נשאלתי לאחרונה: האם לא הגיעה השעה להפסיק להשתמש ביין לקידוש, לארבע כוסות ולטקסים יהודיים אחרים? בשנים האחרונות, התפרסמו בתקשורת הצהרות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקובעות כי “אין כמות בטוחה של אלכוהול” ודברים אלו חלחלו לשיח הציבורי וגם לשיח ההלכתי. כך עלתה השאלה האם לא הגיעה העת לקבוע הלכה חדשה המחייבת מעבר מיין לקידוש למיץ ענבים, כדי להימנע מצריכת אתנול (Ethanol) – אותו חומר פעיל באלכוהול, שקיים גם ביין, שהוכרז כגורם מסרטן ודאי. התשובה המדעית העדכנית מורכבת ביותר. ראשית, יש

לאור פניות שעלו בפורומים של הקורסים שלנו, ובעקבות הבילבול הרב שנוצר בציבור עקב פרסומים חלקיים בתקשורת, מצאתי לנכון להעמיד דברים על דיוקם המדעי בצורה פסקנית וחד משמעית. בשנים האחרונות התגבשה עמדה ציבורית רחבה שלפיה “אין כמות אלכוהול בטוחה”. עמדה זו, שמקורה בעיקר במסמכים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ובפרסומים אפידמיולוגיים רחבי היקף, חילחלה גם לשיח ההלכתי והציבורי, במיוחד כדילמות סביב קידוש על היין וארבע כוסות יין בליל הסדר. עם זאת, הדיון המדעי מורכב יותר ודורש הבחנה בין צריכה כרונית ומתמשכת