האם תם עידן התה הירוק?

האם תם עידן התה הירוק?

אחת לכמה חודשים יוצאים אמצעי התקשורת במחול שדים סביב התה הירוק – לדבריהם, מדעני ה- FDA (רשות התרופות והמזון האמריקאית) "קבעו" כי אין כל תועלת רפואית בצריכת תה ירוק. כרגיל, אמצעי התקשורת תאבי הסנסציות לוקחים גרעין של מידע נכון ובונים עליו תילי תילים של גוזמאות וכל זאת כדי לגרות את סקרנותו של צרכן התקשורת הפסיבי…

לכל צרכני התה הירוק – צפירת ארגעה: הרעש התקשורתי האחרון איננו סיבה לדאגה וגם לא לזניחת משקה פלא זה העשיר בחומרי רפואה מן הטבע. ישתו ישרים וירוו…

רקע: ה- FDA האמריקאי ממשיך לדחות בקשות של יצרני תה ירוק ומסרב לאשר להם להוסיף למוצריהם כיתובית האומרת שצריכת תה ירוק עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. אחת הפניות הראשונות הוגשה ל- FDA  עוד בשנת 2005 על ידי חברה יפנית בשם Ito En, LTD הידועה כיצרנית ומשווקת בין לאומית של תה ירוק. דחיית הבקשה ע"י ה- FDA התפרסמה ב- 9 במאי 2006. החברה היפנית ביקשה להוסיף למוצריה, המשווקים גם בארה"ב, את הכיתובית הבאה:

Daily consumption of at least 5 fluid ounces (150 mL) of green tea as a source of catechins may reduce a number of risk factors associated with cardiovascular disease
(תרגום: צריכה יומית של לפחות 150 מ"ל של תה ירוק כמקור של קטצ'ינים עשויה להפחית מספר גורמי סיכון הקשורים למחלות לב וכלי דם. הערה: קטצ'ינים הינם חומרי מרפא מסוג פלבונים המצויים בתה, וכוס תה ירוק סטנדרטית מכילה כ- 125 מ"ג של קטצ'ינים – כמות משמעותית מבחינה רפואית).

במכתב ארוך ומנומק ששלחו נציגי ה- FDA לחברה היפנית הם מאשרים כי מחקרים מדעיים אכן תומכים בקביעה זו, אך אין הם פסקניים מספיק כדי לאפשר הוספת כיתובית כזאת לכל מוצרי התה הירוק. במכתב זה הם מציינים כי סקרו קרוב ל- 150 עבודות מדעיות, שעסקו בקשר שבין התה הירוק ומחלות לב וכלי דם, והגיעו למסקנה כי אף אחת מהן אינה מוכיחה חד משמעית כי יש בצריכה קבועה של תה ירוק כדי להפחית את הסיכונים למחלות לב וכלי דם.

נציגי ה- FDA מציינים כי אין בכך כדי לומר שצריכת תה ירוק הינה מסוכנת לבריאות אלא רק שאין עדיין הוכחה חותכת לקביעה זו. אגב, ה- FDA דחה גם בקשות דומות לאשר הוספת כיתובית על מוצרי תה ירוק האומרת כי צריכתו מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן. גם בנושא הסרטן, לא נטען ע"י ה- FDA כי אין מחקרים התומכים בטענה זו, אלא רק שאין מחקרים המוכיחים זאת מעבר לכל ספק. הנקודות הבאות יבהירו לקורא הנבון כי מדובר בסערה תקשורתית בכוס תה בלבד:

א. ה- FDA בחר להתרכז ב- 150 עבודות מדעיות העוסקות בקשר שבין צריכת תה ירוק ומחלות לב וכלי דם. מן הראוי להקדים ולציין כי כל העבודות טענו כי יש השפעה מיטיבה לצריכת תה ירוק על מחלות לב וכלי דם. לא נמצאה אף לא עבודה אחת שטענה את ההיפך (ראו כתבה נפרדת על השפעת התה הירוק על לחץ הדם). מתוך 150 העבודות האלה הוא פסל בצורה שרירותית עבודות רבות, אשר כולן הוכיחו את הפעילות המיטיבה של התה הירוק ו/או מרכיביו, רק בגלל שעבודות אלה נעשו על בעלי חיים, או שנעשו על קבוצות קטנות של נבדקים, או כאלה שהמבחנים הסטטיסטיים בהן היו בלתי קבילים. בקיצור, כדי לקבל את אישור ה- FDA להוספת הכיתובית הנדרשת, היה על המבקשים להציג מחקרים קליניים סטנדרטיים (מבחנים כפולי סמיות, מוצלבים, עם ביקורות מתאימות ועל קבוצות גדולות של אנשים), בדיוק כמו אלה הנדרשים מיצרני התרופות.

ב. לדעתי, יש לא מעט מן הצדק בדחיית הבקשה ע"י ה- FDA ונראה לי שיצרני התה הירוק מנסים לקפוץ מעל "לפופיק" בדרישתם זו. קיימים בעולם מאות זנים של תה ירוק ומאות יצרנים/משווקים שלו. לכל זן ולכל סוג של תה ירוק יש תכולה שונה של חומרי מרפא (קטצ'ינים, פלבונים). לאחרונה אנו עדים לכך שיצרנים משווקים כמוסות המכילות תמציות תקניות של תה ירוק בהן מופיע הריכוז המדוייק של קטצ'ינים לכל כמוסה. מאידך, אין כיום יצרנים המסוגלים לכתוב על שקית התה הירוק שלהם מהו הריכוז של חומרי מרפא בכל גרם של עלים, זאת מאחר והריכוזים משתנים בצורה קיצונית משקית לשקית ומזן אחד למשנהו.

ג. לאחר שבקשתה נדחתה, הודיעה החברה היפנית כי היא תפעל לממן ולהוציא לפועל מחקרים קליניים קבילים אשר יוכיחו בצורה חד משמעית את הקשר שבין צריכה קבועה של תה ירוק למניעת מחלות ניווניות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. עד היום טרם הופיעו מחקרים קליניים כאלה.

בסיכום, לאף אחד אין ספק לגבי תכונות המרפא הרבות והמגוונות של התה הירוק, גם לא למדעני ה- FDA. קיימות למעלה מ- 2000 עבודות מדעיות המאשרות זאת. לכן אנחנו עדיין מקווים כי לא ירחק היום בו יופיעו המחקרים הקליניים הסטנדרטיים הנדרשים אשר יוכיחו את אשר כולנו כבר יודעים. מחקרים כאלה יאפשרו הוספת כיתוביות מתאימות, ממש כמו אלו המופיעות, באישור ה- FDA, על מוצרי הסויה עתירי מרכיבי הבריאות.

©  פרופ' חיים גמליאל

 

 

2 תגובות

  • תודה על המידע המאלף! אתה בעצמך כותב שסוג התה הירוק והרכבו משתנים ,מצד שני אתה ממליץ באתר על שתיית כשש כוסות תה ביום (כמה עלים לשים ,שהרי אתה ממליץ על תפזורת לא על שקיות [מדוע],האם מספיקה רבע כפית?) וכמה זמן מומלץ לחכות בהשריה כדי לקבל מלוא האפקטיביות? ואולי בכלל יש להעדיף גלולות תה ירוק ולסמוך על המינון של היצרן? הורה נבוכים!

    • פרופ' חיים גמליאל

      א. תה בתפזורת (באריזות סגורות הרמטית) עדיף על פני שקיות תה שבהן התה עבר שינויים מפליגים כדי להכניס אותו לשקית חליטה (ייבוש יתר, כתישה עד דק, איבוד שמנים ארומטיים ועוד).
      ב. לכל סוג תה יש את הכמות המומלצת של עלים ששמים בכוח חליטה. מתחילים עם רבע עד שליש כפית של עלים מיובשים וחולטים לחמש דקות במים שסיימו רתיחה לפני דקות ספורות (לא במים רותחים ממש). אם הנוזל המתקבל הינו ירוק / צהוב בהיר זוהי הנוסחה עבור התה הזה. אם מתקבל כהה מדי, יש להפחית את כמות העלים, אם מתקבל בהיר מדי אפשר להעלות את כמות העלים למרות שבזנים מסויימים מתקבל צבע בהיר גם בכמות עלים כפולה. מכאן, כדאי ללמוד ישירות (ולא דרך האינטרנט) מאדם מנוסה בתחום.
      ג. אכן, למי שלא מסוגל לשתות כשש כוסות תה ירוק ליום, מומלץ לצרוך קפסולה אחת של תמצית תקנית של תה ירוק (500 מ"ג תמצית) ליום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים