הספר "מחקר סין" – איך משבשים מדע בשם הדת…

אני נדהם כל פעם מחדש כאשר בהרצאות שלי קופץ מישהו כנשוך נחש וזורק משהו כמו: "אבל במחקר סין הוכח…". נדהם, כי אני סבור לתומי שכבר מזמן אבד הכלח על 'מחקר סין' וכי כל בר אוריין כבר יודע זאת. מסתבר שאני טועה ויש בינינו אנשים שהמסר המדעי הברור טרם הגיע אליהם, יש בקרבנו אנשים שאינם יודעים ש'מחקר סין' הוא לא יותר מאשר דוגמה לשיבוש המדע בשם הדת, והפעם בשם דת הטבעונות.

רקע:  הספר מחקר סין The China Study  יצא לאור בשנת 2006, ובו טען מחברו ד"ר קולין קמפבל (היה אז פנסיונר בן 70 שנה) שמחקרי התזונה הרבים שפירסם קודם לכן הוכיחו שהפתרון לכל התחלואים שלנו הוא פשוט: טבעונות אדוקה. בספרו הוא מרבה לצטט את מחקריו על הקשר שבין תזונה ובריאות ובעיקר את מחקרו האחד והמיוחד הלא הוא 'מחקר סין' שבו הרחיק נדוד עד סין ובה חקר את הרגלי התזונה של 6500 סינים (לא 65 אלף סינים, אלא ששת אלפים וחמש מאות סינים) ולפי התוצאות של מחקריו שם אין לדעתו עוד ספק – תזונה מן החי, ובעיקר חלבונים מן החי, גורמים סרטן ומחלות ניווניות קשות ואילו הטבעונות תביא את הגאולה לעולם התחלואים של העולם המערבי. כך הפך הספר לתנ"ך של הטבעונות למרות שהמידע שבספר לא פורסם בכתב עת מדעי, ומעולם לא עבר 'ביקורת עמיתים', אך גרר אחריו ביקורות רבות של אנשי מדע וגופים שונים.

אני חוזר על קביעתי – הספר הזה הינו לא יותר מאשר דוגמה לשיבוש המדע בשם דת הטבעונות, אך נראה שאין מנוס ושצריך לחזור ולהוכיח זאת לאותם תמימים שעדיין לא הכירו בכך ונותנים לחכמי הטבעונות לבלבל ולהטעות אותם שוב ושוב. נציג זאת בדרך קצרה ותכליתית, לטובת אלו שקצרה רוחם מלקרוא תגובה ארוכה ומפורטת (אותה הכנתי בדיוק לפני 10 שנים). בעתיד, באם יתעורר הצורך, נפרסם את הגירסה המפורטת יותר עבור אלו שעדיין סבורים שהתנגדות לספר 'מחקר סין' היא רק עניין של אינטרס ומסרבים להפנים שזהו עניין מדעי מובהק, סדור וחד משמעי.

קראתי את ספרו המקורי (באנגלית) בעת שיצא לאור בשנת 2006 וחזרתי ולמדתי אותו בעיון רב מספר פעמים, מאוכזב לגלות מגמתיות ברורה ומקוממת הסותרת לחלוטין מימצאים מדעיים בלתי תלויים שהתפרסמו במקביל. כמבקר מדעי לשעבר של מספר עיתוני מחקר בתחום הסרטן, רשמתי לעצמי הערות אין ספור על עיוות הנתונים והמסקנות שלא הותירו ספק – קמפבל 'סטה' מדרך הישר והפך אינטרסנט בלתי נלאה. כך בא לעולם המאמר הארוך והמפורט שהכנתי בנושא ושתקציר שלו יובא כאן.

אך לפני כן, הערה חשובה: ד"ר קולין קמפבל הוא חוקר תזונה עתיר זכויות ורב תהילה. מגיעה לו הרבה תהילה על הישגיו המדעיים אותם פירסם בלמעלה מ- 350 מאמרים מדעיים מבוקרים. אך מצער לראות עד כמה "זיקנתו מביישת את בחרותו" ובערוב ימיו החליט להיות טבעוני אדוק ומרגע שהחליט כך, "ירה את החץ" וצייר סביבו את המטרה, למי שמכיר את הביטוי הזה: בספר 'מחקר סין' הוא סטה מדרך הישר ונתן אינטרפרטציה מעוותת לכל מחקריו הקודמים, כאילו בזכותם הוכיח שהטבעונות היא דרך המזור של העולם המודרני. חבל, הדבר מעיב על תהילתו. אז יאללה, לעבודה:

תקציר מסכת ההוכחות המדעיות שהספר 'מחקר סין' אינו רלוונטי:

  1. כאמור, הספר 'מחקר סין' יצא לאור בשנת 2006 והביא סיכומים של מחקרים משנות התשעים, השמונים ואף הרבה לפני כן. עברו מאז תריסר שנים והרבה מים עברו בעולם מדע התזונה ונוספו אלפי מחקרים שסתרו וסותרים אחת לאחת את הקביעות השגויות של קמפבל (ששומן רווי מן החי מסוכן לבריאות, שאכילת ביצים משבשת כולסטרול בדם, שתזונה עתירת פחמימות עדיפה מכל תזונה אחרת, שעודפי פחמימות בתזונה הופכים לחום במקום לשומן, שתזונה עתירת פחמימות עדיפה לטיפול בסוכרת ועוד ועוד).
  2. גברת צעירה בשם דניס מינגר Denise Minger פירסמה בשנת 2010 מסמך ארוך ומדהים בו הוכיחה אחת לאחת שקמפבל סילף את הנתונים בסיפרו, פעמים רבות, בניגוד למה שכתב במחקריו שפורסמו בספרות המדעית המבוקרת. בת 23 ביום פירסום המסמך (אשר המשיך להתעדכן שוב ושוב ונוספו לו נספחים שונים), עשתה 'הילדה' הזאת את מה שאף מדען לא הצליח לעשות עד אז – ערכה השוואה מדוייקת בין מאות מונוגרפים שפורסמו ע"י קמפבל ושותפיו בעקבות 'מחקר סין' ובין הטענות שהציג קמפל בספרו המגמתי. היא הביאה שפע עצום של דוגמאות לסילופים המגמתיים שלו. תגובתו של קמפבל למסמך מרשים זה הייתה חמקנית וכללה האשמות מהאשמות שונות, מבולבלות וחסרות כל שחר נגד מינגר 'ושולחיה'.
  3. מימצאי 'מחקר האחיות' עצום המימדים, על שלושת גלגוליו, סותרים לחלוטין את הקביעות של קמפבל בספרו המגמתי. מחקר האחיות נוהל ע"י חוקרים מבית הספר לרפואת הציבור באוניברסיטת הרווארד היוקרתית ועל ידי גופים אחרים הקשורים להרווארד. המחקר החל בשנת 1976 ונמשך למעשה עד עצם היום הזה (מחקר האחיות II וגם III), וכלל מעקבים אחר תזונתן ואורחות חייהן של למעלה מ- 120 אלף אחיות (nurses) הניזונות בתזונה אמריקאית טיפוסית. קמפל עצמו מביא בספרו דוגמאות שונות בהן מחקר האחיות סותר את הקביעות שלו עצמו (עמודים 241 עד 248 בגירסה העברית של הספר) ומביא תירוצים מתירוצים שונים להצדיק את קביעותיו המופרכות ולהפחית מערכם של מימצאי מחקר האחיות.
  4. 'התזונה הים תיכונית' המשלבת נכונה מזונות מן הצומח ומן החי הינה ההוכחה המעשית הטובה ביותר לכך שתזונה טבעונית איננה היחידה שיכולה לשפר את בריאותנו, כפי שמנסה להטיף קמפבל בספרו המגמתי. התזונה הים תיכונית מראה ירידה משמעותית במחלות לב וכלי דם, במחלות הסרטן ובמגפות ההשמנה והסוכרת ומהווה 'סטירת לחי מצלצלת' לכל הטוענים שרק טבעונות תפחית את המחלות הניווניות של המאה ה- 21. המגמה ברורה – תזונת אוכלי כל מאוזנת עדיפה על פני תזונה טבעונית המחרימה את כל המזונות מן החי, ובעיקר את החלבונים מן החי.
  5. יתרה מזאת, מחקרים סטטיסטיים עדכניים מוכיחים כי בהשוואה בין תזונה טבעונית אדוקה ובין תזונת אוכלי כל, התזונה הטבעונית גרועה יותר ובה יש למשל פי שניים מחלות נפש (9.4% אצל טבעונים לעומת 4.5% אצל אוכלי כל), פי שלושה חולי סרטן (4.8% לעומת 1.8%), פי שניים סובלים מאלרגיה (30% !!! לעומת 16%), ועוד ועוד. פרטים מלאים בקישור לעיל.
  6. בסעיף זה נזכיר שגם במחקרים על בעלי חיים וגם במבדקים הסטטיסטיים על 6500 הסינים נפלו כשלים חמורים ביותר אשר מפריכים לחלוטין את היותם 'הוכחות' לכך שחלבונים מן החי גורמים סרטן ותחלואה אחרת. דוגמה אחת מיני רבות: קמפבל (הטבעוני האדוק) הרעיל חיות מעבדה מסכנות ברעלן אפלטוקסין ואחר כך הלעיט אותן בכמויות מטורפות של חלבון 'קזאין' (חלבון החלב הראשי) כדי להוכיח את טענתו הגורפת שאם קזאין מעורר סרטן הרי שכל חלבון מהחי גורם סרטן. חישוב הכמויות מראה שהוא הלעיט את חיות המעבדה המסכנות בכמות השווה אצל בני אדם לכ- 400 גרם גבינה צהובה כל יום, או כמות המשתווה לכ- 800 גרם גבינה לבנה. מה הפלא שהדבר גרם לחיות מסכנות אלו למות מסרטן? מה היה קורה אילו היה מלעיט את החיות הללו בחלבון צמחי טהור מהדגנים כדוגמת הגלוטן? הוא כלל לא מדווח על אפשרות כזאת, כי ידע בוודאות, כחוקר מנוסה ועתיר 'קרבות', שחלבון כזה יגרום סרטן הרבה יותר מהר והרבה יותר גרוע ממה שגורם הקזאין.
  7. דוגמה נוספת מיני רבות: דניס מינגר מצאה שלפי המחקרים המקוריים של קמפבל (לפני פירסום הספר) ככל שצורכים חלבון מן הצומח כך יש יותר סרטן ('קורלציה חיובית'), ולהיפך, ככל שצורכים יותר חלבון מן החי יש פחות סרטן ('קורלציה שלילית'), עובדות שהועלמו במתכוון ע"י קמפבל בעת שכתב את ספרו המגמתי. קמפבל גם מתעלם לחלוטין מדיון בשאלה עד כמה תרמו העמילנים והסוכרים בתזונת הסינים להתגברות הסרטן, ומציג במקום זאת טענה שדיאטה עתירת פחמימות הופכת את הפחמימות לחום ולא לשומן ולכן היא לא משמינה!!! בכך הוא מתעלם מהעובדה המדעית הבסיסית לפיה כל עודפי הפחמימות הופכים מייד לטריגליצרידים ואלה לכולסטרול רע – נקודות הרות גורל המסתכמות בנתונים השוואתיים רבים לרעת הטבעונות ולטובת אוכלי הכל. כאמור, ישנם עוד כשלים חמורים רבים אחרים שחסידי הטבעונות נוטים להתעלם מהם במתכוון, דבר שמעורר אצלי חשד סביר שאף אחד מהם לא ישנה את דעתו בעקבות תגובה זו שלי. ואמנם, אין בכוונתי לנסות להמיר את דתם של 'טבעונים אדוקים', אלא רק לעזור לכל המתלבטים בשאלה האם הטבעונות היא הגישה התזונתית העדיפה והבריאה יותר. בוודאי שלא !!!

עד כאן תקציר מצומצם ותכליתי של הסיבות למה לדעתי הספר 'מחקר סין' הוא דוגמה לשיבוש המדע בשם הדת הטבעונית וצריך כבר מזמן לגנוז אותו, ואף למחוק מהשיח הציבורי את כל הטיעונים המופרכים המובאים בו לטובת התזונה הטבעונית. כפי שהבהרתי בכל פורום – אני מכבד טבעונים שבוחרים בדרך זו מתוך מניעים אידיאולוגיים ו/או החלטה ערכית ו/או מצפונית, אבל אביא את דבר המדע כדי להפריך את הטענות הגרוטסקיות שטבעונות היא דרך חיים בריאה יותר. הדבר נשלל בכל פורום מחקרי אפשרי, ויש להפסיק לשטוף את מוחם של אלו שאין להם כלים לבחון ולזהות את חוסר הרלוונטיות של הספר הזה לקביעת התזונה המומלצת ביותר לבריאות טובה ואיתנה תמיד.

 

© פרופ' חיים גמליאל