האם צריכת הסלק האדום יכולה לעזור ליצירת דם אצל הסובלים מאנמיה?

בניגוד לדעה הרווחת, פקעת הסלק (הפרי הנאכל) אינה עשירה בברזל ומכאן אפשר להסיק שיש טעות בקביעה שהסלק (האדום) עוזר ביצירת דם מאחר ואין בו כדי לספק ברזל בכמות מוגברת ליצירת המוגלובין ותאי דם אדומים. אבל בואו וננתח את מרכיבי הסלק בצורה מדעית ונראה אולי בכל זאת צדקה הסבתא שהמליצה על אכילת סלק לנכדיה הסובלים מאנמיה.

פקעת הסלק האדומה מכילה כמויות זניחות של ויטמינים ומינרלים, להוציא שניים: היא עשירה במינרל אשלגן (325 מ"ג במאה גרם או בסלק בינוני אחד) ובויטמין B9 = חומצה פולית (110 מיקרוגרם במאה גרם או בסלק בינוני אחד). מתברר כי אמנם יש אנמיה בגלל חסר ברזל, אך באותה מידה יש גם אנמיה הנגרמת מחסר בויטמינים B12 ו/או חומצה פולית. החומצה הפולית משתתפת בתהליכי השיכפול של החומר התורשתי בתאים מתרבים והיא חשובה והכרחית ליצירת תאים בכלל ותאי דם אדומים בפרט. לכן, ייתכן שאכילת סלק תעזור לסובלים מאנמיה אם זוהי אנמיה שבה הגורם העיקרי הינו מחסור בחומצה פולית.

עלינו לזכור עם זאת כי הסלק עשיר בתערובת של צבעים כהים (אדום כהה, סגול, בורדו, כחול כהה ועוד), אשר מצביע על ריכוז עצום של חומרי רפואה מקבוצת שונות (כמו קרוטנאואידים, פוליפנולים, פרו-אנתוציאנינים ועוד). חומרי הרפואה האלה הינם גם נוגדי חימצון חזקים ביותר והם מהווים ארסנל נכבד של חומרי רפואה המונעים ניוון והזדקנות תאים (כולל תאי דם), המונעים התרבות והתפשטות תאים סרטניים, מונעים קרישיות יתר של הדם, משפרים את הגמישות של כלי דם (ועוזרים בכך לאיזון לחץ הדם, לחיזוק ורידי הרגליים ולמניעת טחורים) ועוד פעילויות רבות וחשובות.

כדאי להדגיש כי לאחר הבישול של הסלק, מרבית חומרי הרפואה המיוחדים האלה עוברים לנוזל הבישול שהופך לאדום כהה כיין. מכאן יובן שנוזל זה הופך למיצוי רפואי שכל טיפה שלו חשובה לבריאותנו. לכן, איספו אותו בדחילו ורחימו ושתו אותו לרוויה – חצי כוס ליום לפחות. תוכלו להכין ממנו חמיצת סלק (=בורשט) המשקה האהוב על יוצאי רוסיה. תנאי אחד בל יעבור – להימנע מהוספת סוכר ו/או דבש ו/או סילן תמרים – כולם פוגעים משמעותית בפעילות הרפואית של רכיבי הסלק המצויים בנוזל הבישול.  אפשר בהחלט להמתיק בממתיקים או בתחליפי סוכר מאושרים.

© פרופ' חיים גמליאל