האם המומחים באמת מעודכנים בפירסומי המדע? בעולם הרפואה המודרני, אנו עדים לתופעה מדאיגה: מומחים ורופאים מוערכים בתחומם, המפגינים לעיתים בורות מוחלטת בכל הנוגע למדע התזונה ולתחום משלימי (תוספי) התזונה. בעוד שהרפואה המודרנית מתמקדת לעיתים קרובות בטיפול תרופתי וסימפטומטי, תחום התזונה הקלינית ותיסוף המיקרו-נוטריאנטי נדחק לשוליים, תוך הצגתו כ”חסר בסיס מדעי”. האמת רחוקה מכך. מדע התזונה המודרני אינו נשען על השערות, אלא על מערך עצום של ספרות מדעית שעברה ביקורת עמיתים (Peer Review) – התהליך המחמיר ביותר שבו מדענים בוחנים ומאשרים

עם Impact Factor   ליד השם של כל כתב עת דילמה: האם יש ביסוס מדעי לפעילויות הרפואיות / ביולוגיות של ויטמינים שונים? האם יש מאמרים מדעיים שתומכים לדוגמה בקיום כ-300 פעילויות של ויטמין C ? – תשאלו את מומחי הרפואה והם יגידו שאין מאמרים מדעיים שמוכיחים זאת. שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית) מוכיחה שיש מעל 50 אלף עבודות מדעיות רק על ויטמין C – כפי שהן נרשמות בחיפוש ב- PubMed או ב- MedLine. איפה נמצאים המאמרים הללו? בתוך ים של כתבי

לאחרונה פנו אליי שוב ושוב עם שאלה שחוזרת על עצמה: מה באמת ההבדל בין לחם מחיטה ללחם מכוסמין? והאם לחם מקמח כוסמין עדיף, במיוחד לחולי סוכרת? יש מי שטוענים שלחם כוסמין “בריא יותר”, אחרים מוסיפים שלחם מקמח כוסמין מלא הוא הבחירה הנכונה, ובשטח נוצר בלבול לא קטן. לכן, החלטתי לעשות סדר – ולבחון את הנתונים המדעיים כפי שהם. כאשר מדברים על “בריאות” של לחם, אחד המדדים המרכזיים הוא האינדקס הגליקמי (Glycemic Index, או GI). זהו מדד שבודק עד כמה מהר

קישור: מצגת לפסח לאחר לחיצה על המילים “קישור: מצגת לפסח” (בשורה למעלה) המצגת תרד אוטומטית למחשב שלכם לתיקיית Downloads.  לחצו פעמיים, במהירות, על שם הקובץ (שמופיע בדרך כלל בקצה העליון או התחתון של המסך) והמצגת תופיע על המסך מוכנה להפעלה.  בהצלחה!

*מרכיבים:* – 6 *ביצים* – 80 גרם *אבקת חלבון מי גבינה ללא סוכר* – 2 כפות ממתיק מלאכותי (אריתריטול, או “כמו סוכר”) – 500 גרם *גבינה לבנה 9%* – 250 גרם *שמנת חמוצה* – מעט *תמצית וניל טבעית* (או כל טעם אחר). *תהליך ההכנה:* 1. מקציפים היטב את הביצים לכדי מרקם קצפי. 2. מוסיפים את אבקת החלבון ומערבבים בעדינות. מוסיפים את הממתיק המלאכותי (אריתריטול, כמו סוכר), הגבינה הלבנה והשמנת החמוצה ומערבבים במתינות לכדי תערובת אחידה. 3. מכניסים בתבנית לתנור על

מבוא מאמר זה מספק סקירה תמציתית ומבוססת מדע של נגיף החצבת, של חיסון ה- MMR וההצדקות המדעיות והאתיות לחיסונים נרחבים. הוא נועד להבהיר תפיסות מוטעות נפוצות, במיוחד לאור ההתפרצויות האחרונות וההיסוס הגובר לגבי חיסונים. בהסתמך על נתונים מדעיים עדכניים ביותר, המאמר מסביר כיצד החיסון פועל, את בטיחותו ואת תפקידו החיוני במניעת מחלות קשות, סיבוכים ומוות. התוכן מיועד לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, למחנכים, לקובעי מדיניות ולציבור הרחב. למי שמעדיף את הסיכום והמסקנות תחילה 1. מחלת החצבת – סקירה קצרה 2. תכשיר

 מרבים להלל את שמן האגוזים מבלי לדעת שמדובר בשני סוגי שמני אגוזים – האחד טוב והשני הרבה פחות טוב. מדובר בשמן אגוזי לוז ובשמן אגוזי מלך – אלו הם שני שמני אגוזים פופולריים עם הבדלים משמעותיים מבחינת השפעתם על הבריאות.  ההבדל העיקרי טמון בהרכב השומנים הקיימים בשני השמנים.  בואו נעמיק ביתרונות הבריאותיים שלהם.  שמן אגוזי מלך, הידוע גם בשם Walnut oil באנגלית, מכיל למעלה מ-50% מחומצת שומן הנקראת אומגה 6, במיוחד חומצה אלפא-לינולאית.  מחקרים רבים הראו שצריכה מופרזת של אומגה

כאן תמצאו שלושה תפריטים שונים לסעודה המפסקת (המהווה השנה גם סעודה שלישית בשבת), עם התאמות לפי שיטת הרמ”ת (רפואה מונעת תכליתית), והסבר מדעי-תזונתי מדוע הם מסייעים להחזיק מעמד לאורך הצום. מנות עיקריות: קינוח ומשקאות: 2. תפריט חלבי-צמחוני מותאם מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: 3. תפריט צמחוני טבעוני (ללא חלב וללא בשר) מנות עיקריות: תוספות: קינוח ומשקאות: מדוע המתכונים האלה מסייעים לצום ארוך ללא רעב וצמא? ⏱️ המלצה תזמונית: צום קל ומועיל © פרופ’ חיים גמליאל

ניתן לחפש מילה בתוך הדף על-ידי לחיצה על Ctrl+F, הזנת המילה ושימוש בחיצים. (או בנייד “חיפוש בדף”, שנמצא באפשרויות הדף) מדוע מומלץ להימנע מסטיביה הרי מדובר בצמח? למרות שהממתיק סטיביה מקורו מהצומח, עובדה זו, אינה מכשירה אותו כראוי למאכל. חלק גדול מהצמחים הלא-אכילים מכילים כמות גדולה של חומרים רעילים ולכן יש לנקוט משנה זהירות לפני צריכה של צמחי מרפא לסוגיהם . הצמח סטיביה מכיל עשרות רעלים מסוכנים שצריכתם לאורך זמן עלולים לשקוע בכליות ולפגוע בתפקודם. רשות המזון והתרופות האמריקאי (FDA)

הנה זה קורה שוב:  כלי התקשורת חוגגים על הודעה בומבסטית, ומציפים מעל ומעבר את הטיעון התורן נגד אחד מתחליפי הסוכר.  האמנם הוכח שאספרטיים, תחליף סוכר נטול קלוריות שמשולב בעיקר במזונות דיאט, גורם סרטן בבני אדם? – בוודאי שלא.  אז מה כל הרעש התקשורתי בנושא?

רבים תוהים, בעיקר בימי החגים, מהם השמנים הטובים והבריאים ביותר לטיגון מזונות ייחודיים לחגים או מזונות אחרים.  שני המדדים החשובים ביותר בהקשר לכך הם: א. נקודת העישון של השמן = זוהי הטמפרטורה שבה השמן מתפרק, תופעה שמלווה בפליטת עשן ב. ברמת המרכיב השומני אומגה 6, מרכיב שתוצריו, מעודדים, אלרגיה, דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות. הטבלה המופיעה בקישור הבא מביאה את השמנים הטובים ביותר על פי הקריטריונים הללו. דוגמה חשובה להבדל מהותי בין שני סוגי שמנים = שמן אגוזים: שמן אגוזי מלך,

2020-RAMAT-Low Carbs Exchange Foods Table

להלן רשימה מקוצרת של מחקרים השוואתיים שניסו להאשים את אספרטיים בתחלואת סרטן מסוגים שונים, אבל מתברר שזרעו בילבול והופרכו בצורה תכליתית ביותר.

מגיפת הקורונה דורשת מאיתנו לשנות הרגלים בכל התחומים ובפרט בתחום התזונה והבריאות לחיזוק מערכות הגוף.   הקורס במתכונתו החדשה יכלול עדכונים רבים בהשוואה לשנים קודמות וגם הרצאות מקיפות על מגיפת הקורונה, חיזוק מערכת החיסון, חשיבות החיסונים, עדכונים לגבי הווריאנטים השונים, ודיונים על תובנות עתידיות בקשר למגיפת הקורונה ולמגפות נגיפיות עתידיות.

התשובה:  אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך…

בעבר חזרתי וקראתי לציבור מקבלי החיסונים להשתדל ולשפר את יעילות החיסון ולמנוע את תופעות הלוואי שלו, על ידי הגברת הצריכה של חלבונים בתזונה. הדרך היעילה והקלה ביותר לעשות זאת היא על ידי צריכת חלבון נקי ממקור כמו אבקת חלבון מי גבינה.

בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של “הרב” אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה “סופנית חשוכת מרפא” (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו… 

המידע שלפניכם מיועד לאלה שטרם התחסנו, או כאלה שקיבלו כבר מנת חיסון ראשונה, וגם לאלה שעומדים לקבל או קיבלו כבר את המנה השנייה.  טיפים חשובים לעבור את החיסון במינימום של תופעות לוואי ובמקסימום של יצירת נוגדנים נגד נגיף הקורונה.

ת צ ה י ר אני החתום מטה, חיים בן ר’ משה גמליאל, מצהיר בזאת כי אין שום גורם שמממן את פעילותי המדעית ומעולם לא קיבלתי אפילו לא אגורה אחת מיצרניות תרופות, מגורמים מסחריים כלשהם, מגורמים מוסדיים כלשהם או מאף אדם בתבל.  עבור הרצאותיי אני מקבל שכר מרצה צנוע וזהו בעצם עיקר פרנסתי. 

רבים הספיקו לקרוא את הפוסט של הרופאה ההמטולוגית שמערערת על הנחיצות של החיסון, תוך שימוש בשורה של טיעונים כביכול מדעיים מופרכים.  בדיקה קלה מגלה שהטיעונים הללו רחוקים מאד מן האמת המדעית כפי שהיא מוכרת למומחים באימונולוגיה. אנו מכבדים דעתו של כל אדם, אבל לא כאשר היא מבוססת על מידע שגוי במעטה מדעי…

כולנו ממתינים בחוסר סבלנות לבשורה שהנה סוף סוף נמצא החיסון נגד נגיף הקורונה, אך הבשורה מתמהמהת.  בכתבה שהתפרסמה ב”בוסתן – מגזין טבע ובריאות למשפחה” הצעתי דרך מדעית ייחודית להתחסן מפני נזקי הנגיף עוד לפני שיגיע החיסון… (לחצו על הקישור הבא לכניסה לכתבה)…

האמת היא שנראה שכולם כבר יודעים הכל על הקורונה, אבל אני עדיין מקבל עשרות פניות ובקשות שאביע את דעתי על הקורונה ובעיקר מה ניתן לעשות כדי לחזק את מערכת החיסון ולהתגונן מפני הנגיף “הנורא”. תרשו לי להסתמך על המומחיות שלי בווירולוגיה ועל מומחים שונים בעולם איתם אני שומר על קשר, כדי לציין שנגיף הקורונה בכלל לא נורא בהשוואה לנגיפים אחרים ומחוללי מחלות אשר עשו שמות באוכלוסיית העולם. הבעיה היחידה איתו היא שהוא “חדש” ולא היה מוכר ולא הספיקו להיערך לקראתו

מאז ומתמיד ידענו שנבראנו עם מערכות גוף חכמות כמו המוח ומערכת העצבים, המערכת שמייצרת הורמונים ומערכת החיסון שמגנה עלינו בכל שבריר של שנייה מחיינו.  רק לאחרונה למדנו ששלושת המערכות הללו תלויות זו בזו ומגיבות זו לזו.  עם פרוץ מגיפת נגיף הקורונה חזרנו לשאלה מדוע מערכת החיסון שלנו עם שתי המערכות המחזקות אותה אינה מצליחה לשמור עלינו מפני אוייב מיקרוסקופי בלתי נראה שמפיל בנו חללים.  במאמר הבא, על שני חלקיו, נביא את סיכומי המדע לגבי עשרת העקרונות החשובים ביותר לתחזוקת ולחיזוק

בחלק הראשון סיכמנו את כללי התזונה החשובים ביותר לחיזוק מערכת החיסון.  כמו כן הזכרנו את השינויים הנדרשים באורחות החיים, כולל הרגלים שונים, בהם יש להתמקד כדי להבטיח פעילות מיטבית של כל רכיבי מערכת החיסון…

ארץ ישראל השתבחה בשבעה מינים –  אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.” (דברים, ח’, ז’–ח’).  האם מינים אלו הם סמלים בלבד או שיש להם גם ערך רפואי – השוואה בין העבר וההווה? על כך תוכלו לשמוע בראיון שנתתי ברשת מורשת…

לדאבוננו, הוספת סימון שלילי על מוצרים עתירי שומן רווי, סוכר, מלח וסימון חיובי על מוצרים מקמח מלא, מנציחה את הטעויות של תזונת העבר ובמקום לקדם את הבריאות שלנו, היא תגרום לצרכנים, גדולים כקטנים, לעשות בחירות לא נכונות ובמקום מניעה של מחלות ניוויות היא דווקא תוביל לדהירה חמורה בתחלואה ובעיקר להגברת ההשמנה, הסוכרת והמחלות הניווניות מהסיבות שיפורטו להלן.