סטיביה – האמנם תחליף הסוכר ”הטבעי” הטוב ביותר?

למרות ההתרעות הרבות שלנו, אנו ממשיכים להתקל בשטף בלתי פוסק של כתבות ”מדעיות” המתיימרות להוכיח כי הממתיק הצמחי ”הטבעי” סטיביה עדיף על פני כל הממתיקים המלאכותיים ”הכימיים”. יתרה מזאת, משרד הבריאות התיר את השימוש בסטיביה. האם טעיתי כאשר פסלתי את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף לסוכר? – המשיכו לקרוא והפנימו…

סטיביה (Stevia rebaudiana Bertoni) הינו צמח הגדל בדרום אמריקה ואשר העלים שלו מכילים רכיבים כימיים בעלי מתיקות של פי 150 עד 400 מסוכר רגיל (תלוי בזן ובאיזור הגידול). צריכת תמצית סטיביה כתחליף לסוכר אינה גורמת לעליה בסוכר הדם או באינסולין ולכן נחשבת (בטעות) כבטוחה לשימוש בתזונת חולי סוכרת. תמציות הצמח הגיעו לאחרונה לישראל בשטף גובר והולך, עם מסע פירסום אשר גם טובי המומחים לתזונה מושפעים ממנו והופכים לחסידים שוטים של השימוש בתמציות אלה כתחליף לסוכר עם הסיסמה ש”טבעי” עדיף על ”כימי”. הפריירים הישראלים לא יודעים כי תמצית הסטיביה הייתה נפוצה בארה”ב בשנות ה- 80 של המאה הקודמת (עת שהיתי בארה”ב) ולאחר זמן קצר הוכרזה מאז ועד היום כמסוכנת לשימוש בגלל הסיבות שיפורטו בהמשך.

לפני שאסביר מדוע תמצית זו הינה מסוכנת לכל אדם ובעיקר לחולי סוכרת, צריך לנתץ אחת ולתמיד את המיתוס האומר שחומר ”טבעי” בריא תמיד יותר מחומר כימי. ניקח כדוגמה להשוואה את הסכרין, הממתיק המלאכותי ”הכימי”, אשר במשך למעלה מ- 50 שנה ניסו כל הטבעונים למיניהם ולעדותיהם לקטול אותו ולפסול אותו לשימוש. תלמידי יודעים כי מאז ומתמיד המלצתי על הסכרין כתחליף הסוכר הבטוח ביותר לשימוש. כחוקר סרטן ליוויתי מוצר זה במשך כ- 30 שנה, כולל בזמן שהופיעו הדיווחים כאילו הוא מסרטן. לא אלאה את הקוראים בפרטים אך אציין כי לא רק שאיננו מסרטן אלא שגם רשות התרופות והמזון (FDA) האמריקאית הוציאה אותו בשנת 2001 מרשימת החומרים המסוכנים וקבעה כי הוא בטוח לחלוטין לשימוש. האם התקשורת עשתה רעש וצילצולים מן הסקופ הזה? – ודאי שלא. למה לעשות את החיים קלים יותר לחולי סוכרת אם אפשר לפרסם עוד כתבה שמודיעה להם שרק תזונה תפלה תושיע אותם?

הסקופ הגדול הוא שהסכרין החומר ”הכימי” המנודה נמצא בטוח לחלוטין לשימוש והומלץ כתחליף לסוכר גם לחולי סוכרת. הסיבה העיקרית – מדובר בחומר אינרטי אחד (המילים הבאות הן ההסבר למילה ”אינרטי”), חסר פעילות ביוכימית, מלבד תחושת מתיקות בקצה הלשון, שאינו חודר לדם ולא נספג ברקמות אלא מסולק מהגוף במלואו בתוך זמן קצר. כעת נשווה אליו את תמצית הסטיביה ”הטבעית” – תמצית הצמחים אשר הפריירים הישראלים מתלהבים ממנה. לאט לכם – במקום לקבל חומר כימי אחד כדוגמת הסכרין אתם מקבלים בתמצית ”טבעית” זו למעלה ממאה חומרים כימיים אשר חלקם הינם בעלי פעילות שלילית ביותר: מחקרים שונים הוכיחו כי הסטביוזידים וחומרים כימיים אחרים של צמח הסטיביה נספגים בדם וברקמות הגוף השונות, מצטברים בכבד ובכליות וגורמים לנזקים בלתי הפיכים ככל שהשימוש בהם הולך ומתארך. מה נעדיף? חומר כימי אחד (סכרין) שנבדק ע”י מאות חוקרים בעולם במשך למעלה מ- 50 שנה והוכח כבטוח לחלוטין, או תמצית ”טבעית” של צמח הסטיביה שמכילה למעלה ממאה חומרים כימיים שחלקם לפחות מסוכנים ביותר לבריאותנו, כפי שמוכח ממחקרים מדעיים אמינים?

זו גם הסיבה שמרבית מדינות העולם אוסרות את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף סוכר ואילו בישראל אנו מגלים שהאחראים על בריאותנו שוב ”נרדמים בשמירה” (ושערוריית רמדיה תוכיח). הפריירים הישראלים לא יודעים שמשווקי הסטיביה טמנו להם עוד מלכודת מתוחכמת: משווקי הסטיביה טוענים כי יש אישור של ה- FDA לשימוש בסטיביה, אבל ”שוכחים” לציין שההיתר הוא להשתמש בתמצית הצמח כ”תוסף מזון” ולא כממתיק. זהו הבדל שבין שמים וארץ: כתוסף מזון, כל אחד יכול להשתמש בו על אחריותו העצמית, אבל כממתיק מאושר אסור לשווק אותו כי הוספתו למשקאות ומזונות מסחריים תחשוף צרכנים תמימים לרעלים שבו. ראו זה פלא – לא תמצאו משקה דיאט נפוץ ממותק ע”י תמצית סטיביה (לא, זו אינה טעות – נא המשיכו לקרוא) וזאת משום שה- FDA אוסר את השימוש בו כממתיק בגלל הסיבות שמניתי לעיל. יתרה מזאת, לאנשים פגיעים כמו חולי סוכרת, שימוש בתמצית הסטיביה יכול להאיץ בצורה קיצונית ביותר את הנזקים לכליות שלהם (נפרופתיה) ולרקמות אחרות. שומר נפשו ירחק מתכשירים ”טבעיים” שכאלה.

יחי ההבדל הקטן:
האם טעיתי כשכתבתי שאין אישור של ה- FDA לשימוש בתמצית הסטיביה? הרי יש אישור של ה- FDA וגם של משרד הבריאות? האם טעיתי כשכתבתי שאין למצוא משקה דיאט ממותק בתמצית הסטיביה? הרי לאחרונה יצאו לשוק משקאות ממותקים בסטיביה? התשובה היא: לא טעיתי. נקודה. המשפטים הבאים יפתרו לרבים את התעלומה הזאת:

מספר חברות הפיקו מצמח הסטיביה חומר כימי אחד שנקרא Rebdioside A או בקיצור Reb-A וביקשו מה- FDA אישור לשווק אותו גם כממתיק ”בטוח” וגם במוצרי מזון מסחריים. לטענתם, מחקרים שהם ערכו הוכיחו שהחומר הכימי הזה איננו מסוכן לצריכה. ואכן, רשות התרופות האמריקאית נתנה אישור לשימוש בחומר הכימי הזה ומשרד הבריאות שלנו אץ רץ לאשר גם כן את החומר הכימי הזה לשימוש מסחרי. אך כדרכו בקודש, ”שכח” משרד הבריאות להדגיש כי האישור ניתן רק לחומר הכימי האחד הזה (Reb-A) ולא לתמצית המלאה של הצמח סטיביה. ה- FDA דווקא עושה את ההבחנה הברורה הזו, כאשר עד עצם היום הזה הוא מגביל את השימוש בתמצית המלאה של הסטיביה, כפי שפורט לעיל.

מה הן המסקנות מכך:
1. כאשר ”מכשירים” את השימוש בסטיביה – מדובר רק באישור לשימוש בחומר הכימי היחיד הזה (Reb-A) שבודד מתוך צמח הסטיביה!!!
2. אין שינוי בעמדה המגבילה שימוש בתמצית הסטיביה המלאה שמכילה עשרות חומרים כימיים, חלקם מסוכנים ביותר!!!
3. המשקאות ומוצרי המזון שיצאו לשוק עם ממתיק הסטיביה מכילים רק את החומר הכימי שבודד מהסטיביה (Reb-A). מוצרים אלה לא הומתקו על ידי תמצית הסטיביה המלאה!!!
4. אין מחקרים שמוכיחים שהחומר הכימי שבודד מהסטיביה בטוח לשימוש לאורך שנים רבות, על ידי ילדים, נשים, גברים, נשים בהריון ועוד ועוד.
5. לעומת זאת, שימוש ארוך שנים, על ידי אוכלוסיות רבות ושונות, בממתיקים סכרין, סוכרלוז וגם באספרטיים הוכח מדעית כבטוח לחלוטין (ואם קראתם ספר או מאמר שטוען את ההיפך מזה, אנא הבינו, עובדים עליכם. הממתיקים האלה בטוחים לחלוטין – פרטים נוספים ומאלפים אפשר לקבל בקורסים השונים שלי).

בסיכום:
א. האם הייתי מעדיף את תכשיר הסטיביה ”הטבעי” על פני התכשירים הכימיים? – בוודאי שלא, שהרי גם הוא כימי לכל דבר ועניין!!!
ב. האם התכשיר הכימי ”הטבעי” מהסטיביה בטוח יותר מהתכשירים הכימיים האחרים? – בוודאי שלא ברור – ימים יגידו!!!
ג. האם הייתי מעדיף לתת לילדים, לנשים בהריון ולקשישים מזונות שהומתקו על ידי החומר הכימי ”הטבעי” שהופק מהסטיביה? – בוודאי שלא. דרושים מעקבים של עשרות שנים של שימוש בתכשיר זה כדי להצדיק מתן בטוח שלו לאוכלוסיות אלה ולאחרות.
ד. האם ניתן לתת לילדים, נשים בהריון וקשישים תכשירי מזון ומשקאות דיאט שהומתקו על ידי החומרים הכימיים סכרין (סוכרזית, מתוק וקל, כמו סוכר), ו/או סוכרלוז (סוכרה-דיאט, סוכרה-לייט) ו/או אספרטיים ו/או אסוסלפם K ? – בוודאי שכן. עשרות שנים של שימוש בתכשירים אלה על ידי מיליארדי צרכנים שונים ומגוונים בכל העולם הניבו רקורד מרשים ביותר של בטיחות בשימוש בתכשירים אלה, במגוון עצום של מוצרי מזון מסחריים, וכל מי שטוען אחרת טועה ומטעה, לעיתים קרובות ביודעין!!!

הוא שאמרנו: בואו ונעדיף מדע ולא דעות שרלטניות !!!

© פרופ’ חיים גמליאל

 

 

95 comments

  • אבישג

    תודה רבה על המידע החשוב והמחכים!

    • אברהם לוי

      ממתיק תוצרת סנריידר מכיל סטיביה באישור הFDA

      • פרופ' חיים גמליאל

        נא לקרוא היטב את הטקסט – ברור שאין לסנריידר שום אישור של ה-FDA לתמצית של הסטיביה אלא רק קביעה של ה- FDA שהחומר רבדיוזייד A (חומר כימי שמופק מעלי הסטיביה) הינו מוגדר כ- GRAS, שמשמעותו – “אנו מניחים (לא מאשרים) שמדובר בחומר לא מזיק”.

    • דודי

      אספרטם בטוח לחלוטין ? זה שמשתמשים בו לרעל עכברים והורס את הכבד ?

      • פרופ' חיים גמליאל

        זה לא מדע. זה סיפורי סבתא לילדים מפגרים…

  • יש לי שני מוצרי סטיביה
    1.אבקה סטיביה משווקת על ידי דנשר שמצוין עליה רכיבים: אריתיתול, סטיביה (רביאנה)
    2.נוזל סטיביה משווקת על ידי ביסקול עליו מצוין שמכיל סטיביה (REB A ) ו BENZOIC ACID
    האם שניהם בטוחים או אחד מהם לא מתאים?

    • פרופ' חיים גמליאל

      המוצר של דנשר מאוזכר בכל מקום כממתיק על בסיס סטיביה. לא ברור אם זוהי אבקה של כל הצמח, או כזאת שמכילה רק את הנגזרת רבדיוזיד A. המוצר של ביסקול מכיל רק את הנגזרת רבדיוזיד A. בעיקרון, אינני ממליץ על אף אחד מהם מהסיבות שפורטו בכתבה.

      • פרופ' חיים גמליאל

        בבדיקה נוספת מתברר שהמוצר הראשון שמוזכר בשאלה הינו דומה בהרכב שלו לממתיק סוויטנגו ולא צריכה להיות בעיה לצרוך אותו, כפי שמפורט להלן בתשובה לשאלה על סוויטנגו.

  • מירי

    שלום רב.האם שימוש בצמח עצמו,כפי שהוא בעלים שאני קונה בחנות התבלינים,מומלץ? ממש לשתוף עלה ולהכניסו לתה..
    המון תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      אין כל סכנה בשימוש בעלים בדרך שתיארת. הבעיה האמיתית נעוצה בשימוש בתמצית מרוכזת מאד שמפיקים באופן מסחרי מהעלים ובה 2-3 טיפות נותנות טעם מתוק למדי. תכשיר כזה מכיל ריכוז גבוה של החומרים השליליים של הסטיביה.

      • תמי

        שלום לפרופסור. כתבת :”מחקרים שונים הוכיחו כי הסטביוזידים וחומרים כימיים אחרים של צמח הסטיביה נספגים בדם וברקמות הגוף השונות, מצטברים בכבד ובכליות וגורמים לנזקים בלתי הפיכים ככל שהשימוש בהם הולך ומתארך.” האם אתה יכול לפרט אילו מחקרים כדי שיהיה אפשר להעמיק בפרטים?

        • פרופ' חיים גמליאל

          חפש ב- PubMed לפי הערך Stevia Toxicity והתמקד במחקרים שמתארים נזקים ברמה התאית וגם לגורל הסטביוזידים במעברם בכבד. התעלם ממאמרים יזומים ע”י אנשי מכירות / שיווק / מחקר של חברות הסטיביה. תוכל לזהות זאת בקלות בכך שהם אינם משוייכים לשום גוף אקדמי מוכר אלא רק לחברות ייעוץ וכדומה.

  • MD

    אשתי משתמשת בשקיות סטיוויה כממתיק. אינה סובלת מסוכרת, אך יצויין שהממתיק מאושר עי איל”ה לשימוש סוכרתיים. רעייתי סובלת מדי פעם מכאב בטן וחשדה שהגורם הנו ממתיק הסטיוויה. לאחר שחדלה להשתמש בו חלפו הכאבים! אגב, לפני חודשים אחדים ביצעה קולונוסקופיה,שהיתה תקינה וגם בדיקות הדם(כולל לצליאק), תקינות. האם קיים תיעוד בספרות על השפעת הסטיוויה על מערכת העיכול? אציין שאני רופא מומחה ברפואת משפחה. תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      אשתך השתמשה כנראה בשקיות שהכילו רק חומר אחד מתוך תמצית הסטיביה, חומר שנקרא רבדיוזייד A. מאחר ומדובר בחומר חדש יחסית, אין עדיין דיווחים מסודרים על תופעות לוואי של השימוש בחומר הכימי הזה (שים לב, רבדיוזייד A הינו חומר כימי לכל דבר) שמופק מצמח הסטיביה. זו הסיבה שהמלצתי לא להפוך לשפני ניסויים של החומר הזה ולגלות חלילה שהוא גורם לנזקים שלא צפינו מראש. החומר הכימי הזה קיבל אישור מסוג Grass מטעם ה- FDA (זהו איננו אישור מוחלט, אלא מעין אישור זמני), אבל משרד הבריאות שלנו ואגודת אי”ל מיהרו להכשיר את התכשיר הכימי הזה הרבה לפני שנעשו עליו כל הבדיקות המוכיחות שהוא בטוח לחלוטין. באשר לתופעות הלוואי שתיארת, הרי שישנם כבר רבים שמדווחים על תופעות דומות, אך כאמור, טרם סוכמו כל תופעות הלווי של התכשיר.

  • שלום לאחרונה שמעתי שהבעייתיות בצריכת ממתיקים כימיים אינה בחומר הכימי עצמו אלא בתגובת מערכת העיכול אליו שאינה מכירה אותו או שאחרי זמן מה מזהה אותו כסוכר ומטפלת בו כפי שהייתה מטפלת בסוכר ולכן אין יתרון בשימוש בו בעיקר לחולי סוכרת מה דעתך?

    • פרופ' חיים גמליאל

      כל הטיעונים המוזכרים בשאלה הינם דעות שנובעות מניתוח לא נכון של מימצאים מדעיים. הנושא נבחן היטב בקורסים השונים ותקצר היריעה מלפרט זאת כאן. בקצרה, אדם חייב לצרוך מידי יום כ- 150 גרם פחמימות מורכבות, גם אם הוא סובל מסוכרת. אם אחרי שצרך כמות כזאת של פחמימות מידי יום הוא משתמש בממתיקים מלאכותיים, במקום סוכר או פחמימות פשוטות, הקביעה המדעית היא חד-משמעית שהדבר מביא להורדת כמות הסוכרים הנצרכת ליום ולעובדה זו יש יתרון עצום לכל אדם ובעיקר לחולי סוכרת. אנשים שמרעיבים את עצמם, או כאלו שהורעבו בניסויים מדעיים ואינם צורכים את המינימום הנדרש של פחמימות מידי יום, אכן לא ייהנו מהיתרון של שימוש בממתיקים מלאכותיים, כי מנגנוני בקרה משוכללים בגוף יגרמו לכבד לייצר עודפי סוכר כדי לספק אותו למוח ולשאר האיברים. מכאן, שהאשמה איננה בממתיקים אלא בכך שאדם לא צרך את המינימום ההכרחי של פחמימות מידי יום !!!

  • נינה

    שלום פרופ
    לאחרונה יצא לשוק שוקו לשתיה של חברת טרה הממותק עי סטיביה על המרכיבים באריזה מופיע סטיביול גליקוזיד
    האם בטוח לתת לילדים לשתות ?
    הייתי בטוחה שהסטויה לא מזיקה כלל..

    • פרופ' חיים גמליאל

      ‘סטביול גליקוזיד’ הינו בעצם המרכיב ‘רבדיוזייד A’ המצוי בתחליפי הסוכר הקרויים סתמית ‘סטיביה’. כפי שהבהרתי בכתבה, זהו חומר כימי לכל דבר ועדיין אין ניסיון מספיק איתו כדי להחליט שהוא בטוח בכלל או בטוח אצל ילדים בפרט. מציע לא להסתכן, כי לא ניתן לדעת היום אם שימוש ממושך בו לא יגרום לנזקים בלתי הפיכים לכבד, לכליות או לכל איבר אחר בגופנו.

  • קרין קישון

    שלום רב,
    תחילה, אני רוצה להודות על האינפורמציה החשובה.
    יש לי שני ילדים (שנה ושלוש) אני מאוד מקפידה להזין אותם באוכל בריא.
    אני מחפשת ממתיק בטוח ולא מזיק להמתיק להם את העוגיות והשתיה.
    מידי פעם אני שמה מעט סילאן טבעי וטחינה מלאה בעוגיות אך הם לא מורגשים כלכך. האם בגילם הכל כך צעיר(תינוקות) עדיף סכרין על סוכר?

    תודה מראש על התגובה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      הכל תלוי במינונים. אם ילדייך אינם סובלים מהשמנה והם פעלתנים אין כל רע במעט סילאן בעוגיות שאת אופה. טחינה תמיד בריאה ובניגוד לדעה הרווחת, היא כלל לא משמינה !!! אם הילדים הם בעלי נטייה להשמנה ו/או אם הם צורכים הרבה מוצרים עתירי סוכר, אזי כדאי לשקול המרה של חלק מהסוכרים בתחליפי סוכר כדוגמת הסכרין, הסוכרלוז ודומיהם.
      .

  • אילנה כהן

    כתבת שעדיף להשתמש בסוכרלוז, אבל כתוב שהוא רעיל ביותר והתגלה במקרה ע”י אדם שבעצם ניסה להכין קוטל חרקים. וזהו חומר מסוכן ואין להשתמש בו.. תגןבתך!!

    • פרופ' חיים גמליאל

      כל סיפורי האימה על הסוכרלוז התגלו כסיפורי סבתא ל… כל המחקרים המדעיים שנעשו עליו (בניגוד לפירסומים באינטרנט שמתחזים למדעיים) הוכיחו חד משמעית שאין בסוכלוז שום סכנה בריאותית, גם בצריכה במינונים מוגברים וגם בצריכה של ילדים ונשים בהריון.

  • נעמי

    כתבת: “מחקרים שונים הוכיחו כי הסטביוזידים וחומרים כימיים אחרים של צמח הסטיביה נספגים בדם וברקמות הגוף השונות, מצטברים בכבד ובכליות וגורמים לנזקים בלתי הפיכים ככל שהשימוש בהם הולך ומתארך.”

    חיפשתי ולא הצלחתי למצא מחקרים כמתואר. נא לתת לינקים ומקורות ל מחקרים כאלה. תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      חשוב לוודא שמחפשים מחקרים בספרייה מדעית ולא סתם באינטרנט. אם מחפשים בספריה הרפואית הלאומית האמריקאית (MedLine, PubMed) תוך שימוש במילות מפתח כמו Steviols או Steviosides מוצאים את המחקרים שאני מדבר עליהם… גם כאן יש להיזהר מ”חוקרים פרטיים” שגוייסו לשלוח עבודות ‘מרגיעות’ בנושא – קל לזהות אותם על ידי כך שהם משוייכים לארגונים פרטיים ולא למוסד אקדמי רשמי. אין להסתפק בקריאת התקצירים אלא יש לקרוא את המאמרים במלואם כדי להסיק את המסקנות הנכונות. ונקודה נוספת, יש לעשות אבחנה חדה בין מחקרים על ‘תמצית’ של סטיביה לבין מחקרים על חומר שבודד מהסטיביה, כדוגמת הרבדיוזייד A.

  • חני

    שלום
    רציתי לדעת על ממתיק בשם סוויטנגו. האם הוא מוכר ובטוח לשימוש?
    בנוסף – מה לגבי המחקר האחרון של מכון וייצמן לגבי ממתיקים מלאכותיים שעלולים לגרום לסכרת.
    תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      אינני מכיר את הממתיק ‘סוויטנגו’ וגם לא הצלחתי לקבל מידע על ההרכב הביוכימי שלו.
      באשר למחקר האחרון של מכון וויצמן – עניתי על כך בכתבה מפורטת אותה ניתן למצוא בקישור הבא:
      https://rotem.org.il/?p=919

      • פרופ' חיים גמליאל

        תודה לקורא אבי אשר שלח אלי את הקישור הבא לסוויטנגו:
        http://www.sweetango.co.il
        ושם ברשימת המרכיבים מצאתי את המידע הדרוש – תחליף הסוכר הזה מכיל בעיקר סוכר כוהלי בשם אריטריטול, בתוספת מזערית (0.1%) של גליקוזיד מסטיביה. למיטב הבנתי לא צריכה להיות כל בעיה בצריכת תחליף הסוכר הזה מאחר וידוע ממחקרים שונים שאריטריטול איננו נספג ברקמות הגוף ומופרש כולו ללא עיכול. כמות הרכיב הגליקוזידי שמקורו בצמח הסטיביה איננה אמורה להוות בעיה.

  • רעות

    שלום פרופ’
    מצאתי את המאמר שלך במקרה אחרי שראיתי פוסט בפייסבוק על הסטיביה וחיפשתי בגוגל איפה ניתן לרכוש.
    אחרי קריאת הכתבה, אני לא מתכוונת לרכוש את המוצר אך עדיין מחפשת תחליפים אחרים.
    היכן ניתן להשיג את התחליפים האחרים עליהם אתה כן ממליץ כמו סוכרין? אציין שאין לי סוכרת ואני בעלת משקל תקין ללא נטייה להשמנה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      בכל מרכול יש “פינת טבע” ובה נמכרים סוגים שונים של תחליפי סוכר שאינם משבשים את רמות הסוכר בדם. סוג אחת מבוסס על החומר סכרין והוא מופיע כמוצרים בשם “מתוק וקל”, “סוכרזית”, “כמו סוכר” וכדומה. סוג שני מבוסס על החומר סוכרלוז והוא מופיע כמוצרים בשם “סוכרה-דיאט”, “סוכרה-לייט” ועוד.

  • דב

    לאחרונה אובחנתי בבדיקת דם שגרתית כקדם סכרתי, 120 בבדיקה בצום. למדתי קצת את הנושא, ובעיקר את נושא הסוכרים והפחמימות, ואני מבולבל. מצד אחד אומרים להקפיד על כמות מסויימת של פחמימות ביום, שהיא גדולה למדי, ומצד שני הדיאטנית שאליה פניתי, וגם מקורות אחרים אומרים שכדי למנוע סכרת צריך להמנע עד כמה שניתן מצריכת פחמימות בכלל, אפילו מרוכבות, ושבפועל מי שצורך פחמימות מרוכבות בכל הארוחות, גם אם הוא צורך 6-8 מנות פחמימה לא יצליח להוריד את רמת הסוכר בדם. אני גם עושה שעה ספורט אירובי ביום, וברור לי שצריך פחמימות לשם כך. מה נכון לעשות, וכמה פחמימות לצרוך, אם בכלל

    תודה

    • פרופ' חיים גמליאל

      זוהי בדיוק הבעיה כיום – אין הנחיות ברורות לגבי התזונה במצבים כמו זה המתואר בשאלה. גם במצב של קדם סוכרת (תנגודת לאינסולין, טרום סוכרת), חייבים לצרוך כל יום כמאה וחמישים גרם פחמימות וחשוב להקפיד על פחמימות מורכבות (לחם מקמח מלא זה לא פחמימה מורכבת, אורז מלא זה לא פחמימה מורכבת…). אדם שימנע מעצמו כמות זו של פחמימות כל יום, עלול לפתח מצב סוכרת חמור יותר בגלל העובדה שבמחסור בפחמימות נוצרים בגופנו הורמוני סטרס (כמו קורטיזול) אשר גורמים לכבד לייצר סוכר בעודף, בעיקר כדי להגן על המוח. כלומר, מחסור בפחמימות בתזונה גורם לעליה קיצונית של רמת הסוכר בדם בגלל הורמוני סטרס !!!
      זו הסיבה שהעליתי לאתר את דפי הסיכום לטיפול בתנגודת לאינסולין וגם טבלה מיוחדת של מזונות דלי סוכר ועמילן לעומת מזונות שמכילים פחמימות מורכבות (דף הבית, קישורים מומלצים, חומר עזר לקורסים והרצאות – שם להדפיס את דפי הסיכום למניעת תנגודת לאינסולין וגם את טבלת המזונות דלי הסוכר והעמילן). להלן עוד כמה עקרונות, במקביל לשאלותיך:
      א. אין סיכוי להגיע לאיזון סוכרי הדם ושומני הדם בלי נטילה קבועה של קומפלקס B – תכשיר שמכיל 8 סוגים של ויטמיני B אשר כולם חיוניים ביותר לחילוף החומרים בגופנו ובעיקר לאיזון הסוכר ושומני הדם.
      ב. אין סיכוי להגיע לאיזון סוכרי הדם ושומני הדם בלי נטילה מחוכמת של המינרל החשוב ביותר לפעילות האינסולין, הלוא הוא הכרום (נמכר בבתי טבע ככרום פיקולינט או כתכשיר משולב עם חילבה ו/או ג’ימנמה). תלוי במידת החומרה של חוסר איזון הסוכר – נוטלים מינונים של 200 עד 500 מיקרוגרם, כעשרים דקות לפני ארוחה אחת, או לפני שתי ארוחות או לפני 3 ארוחות (תלוי בחומרת חוסר האיזון של הסוכר). פרטים נוספים ניתן לקבל בשיחת טלפון אל מחלקת ההדרכה של כל אחת מהחברות שמשווקות תכשירים אלו בישראל.
      ג. ואידך זיל גמור – שאר הכללים מופיעים בפירוט בדפי הסיכום הנ”ל ובטבלה הנ”ל.

  • יהונתן

    אם אני רוצה להכין תמצית סטיביה זה בריא?

  • יאיר

    אם היית ממליץ לי על סוג סוכר סטיביה על איזה היית ממליץ לי

    • פרופ' חיים גמליאל

      כלל לא הייתי ממליץ על תמצית סטיביה… יש ממתיקים טובים ובריאים יותר, כמו סוכרלוז (סוכרה-דיאט, סוכרה-לייט ועוד), או סכרין (סוכרזית, מתוק וקל, כמו סוכר ועוד).

  • ריקי

    שלום
    בעלי סובל מסכרת ומזריק לעצמו אינסולין לפני כל ארוחה כמו כן הוא גם סובל מקוליתיס האם יש תפריט מומלץ אנחנו ממש מתבלבלים מכל ההצעות
    ואחלו ויטמינים או מינראלים יועילו לו
    תודה ריקי

    • פרופ' חיים גמליאל

      המדור אינו מורשה למתן תשובות קליניות. אסור לייעץ בלי שהמטפל ילמד בצורה יסודית את התיק הרפואי של המטופל.
      כמו תמיד הייתי ממליץ לנצל את מחלקות ההדרכה של חברות כמו סולגאר, אלטמן, סופהרב ועוד אשר ישמחו לתת
      עצות מקצועיות לפונים אליהן. אנשי ההדרכה של החברות הללו אינם נופלים בהכשרתם ובנסיונם ממטפלים מפורסמים.

  • לילי

    לאחרונה נחשפתי לתה “ויסוצקי קר”, שמומתק גם על ידי פירות וגם על ידי סטיביה 5%. האם מומלץ להמנע ממנו?

    • פרופ' חיים גמליאל

      כדי לענות על שאלתך צריך לדעת מהו ריכוז הפחמימות בכל 100 מ”ל (חצי כוס) של משקה. לגבי הסטיביה, אני מניח שלא מדובר בתמצית מלאה של עלי הצמח אלא רק בחומר אחד המופק מהסטיביה – רבדיוזייד A. בכל מקרה אמליץ לא להרבות במשקה שכזה.

      • לילי

        תודה רבה על תגובתך. לפי מה שכתוב על האריזה: “ערך תזונתי ל- 100 מ”ל משקה: אנרגיה (קלוריות) 0”.
        בתור אחת שכמעט לא שותה מים, כל כך התאהבתי במשקה שמאז גיליתי אותו שתיתי כמעט רק אותו במשך כחודש (וירדתי יפה במשקל). אחרי קריאת המאמר שלך – הפסקתי לגמרי. אני מבינה שהמינון הנכון הוא אי שם באמצע…

        • פרופ' חיים גמליאל

          מהמידע החדש שסיפקת נראה שהמסקנה שלך היא נכונה – לא להגזים בצריכתו של המשקה, אך גם לא לאסור אותו לגמרי. אם כתוב במפורש שהערך הקלורי שווה 0, הרי זה אומר שאין בכלל פחמימות ואין בכלל סוכרים במשקה הזה. אני יכול רק להניח שהמשקה איננו ממותק ע”י פירות (כפי שכתבת בפנייתך הראשונה) אלא רק הוסיפו לו טעמי פירות (שאין בהם את הסוכר של הפירות אלא רק חומרי טעם חסרי קלוריות).

  • לילי

    תודה רבה, כך אעשה.
    הנה הרכיבים כפי שכתובים על האריזה:
    היביסקוס, תמצית טעם וריח (פירות יער 16%), עלי סטיביה (5%), תפוחים, קליפות תפוז, ורד הבר, ממתיק מצמח הסטיביה: סטיביול גליקוזיד (0.5%), עסיס פרי מיובש (רכז פירות יער 1.6%), פירות יער (0.4%).

  • דוד

    בס”ד שלום האם עלי סטיביה מסוכנים? (עלים מיבשים – להכנת תמצית של תה)

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, שימוש בעלי הסטיביה כלל אין בו סכנה וניתן להשתמש בהם ללא חשש.

  • יעל שבתאי

    אני מניחה שלשם כמה עלים טריים בכוס תה או שייק לא עושה שום נזק, אני טועה?

  • יהודית

    מרגישה מרומה!!!
    אני עברתי לסוכרזית סטיביה שרכיביה: דקסטרוזה וסטיביה מטעמי הטבה בבריאות ולאו דווקא הרזיה. בגלל הדקסטרוזה חשבתי שאעשה נכון אם אחליף לתמצית סטיביה נוזלית… כעת לאחר שקראתי במקרה את כתבתך תוהה, האם הסוכר הלבן הפשוט והמוכר הוא הממתיק המועדף בצריכה מתונה?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, צריכה מתונה של סוכר לבן, למי שאין בעיות איזון סוכר בדם, היא צריכה בריאה וטובה. תחליפי הסוכר השונים מיועדים רק לכאלו שצורכים ביום פי שלושה מהכמות המותרת של סוכרים, פחמימות פשוטות או “תחליפי סוכר” עתירי סוכרים (כדוגמת סירופ תירס, סילאן תמרים, דבש, אגבה ועוד).

  • רחל

    האם ניתן לטחון עלי סטיביה מיובשים לאבקה ולהשתמש בזה ממש להמתקת עוגות ו, תבשילים ומאפים או שרק העלים הטריים להמתקת כוס תה נחשבים בריאים ובלתי מזיקים?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אפשר בהחלט לטחון עלי סטיביה ולהשתמש בהם כמו בעלים טריים.

  • שלום, אתה כותב שקמח מלא איננו פחמימה מורכבת, מדוע ?

    • פרופ' חיים גמליאל

      הקמח המלא איננו פחמימה מורכבת. הסובין של הקמת הזה, כלומר קליפות הקמח הן פחמימה מורכבת עם כל היתרונות של פחמימה מורכבת. שאר הקמח הינו עמילן, אשר מבחינת ההרכב הינו פחמימה מורכבת אך מבחינת ההתנהגות בגופנו אין לו שום יתרון מהיתרונות של פחמימה מורכבת, כי בניגוד לפחמימות מורכבות (כמו בטה גלוקן) הוא מתפרק בקלות ומייד מעלה את רמת הסוכר בדם.

  • יצחק

    שלום רב,
    תודה רבה על המידע המועיל גם במאמר זה וגם באתר באופן כללי. התוודעתי לאתר היום ואני מקוה להעמיק בו חקר…

    הסיבה שחיפשתי מידע על סטיביה היא משום שקיבלתי מארצות הברית ממתיק אבקת סטיביה בשקית של של חברת greate value tm וברכיבים שלו כתוב: maltodextrin, stevia extract (rebiana) .
    הייתי שמח לדעת מה המשמעות של הרכיבים הללו. האם מדובר בתמצית המלאה מהצמח או בתמצית המכילה רק את הרכיב רבדיוזייד A.

    בנוסף רציתי לשאול שבמאמרים אחרים ראיתי התייחסות הפוכה לחלוטין לסטיביה ולסוכרלוז, אני מצרף כאן קישור לשני מאמרים בנושא, האחד “קוטל” את הסוכרלוז, והשני משבח את הסטיביה. שני המאמרים מאת אותם מחברים – ד”ר ג’וזף מרקולה וד”ר קנדרה דגן פירסל – שחיברו ספר בשם “הונאה מתוקה”:
    א. http://www.focus.co.il/page.asp?page=562
    ב. http://www.focus.co.il/page.asp?page=558

    האם מדובר בשרלטנים שמטרתם מסחרית ומגמתית בלבד?

    בתודה מראש להתייחסותך

    • פרופ' חיים גמליאל

      א. היצרנים של התכשיר מציינים שמדובר לא בתמצית מלאה של הסטיביה אלא במיצוי של החומר הממתיק הראשי (רביאנה). עם זאת יש לזכור שמדובר בחומר כימי לכל דבר (דבר שמבטל את הטיעון שמדובר בתכשיר “טבעי”) וגם בכך שהחומר הזה עדיין לא מוכר מספיק ולא ידוע מה הן ההשפעות שלו על הבריאות לטווח רחוק ועל אוכלוסיות שונות של אנשים. לכן, מומלץ כאמור להיזהר גם מתכשירים מעין זה.
      ב. שני המלומדים שהזכרת מייצגים למעשה את תעשיית הסטיביה והם מקבלים תמלוגים מחברות אלו. בעבר הם גם שיווקו בעצמם את הסטיביה. כיום מרקולה משווק עשרות מוצרי טבע שבהם הוא כולל את הסטיביה, אך משווק את הסטיביה עצמה באמצעות צד שלישי כדי שלא יטענו נגדו שיש כאן ניגוד אינטרסים.

  • יקיר

    היי,
    תוכל לתת דוגמא לפחמימות מורכבות שניתן לצרוך וכיצד ניתן לצרוך אותן בשימוש יומיומי?
    תודה…

    • פרופ' חיים גמליאל

      לשם כך מומלץ להיכנס ל”קישורים מומלצים”, “חומר עזר לקורסים והרצאות” ולהדפיס משם את “טבלת מזונות דלי עמילן” – בטבלה זו כל המזונות שמוזכרים בעמודה השמאלית הם מזונות שמכילים פחמימות מורכבות וניתן לשלב אותם בארוחות שונות, במקום המזונות הרשומים בעמודה הימנית. לדוגמה: צריכת בטאטה במקום תפוח אדמה, קינואה במקום אורז, שזיף כהה במקום תמרים ועוד ועוד

  • דנה

    שלום רב , אני שוב רוצה לשאול למרות שראיתי חלק מהתגובות כדי להיות בטוחה , בתור אחת שמכורה לסוכרזית ( מכל הסוגים) האם ב100 אחוז סוכרלוז של מרמולייט הוא אכן בריא ??! אשמח לתשובתך

    • פרופ' חיים גמליאל

      התשובה לשאלה שלך היא חיובית: סוכרלוז הוא אכן בטוח לחלוטין וניתן להמשיך לצרוך אותו ללא כל ספק או חשש. קיים היום ניסיון מצטבר של קרוב לעשרים שנה של שימוש בסוכרלוז, אצל מיליארדים של אנשים, ללא שום דיווחים של נזקים מכל סוג שהוא. להרחבת הנושא, מוצע לעיין גם בקישור הבא:
      סוכרלוז = סוכרה דיאט = סוכרה לייט

  • רוני

    תודה רבה על המידע המועיל והגברת המודעות בנושא הסוכר והממתיקים באופן כללי, ותהיה בחרתו של אחד אשר תהיה.

    פעילות מבורכת ומוערכת !

  • האם אספרטם מותר לאדם עם תסמונת מעי רגיש

    • פרופ' חיים גמליאל

      לא ידוע על התוויה נגד שימוש באספרטם אצל אנשים עם תסמונת מעי רגיש. בכל זאת, כל אדם צריך לבדוק זאת על גופו ולוודא שהאספרטם איננו גורם לו לתגובות שליליות כמו שילשולים, עצירויות, עויתות מעיים ועוד

  • אזולאי רותי

    שלום פרופ’
    קראתי את מה המאמר הנ”ל ונכנסתי עוד יותר לבלבול
    כל אחד כותב אחרת ואני כרגע לא יודעת מה לעשות
    אני קוראת מאמרים לגבי ממתיקים מה נכון ומה לא ויצאתי
    עוד יותר מבולבלת
    אני תקופה של מספר חודשים כמעט שנה משתמשת בסטיביה
    כי עד כמה שידוע לי גם מפרסומים של מחקרים וכתבות על זה
    שהוא הממתיק הבטוח הטבעי ביותר שיש
    אני משתמשת בסטיביה שמאושרת ע”י אגודת הסוכרת בישראל
    המרכיבים שיש שם הם אריסטריטול, גליקוזידים,של סטיביול
    זה בסדר? לא בסדר? התגלתה אצלי סוכרת לפני מספר ימים
    ופשוט הלכתי לאיבוד, את השימוש בסטיביה התחלתי מזמן
    תודה על כל תשובה שתיתן

    • פרופ' חיים גמליאל

      יש לקרוא ביסודיות את המאמר על הסטיביה ולהבין שלא מדובר במשהו “טבעי” ותמים אלא בחומרים כימיים שנמצאים שנמצאים בתמצית הצמח. קראי גם את כל התשובות שניתנו לאחרים. אין טעם לחזור על כך שוב ושוב. תוכלי להשתמש בממתיקים על בסיס סוכרלוז אשר הם בטוחים לחלוטין כפי שתוכלי לקרוא גם עליהם בכתבות שבאתר.

  • נורית

    תודה על המאמר המרגיע. אני צרכתי סוכרזית/סוכרלוז עד שכל בני משפחתי התחילו להתנגד והעדיפו שאמתיק בסילאן , במייפל או בדבש. לגבי אגבה קראתי באיזשהו מקום שהוא מסרטן – האומנם? על אספרטיים טענו שהוא גורם לאלצהיימר !
    עכשיו אני מרבה להשתמש בתמרים . כשאני עושה עוגות טבעוניות עם תמרים אגוזים וקוקוס, וחושבת שזה שיא הבריאות, האם אני טועה ומטעה את יקיריי?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אגבה איננו מסרטן אך הוא מכיל ריכוז גבוה מדי של סוכר מסוג פרוקטוז (“סוכר הפירות”) אשר גורם להתפתחות טרום סוכרת (“תנגודת לאינסולין”) ולכן נקבע כמסוכן לבריאות. אספרטאם איננו גורם לאלצהיימר ומותר לצריכה קבועה. תמרים מאד לא מומלצים כמזון בריאות בגלל שהם מכילים למעלה מחמישים אחוז סוכר. עדיף להשתמש בשזיפים כהים או בפירות יער כהים במקום בתמרים.

  • רונית שטנדל

    שלום,
    מעיון בשאלות הקוראים ותשובותייך אליהן, אני רואה כי אתה שב וחוזר על כך שבשימוש בעלי הסטיביה אין סכנה, בשונה מהשימוש בתמציות המופקות מעלי הסטיביה, שהינן מרוכזות מאוד ומכילות רכיבים רעילים שונים.
    ככל שהאבחנה המבדלת הזו נעוצה בריכוז ובמינון החומר, האם ישנו מינון(כשמדובר בצריכת עלי סטיביה) היכול להיחשב כגבולי עד מסוכן?
    אנו צורכים, על בסיס יום-יומי משקה תה ביתי , שאני מכינה מחליטת עלי תה ירוק, עלים נותני טעם נוספים וכן עלי סטיביה (ככף גדושה של עלי סטיביה לכל קנקן). כאשר התה הנוזלי נגמר, אני נוהגת להוסיף לקנקן מיים רותחים ולמחזר את העלים החלוטים, כ- 5 פעמים לפחות.
    מפליא כי בכל ‘מיחזור’ שכזה, מופקת מתיקות מעלי הסטיביה.
    אני מרעננת העלים בקנקן פעמיים-שלוש ביום (קרי, צריכה של 3 כפות סטיביה גדושות ביום ).
    האם יש בכך לסכן את בריאותנו?

    • פרופ' חיים גמליאל

      שמח לבשר לך שבדרך שבה את משתמשת בעלי הסטיביה אין כל סכנה. הסיבה לכך היא פשוטה – תמצית מרוכזת שמופקת מעלי הסטיביה מכילה בכל טיפה כמות עצומה של סטביוזידים וסטביולים, בעוד שחליטת עלי סטיביה בתוך קנקן מלא מפיקה רק חלק קטן מהסטביוזידים ובהדרגה רבה. מאידך, אנשים המרתיחים ממש את עלי הסטיביה, לאורך זמן ובתוך כמות קטנה של נוזלים גורמים להפקת תכשיר מרוכז מאד של מרכיבי הסטיביה אשר צריכה שלו לאורך זמן עלולה לגרום לנזקים שתוארו.

  • עמיחי

    שלום, תודה על מידע,
    אני ממתיק תה ואוכל בעלי סטיביה מיובשים. האם גם זה בעייתי ?
    תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      כפי שנאמר בתשובה לפניות אחרות – אין סכנה בשימוש כזה של עלי הסטיביה.

  • יוני

    האם השימוש בעלי הצמח כתחליף לסוכר בתה ולא בתמציתו, הוא גם מסוכן לדעתך?

    • פרופ' חיים גמליאל

      כפי שנאמר לא אחת, אין כל סכנה בשימוש בעלים בודדים, כפי שגם אין בכך שום יתרון רפואי !

  • האמנם

    מעניין אותי האם וכמה שילמו לך על מנת לכתוב תוכן כזה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      חצוף/פה. אני דואג לבריאותך ואת/ה “מלכלך/ת” בצורה כזו?I הנה אתגר פשוט – מצאו גורם מסחרי או אחר ששילם לי אגורה שחוקה בשלושים השנים האחרונות ותקבלו ממני אלף דולר על כל פיסת מידע כזאת. בניגוד לכל אלפי השרלטנים שממליצים על סטיביה ולעיתים קרובות מוכרים אותה (ממש כמו שעושה ד”ר מרקולה המפורסם), מעולם לא נתתי דריסת רגל לגורם מסחרי להתערב בעבודת הקודש המדעית שלי. להזכירכם, אינני מטפל, אין לי קליניקה ואני רק חוקר ומרצה. לא אתפלא אם הכותב/ת הינם שרלטנים מבית מדרשו של ד”ר מרקולה….

  • אורי מרקו

    שלום פרופ’
    לאחרונה נתקלתי בפרסום שקורא לצרוך טיפות סטיביה (לטפטף על הלשון) כהתגברות על הצורך בעישון…?

  • שם *אורית

    שלום הופתעתי לקרוא כי אתה ממליץ על אספרטיים. הרי האספרטיים מכיל מתנול הכיצד הוא יכול להיות בטוח לשמוש?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אספרטם אינו מכיל מתנול אך גורם ליצירת מתנול בגופנו. הכל עניין של פרופורציות. מחקרים מראים ששתיית 2 ליטרים ליום של משקה ממותק באספרטם לעולם לא תגרום להצטברות של מתנול בצורה מזיקה. כל שאר המידע הדמוני בנושא זה אינו עומד במבחן המדע.

  • סימה גולדפינגר

    תודה על המידע ,בטעות חשבתי שסטיוה הכי בריא ,ישר כוח

  • מתעניין

    פרופסור יקר, בזמן האחרון יש המלצות רבות מלוות בתיעוד שנראה לי כהדיוט – כתיעוד מדעי מחקרי מספק לגבי התועלות של חולי סוכרת בדיאטות דלת פחמימות (“פליאו”, תוזנה קטוגנית).
    הייתי שמח לשמוע – מה עמדתך בנושא?
    עמיאל.

    • פרופ' חיים גמליאל

      בעקרון, ההמלצות הללו הן נכונות ורצוי להמעיט בכמות הפחמימות. עם זאת, על חולה סוכרת להקפיד על צריכה יומיומית של 100 עד 150 גרם פחמימות, מחולקות לשלוש-ארבע פעמים בכל יום. הפחמימות במקרה זה צריכות להיות פחמימות מורכבות ולא עמילניות כמפורט.

  • רות

    רופאים אונקולוגים מסויימים טוענים כי אחת הסיבות האפשריות להיווצרות גידולים סרטניים בשלפוחית השתן היא צריכת ממתיקים מלאכותיים.
    האמנם יש לכך אסמכתאות?
    תודה על תשובתך

    • פרופ' חיים גמליאל

      לי זה לא מספיק שהם אונקולוגים. אני רוצה שיראו לי מחקר אחד שמוכיח זאת. עד כה נעשו אלפי עבודות ששללו כל קשר בין ממתיקים מלאכותיים לסרטן.

  • רמי

    בסד
    זאת שאלה מאד חשובה כי רוב המוצרים בשוק ללא סוכר הם עם ממתיק מלטיטול
    וכל עוד אני והצבור לא יודעים עם זה בריא לסוכרתיים לא מצאתי שום מוצר עם ממתיקים אחרים.
    אז חשוב לשמוע את דעת הפרופסור על המלטיטול לסוכרתיים
    תודה רבה

    • פרופ' חיים גמליאל

      מזונות שבהם הסוכר הוחלף במלטיטול מכילים כמות קטנה מאד מאד של שיירי סוכר ולכן לרוב אין בעיה גם לסוכרתיים לצרוך מזונות כאלה, כמובן בלי להגזים בכמויות. לדוגמה: אכילת שוקולד שהסוכר בו הוחלף במלטיטול – גם לסוכרתיים אפשר לאכול “שורה” או שתיים בלי חשש. אבל אם סוכרתי יאכל חפיסת שוקולד שלמה בגלל ההסתמכות על כך שכל הסוכר הוחלף במלטיטול, שלא יופתע לגלות שרמת הסוכר בדם עלתה (עדיין לא בצורה קיצונית). לגבי מזונות אחרים, אכן קשה לדעת איזה איכות של מלטיטול הוכנס בו, ולכן אם יש מוצר מזון חביב עליו, כדאי שיבדוק את רמת הסוכר בדמו עשרים דקות או חצי שעה אחרי סיום אכילת המוצר. סטודנטים שלי עושים זאת ומדווחים שזוהי דרך טובה לבחון עד כמה ההחלפה של סוכר במלטיטול מספקת הגנה מפני שיבוש רמות הסוכר בדם.

  • גילי

    היי, אני בהריון וצורכת כממתיק לקפה או לסלט פירות שקית סטיוויה שרשום עליה שהיא מכילה דקסטרוזה וגליקוזידים של סטיביול- 3%. האם כדאי לי להחליף ממתיק או שאין סכנה לעובר מצריכה זו?
    אציין שאני שמה שקית כזו בקפה כבר כמה שנים ולא הייתה לי בעיה עם זה, אשמח לדעת מה דעתך בנושא, תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      עדיין לא הוגדרו הנזקים שגורם הרבדיוזייד A שמופק מהסטיביה לעוברים ואסור להמר על נושא זה !!! איך את יודעת שלא נגרמו לך נזקים בעקבות השימוש ארוך הטווח שעשית עד כה בתכשירים המבוססים על סטיביה? חבל להמר על חיי העובר וגם חבל להמר על חיינו. מומלץ להשתמש בממתיקים על בסיס סכרין או סוכרלוז שהוכחו כבטוחים ביותר במשך עשרות שנים, על מיליארדי אנשים בעולם.

  • אייל

    שלום פרופ’ גמליאל

    הופתעתי לקרוא על הנושא.
    רשמת במאמרך: ‘תמצית “טבעית” של צמח הסטיביה שמכילה למעלה ממאה חומרים כימיים שחלקם לפחות מסוכנים ביותר לבריאותנו, כפי שמוכח ממחקרים מדעיים אמינים’

    האם תוכל לצרף קישורים למחקרים בנושא?
    באופן דומה, האם תוכל לצרף קישורים למחקרים המוכיחים שאכן נמצא שסכרין אינו מסרטן?

    תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      שתי אפשרויות: א. שתצטרף לאחד מהקורסים או מהסדנאות שלי. ב. שתעשה חיפוש בספריה הרפואית הלאומית האמריקאית PubMed = Medline

  • טובה

    פרופסור גמליאל שלום!
    האם אפשר להישתמש במולסמה כהה כממתיק שיכול להיות טוב ולא מזיק?

    • פרופ' חיים גמליאל

      לצערי לא. ההרכב הביוכימי של המולסה מוכיח כי רובה ככולה הינה סוכר לכל דבר והיא משבשת לחלוטין את רמות הסוכר והאינסולין בדמנו. כמובן, שמותר מידי פעם להתענג על מולסה אבל היא איננה תחליף לסוכר היא סוכר לכל דבר ועניין.

  • רינת

    פרופ’ גמליאל שלום
    אני קצת מבולבלת מכל סוגי הממתיקים, תוכל בבקשה להמליץ לי איזה ממתיק לשים בקפה.. ובאיזה ממתיק להשתמש לאפיית עוגות. אני צריכה ממתיק שלא משבש את הסוכר בגוף.
    אין לי סוכרת.. מטרתי רק להרזיה.
    תודה מראש.

    • פרופ' חיים גמליאל

      כאמור, הממתיקים הכימיים הם הבטוחים יותר והראויים ביותר לשימוש על פי הצרכים שהזכרת. זה כולל, סכרין, מתוק וקל, סוכרלוז, סוכרה דיאט, סוכרה לייט. לאפייה יש בכל מרכול, במדפי הדיאט, תכשירים כאלה בצורת נוזל או בצורת גרגרי סוכר שאפשר גם לבשל ולאפות איתם.

  • ריקי יהב

    שלום רב,
    רציתי לשתף אותך במקרה שקרה לי ואשמח לתגובה מקצועית.
    במשך כ25 שנה אני שותה משקאות ללא סוכר המכילים אספרטיים מגיל 10 בערך – מאחר שהתחלתי להשמין והחלטתי לשתות משקאות בעלי 0 קלוריות ( אכן דבר המחזק את טענתך שקודם מתחילים להשמין אז צורכים ממתיקים מלאכותיים)
    היום בגיל 36 אני 3 חודשים עם אלרגיה קשה הכוללת בצקות בפנים פריחה ואף הגעתי למצב של סטרואידים בוריד וזריקת קורטיזון ובנוסף בולעת 2 כדורי אריוס ביום – וכלום לא עצר את האלרגיה הנוראית.
    לאחר בדיקות רבות התברר שאני מגיבה לפורמלהיד – חיפשתי יומיים שלמים בכל הבית בכל מוצר איפה יש פורמלהיד ולמה אני מגיבה כל כך נורא ואז נתקלתי במאמר שמסביר שאספרטיים מתפרק בגוף לפורמלהיד וזהו נפל לי האסימון!!! הפסקתי לשתות את ה2 ליטר שתייה דייאט שצרכתי כל יום מגיל 10 וראו פלא כבר לאחר 3 ימים אני בלי אריוס והבצקות ירדו והפריחה התייבשה ואני בתקווה שאמשיך להבריא ושלא אגיב יותר 🙂
    האם נתקלת במקרה כזה? האם קבלתי הרעלת אספרטיים?
    תודה מראש

    • פרופ' חיים גמליאל

      שמח ששיתפת אותנו בסיפור הזה. אכן שתיה מופרזת של 2 ליטרים ליום בקביעות של משקאות עם אספרטם יכולה להוביל להתפתחות רגישות יתר לפורמאלדהייד (פורמלין). זה כנראה מה שקרה אצלך, אבל יש בעולם עוד מאות אלפי אנשים ששותים כמויות גדולות (מאד לא מומלץ) של משקאות ממותקי אספרטם במשך עשרות שנים ולא פיתחו שום רגישות לפורמאלדהייד מאחר שזהו חומר שקיים בגוף שלנו בצורה קבועה ורק בודדים בעולם מפתחים נגדו רגישות יתר. כדאי שתעברי בדיקות כבד יסודיות וגם בדיקות כליה כדי לשלול אי ספיקה של אחד מהם שהובילה כנראה להצטברות יתר של פורמאלדהייד, במקום שרובו ככולו יסולק בקביעות וביעילות מן הגוף. ברור לחלוטין מכל הסיכומים המדעיים העדכניים שאין כל סכנה בצריכת אספרטם, גם בכמויות מוגזמות, אם הכבד והכליות מתפקדים כרגיל.