מאז ומתמיד ידענו שנבראנו עם מערכות גוף חכמות כמו המוח ומערכת העצבים, המערכת שמייצרת הורמונים ומערכת החיסון שמגנה עלינו בכל שבריר של שנייה מחיינו.  רק לאחרונה למדנו ששלושת המערכות הללו תלויות זו בזו ומגיבות זו לזו.  עם פרוץ מגיפת נגיף הקורונה חזרנו לשאלה מדוע מערכת החיסון שלנו עם שתי המערכות המחזקות אותה אינה מצליחה לשמור עלינו מפני אוייב מיקרוסקופי בלתי נראה שמפיל בנו חללים.  במאמר הבא, על שני חלקיו, נביא את סיכומי המדע לגבי עשרת העקרונות החשובים ביותר לתחזוקת ולחיזוק מערכת החיסון ולהבאתה למצב המיטבי ביותר האפשרי.

 ♣♣♣  רמ"ת – רפואה מונעת תכליתית ♣♣♣

חלק ראשון – תזונה נכונה לחיזוק מערכת החיסון

מבוא

תחילה נגדיר מהי "מערכת החיסון" שבגופנו.  מערכת חשובה זו שומרת על גופנו, מונעת חדירת גורמי מחלה מן החוץ (כמו פיטריות, חיידקים, נגיפים), מונעת התפתחות של גורמי מחלה פנימיים (כמו גידולים ממאירים וסרטן),  ונלחמת בזיהומים (דלקות שונות) ומונעת אותם.  מערכת החיסון המשוכללת הזו מורכבת משלושה רכיבים חשובים ביותר:

א. איברים של מערכת החיסון (כמו מח העצמות, בלוטות לימפה, בלוטת ההרת (תימוס), שקדים),

ב. כארבעים סוגים שונים של תאי חיסון (כמו תאי דם לבנים, תאים לוחמים, תאים מייצרי נוגדנים),

ג. חומרי חיסון רבים ושונים (כמו נוגדנים, מתווכים חיסוניים, ציטוקינים, אינטרפרון, אינטרלוקינים).

המערכת הזו מתפקדת כמו צבא שלם על כל חילותיו ואגפיו. מערכת חיסון בריאה יכולה לגלות מתי פולשים זרים, כדוגמת נגיפים, חיידקים או מיקרובים לא בריאים אחרים חדרו לגוף האדם. לאחר גילוי הפולש, מערכת חיסון בריאה תעזור להילחם בגורמי מחלה אלו (פתוגנים) ולהגן מפני מחלות שנגרמות בגללם. מצד שני, אם מערכת החיסון נחלשת בדרך כלשהי, יש סיכון גבוה יותר שאדם יפתח זיהום או מחלות כאשר הוא נחשף למחוללי מחלה כלשהם. יחד עם זאת, חשוב לציין שיש מצבים רפואיים  שגורמים לחולשת מערכת החיסון והם כוללים אלרגיות, מחלות אוטואימוניות, סרטן ועוד.

כיצד "מחזקים" את מערכת החיסון?

במושג "חיזוק מערכת החיסון"  מתכוונים מבחינה מדעית לכך שכל אחד מהרכיבים הרבים של מערכת החיסון יקבל את כל הדרוש לו כדי לפעול בדרך הטובה ביותר.  לדוגמה:  כדי שתאי החיסון מייצרי נוגדנים (תאי פלזמה) יצליחו לייצר נוגדנים נגד נגיף או פולש אחר, עלינו לספק לגופנו את אבני הבניין ליצירת נוגדנים (חומצות אמינו/חלבונים) וגם את האנזימים ועוזרי האנזימים ("קו-אנזימים" / ויטמינים / מינרלים) המעורבים בתהליך המופלא של יצירת נוגדנים!!!  מכאן יובן שאין גורם אחד ויחיד שיכול לחזק את מערכת החיסון, וגם יובן שלא מדובר בחיזוק סוג אחד של תאים של מערכת החיסון (שכוללת כ- 40 סוגים שונים של תאים).

כאן המקום לציין שמערכת החיסון הינה חלק ממערכת תלת-ערכית הקרויה המערכת "הנוירו-אנדו-אימונולוגית"  בה שותפים מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון.  חיזוק מערכת החיסון מחייב גם חיזוק מערכת העצבים (גוף נפש, איזון ביוכימי של המוח, מתווכים עצביים), וגם חיזוק המערכת ההורמונלית (איזונים הורמונליים, מניעת עודפי קורטיזול והורמוני סטרס), נושאים אשר אינם מכוסים במאמר הנוכחי.

עשרת הכללים הבסיסיים ביותר לחיזוק מערכת החיסון

הרשימה הבאה מבוססת על שיטת "הרפואה המונעת התכליתית" (הרמ"ת) שפיתחתי, שיטה המסתמכת על סיכומי מדע עדכניים ביותר ולא על דעות:

5 שינויים הכרחיים בהרגלי התזונה

1. תזונה דלת עמילנים ופחמימות פשוטות
2. תזונה עתירת חלבונים מלאים
3. תזונה משולבת שמנים טובים
4. פירות וירקות בשלל צבעים
5. משקאות צמחי מרפא ובעיקר תה ירוק

5 משלימי (תוספי) תזונה בסיסיים

6. קומפלקס ויטמיני B
7. ויטמין C פטנטי עם פלבונואידים
8. ויטמין E טבעי עם קרוטנואידים
9. מינרל אבץ בצורה פעילה ויעילה
10. צמחי מרפא ייחודיים

הערה:  חשוב לעבור בדיקות דם לקביעת רמות הויטמינים D וגם B12 ולהשלים בהתאם להמלצת הרופא המטפל ו/או מומחה בתחום.

 

שינויים באורחות החיים התורמים לחיזוק מערכת החיסון

לפני שנדון בעשרת הגורמים החשובים ביותר לחיזוק מערכת החיסון נציין בראש ובראשונה את החשיבות המכרעת של שינוי אורחות חיים וביטול הרגלים נפסדים:

הפסקת עישון – המידע המדעי שהצטבר עם השנים הוכיח בצורה שאיננה ניתנת לערעור כי העישון הינו גורם התחלואה מספר אחד בימינו ועקבות נזקיו ברורים כמעט בכל מחלה מודרנית.  מכאן שכל מי שממשיך לעשן ואפילו ימלא אחר כל הנאמר כאן לגבי חיזוק מערכת החיסון, אין שום סיכוי שהוא יגיע לתוצאות סבירות של חיזוק מערכת החיסון או שאר מערכות הגוף. כמעשן כבד לשעבר (הפסקתי לפני כארבעים שנה, תודה לאל) וכחוקר סרטן פעיל הגעתי להכרה הברורה שעלי להפסיק לעשן ויהי מה וכך עשיתי והבנתי שלמרות שהיה זה תהליך לא קל, הוא אפשרי ושכרו הרב בצידו.

גורם לא פחות חשוב בחיזוק מערכת החיסון הינו הקפדה על קיום פעילות גופנית קבועה, מתונה ולא בעצימות גבוהה מדי.  בפעילות גופנית חשובים ההתמדה ומשך הפעילות, ושמירה מפני התשה מוגזמת ופציעות ספורט בלתי נמנעות כאשר הפעילות נעשית בצורה לא מבוקרת.  כאן אנו מאמצים את קביעתו של הרמב"ם שההתנועעות חשובה ושיש לשמור על עצימות נבונה וללא כל הגזמה.  עדיין נכונים הכללים של הכנה לפעילות הגופנית ע"י מזונות דלי סוכר ועמילן ועתירי פחמימות מורכבות (לא פסטות אלא פחמימות מדגנים כמו שעורה, שיפון ושיבולת שועל) ושילוב נבון של חלבונים לפני ואחרי הפעילות הגופנית.  כלל לא פחות חשוב הינו הקפדה על שתיית נוזלים בריאים לפני, בזמן ואחרי הפעילות הגופנית.

בנוסף לאלה נזכיר את חשיבות השינה  כרכיב של אורחות חיינו שהינו קריטי לבריאות הכללית ובעיקר לחיזוק מערכת החיסון. בדורנו, חשוב להזכיר את התרומה השלילית שיש להתמכרות לעזרים אלקטרוניים (טלפונים סלולריים, טלויזיות, מחשבים), התמכרות אשר גוזלת מאיתנו שעות שינה חשובות ביותר.  לא פעם אנו מוצאים את עצמנו מקדישים שעות רבות, בעיקר בשעות הלילה, להתעסקות בפורומים במסגרת פייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם  ועוד ועוד, שלא לדבר על שידורי טלוויזיה וערוצי תקשורת אחרים.  כך אנו מוצאים עצמנו נכנסים לישון מאוחר מדי, חייבים לקום מוקדם ובלי שנשים לב לכך אנו מגיעים למחסור חמור של שעות שינה. מחסור כרוני זה בשעות שינה פוגע קשות בבריאותנו הכללית ובעיקר מחליש מאד את מערכת החיסון שלנו.  כניסה למשטר נכון של שינה, בעיקר בימים אלה בהם אנו זקוקים לה ביותר, יכולה להיות אפשרית רק אם נלמד לחתוך בצורה אקטיבית ויעילה את השעות המבוזבזות על התעסקות בעזרים אלו ובילוי בפורומים מעין אלו.

 

5 שינויים בהרגלי התזונה לחיזוק מערכת החיסון

1. למרות שחולשת מערכת החיסון נובעת מגורמים בלתי נשלטים כמו גנטיקה, אנשים מועדים לאלרגיות ודלקות דרכי הנשימה יכולים לחזק את מערכת החיסון שלהם באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים. השינויים בתזונה חייבים לכלול הפחתה מאד משמעותית בכמויות הסוכר והעמילן בתזונה, כולל החלפת מוצרי מזון עתירי פחמימות פשוטות (סוכרים למיניהם וגם מזונות עתירי עמילן) במזונות שמכילים פחמימות מורכבות כפי שמפורט בטבלת המזונות דלי הסוכרים והעמילן. חשוב להזכיר שוב ושוב ש"מוצרים מלאים" (קמח חיטה מלא, אורז מלא) אינם מזונות רצויים בגלל העובדה שהם משבשים את רמות הסוכר ושומני הדם בקצב זהה לזה של המקבילים הרגילים שלהם, כפי שהסברתי בקורסים ובסדנאות, וגם בהרצאות מוקלטות (יוטיוב). שיבושים ברמות הסוכר בדם גוררים בעקבותיהם שיבושים ברמות המתווכים העצביים, המתווכים ההורמונליים וגורמים לחולשת מערכת החיסון.
2. כלל חשוב נוסף – הגברת הצריכה של חלבונים מלאים כולל גם צריכה קבועה של אבקת חלבון בעיקר ממי גבינה (ללא תוספים מלאכותיים) אשר על פי שיטת הרמ"ת הם לא רשות אלא חובה בתזונה המודרנית היומיומית שבה אנו בפיגור בכל הקשור לצריכת חלבונים האחראים לחיזוק מערכת החיסון, ייצור נוגדנים, ייצור מתווכים אימוניים חשובים ביותר ועוד ועוד. במאמרים שונים נתתי פירוט מלא על החשיבות של הגברת צריכת חלבון לפני, בזמן ולאחר קבלת חיסון מכל סוג שהוא בשל העובדה שבלי תזונה עתירת חלבונים הגוף יתקשה או בכלל לא יוכל לייצר נוגדנים חשובים ומתווכים חיסוניים ומערכת החיסון לא תתפקד כראוי.
3. ועוד כלל חשוב לחיזוק מערכת החיסון – הימנעות משמנים רעים והגברת הצריכה של שמן זית ושמנים טובים כפי שפורט בכתבה על שמנים טובים ובטבלה המתלווה לכתבה זו. צריכה יומיומית של שתי כפות שמן זית תורמת תרומה מכרעת לחיזוק מערכת החיסון בשל העובדה ששמן זה תורם בעיקר רכיב שומני חשוב ביותר שנקרא אומגה 9 לצד נוגדי חמצון חשובים ביותר.  תרומה דומה יכול לתת שמן דקלים איכותי שמכיל גם ויטמין E מושלם יותר וגם מגוון חומרי רפואה שנקראים קרוטנואידים.
4. חלק מהכללים המפורטים בסעיפים הבאים מוכר לרבים מאיתנו אבל דווקא בתקופה זו בה יש צורך בחיזוק ההגנה מפני הדבקה נגיפית יש לשנן שוב ושוב את החשיבות של הירקות והתבלינים אשר תורמים תרומה מכרעת לחיזוק מערכת החיסון. תחילה נזכיר את "הכלל הירוק" המקובל כל כך ברפואה הטבעית – כלל לפיו בכל ארוחה עושים מאמץ מיוחד לכלול ירקות ירוקים עשירים ברכיבי רפואה ונוגדי חמצון.  רצוי להשתדל שבכל ארוחה ישולבו ירקות ירוקים כמו פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, שומר, בצל, שום, רגלת הגינה, שחליים (רשאד) ועוד ירקות מעין אלו שידועים בכך שהם עשירים בחומרי רפואה כמו אינדולים, סולפארפנים, לוטאין, קוורצטין ועוד ועוד.  מבין התבלינים נזכיר כמובן את הכורכום, זנגביל, פלפל שחור, קינמון, כמון, הל, ציפורן ועוד, אותם מומלץ להוסיף למזונות בכל הזדמנות.

מקום מיוחד שמור גם לרסק עגבניות (אפילו מסחרי) שמכיל כמות ניכרת של חומרי רפואה כמו לייקופן, סיטוסטרולים, בטה קרוטן, יוג'ינול ועוד רבים אחרים שידועים בפעילותם האנטי-נגיפית, אנטי-חיידקית ובעיקר כנוגדי חמצון.  יש לוודא שרוכשים רק רסק עגבניות שאיננו מכיל תוספת של סוכרים מכל סוג שהוא ושריכוזם מגיע לכדי 22 עד 28 אחוזי החומר היבש (מוצקי העגבנייה) בנוזל.  מינון יומי מומלץ – 2 כפות רסק מרוכז.

ומה באשר לפירות? – כאן חשוב להקפיד על צריכת פירות צבעוניים דלי סוכר (כמו פירות יער, שזיפים כהים).  לא פחות חשוב הוא הכלל שיש להימנע ככל האפשר ממיצי פירות אשר מכילים רק חלק מרכיבי המרפא של הפירות אבל מכילים כמעט תמיד כמות רבה מידיי של סוכרים.  זאת בניגוד גמור למיצי ירקות המומלצים מאד בשל העובדה שהם מכילים תרכיזים של חומרי הרפואה של הירקות.  ברשימת הפירות הבריאים והמועדפים נמנה כמובן את תפוחי העץ, האגסים, השזיפים הכהים, פירות היער הכהים שכולם תורמים גם חומרי רפואה חשובים ביותר (פלבונואידים, קרוטנואידים, פרואנתוציאנינים ועוד ועוד).

5. שתייה: על פי שיטת הרמ"ת שתיית מים איננה ממלאת את הציפייה לחיזוק מערכת החיסון ואיננה תורמת לבריאות כפי שגורמים רשמיים ואחרים ממשיכים להטיף לה. על פי הרמ"ת המשקה הראשי תמיד וגם לחיזוק מערכת החיסון צריך להיות תה ירוק.  שתיית תה ירוק מספקת הרבה מים אבל גם הרבה רכיבי רפואה הנקראים קטצ'ינים אשר אלפי מחקרים הוכיחו את יעילותם גם לחיזוק מערכת החיסון אבל גם למניעת שורה ארוכה של מחלות ובעיקר מחלות ניווניות של הדור החדש (השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, שומני דם גבוהים, טרשת עורקים, ניוון מוחי, אלרגיות, דלקות כרוניות ועוד ועוד).  לכך יש להוסיף מידי יום משקאות המבוססים על מגוון רחב של צמחי מרפא אחרים שכל אחד מהם תורם את תרומתו לבריאותנו (משקאות מבוססי נענה, לימונית, לואיזה, שומר, שמיר ועוד). בנוסף לכל אלה נזכיר גם שתיית יין בצורה מתונה, שתיית מי בישול של סלק, קפה עם תבלין לקפה (שכולל זנגביל, קינמון, הל וציפורן), משקה קקאו, מרקים שונים ועוד ועוד.

לחצו כאן למעבר לחלק ב – משלימי תזונה לחיזוק מערכת החיסון.

 

המידע המופיע בפרסומי המכונים הינו סיכום הספרות המדעית בנושא ואין לראות בו הנחייה רפואית לטיפול.

בכל מצב המצריך טיפול יש לפנות לרופא המטפל ולפעול על פי הנחיותיו.