התשובה:  אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!!
כל הפרטים בהמשך…

רקע:  מעל למיליארד אנשים בעולם קיבלו שתי מנות חיסון נגד קורונה והתוצאות מוכיחות כי כל רואי השחורות התבדו וכפי שקרה בישראל, מתברר שרק החיסון מסוגל למגר את מגיפת הקורונה.

אילו היה מדובר רק בזן המקורי של הקורונה, הרי שהיינו היום כבר מאחרי המגיפה.  לצערנו מתברר שלנגיף הקורונה יש נטייה מוגברת לייצר ווריאנטים (זנים דומים, אך שונים במעט מהמקור). עם זאת הוברר שהחיסון המקורי יכול לתת הגנה נגד כל הזנים שהתגלו עד כה, כולל זן דלתא החדש והאלים ביותר עד כה (הסבר בהמשך)!

עוצמת התגובה:  חיסוני פייזר ומודרנה המקוריים גורמים לתגובה חיסונית חזקה יותר מכל חיסון אחר בתולדות האנושות.  מתברר שנגיף הקורונה "הוליד" זנים שונים כתוצאה משינויים גנטיים קלים (מוטציות) שעבר הנגיף המקורי.  כך "נולד" זן הדלתא ("הווריאנט ההודי") שהשינויים הגנטיים שעבר מאפשרים לו לחדור במהירות ובקלות רבה לתאי האדם.  עם זאת, אנשים שחוסנו בחיסון המקורי של פייזר או מודרנה ובדמם נוצרו מספיק נוגדנים וגם מספיק תאי חיסון וזיכרון, לא נפגעים מזן הדלתא (הסבר בהמשך).

מנת דחף – זוהי מנה של חיסון שניתנת בשלב מאוחר יותר כדי לחזק את התגובה החיסונית המקורית ואף את הזיכרון החיסוני נגד הנגיף המאיים.  מתן "מנת דחף" נהוג עשרות שנים, וחיסונים רבים דורשים מתן מנת דחף בשלב מאוחר יותר לאחר החיסון הראשון, כולל: טטנוס, הפטיטיס B, שעלת, פפילומה, שלבקת חוגרת, פנאומוקוק, מנינגוקוק (זנים שונים) ועוד.

ש. אם החיסון המקורי  יעיל גם נגד זן דלתא, שמתחיל להיות נפוץ עכשיו בארץ, מדוע צריך עוד מנת חיסון?

ת.  על פי הידוע כיום, אדם שחוסן בחיסון המקורי ורמת הנוגדנים שלו גבוהה וגם הפעילות של תאי החיסון (תאי T בעיקר, תאי הזיכרון) היא חזקה מספיק, לא יחלה בגלל נגיף הקורונה מזן דלתא, או שיחלה במחלה קלה ביותר.

מתברר שאצל רבים מהמחוסנים, רמת החיסון הגבוהה נשמרת לאורך זמן, אבל אצל חלק מאלה שחוסנו לפני למעלה מ- 5 חודשים, החיסון המקורי הספיק לדעוך (הרבה פחות נוגדנים ופעילות נמוכה של תאי החיסון) והם היום עשויים להידבק ע"י זן דלתא ולסבול מתסמיני מחלה קשים. מתן של מנה שלישית (מנת דחף) שמעוררת ומחזקת שוב את מערכת החיסון אצל אנשים אלה, תיתן להם הגנה גם מפני זן הדלתא.

ש. אולי מספיק לעשות בדיקה סרולוגית לרמת נוגדנים ולפי זה להחליט שמי שיש לו הרבה נוגדנים, לא צריך מנת דחף?

ת. מתברר שרמת נוגדנים לבד איננה סמן ברור לכך שהמחוסן אכן מוגן מספיק ולא בטוח שבמקרה כזה גם רמת תאי החיסון והזיכרון שלו תהיה מספיק גבוהה.  הנושא נבדק לפני הופעת זן הדלתא ואמנם מצאו אז שמחוסנים שפיתחו רמה גבוהה של נוגדנים גם חלו פחות בקורונה, אבל מתברר שלגבי זן הדלתא אין התאמה ברורה כזאת ובהחלט יכול להיות מצב שלאדם תהיה רמה גבוהה של נוגדנים בגלל החיסון אבל רמת ועוצמת תאי החיסון והזיכרון לא תספיק להתמודד עם זן אלים יותר של הקורונה כמו זן הדלתא.

ש. מדוע דווקא זן דלתא מצריך חיזוק של התגובה החיסונית נגד קורונה?

ת. זן דלתא וגם זן דלתא פלוס (חדש ביותר) שניהם מתקשרים מהר יותר לקולטנים על התאים ומדביקים הרבה יותר מהר מזן קורונה המקורי.  גם קצב ההתרבות שלהם מהיר ביותר, ולכן, עוד לפני שמערכת החיסון (גם של מחוסנים) מצליחה להתעורר ולהגיב נגדם, הם כבר מספיקים לגרום לנזקים ברקמות, דבר שמצריך טיפולים דחופים ואף אישפוזים.

לפי בדיקות ראשוניות שנעשו מתברר שמנת דחף של חיסון, תעורר ותחזק את התגובה החיסונית שנחלשה עם הזמן שחלף מאז החיסון האחרון.  משמעות הדבר: התגובה החיסונית אחרי מנת דחף תהיה כל כך יעילה שאפילו נגד זן אלים יותר היא תגיב במלוא העוצמה ותמנע התפשטות ההדבקה בגופו של הנדבק ותסתיים בתחלואה קלה ביותר אם בכלל.

ש. האם אין חשש שמנת חיסון נוספת תגרום לכך שמערכת החיסון תגיב בצורה קיצונית גם נגד המחוסן עצמו?

ת. גם שיקול זה נלקח בחשבון ולפי הניסיון עם מנות דחף בחיסונים רבים אחרים, כך גם כאן לא צפויה תגובה של מערכת החיסון נגד המחוסן עצמו.  הסבר:  נניח שמדובר במחוסן שמערכת החיסון שלו יעילה ופעילה מאד בגלל שתי המנות שקיבל ועכשיו נותנים לו מנת דחף נוספת – כיצד תגיב מערכת החיסון?  ברור שאם היא כל כך יעילה ופעילה, היא לא תאפשר לתאי השריר שקיבלו את החיסון לייצר כמות גדולה של חלבון הנגיף, אלא מייד תתקוף את הכמות הראשונית שתיווצר אחרי מנת הדחף ולא תותיר עוד גורמים שיגרמו לה גירוי מוגזם.  במילים אחרות:  מייד אחרי מנת הדחף, היא תחסל את "האויב" החדש שנוצר ותחזור לעמדת השמירה, שלווה, רגועה אבל עירנית לכל מתקפה נוספת!!!

ש. האם אין סכנה שתופעות הלוואי ממנת הדחף יהיו קשות יותר מכפי שהיו עד כה?

ת.  גם כאן נשקלו הדברים היטב וקיימת סבירות גבוהה שתופעות הלוואי יהיו דומות מאד לתופעות הקלות יחסית שדווחו בעקבות קבלת שתי המנות הראשונות.  יש לזכור שלא מדובר כאן בתכשיר חיסון שונה אלא זהו ממש אותו תכשיר שניתן לנו בשתי הפעמים הקודמות.  מאחר ומדובר בשלב זה רק בחיסון מבוגרים, אין חשש להתפתחות של דלקת קרום הלב שדווחה באחוזים נמוכים מאד אצל צעירים שחוסנו.

ש.  מדוע לא ממתינים לאישור מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כדי לתת את החיסון השלישי?

ת. באופן עקרוני מנת הדחף אינה מצריכה בדיקות מחדש שהרי זוהי מנת חיסון זהה לחלוטין למנה הראשונה ולמנה השנייה שכבר ניתנו. מדובר יותר בשיקולים פוליטיים ואתיים גלובליים. יחד עם זאת, ה- FDA עובד לפי נהלים מסודרים ומורכבים ולכן אישורים שלו אורכים זמן רב. ישנה אינדיקציה ברורה שגוף זה הולך לאשר את המנה השלישית של החיסון בסופו של דבר (כי כאמור הוא זהה לחלוטין לחיסונים הקודמים) ולכן גם הגורמים בישראל שיודעים זאת, לא ממתינים עד שתצא ההודעה הרשמית.
נציג בכיר של הוועדה המדעית שמייעצת ל- FDA  בנושא החיסונים, פרופ' ארנולד מונטו, אמר את הדברים הבאים:

יו"ר הוועדה המייעצת למנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) בנושא חיסונים אמר כי ההחלטה לחסן מבוגרים בישראל במנה שלישית היא "החלטה ראויה וטובה מאוד". פרופ' מונטו הוסיף בריאיון  כי הוא חושב שיש בישראל מספיק חיסונים נגד קורונה בשביל להוציא לפועל את מבצע המנה השלישית ונימק את חשיבותו: "אנחנו יודעים שאנשים מבוגרים יהיו חולים מאוד אם יידבקו. ישראל נעה קדימה".
עוד אמר יו"ר הוועדה המייעצת פרופ' מונטו כי אין עדות מדעית לבעיה במתן מנה שלישית, ושהשאלה היא כמה חיסונים יש והאם יש דרך טובה יותר להשתמש בהם. 
https://www.jdn.co.il/news/1578122/

ש.  האם מחלימי קורונה צריכים גם כן לקבל את מנת הדחף?

ת. ארגוני בריאות ברחבי העולם, כולל משרד הבריאות הישראלי, אישרו למחלימי קורונה להתחסן נגד קורונה כעבור שלושה חודשים ממועד ההחלמה. החיסון ניתן במנה אחת אשר מגבירה את רמת החיסון, כולל העלאת רמת הנוגדנים בדם וגם הגברת הפעילות של תאי מערכת החיסון נגד הנגיף, מה קורה אם אדם חוסן ובכל זאת חלה בקורונה? – סביר להניח שחלה באחד מהזנים האלימים יותר של הנגיף. כאן ישנו גורם חשוב שצריך להביא בחשבון – האם ההחלמה היא מלאה? חלקית? מתמשכת?

הנחיית משרד הבריאות, נכון להיום, היא שמחלימים אינם מועמדים לקבלת מנת דחף.  אבל בגלל מורכבות הנושא והצורך בביצוע בדיקות סרולוגיות עדכניות, מומלץ לפנות למרפאת מחלימי קורונה ושם לקבל הדרכה, כל מקרה לגופו, האם עבר מספיק זמן מאז ההחלמה? מהי רמת הנוגדנים?  האם יש צורך בחיסון ע"י מנה אחת לפחות, כפי שהומלץ בעבר? מנת חיסון אחת תהיה במקרה כזה מעין מנת דחף להגברת עוצמת ויעילות התגובה של מערכת החיסון של המחלימים.

ש. ואולי עדיף להמתין עד שיפתחו חיסון חדש שיהיה פעיל גם נגד זני הדלתא החדשים ואולי גם נגד זנים עתידיים?

ת.  אכן, חברות פייזר ומודרנה שוקדות עכשיו על פיתוח תכשיר חיסון שיכלול גם את הזנים השונים שהתגלו לאחרונה, אך מדובר בשלבים מוקדמים מאד והדבר עלול להתארך חודשים רבים עד לאישור הסופי.  בעצם כתיבת שורות אלה, אחוז הנדבקים בישראל בזן הדלתא של הנגיף עולה בקצב גבוה, ומספר החולים הקשים הולך ועולה בכל יום.  מדובר בסכנה ממשית של התחדשות המגיפה במימדים של העבר, לכן חשוב מאד לתת מנת דחף לאנשים מעל לגיל 60 שקיבלו את החיסון השני לפני למעלה מ- 5 חודשים, כי הם בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר לחלות בקורונה מהזנים החדשים.

ש. אם קיימת אפשרות שבעתיד יתפתחו זנים חדשים של קורונה, אולי בכלל לא כדאי לקחת חיסון לקורונה?

ת. המציאות הוכיחה שטיעון זה הוא משולל כל יסוד.  לפני החיסונים מתו מקורונה בישראל מעל 6,400 אנשים.  מאז החיסון ירדו המספרים לאפס ממש. ללא התחסנות קיימת הסכנה שמספרי התמותה והאישפוזים יגיעו לרמות קשות ביותר שאחריתן מי ישורנו. יש חוקרים שטוענים שזנים חדשים ואלימים יותר של נגיף הקורונה מתפתחים בעיקר אצל אנשים לא מחוסנים שגופם משמש חממה להתפתחות של זנים חדשים ואלימים אלה.  עובדה זו כשלעצמה עלולה להגביר מאד את התחלואה, האישפוזים והתמותה למימדים קטסטרופליים ממש.  אצל אנשים מחוסנים, אמנם תיתכן הדבקה (כי חיסון איננו מהווה חליפת מגן אטומה נגד נגיפים) אבל הנגיף שורד רק זמן קצר והוא אינו מספיק לייצר זנים חדשים כי הוא מחוסל מיידית על ידי מערכת החיסון המשופעלת של המחוסן.

יחד עם זאת, ברור שרשויות הבריאות בארץ ובעולם עושות הכל כדי שהחיסונים יהיו היעילים ביותר שאפשר ועוד היד נטויה.  שיטת החיסון ע"י mRNA  שהינה הטובה ביותר בתולדות האנושות הינה המהירה ביותר והיעילה ביותר עד כה וגם כזאת שניתן יהיה לפתח באמצעותה חיסונים יעילים גם נגד זנים עתידיים אלימים ביותר של נגיפים.

בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד

©  פרופ' חיים גמליאל