האם הגיע הזמן להוציא את היין מגביע הקידוש?
נשאלתי לאחרונה: האם לא הגיעה השעה להפסיק להשתמש ביין לקידוש, לארבע כוסות ולטקסים יהודיים אחרים? בשנים האחרונות, התפרסמו בתקשורת הצהרות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקובעות כי “אין כמות בטוחה של אלכוהול” ודברים אלו חלחלו לשיח הציבורי וגם לשיח ההלכתי. כך עלתה השאלה האם לא הגיעה העת לקבוע הלכה חדשה המחייבת מעבר מיין לקידוש למיץ ענבים, כדי להימנע מצריכת אתנול (Ethanol) – אותו חומר פעיל באלכוהול, שקיים גם ביין, שהוכרז כגורם מסרטן ודאי.
התשובה המדעית העדכנית מורכבת ביותר. ראשית, יש להבחין בין צריכה כרונית ויומיומית לבין צריכה מוגבלת וטקסית (קידוש, הבדלה ועוד). האתנול שבמשקאות כוהליים מתפרק בגוף לאצטאלדהיד (Acetaldehyde) – תוצר לוואי רעיל שעלול לפגוע בחומר הגנטי (DNA). עם זאת, הגוף האנושי מצויד במערכת אנזימים יעילה המסוגלת לנטרל כמויות קטנות ונדירות של אלכוהול ללא יצירת סיכון משמעותי. בנוסף, מחקרים מקיפים שפורסמו בכתב העת The Lancet בשנת 2022 חשפו כי עבור אנשים מעל גיל 40 ללא מחלות רקע, צריכה מתונה יחסית של יין עשויה דווקא להעניק אפקט מגן מפני מחלות לב וסוכרת.
היתרון המכריע של היין טמון “באפקט המעטפת המגינה”. זהו המצב שבו נוגדי החמצון ביין פועלים כ”צוות הגנה” ששומר על הגוף ומנטרל את הנזק של האלכוהול, בניגוד לאלכוהול “נקי” (וודקה, ויסקי, ועוד) שמגיע ללא הגנה. יין אדום אינו סתם “אלכוהול”, אלא תשלובת פעילה ביותר של מאות חומרי רפואה כמו פוליפנולים (Polyphenols) – נוגדי חמצון טבעיים עוצמתיים, רזברטרול (Resveratrol) ועוד ועוד. בתהליך התסיסה של היין, האלכוהול שנוצר מסוכר הענבים משמש כממיס המפיק מהקליפות והחרצנים של הענב את חומרי המרפא הללו בריכוזים הגבוהים מאד בהשוואה למיץ ענבים רגיל. חומרי הרפואה הללו מסייעים לנטרל רדיקלים חופשיים מזיקים שיוצר האלכוהול ומעכבים את האפקט המסרטן של האתנול וגם את חמצון השומנים בדם (Lipid Peroxidation), תהליך המונע ישירות טרשת עורקים וסתימות כלי דם.
לעומת זאת, מיץ ענבים טומן בחובו “מלכודת מטבולית” מסוכנת. הוא מתאפיין בעומס סוכרי גבוה (אינדקס גליקמי גבוה), הגורם לזינוק מיידי ברמות האינסולין בדם. מצב זה מעלה את הזמינות של IGF-1 גורם גדילה דמוי אינסולין המסייע לצמיחת תאים מסוכנת. מבחינה אונקולוגית (חקר הסרטן), רמות גבוהות של IGF-1 מהוות “דלק” לשגשוג תאים סרטניים, מעודדות יצירת כלי דם בגידולים סרטניים (Angiogenesis) ומונעות מהתאים הממאירים למות באופן מתוכנת ומתוחכם (Apoptosis).
יתרה מכך, הפרוקטוז (סוכר הפירות) שבמיץ הענבים עובר עיבוד כמעט בלעדי בכבד, שם הוא הופך ישירות לשומן. תהליך זה מוביל להתפתחות כבד שומני (NAFLD (Non-Alcoholic-Fatty-Liver-Disease ,
שאינו נגרם מאלכוהול אלא מעודפי סוכר ושומן, והוא מוביל לטרום סוכרת וגורם דלקות כרוניות בגוף.
האם המעבר מיין למיץ ענבים לצורכי מצווה, שנתפס כצעד בריאותי המנטרל את נזקי האלכוהול, הוא למעשה טעות? מאמר זה חושף את האפקט המגן של היין לעומת סכנות האינסולין והכבד השומני שבמיץ הענבים, ומציג תמונה מדעית עדכנית המעדיפה את גביע היין המסורתי על פני חלופת מיץ הענבים.
לסיכום, עבור רוב האוכלוסייה, החלפת היין במיץ ענבים בשם ה”בריאות” היא טעות מקצועית. היא מחליפה חומר במינון מזערי (אלכוהול) ברעל מטבולי מוכח (סוכר נוזלי). היין האדום היבש נותר הבחירה המועדפת והבטוחה יותר.
הפנייה למאמר על “עשרת הדיברות ליין עתיר חומרי בריאות”.
הפנייה למאמר המדעי המלא: “אלכוהול, יין ומיץ ענבים: בחינה מדעית”
© פרופ חיים גמליאל
ערב פסח ה’תשפ”ו.
מקורות מדעיים נבחרים (APA 7th Edition):
Ganz, A. B., Pérez-Mañá, C., & Robledo, P. (2024). Wine, polyphenols, and the matrix effect: Is alcohol always the same? Journal of Nutritional Science, 13(e15), 1-12. https://doi.org/10.1017/jns.2024.10
GBD 2020 Alcohol Collaborators. (2022). Population-level risks of alcohol consumption by amount, geography, age, sex, and year: A systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2020. The Lancet, 400(10347), 185-235. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(22)00847-9
Jensen, T., Abdelmalek, M. F., Sullivan, S., & Nadeau, K. J. (2022). Fructose and sugar: A major mediator of nonalcoholic fatty liver disease. Journal of Hepatology, 68(5), 1063-1075. https://doi.org/10.1016/j.jhep.2018.01.019
Pollak, M. (2020). Insulin and insulin-like growth factor section in cancer biology. Nature Reviews Cancer, 20(2), 591-603. https://doi.org/10.1038/s41568-020-0272-4
