האמנם הוכח הקשר בין ממתיקים מלאכותיים, השמנה וסוכרת?

Rat, Sweetener and Scale-600x400

כלי התקשורת בישראל חוזרים ומפרסמים שוב ושוב: "מדענים ישראלים גילו: הממתיקים גורמים דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת"  ובאותה תרועה רמה הם מתריעים: "חשבתם שתילחמו במשקל בעזרת ממתיקים מלאכותיים? שההמבורגר ישמין פחות עם משקה דיאטטי לידו? – תשכחו מזה!!!"

דיווחים קולניים אלו מזכירים לנו שוב ושוב שמדענים ממכון ויצמן הוכיחו כי משקאות ומאכלים דיאטטיים, המכילים תחליפי סוכר, דווקא מגבירים את הסיכון לעלות במשקל ואף מעלים את הסיכון לחלות בסוכרת. בשונה מדיווחים דומים בנושא בעבר, המדענים עצמם מתגייסים במלוא העוז לבשר לנו שהנה הם המציאו את הגלגל והם הוכיחו אחת ולתמיד שהממתיקים גורמים להשמנה ולסוכרת!!!

רבים סברו שהמחקר הזה שהתפרסם בשנת 2014 בכתב העת המדעי היוקרתי Nature, יגרום סערה בשוק העצום של תחליפי הסוכר, אותם 'ממתיקים מלאכותיים' שמצויים כמעט בכל בית. המחקר הישראלי היה אמור להנחית מכת מוות על הממתיקים המלאכותיים ולהוכיח בוודאות שהם מגבירים את התנגודת לאינסולין ('טרום סוכרת', 'תסמונת מטבולית') ואת הסיכון לחלות בסוכרת מבוגרים ובסיבוכים אחרים של התסמונת המטבולית. אך כעבור שנתיים ימים, כולנו יודעים ששום דבר כזה לא קרה.  הם אמנם קיבלו לאחרונה פרס על מחקרם, אך אשמח להסביר לממליצים על הפרס מדוע טעו טעות חמורה.

החוקרים עצמם התגייסו לקמפיין נגד הממתיקים: "המחקר שלנו מוכיח שהצריכה הנרחבת של ממתיקים מלאכותיים במשקאות ובמאכלים עלולה לגרום להשמנת יתר ואפילו לתחלואה בסוכרת". לדבריהם, טרדה אותם המחשבה כיצד ייתכן שממתיקים מלאכותיים דלי קלוריות אינם גורמים להפחתה במשקל הגוף והאם יש אמת בהשערה כי דווקא ההיפך הוא הנכון, כלומר שהם גורמים להשמנה. לדבריהם, תוצאות המחקר שלהם מוכיחות כי למרות העובדה שממתיקים מלאכותיים אינם מכילים סוכר, יש להם השפעה ישירה על היכולת של גוף האדם לאזן את רמות הגלוקוז בדם.

כמי שעוקב שנים רבות אחר הדיווחים השונים סביב הדילמה מה קדם למה ההשמנה או נטילת ממתיקים מלאכותיים, אני ער לעובדה שחוקרים רבים עטים על הנושא מתוך מגמה ברורה להגיע ראשונים לקו הגמר של הוכחת הטענה שהממתיקים קודמים להשמנה והם בעצם מאיצים את התפתחות ההשמנה והסוכרת.  למה? כי הם יודעים שעיתון מדעי יוקרתי לא יפרסם מאמר שתומך בדעה שממתיקים מלאכותיים אינם מזיקים. להיפך, הם יודעים שטענה הפוכה (שהממתיקים הם רעים) תקבל את הכיסוי התקשורתי הטוב ביותר, ואפילו תעזור לקטוף עוד כמה גראנטים (מענקי מחקר) יוקרתיים.

אז בואו ונגלה מדוע אין במחקר הזה הוכחה לכך שהממתיקים המלאכותיים הם כל כך רעים ואיומים. תחילה יש להבהיר, אחת ולתמיד, למי שעוד לא יודע: אדם שצורך ממתיקים מלאכותיים לא משלה את עצמו שהם יגרמו לו לרזות, אלא מקווה שיש בהם כדי להפחית את הכמויות העצומות של פחמימות וסוכרים שהוא צורך כל יום.  בהרצאות בקורסים השונים ובפורומים שונים אני מציג שוב ושוב את הנתונים המדעיים המצביעים על כך שכולנו צורכים פי שניים עד פי שלושה מכמות הפחמימות היומית הדרושה לנו. הצריכה העודפת הזו אכן מביאה בעקבותיה תנגודת לאינסולין, טרום סוכרת, השמנה, סוכרת ואף מחלות לב וכלי דם, בעיקר בגלל שעודפי הפחמימות הופכים כמעט מיידית לשומני דם (טריגליצרידים) עם כל המשתמע מכך.

מכאן שכאשר אדם מחליף חלק מעודפי הפחמימות בתזונה שלו בממתיקים מלאכותיים, הוא לא מביא את עצמו למחסור חמור בפחמימות אלא רק מקזז מהעודפים העצומים שיש לו בתזונה. נקודה. כאן טמון כל ההבדל בין הטענות האוויליות על השימוש בממתיקים להרזיה לבין מציאות חיינו בה דרוש צמצום דרסטי של כמות הפחמימות בתזונתנו.  אם הבנו את העקרון הזה, נוכל לבחון בצורה שקולה ואחראית יותר האם יש כאן הוכחה שהממתיקים המלאכותיים הם האסון שלנו או שהם תורמים תרומה אמיתית ובטוחה להפחתת עודפי הפחמימות הריקות שאנחנו צורכים בצורה כל כך מוגזמת.

לא התעצלתי והוצאתי את המאמר המקורי והמלא מאתר העיתון Nature ובדקתי אחד לאחד את הממצאים שדווחו במאמר הנוכחי.  כמבקר מדעי משופשף היטב עליתי במהרה על 'התרגילים' שנעשו במחקר זה כדי להכריח את התוצאות להגיע למסקנה שהממתיקים המלאכותיים הם רעים.  אז הנה, רק על קצה המזלג, חלק מההשגות שלי:

כפי שדווח, בשלב הראשון של המחקר נתנו המדענים לעכברים מים מהולים בשלושת סוגי הממתיקים המלאכותיים הנפוצים ביותר (סכרין, או סוכרלוז, או אספרטם), במינונים שווי ערך לכמויות שמינהל המזון והתרופות האמריקני מאשר לשימוש. תוצאות החלק הזה במחקר הראו כי העכברים ששתו בקביעות מים עם ממתיק מלאכותי פיתחו אי סבילות גדולה יותר לגלוקוז בהשוואה לעכברים ששתו מים לבד, או מי סוכר.

נו, מה רע בתיאור חד וחלק כזה? עיון במאמר עצמו מגלה שיש בו הרבה רע, לדוגמה:

א. העכברים המסכנים היו בני 10 ימים (מקביל לגיל 7 בבני אדם) – כלומר, המחקר כולו בוצע על 'ילדים רכים וענוגים' ולא על מבוגרים (למה לא לקחו עכברים בני שנה – גיל מקביל לגיל 35 בבני אדם?). אמנם, במחקרים רבים משתמשים בעכברים בגילאים האלו, אבל כאן, בגלל הקשר לחילוף החומרים וההשוואה לבני אדם, אין לכך הצדקה ולא ארחיב בנושא כדי לא להלאות את הקוראים שאינם מצויים בתחום זה.

ב. העכברים ('הילדים') קיבלו את המים עם הממתיקים במשך 11 ימים נוספים (כלומר מגיל 7 עד גיל 14 בשני חיי אדם – כלומר במשך 7 שנים רצופות, בשני חיי אדם, בתקופת 'הילדות').  חשוב לחזור ולהדגיש – במשך הזמן הארוך הזה, הם לא שתו שום משקה עם סוכר, אלא רק מים עם ממתיק – האם מישהו מכיר מציאות דומה אצל בני אדם? האם מישהו מכיר ילדים ו/או מבוגרים שנמנעים לחלוטין במשך שנים רבות מפחמימות ומשתיית משקאות ממותקים בסוכר? אפילו לא פירות או מיצים שנסחטו מפירות?

ג. מה היה המינון של ממתיקים שניתן לעכברי ('ילדי') הניסוי הללו? הניסוח המעורפל לא יכול להטעות מבקר מנוסה – לדברי החוקרים הם נתנו את המינון 'הסביר' בעכברים, כזה שמקביל למינון המאושר (ADI) בבני אדם. האם אנחנו מבינים כבר שמדובר במינון גבוה לאורך 7 שנות אדם?  למה גבוה? – המינון המאושר בבני אדם נקבע ברמה של 5 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, כלומר מינון של 250 עד 300 מ"ג סכרין ליום בבני אדם. זוהי כמות המקבילה ל- 12 שקיות 'מתוק וקל' ליום!!! האם מישהו מכיר ילד/מבוגר שצורך כמות כזו של סכרין כל יום, כל יום במשך שנים רבות?

ד. משקאות הדיאט ומירב מוצרי הדיאט במרכולים מכילים בעיקר שני ממתיקים: אספרטם ואסוסלפם K.  כלומר, בני אדם שצורכים 'הרבה' מוצרי דיאט בעצם צורכים שני ממתיקים שאחד מהם, האססולפם K הדומיננטי, כלל לא נכלל במחקר הזה. אספרטם אמנם נכלל במחקר, אבל החוקרים לא השתמשו בו להמשך המחקרים אלא רק בסכרין, אולי מתוך ידיעה שמרכיבי האספרטם (שתי חומצות אמינו) מוכרים היטב לחיידקי המעיים ועלולים להפריע לטענתם (ראו בהמשך) שחיידקי המעיים 'אינם מכירים' את הממתיק.  אם נוסיף לכך את העובדה שכמות הממתיק שניתנה לעכברים הייתה גבוהה מהמקובל בצריכה יומית רגילה, ואת ההיעדר המוחלט של הסוכר בתכשירי הממתיקים,  הרי שכל המסקנות שנגזרו ממחקר זה אינן ישימות לחיי היום יום בתזונה של בני אדם ('ילדים') בחברה המערבית!!!

ה. במציאות חיינו, אנשים צורכים גם משקאות דיאט וגם מזונות עתירי פחמימות, עמילנים וסוכרים. לדוגמה: שתיית משקה דיאט במהלך ארוחה.  במחקר הזה לא הוסיפו פן נוסף והכרחי: ביקורת שבה העכברים יוזנו במים עם ממתיקים ועם סוכר גם יחד.  מדוע 'שכחו' החוקרים לבדוק פן חשוב זה? – אינני מצליח להשתחרר מן התחושה שהם ידעו מראש שלא יקבלו תוצאות 'גרועות' כפי שציפו לקבל.  הסבר: לפי מה שיוברר בהמשך, חיידקי המעיים מושפעים לרעה רק אם נותנים להם מים עם ממתיק בלבד, ללא שום סוכר, לאורך תקופה ארוכה ביותר, ומרעיבים אותם מסוכר בצורה חסרת תקדים והפוכה לחלוטין למה שקורה אצל בני אדם. על פי כל הדיווחים תזונת בני האדם משופעת בכמויות עצומות של סוכרים, כך שאין מצב כזה שבו חיידקי המעיים שלהם 'יורעבו למוות' ע"י היעדר סוכר.

ו. בהמשך בדקו המדענים את ההשערה שחיידקי המעיים הם החוליה המעורבת בתופעה הזו, ואולי אף אחראית לה, שכן חיידקי המעיים מגיבים לחומרים כמו ממתיקים מלאכותיים שאינם מזוהים כ"מזון". ממתיקים מלאכותיים, כמו סכרין, אמנם לא נספגים במערכת העיכול, אבל כאשר הם עוברים בה הם באים במגע עם טריליוני החיידקים הטובים ('פלורה') שבמעיים.

בראיונות שפורסמו מאז, החוקרים מסבירים: "החיידקים במעיים שלנו, המפרקים בשבילנו את המזון לרכיביו הבסיסיים (ואני חשבתי לתומי שאנזימי העיכול עושים זאת עבורנו?! ח"ג), רגילים 'לעבוד' עם חומרים מוכרים להם, אבל הם אינם מכירים את הממתיקים המלאכותיים (גם לא את חומצות האמינו של האספרטם?! ח"ג). כשהם באים במגע עם הממתיקים המלאכותיים שאינם מוכרים להם, משתבשים המסלולים המקובלים בתהליך פירוק המזון ומובילים לתסמונת המטבולית ('תנגודת לאינסולין' ח"ג), נטייה להשמנה ולסוכרת בבעלי חיים ובבני אדם." עד כאן הציטוט מהריאיון עם אחד מהחוקרים המובילים.

זהו ההסבר שלהם, ומה ההסבר שלנו? – בוודאי שחיידקי המעיים של העכברים ייפגעו קשות, לאחר שהרעיבו אותם 7 שנים תמימות (11 ימי חיי עכברים) במחסור מוחלט בפחמימות, בעמילנים ובסוכרים, בניגוד גמור למה שקורה אצל בני אדם שצורכים מזונות דיאט לצד תזונה יומיומית עתירת פחמימות!!!

על פי הדיווחים בתקשורת, החוקרים ביצעו גם ניסוי 'מקיף' בקבוצת בני אדם. "ערכנו ניסוי מבוקר, שבו ביקשנו מקבוצה של מתנדבים, שלא נוהגים לאכול או לשתות ממתיקים מלאכותיים, לצרוך את החומרים הללו במשך שבוע", מספר אחד החוקרים. "במהלך כל אותו שבוע נבדקו רמות הגלוקוז והרכבי חיידקי המעי בגופי המתנדבים. הממצאים הראו כי 'רבים' (ההדגשה שלי ח"ג) מהמתנדבים התחילו לפתח אי-סבילות לגלוקוז, וזאת כבר לאחר שבוע אחד בלבד של צריכת ממתיקים מלאכותיים".

נו, מה יש לומר על קביעה נחרצת שכזו? – הנה הדבר הוכח גם בבני אדם!!!

לאט לכם, על זה דווקא יש לי לומר הרבה אבל אקצר לטובת אלו שכבר התעייפו בדרך עד כאן:

נאמר בתקשורת: "החוקרים ביצעו גם ניסוי 'מקיף' בקבוצת בני אדם" – כמה מקיף היה הניסוי וכמה היו בני אדם בקבוצה הניסוי?

בחלק הראשון של הדיווח על בני האדם, החוקרים בדקו נתונים (לא עשו שום ניסוי) של 381 בני אדם ( 44% מהם גברים ו- 54% נשים) אשר היו במעקב תזונתי במשך מספר שנים. הנבדקים היו מקבוצת הגיל שבין 30 ל- 56 שנים ולא סבלו מסוכרת בתחילת המעקב.  מניתוח הנתונים הגיעו החוקרים למסקנה שיש התאמה בין צריכה מוגברת של ממתיקים מלאכותיים לבין היארעות של השמנה, סוכרת ועוד.

האם תוצאות מעין אלו קבילות במדע? בוודאי שלא – ויש לכך הרבה סיבות, אבל אזכיר את הפשוטה שבהן:  מי אומר לנו שהדבר הוא לא הפוך לחלוטין? אולי כל אלו שהתחילו להשמין ולגלות שיש להם נטיה לסוכרת, צרכו יותר ממתיקים מלאכותיים כדי למנוע החמרה במצב? כלומר, ההשמנה היא שגרמה לצריכת הממתיקים ולא שהממתיקים גרמו להשמנה.  החוקרים במאמר מנסים לשלול טיעונים שכאלו, אך בגלל קוצר היריעה, לא אוכל להיכנס לפרטים כדי לדחות אחד לאחד את הסבריהם המלומדים.

אבל העוקץ האמיתי נעוץ בחלק השני של הדיווח על בני אדם:  אצל הקורא התמים מתעורר הרושם שנעשה ניסוי 'מקיף' על קבוצת בני אדם גדולה, אבל האמת היא שהניסוי שמתואר שם בהמשך בוצע רק על 7 בני אדם – שימו לב: לא על 100 ולא על 200 ולא על 381 בני אדם, אלא רק על 7 בני אדם. הניסוי כלל מתן של ממתיקים מלאכותיים לשבעה אנשים שכל חייהם לא נחשפו לממתיקים, וראה זה פלא – על פי הדיווח לתקשורת של אחד החוקרים (מילה במילה): "רבים (ההדגשה שלי, ח"ג) מהמתנדבים התחילו לפתח אי-סבילות לגלוקוז". לאלה התמהים כמה זה 'רבים' מתוך 7 נבדקים? האם זה 6 מתוך 7? או אולי 5 מתוך 7? אספר בסודי סודות ש'רבים' משבעה זה ארבעה בלבד, לא חמישה ולא שישה.  אז ארבעה ('רבים') התחילו להראות סימני אי-סבילות לגלוקוז ואילו שלושה ('מעטים') כלל לא הראו שום תסמינים שליליים.

אנו חייבים תודה רבה לצוות הנרחב של המוחות המבריקים ממכון וייצמן על שאילפו אותנו בינה וקבעו קביעה מדעית חד משמעית שארבעה מתוך שבעה זה רבים וזה מובהק מבחינה סטטיסטית ואילו שלושה מתוך שבעה הם מיעוט מבוטל וזניח.  אוי מה היה לנו.

כהרגלי בקודש אני דווקא רואה את האור שבקצה מנהרת המחקר הזה, ולכן לדעתי טוב היו עושים החוקרים אילו היו מרכזים את הדיווחים על תוצאות מחקרם על השינויים בחיידקי המעיים וההשפעות על השמנה ותחלואה בלי שום קשר למוטו הזה של פסילת הממתיקים המלאכותיים. הבדיקות הגנטיות שעשו, ניסיונות ההשתלה של צואה ועוד, כל אלו יכולים להיות מרתקים כשלעצמם ואין צורך בדיווח שערורייתי על גבול ההטעיה, כדי להיכנס לפירסום בעיתון יוקרתי כמו Nature. אם לא הובנתי כראוי, הייתי מדגיש כמוביל המחקר שהשתמשנו בחומרים כימיים בצורה קיצונית ולא אופיינית לצריכה של בני אדם, כדי לגרום לשינוי בחיידקי המעיים. השינויים בהתנהגות חיידקי המעיים יכולים להסביר נטייה מוגברת להשמנה וסוכרת.

הייתי מייעץ להם להתרכז למשל באמירה (הבומבסטית כשלעצמה): "אנו על סף פריצת דרך בחיסול מגפת ההשמנה ע"י השתלת צואה ממתנדבים רזים אל תוך המעיים של נבדקים שמנים!!! אנו משערים שהצואה של מתנדבים רזים מכילה חיידקי מעיים טובים ויעילים יותר באיזון סוכרי ושומני הדם ואף עשויים להוביל להרזיה ולריפוי אצל הסובלים מהשמנת יתר ומסוכרת".  מי יודע אולי יוכלו כך להגיע לפרס נובל. מה שברור הוא שלעולם לא יגיעו לפרס נובל אם יתעסקו בצורה אובססיבית בפסילת הממתיקים המלאכותיים.

נחזור למוטו האמיתי של הצריכה של תחליפי סוכר: לא על מנת לרזות, לא על מנת למנוע תנגודת לאינסולין וסוכרת, אלא בעיקר כדי להפחית ולו במעט את הצריכה המטורפת של פחמימות, עמילנים וסוכרים בתזונה המערבית. נקודה.

שנה טובה ומבורכת בכל
בבריאות טובה ואיתנה תמיד

©  פרופ' חיים גמליאל

14 תגובות

  • ג'רבי ויקטור

    בס"ד

    לכב' פרו' גמליאל הנכבד הי"ו
    שלום וברכה.

    א. שמחתי מאד לקבל את תשובתך משאלתי הקודמת, ואני מודה לך על תגובתך.
    ב. אני לומד רבות מסיפרך וקורא את מאמריך המאלפים. ואף עברתי לצרוך סוכרלוז במקום סוכר בהשפעת מאמריך, על אף שאינני סובל מבעיות סוכר ב"ה.
    ג. גם בעניין השמן , עברתי לשמן דקלים ,
    בעל המכולת המופתע הפגיש אותי עם סוכן המכירות ,
    אשר התעניין לדעת מהיכן המידע שיש לי,
    מאחר שהורה לכל בניו לא לנגוע בשמן דקלים.
    הפניתי אותו לאתרך.
    ג. גם הביקורת במאמר זה , בהחלט משכנעת ש"מחקרים" מחייבים זהירות.
    ד. עדיין נותר לי ספק אחד לגבי סוף מאמרך, בו הינך מציין שנערך נסוי על 7 בני אדם , שמתוכם 4 פיתחו אי סבילות לגלוקוז.
    ה. לא ראיתי שסתרת את העובדות,
    . וכאדם פשוט, אם הייתי צריך לקנות חדר מלא גפרורים, והייתי מוצא באופן אקראי 4 מתוך 7 גפרורים שאינם דולקים, בכל זאת היה מתעורר בי חשש שמשהו לא בסדר.
    . האם אין זה מעיד על מגמה, על אף שאינה מדוייקת סטטיסטית?
    . במקרה זה, ניראה לי שאפילו מקרה אחד הוא יותר מדי,
    . והייתי שוקל ברצינות אם להשתמש בתחליפים.

    בברכה רבה
    ג'רבי ויקטור

  • נור

    העובדות ברורות- אנשים שצורכים ממתיקים מלאכותיים ונמנעים מסוכר , באופן לכאורה פקדוקסלי רמת הסוכר שלהם לאורך זמן עולה. את הפרדוקס הזה ניסו החוקים להסביר באמצעות המחקר הזה. עכשיו מה זה משנה לי אם המחקר שלהם טוב או לא? אנחנו עדיין נשארים עם הפרדוקס. אולי אתה תרים את הכפפה ותנסה לעשות מחקר אמין יותר שפותר את הפרדוקס הזה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      שלום וברכה,
      לצערי העובדות אינן ברורות ולכן בואו ונעשה סדר אחת ולתמיד:
      א. ממתיקים מלאכותיים, כימיים, כדוגמת סכרין, סוכרלוז, אינם גורמים להשמנה. נקודה.
      ב. אנשים לא משמינים בגלל צריכת ממתיקים מלאכותיים. נקודה.
      ג. מה עניין כל המחקרים שמורים על ההיפך? – קיים הבדל ברור בין שני מצבים:
      1. מחקרים שנעשים על אנשים שהתזונה שלהם כוללת מידי יום יותר מ- 200 גרם פחמימות – בכולם, יש הפחתה של הסוכרים ומניעת השמנה. נקודה!!!
      2. מחקרים שנעשים על אנשים 'מורעבים' אשר התזונה היומית שלהם הינה הרבה מתחת ל- 150 גרם פחמימות ליום – בחלק מהמחקרים, תיתכן עליה ברמת הסוכר בדמם לאחר צריכת ממתיקים מלאכותיים, בגלל מערכות בקרה (למשל קורטיזול וייצור יתר של סוכר ע"י הכבד) הפועלות להבטיח שהמוח לא יישאר ללא סוכר. בחלק מהמחקרים (לא בכולם) הראו גם נטייה לעלייה בהשמנה.

      מסקנה: צריכת ממתיקים מלאכותיים כעזרה בהורדת כמות הסוכרים היומית הנצרכת (לדוגמה מ- 300 גרם סוכרים ל- 200 גרם), הינה תמיד ברוכה ואיננה גורמת השמנה. מי שאינם מגיעים מידי יום לרמה המינימלית ההכרחית של 150 גרם פחמימות מורכבות ליום, אין להם שום הצדקה לצרוך ממתיקים מלאכותיים ולא יזיק להם ולא ישמין אותם אם מידי פעם במהלך היום יצרכו מוצרי מזון המכילים פחמימות מורכבות כדי להשלים את מכסת ה- 150 גרם פחמימות הנדרשת בכל יום.

      עצה: לכל המאמצים דיאטה דלת פחמימות – אל תגזימו, כי הגזמה גורמת להפעלת מנגנוני בקרה הפועלים בכיוון הפוך: ייצור יתר של סוכר בכבד והאצת תהליך ההמרה של סוכרים לשומני דם (טריגליצרידים).

      בבריאות טובה ואיתנה תמיד

  • יוכי

    תזונה דלת פחמימות מרובה משומן מהחי ומעטה בחלבון עוזרת לסוכרתי להמנע מתרופות שומן לא מעלה אינסולין וסוכר יש גם בירקות

  • קלרה

    צר לי שישנם מדענים שמעמידים ניסויים מעוותים. הם יודעים מהי בקרה ומה גודל מדגם! אבל "לרוץ לספר לחבר'ה" חשובה להם יותר מהטעיה של הקהל.
    בלי קשר למחקר המעוות, יתכן "ויש בה משהו": יתכן וחלק מהאנשים שצורכים ממתיקים מלאכותיים עולה במשקל. למה? כי הם משלים את עצמם: "אם אני שותה משקאות עם ממתיקים מלאכותיים, אז מותר לי לאכול פרוסת עוגה" ובנוסף, הם מעריכים שהחיסכון בקלוריות מהשתייה הלא ממותקת בסוכר, הוא הרבה יותר גדול ממה שזה באמת. מצד שני, הם מערכים שפרוסת העוגה מכילה הרבה פחות קלוריות ממה שהיא באמת מכילה.

  • מלול רחל

    לק"י

    שלום פרופ' גמליאל,

    היום התפרסם בעיתון כי על פי מחקר שנעשה , ממתיקים מלאכותיים על בסיס תצרוכת יומית, עלולים לגרום לדימנציה או שבץ מוחי. דר' גיל שחר שלח כבר מיילים ומחזק את המחקר הזה.
    אשמח לדעת מה דעתך בעניין, שאותה אני מחשיבה יותר מכל האחרים.
    תודה.

    • פרופ' חיים גמליאל

      צפירת הרגעה: אחת לכמה זמן מודיעים לנו שמחקר חדש, גדול וכו' הוכיח שמשקאות דיאט פוגעים בנו. הרגעו, גם המחקר הזה הוא מגמתי וחסר כל ערך מדעי אמיתי. כמבקר מדעי אני קובע שהוא איננו מוכיח שמשקאות דיאט הם מזיקים, אלא דווקא להיפך. חכו לכתבת תגובה שאוציא בהקדם בעזהי"ת ובה כל המידע מדוע אין במחקר זה כדי לשנות את הקביעה המדעית החד משמעית שממתיקים מלאכותיים הם הם שעוזרים לעצור את מגיפת הסוכרת וההשמנה.

  • פרופ.נכבד,
    שמחתי לקרוא את הכתבה. יש ויכוח נמשך במשפחה על הנושא.
    אני מחזיק בעמדתך ומודה לך. עזרת לי מאד. בברכה
    דוד אסף

  • חמדי דוד

    שאלה. בבדיקת US מצאו שיש לי כבד שומני. האם פוגע בתפקודי כבד? האם יש מה לעשות להקטנת השומן?
    בברכה. מוקירך דוד

    • פרופ' חיים גמליאל

      כבד שומני אכן עלול לפגוע בתיפקודי הכבד, ולהתבטא בהחמרה הדרגתית בחוסר האיזון של שומני הדם. הדבר נגרם בעיקר מתזונה עתירת פחמימות / עמילנים אותם מנסה הכבד להמיר לטריגליצרידים וחלקם "נתקעים" בכבד ואינם מופרשים לזרם הדם. ההנחיה החשובה ביותר לשפר מצב של כבד שומני היא להפחית דרסטית את הצריכה של מזונות עתירי סוכר / פחמימות / עמילנים, לתקופה של עד שישה שבועות. במקביל יש להגביר את הצריכה של ויטמין B3 ניאצין ושל המינרל כרום (רצוי תכשיר שמשלב גם חילבה וג'ימנמה). כמובן שאת כל השינויים הללו צריך לעשות תחת השגחה רפואית מתאימה.

  • סמדר רוזן-יהודה

    פרופ' גמליאל שלום רב,
    לאחרונה (גיל 60) אותרה אצלי מגמה של עליית סוכר וטריגליצרידים בדם (המוגלובין A1C = 6%).
    שמחתי לקרוא את מאמרך המאלף המתייחס למחקר על השפעתם המזיקה, כביכול, של תחליפי הסוכר בעליית רמת הסוכר בדם והשמנה, והחכמתי. כיוון שהתחלתי לצרוך תחליפים אלה (בכמות קטנה) בהנחייתה של דיאטנית קלינית, נוכחתי שחלק ממוצרי המזון מומתקים במלטיטול (כגון שוקולד, עוגיות), שעל פי מאמרים שונים מעלה את רמת הסוכר בדם ומסוכן לחולי סוכרת. רציתי לשאול אותך לגבי תחליף זה, ועד כמה יש להימנע מאכילת מוצרים המומתקים בו (בנוסף לכך שעוגיות מכילות גם פחמימות לא מורכבות, שאף להן יש מן הסתם השפעה שלילית).
    בברכה, ובתודה רבה על המידע החשוב!
    סמדר

    • פרופ' חיים גמליאל

      מה שקובע זה הרמה הכוללת של פחמימות במזונות. גם מיני מאפה שבמקום סוכר הוסיפו להם תחליפים טובים, מכילים הרבה פחמימות ואין להתייחס אליהם כאל מזונות בריאים ומתאימים לכל אדם. מיני מאפה שמיוצרים מקמחים דלי עמילן (כמו קמח שיפון, שיבולת שועל, שעורה, קמח סויה, קמח קינואה ועוד), מכילים פחות פחמימות פשוטות ולכן הם עדיפים, אבל תמיד רק במתינות רבה אחרת גם הם ישבשו את רמות הסוכר בדם. לגבי הממתיק מלטיטול (בניגוד לקסיליטול ולאריתריטול) יש בעיה מאחר והיצרנים משתמשים במלטיטול לא נקי ויש בו שרידי עמילן לעיתים באחוזים ניכרים ובגלל זה הוא כן משבש את רמות הסוכר בדם. שוב, לכן, יש להשתמש בשוקולד ממותק במלטיטול ובחלבה ממותק במלטיטול בערבון מאד מוגבל. רצוי שכל אדם יבדוק בעצמו האם אכילת מוצרים כאלו מעלה אצלו את הסוכר בדם בצורה משמעותית, כי הדבר הוא מאד אינדיבידואלי.

      • אבי צוקרמן

        מסכים עם תשובתו של פרופ' גמליאל ועוד יותר מכך.
        ראשית, ידוע שמלטיטול כנראה גם מעלה רמות סוכר בדם (כ 15 דקות לאחר צריכתו), ולכן גם יכול להוות טריגר לסוכרת סמויה או מחלה מלאה בהמשך.
        מה שיותר גרוע היא העובדה שמשתמשים רבים טועים בה ומטעים את עצמם בכך שהם צורכים הרבה מדי מאפים שממותקים בתחליפי סוכר, אפילו אם אלו מוצרים טובים בפני עצמם, עצם האכילה של עודף פחמימות שהם תכלס סוכרים, היא זו שמעלה את רמות הסוכר בדם וגורמת להפרשת אינסולין.
        עדיף לצמצם את הצריכה המוגזמת של המאפים הלא בריאים, ולצרוך מזון אמיתי ומאוזן כפי שהציע פרופסור גמליאל.
        לצערנו התזונה המערבית הנוכחית מבוססת על מזון מעובד שכולל הרבה סוכרים/תחליפי מזון/מלח/חומרי טעם וריח ועוד ועוד.
        עדיף להתמקד באוכל אמיתי כפי שהיה פעם…
        יחד עם זאת, לעניות דעתי, חלק מתחליפי הסוכר, (אריטריטול למשל), בצריכה בכמות סבירה, עשויים להיות אפילו מועילים במסגרת תזונה מלאה ואמיתית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים