האם מוצדק מתן סטטינים לאנשים בריאים?

סטטינים לאנשים בריאים

לאחרונה התבשרנו על עוד 'מחקר חדש' הקורא לתת תרופות מסוג סטטינים גם לאנשים בריאים, בטענה שהוכח "כי תרופות הסטטינים להורדת הכולסטרול עשויות למנוע התקפי לב ושבץ גם בקרב אנשים שאינם סובלים ממחלות הלב וכלי הדם". האם נתחיל כולנו לקחת סטטינים? האם יש הצדקה להפוך עוד מליארדי 'בריאים' ל'פציאנטים' של חברות התרופות?

אכן, חברות התרופות לא נחות לרגע והנה גם בימים אלה אנו מתבשרים על המלצה חדשה של הרופאים – כל אדם, כולל אדם בריא, כדאי שייקח בקביעות תרופות לאיזון שומני הדם (סטטינים). אם נקבל את ההמלצות האלה של הרופאים, נוכל לציין 'בסיפוק' שעזרנו לחברות התרופות להוסיף עוד מיליארד אנשים למעגל הצריכה של תרופות כדוגמת הסטאטינים. האם באמת עדיפות התרופות האלה על פני השלמות תזונה (ויטמינים ומינרלים) ביעילותן כמאזנות שומני דם?

כפי שעניתי לא אחת בעבר, דווקא היום יש סיבות רבות לקחת השלמות תזונה ועל הנושא הזה אני מרחיב הן בהרצאות והן בקורסים השונים. השלמות תזונה כדוגמת הויטמינים והמינרלים – הן חיוניות ביותר לאיזון שומני הדם אך גם לתיפקוד השוטף של הגוף ובעיקר למניעת וריפוי שורה ארוכה של מחלות ניווניות ובלבד שיינתנו במינון נכון ועדכני ובידי מומחה המכיר את כל הספרות הרפואית העניפה בנושא. בקורסים השונים שאני מעביר ניתנות הוכחות חותכות לקביעות אלה.

המחקרים המצוטטים בתקשורת אינם אלא הוכחה נוספת לכך שחברות התרופות אינן בוחלות בשום אמצעי כדי לקדם את השיווק של התרופות שהן מייצרות. 'המחקרים' האלה נועדו מלכתחילה "להוכיח" שתרופות מסוג סטאטינים מורידות את רמת שומני הדם "הרעים" ומונעות התקפי לב חוזרים אצל אנשים הסובלים ממחלות לב קשות. במחקר החדש התעלו שלוחי חברות התרופות על עצמם והוכיחו כי גם אנשים בריאים נהנים מיתרונות בריאות כאשר הם משתמשים בסטטינים. כדי להבין את התיחכום והרישעות שמוצגת בפנינו הפעם, תחת הכותרת 'מחקר חדש', נפרט מעט במה מדובר:

המחקר, שפורסם ב"Archives of Internal Medicine", מתאמץ מאד להציג את עצמו ככזה שבוחן בצורה נייטרלית את היתרונות והיעילות הפוטנציאליים של הסטטינים, לעומת הסיכונים והעלויות שלהם בכל הקשור לטיפול באנשים הסובלים משומני דם גבוהים וגם באנשים בריאים. דוגמאות לסטטינים כוללות Zocor (זוקור), Lipitor (ליפיטור), Pravachol (פרבקול),Crestor (קרסטור), Lescol (לסכול) ו-Mevacor (מבקור).

במחקר זה ניתחו החוקרים את התוצאות של שבעה ניסויים רפואיים גדולים על סטטינים שכללו קרוב ל-43,000 משתתפים, 90% מהם ללא היסטוריה של מחלות לב או שבץ. בכל מחקר קיבלו המשתתפים באופן אקראי סטטינים, פלצבו, או צורה אחרת של טיפול והמעקב אחריהם נמשך שנה אחת לפחות. תקופת המעקב הממוצעת נעה משלוש שנים ועד חמש שנים.

התוצאות הראו כי אנשים שלא סבלו ממחלות לב או שבץ ונטלו סטטינים היו בסיכון נמוך כמעט ב-30% לסבול מאירוע של העורקים הכליליים, כולל התקפי לב, וסיכון נמוך ב-14% לשבץ בהשוואה לאלו שלא נטלו סטטינים. נשמע משכנע למדי, אך עיון מעמיק מגלה את הבלוף שמאחרי "המחקר האחרון הזה":

א. הוברר כי בתכל'ס נטילת סטטינים לא הפחיתה במידה משמעותית את הסיכון למוות כתוצאה מהתקף לב או מכל סיבה אחרת. קביעה זו מופיעה בגוף המאמר אך היא מושמטת בהרבה מהפירסומים בתקשורת.
ב. תקופת הבדיקה הייתה ל- שנה עד חמש שנים. מדוע להתייחס רק לשבעת המחקרים האלה ולא לאחרים? הרי ישנם עוד מחקרים רבים אחרים העוקבים אחרי הנבדקים גם 5 עד 10 שנים? – התשובה לכך היא פשוטה בתכלית: ככל שמתארך הזמן של צריכת הסטטינים נעלמים כל היתרונות שלהם, כשמחד, חולים במחלות לב צריכים להמשיך ולהגדיל את המינון של התרופות ומאידך, אנשים בריאים שהשתתפו כביקורת במחקרים אלה, הפכו להיות תלויים בתרופות והוברר כי לא הצליחו להפסיק את השימוש בהן בתום תקופת המחקר מאחר ושומני הדם שלהם, שהיו מאוזנים בתחילת תקופת המחקר, הפכו להיות חסרי כל איזון בגלל השימוש הארוך בתרופות. במקרים כאלה הכבד משתולל ומייצר עודפי כולסטרול כאשר מפסיקים את ההשפעה המדכאת של התרופות (להלן).
ג. יש לזכור כי לא כל אחד מהסובלים מעודפי כולסטרול יכול לקחת סטטינים, בגלל מצבים רפואיים כמו מחלת כבד. תופעת הלוואי החמורה ביותר של טיפול ממושך בסטטינים מתבטאת בנזקים לכבד, מרביתם נזקים בלתי הפיכים. וכי מה אפשר לצפות מתרופות שמטרתן לדכא את הפעילות של הכבד במקום לעזור לו?!
ד. האם נמליץ לאדם בן 40 להתחיל לקחת סטטינים כדי להגן עליו, כביכול, מאפשרות של עליה בשומני הדם? האם הוא יוכל להמשיך להשתמש בסטטינים עד גיל 70 או 80? וודאי שלא – כבר לאחר 5 עד 10 שנות שימוש מתגלות תופעות לוואי קשות, זאת מלבד הנזק הבלתי הפיך לכבד, כמפורט להלן.
ה. תופעות לוואי של הטיפול בסטטינים, כבר בשנים הראשונות של השימוש בהם, עלולות לכלול פגיעה בתפקודי הכבד, כאבי שרירים בלתי נסבלים (מצריך לקיחת עוד תרופות לשיכוך כאבים), נזק חמור ובלתי הפיך לשרירים, תגובות אלרגיות קיצוניות, סחרחורות תמידיות, כאבי בטן ו/או עצירות. האם מישהו מאיתנו יסכים לחיות אפילו עם אחת מהתופעות האלה למשך עשרות שנות חיים?

בסיכום, כפי שכבר ציינתי בהקשר זה בעבר – השלמות תזונה כמו ניאצין (ויטמין B3), כרום פיקולינט וקומפלקס ויטמיני B יכולות לעזור הרבה יותר לאיזון שומני הדם – ללא דיכוי של הכבד (כפי שעושים הסטטינים) וללא הצטברות של נזקים ותופעות לוואי. להיפך, ככל שייתמשך הטיפול, כך נוכל להפחית את המינונים שלהן כי השלמות התזונה האלה (=לא 'תוספי תזונה') עוזרות לכבד בפעילותו ובעזרתן הכבד חוזר אט אט לתפקד כפי שהיה בימים בהם שמר על איזון נכון של שומני הדם. כדברים האלה ממש אמרה אותה וועדה עליונה שהוקמה בשנת 2001 לגיבוש המלצות לטיפול באנשים הסובלים משומני דם גבוהים. הרוצים להעמיק חקר יוכלו לעיין בהמלצת החודש על ויטמין B3 שם מובאים הקישורים לפירסומי הוועדה הזאת.

© פרופ' חיים גמליאל

האם מוצדק מתן סטטינים לאנשים בריאים?

4 תגובות

  • ראובן ענבר

    האם ניתן לאמור אותו דבר על מי שסובל מתת פעילות בלוטת התריס כלומר במקום ליטול תרופת יוטירקס שמדכאת את הבלוטה עדיף להשתמש בויטמין Eוסלניום?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, במצב של תת פעילות בלוטת התריס יש מקום לשקול טיפול במשלימי (תוספי) תזונה כדי לעזור לבלוטה לחזור לתיפקוד נורמלי, במקום לתת מינונים הולכים ועולים של הורמון מלאכותי (אלטרוקסין או יוטירקס) שעלול עם הזמן לדכא את היצירה הטבעית של הורמון הטירוקסין.

      לפני שנותנים לאנשים עם תת פעילות של הבלוטה ויטמין E עם סלניום (שהשילוב שלהם הוא חשוב כל כך להגן מפני תסמונות שונות) חשוב לשקול מתן חומצת האמינו טירוזין בשילוב עם תכשיר טבעי ליוד ותמיד בליווי של קומפלקס ויטמיני B. מערך כזה יכול לעזור להחזיר לבלוטה את הפעילות הנורמלית שלה, אך הדבר מצריך ליווי של מומחה אשר מחד ימשיך את הטיפול בתרופה (אסור באיסור חמור להפסיק אותה) ומאידך יתווה את הטיפול המקביל עם משלימי (תוספי) התזונה שהוזכרו כאן. כאשר פעילות הבלוטה תשתפר משמעותית, רק אז יוכל המומחה להמליץ על הורדה מתונה ביותר במינון של התרופה וכך להמשיך עד להשגת המצב הטוב ביותר, כלומר, מינימום תרופה, תוך מתן מנה אופטימלית של משלימי התזונה.

  • גוטרמן שרה

    אני שומעת המלצות לקחת אנזים Q-10 , שאמור להלחם בנזקי הסטטינים. תוכל בבקשה אדוני הפרופסור להסביר.
    במידה ומומלץ, בשוק קיימים סוגים שונים של האנזים הזה. תוכל להמליץ בבקשה על סוג מסויים.

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, למעלה מ- 150 עבודות מדעיות מוכיחות שמתן Q10 לנוטלי תרופות סטטיניות, מונע בצורה יעילה ביותר את הפגיעה בשרירים ובשריר הלב ובעיקר את כאבי הרגליים הקשים שגורמת התרופה. רצוי לאדם בוקר ליטול 100 מ"ג של התכשיר בכל יום. קיימת גירסה טובה יותר (נספגת טוב יותר, שוהה בשרירים יותר זמן ועוד) והיא נקראת "יוביקינול". התכשיר המשופר הזה הובא לאחרונה לארץ ע"י אחת מהחברות המוכרות כמשווקות ויטמינים, אך לצערנו המחיר שלו מופרז בצורה חסרת הצדקה. ניתן לרכוש את התכשיר המשופר הזה במחיר סביר למדי דרך הדואר מחברות שונות בארה"ב. .