות מאגר של שאלות ותשובות בנושאי הקורסים שלי בתורת הרמ”ת – הרפואה המונעת התכליתית. זהו המאגר הגדול ביותר בעולם, בעברית, למונחי יסוד בנושאי תזונה, בריאות ועוד. המלאכה לא תמה ומידי פעם בעז”ה יתווספו עוד מאות ערכים חדשים למאגר זה. היכנסו והרשו לעצמכם לחוות את החוויה. להלן הקישור לכניסה למאגר השו”ת:https://Nutrition-database-search-profgamliel.app חשוב לדעת: לאחר שחיפשתם מושג מסויים, תוכלו לבחור חלק מהתשובות או את כולן ואז ללחוץ על כפתור “ייצא לקובץ וורד” ותקבלו תדפיס מעוצב של תוצאות החיפוש שעשיתם.

כשרות לפסח של ויטמינים ומשלימי (תוספי) תזונה – פסח ה’תשפ”ו

רבים הפונים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח בויטמינים ומשלימי (תוספי) תזונה שאין עליהם כשרות מפורשת לפסח. מאחר ואינני רב ולא פוסק הלכה, עצתי היא שכל אחד יפנה בשאלה לרב שלו, תוך שהוא מעלה בפני הרב את הנקודות הבאות:

”ויין ישמח לבב אנוש” – עשרת הדיברות ליין עתיר חומרי בריאות

שמענו וקיבלנו שיין עשיר במרכיבי בריאות וכי רצוי לשתות יין מידי יום להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, למניעת ניוון, הזדקנות ואפילו סרטן. לכך יש להוסיף את הלכות ליל הסדר לפיהן יש לצרוך 4 כוסות יין כנגד 4 מאמרי הצלה שעברו קדמונינו בצאתם ממצרים.  במענה לפניות רבות, נפרט כאן שוב את עשרת הכללים החשובים ביותר לבחירת וצריכת היין הבריא ביותר…

חיסון נגד חצבת – רציונל מדעי ואתי

מבוא מאמר זה מספק סקירה תמציתית ומבוססת מדע של נגיף החצבת, של חיסון ה- MMR וההצדקות המדעיות והאתיות לחיסונים נרחבים. הוא נועד להבהיר תפיסות מוטעות נפוצות, במיוחד לאור ההתפרצויות האחרונות וההיסוס הגובר לגבי חיסונים. בהסתמך על נתונים מדעיים עדכניים ביותר, המאמר מסביר כיצד החיסון פועל, את בטיחותו ואת תפקידו החיוני במניעת מחלות קשות, סיבוכים ומוות. התוכן מיועד לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, למחנכים, לקובעי מדיניות ולציבור הרחב. למי שמעדיף את הסיכום והמסקנות תחילה 1. מחלת החצבת – סקירה קצרה 2. תכשיר

חלב ומוצריו במבחן המדע התכליתי

חלב ומוצריו

בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו ומצטטים מקורות שונים להוכחת הטיעונים הללו.. האמנם יש בסיס מדעי לטיעונים אלו? האם הימנעות ממוצרי חלב תביא מזור לכולנו מהרשימה הארוכה של מחלות שנקשרו לצריכת חלב ומוצריו?

רדיד אלומיניום – סקירה מדעית מאוזנת

רדיד אלומיניום נמצא בשימוש נרחב בבישול ואפייה מודרניים. בעוד שהועלו חששות בנוגע לנדידת אלומיניום למזון במהלך בישול בטמפרטורה גבוהה, במיוחד ממחקר משנת 2012, חיוני להעריך את הראיות המדעיות בפועל העומדות מאחורי טענות אלו. סקירה זו בוחנת באופן ביקורתי את הנתונים הרלוונטיים וטוענת כי שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום אינו מהווה סיכון בריאותי בתנאי בישול רגילים. סיכום התגובה לקצרנים: שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום (1-3 פעמים בשבוע) לאפייה או בישול אינו מהווה סכנה בריאותית, במיוחד אם מפחיתים ככל האפשר את המגע הישיר של

איזה מצות נעדיף בפסח?

נשאלתי: “איזה סוג של מצות עדיף לאכול בפסח? האם מצות מקמח כוסמין עדיפות על פני מצות מקמח חיטה? האם מצות מקמח שיבולת שועל עדיפות? ידוע שבדגן שבולת שועל אין גלוטן, ויש בעיה הלכתית עם זה. האם יוצאים ידי חובה במצות כאלו שאין בהן גלוטן?  – נודה לתשובתך”.

אלכוהול, יין ומיץ ענבים: בחינה מדעית, מטבולית ואונקולוגית מקיפה

לאור פניות שעלו בפורומים של הקורסים שלנו, ובעקבות הבילבול הרב שנוצר בציבור עקב פרסומים חלקיים בתקשורת, מצאתי לנכון להעמיד דברים על דיוקם המדעי בצורה פסקנית וחד משמעית. בשנים האחרונות התגבשה עמדה ציבורית רחבה שלפיה “אין כמות אלכוהול בטוחה”. עמדה זו, שמקורה בעיקר במסמכים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובפרסומים אפידמיולוגיים רחבי היקף, חילחלה גם לשיח ההלכתי והציבורי, במיוחד כדילמות סביב קידוש על היין וארבע כוסות יין בליל הסדר. עם זאת, הדיון המדעי מורכב יותר ודורש הבחנה בין צריכה כרונית ומתמשכת

דבש הכל דבש…

רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים.  אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם.  מרכיבי הדבש: על פי נתוני

תפריטי סעודה מפסקת לשבת ערב תשעה באב (תשפ”ה – 2025)

כאן תמצאו שלושה תפריטים שונים לסעודה המפסקת (המהווה השנה גם סעודה שלישית בשבת), עם התאמות לפי שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית), והסבר מדעי-תזונתי מדוע הם מסייעים להחזיק מעמד לאורך הצום. מנות עיקריות: קינוח ומשקאות: 2. תפריט חלבי-צמחוני מותאם מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: 3. תפריט צמחוני טבעוני (ללא חלב וללא בשר) מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: מדוע המתכונים האלה מסייעים לצום ארוך ללא רעב וצמא? ⏱️ המלצה תזמונית: צום קל ומועיל © פרופ’ חיים גמליאל

חומצות שומן אומגה 3 וחשיבותן לבריאותנו

מדברים רבות על אומגה 3, ועל הצורך בכמות מינימלית של אומגה 3 בתזונה היומיומית.  קיימים מקורות צמחיים ומקורות מן החי (דגים בעיקר) – האם יש הבדל מהותי בין שני סוגים אלו ומהי כמות הצריכה היומית המומלצת?

מדריך לצום קל ובריא

ביצים

האם רצוי להרבות בשתיית מים בימים שלפני הצום? האם רצוי להימנע מקפה כדי למנוע את כאב הראש האופייני לצום? מה כדאי לאכול במהלך היום שלפני הצום? מה מומלץ לאכול בסעודה מפסקת? כיצד “שוברים” את הצום?

אספרטיים: האמנם תם עידן הממתיק והוא מסוכן לבריאותנו?

הנה זה קורה שוב:  כלי התקשורת חוגגים על הודעה בומבסטית, ומציפים מעל ומעבר את הטיעון התורן נגד אחד מתחליפי הסוכר.  האמנם הוכח שאספרטיים, תחליף סוכר נטול קלוריות שמשולב בעיקר במזונות דיאט, גורם סרטן בבני אדם? – בוודאי שלא.  אז מה כל הרעש התקשורתי בנושא?

תגובה למחקר: “הממתיק אריתריטול מגביר סכנת אירוע לבבי”

התקשורת חוגגת שוב – “מחקר חדש מוכיח ששימוש בממתיק המלאכותי אריתריטול מגביר היארעות של התקפי לב, אירועים מוחיים ומוות”. מבהיל נכון?  – זה בדיוק מה שרוצה התקשורת תאבת הסנסציות – לא את טובת הציבור אלא להיפך.  בראיונות השונים בתקשורת מתראיינים גורמים ‘מקצועיים’ שלא קראו מילה אחת מהמחקר הזה וכבר מגזימים בהכללות ובטענות שכל תחליפי הסוכר מסוג סוכרים כוהליים או כימיים אין בהם תועלת אלא סכנה מרובה.

סערה בתקשורת: “שתיית תה ירוק גורמת נזקים לכבד” – האמנם?

בתיזמון מוזר אך לא מפתיע, יצאו כלי התקשורת בישראל ביום אחד בכותרות מרעישות נגד התה הירוק: “מחקר מדאיג: שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק לכבד” (ישראל היום), “מחקר ישראלי מצא: יותר מדי תה ירוק עלול לגרום נזק משמעותי לכבד” (מעריב). “שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק משמעותי לכבד” (בחדרי חרדים) ועוד ועוד.  האמנם?

האמנם הוכח הקשר בין תחליפי סוכר ופגיעה בחיידקי המעיים?

אנשי מקצוע וכלי התקשורת בישראל חוזרים ומזכירים: “מדענים ישראלים גילו: תחליפי הסוכר גורמים דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת”  ובאותה תרועה רמה הם מתריעים: “תחליפי הסוכר פוגעים בתקשורת בין חיידקי המעיים (הטובים)”. או:  “חשבתם שתילחמו במשקל בעזרת ממתיקים מלאכותיים? שההמבורגר ישמין פחות עם משקה דיאטטי לידו? – תשכחו מזה!!!”

אתרוגים – האמנם רצוי להכין מהם מרקחות בריאות?

בעקבות שאלות חוזרות ונישנות לגבי תכונות הבריאות של האתרוג והאם כדאי להכין מרקחות בריאות ממנו, אני מביא כאן את האזהרה שפירסמתי בפורומים שונים בקשר להכנת מרקחות מאתרוגים ששימשו למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות:

הנה זה שוב קורה: “מחקר מוכיח שויטמינים אינם עוזרים”

הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.

מה הם המזונות הצמחיים המומלצים ביותר כעשירים בחומרי רפואה?

לכולנו מוכרת ההמלצה הקלאסית להרבות באכילת ירקות ממינים ומסוגים שונים. האם ישנם ירקות / פירות אשר עליהם ניתן לומר שהם המובילים ביותר בתכולת מזינים רפואיים?

קורונה – האם להתחסן עכשיו במנה השלישית – מנת דחף ?

התשובה:  אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך…

מורה נבוכי החיסונים 4 – עובדות מדעיות – החיסון לקורונה לא גורם למחלת ADE

בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של “הרב” אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה “סופנית חשוכת מרפא” (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו… 

מורה נבוכי החיסונים 2 – החיסון נגד קורונה: שקרים מגמתיים לעומת עובדות מדעיות נחרצות

ונתחיל בבשורות טובות: בעת כתיבת שורות אלו מתברר שבמהלך השבת (12 בדצמבר 2020) אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את החיסון נגד קורונה שפותח ע”י חברת פייזר עם השותפה הגרמנית חברת BioNTech לאחר שבחן את תוצאות השלב השלישי של ניסויי החיסונים הללו[1] –

החיסון נגד קורונה – תקציר: שקרים מגמתיים לעומת עובדות מדעיות נחרצות

רבים פונים אלי בחרדה ממש – “אנו קוראים דברים איומים נגד החיסון לקורונה – מהי עמדתך?  האם אתה ממליץ להתחסן?”  והתשובה הברורה שלי היא: “בהחלט ממליץ להתחסן ואני מתכוון להיות בין הראשונים להתחסן בעיקר משום שכאיש מדע אני יודע בוודאות שאין כל אמת בשקרים המגמתיים, או בפרשנויות השליליות המגמתיות לעובדות, שמופצים ברשת בנושא זה”.

חיסון נגד שפעת: עדכון לעונת סתיו – חורף ה’תשפ”א (2020-21)

שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסונים אחרים? והשנה שאלת השאלות – האם להתחסן בתקופת הקורונה? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלן

מורה נבוכי החיסונים 1 – החיסון לשפעת – תגובה מדעית תכליתית!

להתחסן או לא? – בוודאי שכן ! כמו בכל עונת חורף אני מוצף במאות פניות מצד הסטודנטים שלי וקהל מאזיניי בשאלה אם להתחסן השנה נגד מחלת השפעת.  מאות פעמים עניתי לפונים אליי בתשובה חד משמעית – בוודאי שלהתחסן, ללא צל של ספק.

האמנם יש להעדיף תרכובת מזון לתינוקות ללא שמן דקל?

בשנת 2014 פרצה “מלחמת עולם” סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח’ פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא.

האם לחסן שוב את הילדים נגד פוליו בגיל 7 שנים?

רבים פונים בשאלה האם לחסן את ילדיהם פעם נוספת בחיסון נגד הפוליו בגיל 7 שנים, לפי תוכנית משרד הבריאות, לאור העובדה שכל הילדים חוסנו כברבתקופת הינקות נגד הנגיף? התשובה לכך צריכה להיות תכליתית: כן, בהחלט לשוב ולחסן אם זוהי ההמלצה של הרופא המטפל!!!

חיסון נגד שפעת: עדכון לעונת ה’תש”ף (2019-20)

שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסון לפוליו? האמנם תכשיר החיסון מכיל חומרי רעל? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלןj

שמן קוקוס: האמנם “רעל טהור”?

עובדה לא ידועה:  הרעש התקשורתי לא נגרם מכך שהפרופסורית  Karin Michels הציגה עבודות מחקר מדעיות שמוכיחות חד משמעית שאנשים שצרכו שמן קוקוס הורעלו.  מדובר בהרצאה מגמתית שניתנה בחודש יולי ש.ז. בכנס בגרמניה, בשפה הגרמנית, ואיכשהו ההרצאה הזו חדרה ליוטיוב ושם קיבלה כמיליון חשיפות ועוררה תהודה תקשורתית נרחבת….

האם יש יתרון בריאותי בתזונה המפרידה בין פחמימות לחלבונים?

לעיתים קרובות אנו קוראים במרשתת שהפרדת מזונות תורמת לבריאותנו.  האמנם רצוי לעשות הפרדת מזונות ולאכול מזונות עשירים בחלבונים בארוחה נפרדת ממזונות עשירים בפחמימות? האם עדיף לאכול ארוחה עתירת חלבון בנפרד מארוחה עתירת פחמימות ועמילנים?

משלימי (תוספי) תזונה או תרופות לאיזון הכולסטרול?

© שוב ושוב חוזרת השאלה מה עדיף להגנה על כלי הדם ולאיזון שומני הדם – משלימי (תוספי) תזונה או תרופות כדוגמת הסטטינים? האם נכונה הטענה כי משלימי התזונה ונוגדי חימצון אינם מונעים מחלות לב וכלי דם כפי שמצליחים הסטטינים?

סוכר נאבאת (נבאט) = מותר לחולי סוכרת?

שאלה שהופנתה ע”י סטודנט: “לאחרונה שמעתי מפרופסור לרפואה טבעית שהתראיין בטלויזיה כי סוכר נבאט מותר לאנשים הסובלים מסוכרת. הוא גם אמר שם שקמח חיטה שנטחן בריחיים מותר לחולי סוכרת זאת מאחר וגם הנבאט וגם קמח חיטה כזה אינם מעלים את רמת הסוכר בדם. האם גם אני כחולה סוכרת יכול להשתמש במוצרים כאלה ללא חשש?”

מה היא התזונה היעילה ביותר למניעת המחלות הניווניות?

הבילבול חוגג – מדי יום מופיעים בכלי התקשורת טיפים והמלצות על תזונה נכונה, כאשר טיפ אחד סותר את משנהו והמלצה אחת קובעת את ההיפך מקודמתה. לפניכם הכללים העדכניים ביותר לתזונה נכונה למניעת המחלות הניווניות של שנות ה- 2000.