האם הגיע הזמן להפסיק את צריכת הויטמינים ומשלימי התזונה?

מחקר: ויטמינים לא מאריכים חיים. אולי אפילו מקצרים אותם

הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי ('תוספי') התזונה. בימים האחרונים (דצמבר 2013) שמענו וקראנו שוב בכל אתר ואתר כי "מחקרים חדשים 'קובעים סופית' שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים".

לאחרונה יצאה 'החדשה המרעישה' מבית מדרשם של עורכי הביטאון הרפואי היוקרתי Annals of Internal Medicine אשר יצאו במאמר מערכת בוטה הקורא להפסיק את הנהייה אחר ויטמינים. הם מנמקים זאת בעובדה שבאותו כרך ממש הופיעו 'במקרה' שלוש עבודות שונות שהוכיחו כי נטילת ויטמינים לא רק שאיננה עוזרת אלא היא אף גורמת לנזק!!! מייד, כאש בשדה קוצים, ציטטו כל ערוצי התקשורת האלקטרונית והכתובה את מאמר המערכת הזה ופצחו בהספד על הויטמינים. במאמרם ליגלגו על מיליוני צרכנים בעולם אשר לטענתם, משחיתים כספם לריק מתוך האשליה שלקיחת ויטמינים תגרום להם להיות יותר בריאים ואף תאריך את תוחלת חייהם.

קהל תלמידי, קוראי ושומעי חרד לדעת, האם אמת נכון הדבר שהמדע הוכיח שאין במשלימי התזונה כל תועלת? כאן אצטרך לאכזב את יקירי – הפעם בניגוד לעבר, לא אסתפק בתשובה קצרה וחותכת, אלא אדון בפרטי פרטים של 'המחקרים הנאורים' הללו על מנת להוכיח אחת ולתמיד כי כל הפרסומים האחרונים הללו, ללא יוצא מן הכלל, נועדו לזרוע בלבול ומבוכה בקרב הקהל הרחב במטרה להניא אנשים מנטילת ויטמינים והשלמות תזונה חיוניות.

לשם כך יש להרחיב את היריעה, בבחינת "ודע מה שתשיב לאפיקורס". חשוב לציין את עורמת עורכי הביטאון אשר תחילה קבלו לפרסום בירחונם מאמרים מגמתיים חסרי ערך מדעי (כפי שיפורט להלן), לאחר מכן פצחו בהשמצת משלימי התזונה באקורד מתוזמן להפליא. מאמרים נחותים מדעית מעין אלו, אינם ראויים להתפרסם גם לא בכתב עת מדעי דרגה ג', כל שכן שלא להיות מצוטטים שוב ושוב על ידי ערמומי הדעת.

מתשובה זו יוכלו להשכיל גם הרופאים שוחרי הדעת, ולהבין מדוע אל להם לבטל מיניה וביה את יתרונות הויטמינים והשלמות התזונה, ומדוע שגוי הדבר להסתמך על 'קנים רצוצים' כמו עורכי ביטאון מדעי זה.

תחילה – אני מסכים לחלוטין עם דבר עורכי הביטאון המדעי הנ"ל:

Enough is Enoughמספיק זה מספיק !!!

למה מספיק?כמבקר מדעי (בעבר) של כתבי מחקר, אני קובע כי לא הייתי מאשר פרסום 'מחקרים' אלו מסיבות שיפורטו להלן. את עורכיו האינטרסנטיים של ביטאון זה לא נוכל כפי הנראה לחנך, אך לטובת שוחרי האמת הנבוכים, ולטובת כל אלה שפנו אלי בהיסטריה ובחשש אמיתי, להלן שוב תשובותי החד משמעיות (זכרו – הפירוט המלא – בהמשך):

 האם צריך להפסיק לקחת ויטמינים? – לא ולא! אין כל סיבה מוצדקת להפסיק צריכת ויטמינים והשלמות תזונה שהומלצו ע"י מומחה. אין בתכשירים תקניים כל סכנה, אם נצרכו לאחר ייעוץ מקצועי. כמובן שאין הם "מקצרים" את חיינו כפי שנוטה התקשורת לפמפם לנו – ההיפך הוא הנכון !!!

 האם נכון שהויטמינים לא עוזרים? – ההיפך הוא הנכון, אלפי מחקרים מוכיחים חד-משמעית שהיום יותר מתמיד יש צורך חיוני ביותר בצריכת השלמות תזונה, כמו מולטי-ויטמין[1] או תכשירים מקבילים למניעת מחלות ולשיפור המצב הבריאותי בתחומים רבים!!! שוב, יש לעשות זאת בצורה מבוקרת ורק לאחר התייעצות עם מומחה.

 אבל המחקרים החדשים גדולים, מקיפים ונחרצים נגד הויטמינים? – לא מדובר במחקרים ראויים, אלא ב'מתחזים' להיות כאלו (כפי שיוכח מייד) ממש כפי שנעשה בעבר, עת עסקו כלי התקשורת במיחזור של 'מחקר' שפורסם לפני כמה שנים בכתב העת JAMA – ביטאון ההסתדרות הרפואית האמריקאית – ראו תשובה מלאה על כך באתר מכון רות"ם בקישור הבא:

מחקר: ויטמינים לא מאריכים חיים. אולי אפילו מקצרים אותם

 מה הוא מקורם של הפרסומים הללו? – לפי כל העדויות שבידינו, המתקפות העונתיות הבלתי-נלאות הללו כנגד ויטמינים מגיעות מחוקרים 'מגויסים' מטעם גופים מסחריים אינטרסנטיים!!! המתקפה האחרונה הגיעה מעורכי הביטאון של 'איגוד הרופאים הפנימאים' האמריקאי שפעילויותיו השונות ממומנות היטב על ידי חברות אלו. גם החוקרים החתומים על המאמרים 'החדשים' מצהירים בצורה ברורה כי 'מחקריהם' מומנו חלקית ע"י גופים מסחריים.

 

להלן הביקורת המדעית על 'המחקרים' שהוכיחו כביכול שאין תועלת בויטמינים:

מדובר בשני 'מחקרים' מגמתיים ומאמר מערכת מגוחך שפורסמו בגיליון ה- 17 בדצמבר, 2013 של הביטאון הרפואי – Annals of Internal Medicine. פרסומים אלו ניסו להטיל דופי בערך הבריאותי של נטילת תכשירי מולטי-ויטמין.1-3 (תשובה זו נסמכת על מאמרים מדעיים חשובים ביותר והמספרים המסומנים בספרות קטנות מציינים את מספר המאמר ברשימת המקורות התמציתית ביותר שמופיעה כאן בסוף המאמר).

המחקר הראשון בחן את ההשפעות של תכשיר מולטי-ויטמין (שהרכבו מגוחך ולא מתאים) על הקוגניציה (היכולת לעבד מידע וליישם אותו) של גברים מזדקנים.2באופן לא מפתיע, מסקנות מחקר מגמתי זה מטילות ספק בתועלת שיש בנטילת מולטי-ויטמין לשיפור הקוגניציה.

במחקר השני שפורסם באותו כרך, נבדקים שחוו התקף לב בעברם התבקשו לקחת בקביעות תכשיר מולטי-ויטמין (שוב, שהרכבו מגוחך ולא מתאים) או תכשיר אינבו (פלסבו). במשך כ- 4.5 שנים נערך מעקב אחרי הנבדקים לאיתור היארעות של מחלות לב וכלי דם.3

להלן ניתוח מדעי פרטני של הליקויים בשני מחקרים אלו, אשר הופכים אותם לדעתי ולדעת חוקרים מנוסים וטובים ממני, לפרסומים מגמתיים חסרי ערך מדעי רלוונטי לנושאים הנבדקים!!! 

חשוב לציין שבאותו כרך של הבטאון הזה הופיע מאמר שלישי בנושא, אשר איננו מאמר מחקרי אלא סקירה מסכמת של מחקרים שונים שבדקו את היכולת של תכשירי ויטמינים שונים למנוע סרטן ומחלות לב וכלי דם (ר' פירוט בסעיף 2ה להלן). גם סקירה זו היא מגמתית אך בה יש לא מעט עדויות לכך שלתכשירי ויטמינים שונים יש השפעה חיובית במניעת סרטן ומחלות לב וכלי דם. סקירה זו לא שיכנעה את העורכים המגמתיים של הביטאון לאזן לפחות את תגובתם.

 

1. המחקר הראשון:

השפעת נטילה ממושכת של מולטי-ויטמין על התפקוד הקוגניטיבי בגברים
1א. שימוש במולטי-ויטמין בהרכב מגוחך ולא מתאים למחקר זה

תכשיר המולטי-ויטמין בו נעשה שימוש במחקר זה הכיל ריכוזים תזונתיים חסרי פעילות ביולוגית ראויה לשמה בתחום הנחקר. לדוגמה:

  • תכשיר המולטי-ויטמין בו השתמשו החוקרים לא הכיל את הרכיב החשוב ביותר במחקר כזה – תצמיד מלא ותקני של ויטמיני B (B-Complex)!!! במחקר רציני מולטי-ויטמין המכיל מינון נמוך וחסר של ויטמיני B נפסל מראש. לדוגמה: ריכוז ויטמין 1B (תיאמין) היה פחות מ- 2 מיליגרם (מ"ג) למנה, כאשר המינון הדרוש צריך להגיע ליותר מ- 10 מ"ג למנה. הדבר נכון גם לגבי שאר שמונת הויטמינים מקבוצת B אשר כולם מופיעים במינון חסר ולא מתאים למחקר מעין זה!!!
  • הנוסחה הכילה ויטמין C סינטטי אשר פעילותו הוכחה כנחותה משמעותית בהשוואה לתכשיר פוטנטי כדוגמת 'אסטר C עם ביו-פלבונואידים', תכשיר הנספג טוב יותר, מופרש למערכות הגוף בהדרגה ('שחרור מושהה') וזמינותו נמשכת על פני מספר שעות מרגע צריכתו.
  • הנוסחה הכילה רק 60 מ"ג ויטמין C. כדי לקבל השפעה כלשהי, מינון מינימלי למחקרים מעין אלו צריך לעמוד על 10 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף. כלומר, נבדק ששוקל 70 ק"ג צריך לקבל מנת מינימום של 700 מ"ג ויטמין C ליום. במילים אחרות כל נבדק היה צריך לקבל פי 10 ממה שקיבל בפועל 'במחקר' מגמתי זה!!!
  • הנוסחה הכילה 25 מיקרוגרם (מק"ג) של ויטמין B12. ויטמין זה הינו קריטי למערכת העצבים והמינון היומי המקובל במחקרים כאלו עומד על 800 עד 1000 מק"ג ליום, באמצעות זריקות או בהמסה מתחת ללשון. הנבדקים קיבלו גם מינון נמוך וחסר משמעות וגם תכשיר לנטילה דרך מערכת העיכול – דרך 'המבטיחה' ספיגה אפסית של הויטמין!!! כדי לבדוק השפעות על קוגניציה, היו החוקרים צריכים לתת לכל נבדק מינון של פי 40 ממה שנתנו בפועל, באמצעות זריקות או בהמסה מתחת ללשון!!!
  • הנוסחה הכילה 20 מק"ג של סלניום. מינרל זה, ביחד עם ויטמין E נמצא במחקרים רבים כבעל השפעה מיטיבה על המוח ועל מערכת העצבים, כל זאת בתנאי שיינתן במינון מינימלי של 200 מק"ג ליום!!! שוב עולה אותה מגמתיות פסולה – החוקרים 'הסתפקו' במינון שהוא עשירית מן המינון היומי המינימלי הדרוש לשימוש במחקרים אלו!!!

אנשים המודעים לצרכי בריאותם יודעים שמדובר בסיכוי אפסי, או שואף לאפס, שמינונים תזונתיים זעירים מעין אלו יספקו יתרונות בריאותיים כלשהם. האם החוקרים לא יודעים את העובדות שהובאו כאן? הם יודעים זאת בוודאות! עיון יסודי במאמר יגלה את הצהרתם המפורשת שאחת ממגבלות המחקר שלהם היא כדבריהם: "ייתכן כי המינונים של הויטמינים נמוכים מדי…"

 
 1ב. קריטריונים לקויים למדידת ההתמדה בלקיחת תכשירי המולטי-ויטמין
  • אם נשאל רופאים ואנשי מחקר – "האם ידוע לכם האופן בו נטלו הנבדקים את תכשיר המולטי-ויטמין – האם נטלו אותו בהתמדה מידי יום ביומו?" תשובתם החד משמעית תהיה כמובן – "בוודאי, הם נטלו אותו בכל יום מימי המחקר, אחרת איזו אמינות יש למחקר אם הנבדקים לא התמידו בכך?"
  • העובדות בשטח מקוממות – אפילו נבדקים שלא נטלו את המולטי-ויטמין במשך 4 חודשים מתוך כל ימות השנה הוגדרו "מתמידים" בטיפול. מדוע? כיון שהחוקרים הציבו כלל מגוחך: גם נבדקים שהתמידו רק שני שליש מהזמן ייחשבו כמתמידים בטיפול וייכללו בסטטיסטיקה הסופית!!!
  • לדעתי, ולדעת טובי החוקרים בעולם, יש בעובדה זו בלבד בכדי לפסול לחלוטין מחקר 'נאור' זה – היא נועדה להכשיל מראש וביודעין את תוצאותיו!!!

 

1ג. השאלון לנבדקים הינו שערורייתי ולא תקני

מצופה ממחקר מעין זה שהנבדקים ימלאו שאלון יומי או שבועי שבו יפרטו עד כמה התמידו בנטילת תכשירי המולטי-ויטמין. מה היה במציאות? – שוב שערוריה הפוסלת מיניה וביה את אמינותו של 'מחקר' מגמתי זה:

  • הנבדקים התבקשו לדווח רק פעם בשנה עד כמה התמידו בטיפול שנקבע להם. בקשה זו מבוססת על יכולת הזיכרון של נבדקים הידועים מראש כרפי זכרון וקוגניציה ולכן היא מועדת מראש להוביל לכישלון, כפי שהוכח ממחקרים רבים אחרים.4
  • מחקרים אמינים עושים זאת בדרך אחרת לחלוטין: מידת ההתמדה נבחנת על ידי כך שמחייבים את המשתתפים להחזיר תכשירים שלא נעשה בהם שימוש, דבר המאפשר לכמת באופן ישיר את ההתמדה. כלומר, אם נבדק מחזיר לבודק 30 כדורים שלא נעשה בהם שימוש, סביר להניח שהוא לא נטל את התכשיר במשך 30 ימים מתוך הזמן שהוקצב למחקר.
 
1ד. כמה מפתיע – למרות הכל הוכח במחקר זה שנטילת מולטי-ויטמין תורמת לשיפור הקוגניציה של הנבדקים !!!
  • החוקרים מודים שלמרות 'החולשות' התכנוניות של המחקר, כולל המינונים האבסורדיים של רכיבי המולטי-ויטמין, אובחנו יתרונות בקבוצת המולטי-ויטמין יותר מאשר בקבוצת הביקורת!!!
  • לדוגמה הם מציינים, כי לאחר שנתיים וחצי של טיפול עם מולטי-ויטמין, חל שיפור בתפקוד הקוגניטיבי אצל הנבדקים בהשוואה לקבוצת הביקורת, אם כי לא בשיעור מובהק סטטיסטית.
  • נדגיש: יש שיפור, אם כי לא מספיק כדי לעבור את המובהקות הסטטיסטית. כלומר, אילו היו החוקרים משתמשים במולטי-ויטמין מתאים, או מוודאים שהנבדקים נוטלים את התכשיר מדי יום, או מוודאים שהנבדקים ממלאים שאלונים לעיתים קרובות, או אז לא מן הנמנע שהיו מתגלות תוצאות שהיו הופכות את הקערה על פיה!!!
  • ישאל השואל: אז מדוע לא עשו את המאמץ הפשוט הנדרש? – והתשובה מובנת מאליה: הם 'לא רצו להצליח' – הם עמלו קשות להכשיל את המחקר, כדי להגיש לפטרוניהם את נזיד העדשים המצופה מהם!!!

 

1ה. דבר המדע הצרוף: ראיות רבות מוכיחות שמשלימי תזונה מחזקים את התפקוד הקוגניטיבי!!!

למגינת לב עורכי הביטאון ערמומי הדעת ולטובת רופאינו היקרים שוחרי הדעת, להלן רק מעט דוגמאות להוכחות מדעיות חד-משמעיות לכך שגם בתחום הקוגניציה – תכשירי המולטי-ויטמינים מכילים רכיבים שהוכחו כחומרים המשפיעים לטובה על הקוגניציה והכשרים המנטליים.

  • הויטמינים B6, B12 ו-  B9(נכון, זוהי 'החומצה הפולית') מאפשרים קיום תגובה כימית מיוחדת (ריאקציית מתילציה) החיונית לבריאות רקמת המוח. מחסור בויטמינים אלו מזוהה עם ליקוי חמור בתפקוד המוח5.
  • ניסוי קליני מבוקר אינבו קבע כי גברים ונשים עם ליקוי קוגניטיבי מתון שנטלו תכשירי ויטמינים B6, B12 ו- B9 במשך 24 חודשים, חוו ניוון מוחי בשיעור נמוך ב- 29% וציונים גבוהים יותר במבחנים קוגניטיביים, בהשוואה לאלו שקיבלו תכשיר אינבו6.
  • מחקרים רבים קבעו שיש קשר בין חשיפה מרובה לגורמי חמצון (עקה חמצונית) לבין ליקויים קוגניטיביים ומחלת אלצהיימר7-9. מחקר אמין קבע שהויטמינים נוגדי החמצון A, C, E ובטא קרוטן מגנים על המוח מפני נזק חמצוני ומפחיתים את הסיכון לליקויים קוגניטיביים10.
  • ממחקרים מובאות ראיות הממחישות באופן ברור כי ויטמין A משפיע לטובה על הפיזיולוגיה וההתנהגות של המוח בחייו של בוגר. לדוגמה, חומצה רטינואית שהיא תוצר (מטבוליט) פעיל של ויטמין A, משמשת מולקולת איתות חזקה במוח והיא מסייעת לווסת את הגידול בתאי עצב, את הישרדות תאי העצב, ואת הגמישות בפעילות הסינפטית11.
  • בניסוי קליני שנערך בתנאי סמיות כפולה ובקרת אינבו, שכלל 200 אנשים בריאים בגיל העמידה, קבלו המשתתפים תכשיר מולטי-ויטמין או אינבו במשך יותר מחודשיים, ולאחר מכן שתי הקבוצות הוערכו ביחס לתפקודן הקוגניטיבי. התוצאות העלו כי אלו שנטלו מולטי-ויטמין סבלו פחות מעייפות במהלך ביצוע והשלמת אתגרים קוגניטיביים מקיפים והיו מדויקים יותר. כמו כן, אלו שנטלו מולטי-ויטמין היו מסוגלים להשלים מבחני עיבוד מתמטיים מהר יותר מנבדקים שקיבלו אינבו12.
  • בשנת 2012 פרסמו חוקרים אוסטרליים ניסוי קליני נוסף שנערך בתנאי סמיות כפולה ובקרת אינבו שנמשך 8 שבועות וכלל מתן תכשיר מולטי-ויטמין לגברים בגילאי 50 עד 74. הם מצאו כי תוספת מולטי-ויטמין שיפרה משמעותית היבטים מסוימים של הזיכרון והגיעו למסקנה כי "נטילת תכשיר מולטי-ויטמין במהלך תקופה קצרה יחסית יכולה לצמצם את גורמי הסיכון להתדרדרות קוגניטיבית." 13

 

2. המחקר השני:

השפעת ויטמינים ומינרלים על מניעת מחלות לב וכלי דם
2א. שימוש במולטי-ויטמין בהרכב מגוחך ולא מתאים למחקר זה

המולטי-ויטמין בו נעשה שימוש במחקר זה הכיל ריכוזים תזונתיים חסרי פעילות ביולוגית ראויה לשמה בתחום הנחקר. לדוגמה:

  • תכשיר המולטי-ויטמין בו השתמשו החוקרים לא הכיל את הרכיב החשוב ביותר במחקר כזה – תצמיד מלא ותקני של ויטמיני B (B-Complex)!!! מולטי-ויטמין המכיל רק מינון נמוך וחסר של ויטמיני B נפסל מראש מלשמש במחקר מעין זה. לדוגמה: ריכוז ויטמין 3B (ניאצין) הכיל פחות מ- 10 מיליגרם (מ"ג) למנה, כאשר המינון הדרוש צריך להגיע ליותר מ- 30 מ"ג למנה. הדבר נכון גם לגבי שאר שמונת ויטמיני קבוצת B אשר כולם מופיעים במינון חסר ולא מתאים למחקר מעין זה!!!
  • ויטמין D וויטמין B12 במינון נמוך – למרות שהחוקרים שערכו מחקר זה התייחסו לתכשיר המולטי-ויטמין שהוצע כבעל "עוצמה גבוהה", אחד המרכיבים החשובים ביותר לבריאות הלב וכלי הדם, ויטמין D, הופיע בתכשיר במינון מגוחך14.
  • תכשיר המולטי-ויטמין בו נעשה שימוש במחקר זה הכיל לא יותר מ- 100 יחידות בינלאומיות (יחב"ל) של ויטמין D. לפי כל המחקרים העדכניים בנושא יש לכלול לפחות 2,000 יחב"ל ויטמין D במחקר מעין זה ולשאוף להגיע לתוצאה של 50-80 ננוגרם/מ"ל של ויטמין D בבדיקות הדם​​.
  • תכשיר נוסף הידוע בחשיבותו לבריאות הלב הוא ויטמין B12. בין יתר פעולותיו הרבות, ויטמין זה מוריד את הרמה בדם של חומצת האמינו המזיקה לכלי הדם, הומוציסטאין, המזוהה עם הגברת הסיכון למחלות לב וכלי דם15.
  • במחקר מגמתי זה, תכשיר המולטי-ויטמין הכיל רק 100 מק"ג ויטמין B12 והוא ניתן בבליעה דרך מערכת העיכול – דרך 'המבטיחה' ספיגה אפסית של התכשיר. מחקרים רבים בנושא קובעים שיש צורך במינונים של 800 עד 1000 מק"ג של ויטמין B12 בכל יום, באמצעות זריקות או בהמסה מתחת ללשון. יתרה מזאת, נקבע יכ יש להגדיל את המינון לפי הצורך, על מנת לשמור על רמות הומוציסטאין אופטימליות בדם, כלומר, בערכים שהם מתחת ל-  168 µmol/L.
  • כאמור, בפועל, הנבדקים קיבלו תכשיר B12 גם במינון נמוך וגם לנטילה דרך מערכת העיכול – דרך המבטיחה שהויטמין כלל לא ייקלט!!! על מנת לבדוק השפעות על מחלות לב וכלי דם, היו החוקרים צריכים לתת מינון של פי 10  ממה שנתנו בפועל, באמצעות זריקות או בהמסה מתחת ללשון!!!

 

2ב. קריטריונים לקויים למדידת ההתמדה בלקיחת תכשירי המולטי-ויטמין
  • כאמור, אם נשאל רופאים ואנשי מחקר – "האם ידוע לכם כמה מהנבדקים נטלו את תכשיר המולטי-ויטמין בהתמדה מידי יום ביומו במחקר זה?" התשובה החד משמעית תהיה כמובן – 'בוודאי, כל הנבדקים נטלו את התכשיר בכל יום מימי המחקר, אחרת איזו אמינות יש למחקר אם רבים מהנבדקים לא התמידו בכך?"
  • העובדות בשטח מקוממות – במחקר 'נאור' זה, אחוז מדהים של 46% מהנחקרים הצהירו כי הפסיקו את נטילת המולטי-ויטמין במהלך תקופת המחקר!!!
  • גם אם קשה להאמין, צריך לדעת שהחוקרים סברו שנכון להמשיך ולבצע ניתוח יעילות, כאשר כמעט מחצית מקבוצת הנבדקים לא הצליחה להתמיד בהנחיות הטיפול.
  • לכן, מן הראוי לגנות את העובדה שעורכי ה- Annals of Internal Medicine אפשרו לפרסם את המחקר הפגום מתודולוגית מיסודו, בכתב עת זה. האם היו נוהגים אותה קלות ראש במחקרים אשר היו מוכיחים את ההיפך, שויטמינים יעילים לשיפור העמידות בפני מחלות לב וכלי דם?!
  • מחקרים רבים ושונים מוכיחים שלא ניתן להשיג יתרונות בריאותיים אופטימליים על ידי נטילה באקראי או לסירוגין של תכשירי השלמות תזונה.

 

2ג. אבסורד נוסף: יותר חולי סוכרת נבחרו לקבוצה שקבלה מולטי-ויטמינים
  • סוכרת היא אחד מגורמי הסיכון הידועים והמובהקים ביותר למחלות לב וכלי דם. לכן, חשוב באופן קריטי שכל מחקר הבוחן אירועי לב וכלי דם יוודא שיש בכל קבוצות המשתתפים שיעור בסיסי זהה של חולי סוכרת. אם תנאי זה לא מתקיים, הקבוצה בה תדירות הסוכרת גדולה יותר תהיה כמעט בוודאות בעלת סיכון גבוה יותר יחסית ללקות באירועים לבביים.
  • ב'מחקר' מגמתי זה נכללו בקבוצת נוטלי תכשיר המולטי-ויטמין יותר נבדקים חולי סוכרת בתחילת המחקר מאשר בקרב נבדקי קבוצת הביקורת (נוטלי אינבו). הבדל זה בשיעור הסוכרת היטה בוודאות את התוצאות כנגד קבוצת נוטלי המולטי-ויטמין. כמבקר מדעי הייתי פוסל 'מחקר' מגמתי זה רק בגלל עובדה זו!!!

 

2ד. כמה מפתיע – למרות הכל הוכח במחקר זה שנטילת מולטי-ויטמין מפחיתה משמעותית את הסיכון לאירועי לב וכלי-דם של הנבדקים !!!
  • גם כאן החוקרים מודים שלמרות 'החולשות' התכנוניות של המחקר, כולל המינונים האבסורדיים של רכיבי תכשיר המולטי-ויטמין, אובחנו יתרונות בקבוצת המולטי-ויטמין יותר מאשר בקבוצת הביקורת!!!
  • חלק מרכזי בעיצוב מחקר כרוך בהגדרת ספי השפעה שניתן לפרש סטטיסטית על פי מספר הנבדקים ומשך הניסוי. במחקר זה, החוקרים קבעו שרירותית רף תגובה גבוה מדי, כזה המזהה רק הפחתה של 25% ומעלה בסיכון למחלות לב וכלי דם. במילים אחרות, כדי שניסוי זה יאשר את המסקנה לפיה ויטמינים מספקים תועלת במניעת אירועי לב וכלי דם, הטיפול היה צריך לחסל 1 מכל 4 תוצאות (25%) של אירועי לב וכלי דם.
  • אני נאלץ לקבוע בוודאות שעל ידי קביעת רף יעילות גבוה מדי ושרירותי כל כך, מחקר זה תוכנן מלכתחילה להוביל למסקנה לפיה תכשירי מולטי-ויטמין לא מספקים כל תועלת ממשית!!!
  • אך הנה העובדות לאשורן: שני מספרים שנכללו במאמר הציגו שיעור מופחת משמעותית של אירועי לב וכלי דם בקרב קבוצת המולטי-ויטמין!!! נתונים מרשימים אלו לא היו מובהקים מספיק לדעת החוקרים, למרות שתופעה חיובית זו גדלה באופן ברור במשך תקופת המעקב בת 4.5 השנים!!!
  • לדוגמה – על אף המסקנה המוזרה של החוקרים כי נטילת מולטי-ויטמין לא הגנה מפני סיכון לאירועי לב וכלי דם, הם מצאו הפחתה של 11% במספר הנבדקים שהגיעו לנקודת הסיום הראשונה של המחקר (שנקבעה לפי היארעות מוות מכל סיבה שהיא, התקף לב, שבץ מוחי, ניתוח מעקפים, או אשפוז עקב תעוקת לב) בקרב נוטלי המולטי-ויטמין!!!
  • כמו כן, חלה הפחתה של 18% במספר הנבדקים שהגיעו לנקודת הסיום השנייה (שנקבעה לפי היארעות מוות מאירוע קרדיווסקולארי, התקף לב, או שבץ מוחי).
  • מה גרם לחוקרים לקבוע שרירותית שרק הפחתה של 25% תיחשב מובהקת? מדוע אין הם נלהבים מתוצאות של 11 ו- 18 אחוזי הפחתה? הרי מובהקות סטטיסטית הינה בדרך כלל בגבולות ה- 4 אחוזים? התשובה לכל הדילמות הללו כבר ניתנה לעיל – הם לא רצו להצליח במחקר אלא רצו לקבוע ערכים שרירותיים שיאלצו את המחקר להגיע למסקנה שמולטי-ויטמינים אינם טובים לאנושות!!!
2ה. דבר המדע הצרוף: ראיות רבות מוכיחות שמשלימי ('תוספי') תזונה ותכשירי מולטי-ויטמינים מגנים מפני סרטן ומחלות לב וכלי דם!!!

כפי שכבר צויין לעיל, באותו כרך של הבטאון הזה הופיע מאמר שלישי בנושא19, אשר איננו מאמר מחקרי אלא סקירה מסכמת של מחקרים שונים שבדקו את היכולת של תכשירי ויטמינים שונים למנוע סרטן ומחלות לב וכלי דם. גם סקירה זו היא מגמתית והמחברים בחרו לסקור מספר מצומצם של עבודות (כ- 30) במקום לכלול בסקירה עוד עשרות אם לא מאות מחקרים אופייניים. מפתיע לגלות שגם בסקירה המגמתית שלהם יש לא מעט עדויות לכך שלתכשירי ויטמינים שונים יש השפעה חיובית במניעת סרטן ומחלות לב וכלי דם (להלן).

 למגינת לב עורכי הביטאון ערמומי הדעת ולטובת רופאינו היקרים שוחרי הדעת אביא רק מעט דוגמאות להוכחות מדעיות חד-משמעיות כי גם בתחום הסרטן ומחלות הלב וכלי הדם – מולטי-ויטמינים מכילים רכיבים שהוכחו כחומרים המגנים בצורה יעילה ומרשימה מפני מחלות אלו17-19:

  • לדוגמה – מחקר ה- Physician’s Health (מסומן – PHS-II) מצא כי תוספת מולטי-ויטמין נמצאה כקשורה להפחתה של 12% בשכיחות הכוללת של מקרי סרטן לאחר 11.2 שנות מעקב17.
  • בנוסף, במחקר בנושא תוספת ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון (מחקר שמסומן – SU.VI.MAX) נחשפה הפחתה של 31% בסך מקרי הסרטן בקרב גברים שנטלו מולטי-ויטמינים18.
  • כאשר שולבו תוצאות ה- SU.VI.MAX עם תוצאות ה- PHS-II, הסיכון לכלל מקרי הסרטן בקרב גברים הופחת משמעותית ביותר במהלך 10 שנות המעקב19.
  • מחקר ה- PHS-II חשף גם הפחתה של 39% בסיכון להתקפי לב קטלניים בקרב אלו שנטלו מולטי-ויטמינים17.

בנוסף, אילו ביקשו העורכים לאזן מעט את הביקורת שלהם היו יכולים לצטט מחקרים רבים שהוכיחו שוב ושוב יתרונות משמעותיים הקשורים לנטילת משלימי תזונה באופן עקבי. מדגם קטן מתוך המספר העצום של מחקרים משמעותיים התומכים בתוספות ויטמינים ומינרלים מוצג להלן:

  • מחקר משנת 2013, שכלל 88,045 נשים לאחר גיל המעבר, דיווח כי נטילת ויטמין B6 (פירידוקסין) ו- B2 (ריבופלבין) בתזונה או כתוסף תזונה, מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים לאחר גיל המעבר10 .
  • מחקר שנערך בשנת 2013 ובדק 77,446 גברים ונשים בגילאי 50-76, מצא יחס הפוך בין רמות המינרל סלניום בתזונה לבין הסיכון לחלות בסרטן הלבלב21. כלומר, הסיכון לחלות בסרטן הלבלב יורד משמעותית ככל שעולה צריכת הסלניום בתזונה.
  • בשנת 2012, פרסמו חוקרים אירופאיים תוצאות של מחקר שכלל 23,943 נבדקים שנטלו תכשירי ויטמינים נוגדי חמצון במהלך תקופה ממוצעת של 11 שנים22. שיעור התמותה הצפוי בקרב אנשים שנטלו תכשיר מולטי-ויטמין עשיר בנוגדי חמצון היה נמוך ב-48% במקרה של סרטן וב- 42% במקרה של כל גורם תמותה אחר, לעומת אלו שלא נטלו תכשירי ויטמינים נוגדי חמצון.
  • מחקר משנת 2007 שכלל 81,184 נבדקים מצא כי צריכת ויטמין B6 נמוכה קשורה בסיכון מוגבר ללקות בסרטן המעי הגס20.

 

לסיכום

"לא אלמן ישראל", וכפי שלמדתי להכיר, אפיקורסים לא נחים לרגע והם מייד יאמרו: "נו, טוב, מדענים אחרים יכולים להציג עבודות מדעיות אחרות שמוכיחות בדיוק את ההיפך."

לכל החוששים מכך אומר בצורה חד משמעית: הציגו בפני מחקרים 'מדעיים' מעין אלו ותנו לי הזדמנות לנתח אותם כמבקר מדעי ולא כאיש תקשורת!!! במאה ה- 21 המדע מגיע למסקנה האומרת שמשלימי תזונה (ויטמינים ומינרלים) כשמם כן הם – אלו הם תכשירים המשלימים את החסרים בתזונה הקלוקלת שלנו. איננו מסוגלים לקבל אותם במינונים הנכונים באמצעות התזונה בלבד, ובימינו קיים צורך ברור לקבל לפחות את חלקם בצורת תכשירים מרוכזים. נזכור גם שכל הויטמינים ומרבית המינרלים הם העוזרים החשובים ביותר של האנזימים הפועלים בגופנו. לכן הם נקראים קו-אנזימים!!! אלו אינם תכשירי פלא סתמיים אלא רכיבים חיוניים בתזונתנו ובחילוף החומרים המקיים את גופנו, מוחנו ונפשנו.

אל חשש – גופים מסחריים אינטרסנטיים לא יפסיקו את מאמציהם הקדחתניים לשטוף אותנו במידע כוזב ומטעה. המתינו עוד כמה חודשים ותגלו עוד סערה בתקשורת סביב הנושא הזה. הספקתי לחוות בימי חלדי עשרות סערות כאלו שבושלו ונבחשו ברוב עורמה ומכולן אוכל להביא לקהל תלמידי, קוראי ושומעי את המסר הברור:

 Enough is Enough – אמרו די לטרור הזה של הגופים הללו! הרבו לחקור את האמת באמצעות המדע הבלתי תלוי והאמין אשר כבר כיום אנו רואים את שורשיו ניטעים בהצלחה, את ניצניו פורחים לתפארת, ואת פירותיו מבשילים לכדי פירות דעת בריאים וחזקים מתמיד!!!

© פרופ' חיים גמליאל 

[1] מולטי-ויטמין הוא תכשיר האמור להכיל את כל הויטמינים וחלק מהמינרלים הדרושים לאדם מידי יום ביומו.

REFERENCES

 

1.            Lamas GA, Boineau R, Goertz C, et al. Oral High-Dose Multivitamins and Minerals After Myocardial Infarction. Annals of Internal Medicine. 2013;159(12).

2.            Grodstein F, O'Brien J, Kang JH, et al. Long-Term Multivitamin Supplementation and Cognitive Function in Men: The Physicians' Health Study II. Annals of Internal Medicine. 2013;159(12).

3.            Guallar E, Stranges S, Mulrow C, Appel LJ. Enough Is Enough: Stop Wasting Money on Vitamin and Mineral Supplements. Annals of Internal Medicine. 2013;159(12):850-852.

4.            Bowling A. Mode of questionnaire administration can have serious effects on data quality. Journal of public health (Oxford, England). Sep 2005;27(3):281-291.

5.            Selhub J, Bagley LC, Miller J, Rosenberg IH. B vitamins, homocysteine, and neurocognitive function in the elderly. The American journal of clinical nutrition. Feb 2000;71(2):614s-620s.

6.            Smith AD, Smith SM, de Jager CA, et al. Homocysteine-lowering by B vitamins slows the rate of accelerated brain atrophy in mild cognitive impairment: a randomized controlled trial. PloS one. 2010;5(9):e12244.

7.            Lovell MA, Markesbery WR. Oxidative DNA damage in mild cognitive impairment and late-stage Alzheimer's disease. Nucleic acids research. 2007;35(22):7497-7504.

8.            Butterfield DA, Sultana R. Redox proteomics identification of oxidatively modified brain proteins in Alzheimer's disease and mild cognitive impairment: insights into the progression of this dementing disorder. Journal of Alzheimer's disease : JAD. Aug 2007;12(1):61-72.

9.            Mecocci P, MacGarvey U, Beal MF. Oxidative damage to mitochondrial DNA is increased in Alzheimer's disease. Annals of neurology. Nov 1994;36(5):747-751.

10.          Sardesai VM. Role of antioxidants in health maintenance. Nutrition in clinical practice : official publication of the American Society for Parenteral and Enteral Nutrition. Feb 1995;10(1):19-25.

11.          Olson CR, Mello CV. Significance of vitamin A to brain function, behavior and learning. Molecular nutrition & food research. Apr 2010;54(4):489-495.

12.          Haskell CF, Robertson B, Jones E, et al. Effects of a multi-vitamin/mineral supplement on cognitive function and fatigue during extended multi-tasking. Human psychopharmacology. Aug 2010;25(6):448-461.

13.          Harris E, Macpherson H, Vitetta L, Kirk J, Sali A, Pipingas A. Effects of a multivitamin, mineral and herbal supplement on cognition and blood biomarkers in older men: a randomised, placebo-controlled trial. Human psychopharmacology. Jul 2012;27(4):370-377.

14.          Li YC. Vitamin D: roles in renal and cardiovascular protection. Current opinion in nephrology and hypertension. Jan 2012;21(1):72-79.

15.          Casas JP, Bautista LE, Smeeth L, Sharma P, Hingorani AD. Homocysteine and stroke: evidence on a causal link from mendelian randomisation. Lancet. Jan 15-21 2005;365(9455):224-232.

16.          Yajnik CS, Lubree HG, Thuse NV, et al. Oral vitamin B12 supplementation reduces plasma total homocysteine concentration in women in India. Asia Pacific journal of clinical nutrition. 2007;16(1):103-109.

17.          Gaziano JM, Sesso HD, Christen WG, et al. Multivitamins in the prevention of cancer in men: the Physicians' Health Study II randomized controlled trial. JAMA : the journal of the American Medical Association. Nov 14 2012;308(18):1871-1880.

18.          Hercberg S, Galan P, Preziosi P, et al. Background and rationale behind the SU.VI.MAX Study, a prevention trial using nutritional doses of a combination of antioxidant vitamins and minerals to reduce cardiovascular diseases and cancers. SUpplementation en VItamines et Mineraux AntioXydants Study. International journal for vitamin and nutrition research. Internationale Zeitschrift fur Vitamin- und Ernahrungsforschung. Journal international de vitaminologie et de nutrition. 1998;68(1):3-20.

19.          Fortmann SP, Burda BU, Senger CA, Lin JS, Whitlock EP. Vitamin and Mineral Supplements in the Primary Prevention of Cardiovascular Disease and Cancer: An Updated Systematic Evidence Review for the U.S. Preventive Services Task Force. Ann Intern Med. Nov 12 2013.

20.          Ishihara J, Otani T, Inoue M, Iwasaki M, Sasazuki S, Tsugane S. Low intake of vitamin B-6 is associated with increased risk of colorectal cancer in Japanese men. The Journal of nutrition. Jul 2007;137(7):1808-1814.

21.          Han X, Li J, Brasky TM, et al. Antioxidant intake and pancreatic cancer risk: the Vitamins and Lifestyle (VITAL) Study. Cancer. Apr 1 2013;119(7):1314-1320.

22.          Li K, Kaaks R, Linseisen J, Rohrmann S. Vitamin/mineral supplementation and cancer, cardiovascular, and all-cause mortality in a German prospective cohort (EPIC-Heidelberg). European journal of nutrition. Jun 2012;51(4):407-413.

20 תגובות

  • לידידי המלומד השלום והברכה,
    בנושא מולטיויטמין,
    קניתי לאישתי מולטיויטמין לאישה,
    היא מסרבת לקחת, היא מאמינה רק בתזונה ולא ב"אוכל של בית מרקחת"….
    האם מותר לי כגבר, לקחת מולטי של אישה?
    האם יש הבדלים?
    האם יש בו רכיבים שנועדו רק לאישה, ולא לגבר?(פמיניזם….)
    ברוך תהיה
    ישר כח

    • פרופ' חיים גמליאל

      בדרך כלל יש הבדלים בין מולטי לנשים לבין מולטי לגברים ולכן רשמית לא מומלץ לגבר לקחת מולטי שמיועד לנשים.

      עם זאת, גבר שייקח מולטי שמיועד לנשים לא יהפוך לאישה ולא יסבול מתופעות נשיות. פיטוסטרולים שמוספים לויטמינים לנשים יכולים לעזור מאד לחיזוק הורמוני המין הגבריים גם כן וגם לאיזון טוב יותר של הכולסטרול ושומני הדם. גם צמחי מרפא כמו 'קוהוש שחור' ואחרים המיועדים לנשים לא יגרמו נזק לגברים אלא הם יכולים לעזור גם לגברים למנוע תופעות לוואי של תקופת המעבר של גברים – כן, גם לגברים יש תקופת מעבר !!!

  • קטיה גרוס

    פרופ' חיים גמליאל, שלום!

    נכחתי בהרצאתך הנהדרת במסגרת יום העיון למקצועות בפרא-רפואיים.
    רציתי לשאול מהו ערך הB12 המומלץ בדם לדעתך והאם ההמלצה היא זהה בין טבעונים ללא טבעונים?

    מודה לך מאוד מאוד מראש,
    קטיה גרוס,
    פזיותרפיסטית

    • פרופ' חיים גמליאל

      קטיה יקרה, שלום וברכה,

      ערכי הנורמה לויטמין B12 נעים בין 200 ל- 600 או בין 200 ל- 900, תלוי במעבדה הבודקת.
      גם טבעונים וגם כאלו שאינם טבעונים צריכים לשאוף לתוצאה שהיא קרובה ככל האפשר לערך העליון, כי הבדיקה בדם
      אינה משקפת נאמנה את הרמות שצריכות להיות במוח ובמח העצמות (שני אתרי הפעולה העיקריים של ויטמין B12).

      בעיה קשה היא כאשר טבעונים מקבלים תוצאה גבוהה של הבדיקה ל- B12, למרות שאין בתזונתם הטבעונית / צמחונית מקורות לויטמין זה.
      תוצאה גבוהה כזאת היא שגיאה נפוצה בבדיקות של טבעונים / צמחונים ולכן חייבים לבצע אצלם בדיקה אחרת, אמינה יותר, לקביעת רמת
      הויטמין הזה בדמם. הבדיקה מורכבת משני חלקים: א. בדיקה לרמת הומוציסטאין בדם, ב. בדיקת MMA לקביעת רמת חומצה מתיל מלונית.
      לא אחת התברר מבדיקות כאלו שרמת הויטמין היא נמוכה עד כדי סכנה (ניוון עצבי, שיתוק שרירים וכו') למרות שהבדיקה הרגילה הראתה
      ערכים גבוהים (ושגויים) של B12. לכן, טבעונים וצמחונים שרמת הויטמין B12 גבוהה יחסית בדמם חייבים להתייעץ עם הרופא המטפל
      ולבקש את הבדיקות הנ"ל לבירור הרמה האמיתית של B12.

  • אפודי רות

    לפרופ' גמליאל היקר שלום רב,
    אנחנו מקשיבים להרצאותיך בעניין רב ובתודה.
    יש לי שאלה :אני מבינה ,למשל,שחברות תרופות ינסו בעזרת מחקר הממומן על ידם לקדם תרופה מסויימת .
    אנני מבינה מה יכול להיות האינטרס של אותם החוקרים השוללים את משלימי התזונה .מי יכול לרצות לקדם כאלה מסקנות?
    בתודה,
    רותי

    • פרופ' חיים גמליאל

      חוקרים שמקבלים מימון למחקריהם ע"י גורמים אינטרסנטיים שונים, פוסלים תכשירים טבעיים וממליצים על תרופות, כדי שאנשים לא יתפתו להשתמש באלטרנטיבה טבעית טובה בהרבה, אשר משפרת את תפקוד הגוף בצורה טבעית ומחזירה למערכות הבקרה של הגוף את היכולת לשלוט בתהליכי חילוף החומרים. חשוב לחזור ולהזכיר שאני מדבר רק על תכשירים טבעיים שעמדו במבחנים מדעיים קליניים חד משמעיים !!! ישנן דוגמאות רבות לכך והן מוזכרות בכתבות השונות המתפרסמות באתר זה. כפי שאני מדגיש תמיד, אינני פוסל תרופות במקום שהן אכן נדרשות ובמצבים שבהם הוכח מעל לכל ספק שהתכשירים הטבעיים אינם פועלים ביעילות אצל המטופל הנדון. בהרבה מקרים של תחילת התהליך של העלייה בכולסטרול ניתן לטפל ע"י משלימי (תוספי) תזונה כמו ניאצין ושאר ויטמיני הקבוצה B. כנ"ל לגבי אנשים שמתחילים להראות סימנים של שיבוש ברמות הסוכר בדם, בהם ניתן לטפל ביעילות ע"י המינרלים כרום ומגנזיום, ויטמינים שונים ושינוי תכליתי בתזונה. בדוגמאות הללו, אין שום הצדקה להתחיל טיפול רפואי לפני שהדרכים הטבעיות המוכחות מדעית ימוצו עד תום !!! חברות אינטרסנטיות אלו לא יכולות לעשות מיליארדים על מכירת ויטמינים ומינרלים ולכן מקדישות הון עתק כדי לקעקע כל מידע מחקרי מדעי ואמין על משלימי התזונה הנפלאים הללו. למזלנו הטוב, הן מבזבזות את כספן לריק כי האמת יוצאת לאור שוב ושוב ומוכיחה את שקריהם !!!

      • גלי

        שלום לך פרופסור גמליאל. אבי לוקח מזה זמן רב (10 שנים) תרופות ממשפחת הסטטינים לטיפול בכולסטרול אבל תופעות הלוואי ממש מדכאות אותו , פשוטו כמשמעו.
        ציינת למעלה, שב"הרבה מקרים של תחילת התהליך של העלייה בכולסטרול ניתן לטפל ע"י משלימי (תוספי) תזונה כמו ניאצין ושאר ויטמיני הקבוצה B" שאלתי היא – האם אחרי תקופה ארוכה של לקיחת התרופות, ובמצב שכרגע הכולסטרול פחות או יותר מאוזן, עוד אפשר לעבור לקבל תוספי תזונה כמו ניאצין ולוותר לגמרי על הליפיטור או שזה כבר מאוחר מדי?
        תודה מראש, גלי

        • פרופ' חיים גמליאל

          למיטב ידיעתי והבנתי, לאחר 10 שנות טיפול תרופתי לא ניתן להפסיק את הטיפול בתרופות לאיזון הכולסטרול. לכן, המשימה כיום היא לטפל בתופעות הלוואי של התרופה כדי לשפר מיידית את איכות החיים. אפשר להתייעץ אם מומחה לגבי הדרך לקחת קומפלקס B לשיפור חילוף החומרים של המטופל, כמו גם מתן מינון מתאים של קואנזים Q10 אשר מתקן את רמות ה- Q10 הטבעי שגופנו מייצר אשר נפגע קשות ע"י טיפולים תרופתיים לאיזון הכולסטרול. תיקון רמות ה- Q10 ומתן קומפלקס ויטמיני B יכול לשפר מאד את איכות חיי המטופל ולאפשר לו להמשיך את הטיפול התרופתי לאורך שנים רבות. עם זאת, חשוב מאד להקפיד על כך שרמת הכולסטרול הכללי לא תרד מתחת ל- 160 כי אז פירוש הדבר יהיה שהמוח איננו מקבל מספיק כולסטרול ועלולים להתפתח תהליכי ניוון של המוח ומערכת העצבים (שכחה, דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון ועוד). אם רמת הכולסטרול הכללי יורדת יותר מדי, יש לפנות לרופא המטפל ולבקש להפחית מעט את המינון של התרופה !!!

  • עמית

    שלום, אני נוהג ליטול ויטמין סי בשילוב עם תמצית אכיניציאה רק שמתחילים אצלי תסמינים ראשונים של צינון. ברוב רובם של המקרים זה עוזר אך קראתי מאמרים על נטילה יומית של תוספים אלו, בעיקר ויטמין סי.
    אשמח לשמוע מה המלצתך בנושא ומדוע – צריכה יומית או בשעת הצורך?
    תודה!

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, מחקרים מאשרים שצריכת ויטמין סי בשילוב אכיניציאה יכולה לקצר משמעותית או למנוע את הופעת התסמינים הקשים של השפעת. עם זאת, מחקרים אלו ממליצים לקחת אכיניציאה רק כאשר יש צורך בחיזוק מערכת החיסון. לעומת זאת, ויטמין סי מומלץ ללקיחה באופן קבוע מאחר והוא נחשב מרכיב חיוני לתפקודנו (מוגדר כקו-אנזים חשוב) ומאחר והוא משתתף בגופנו כעוזר לאנזימים בלמעלה מ- 300 פעילויות ביולוגיות ורפואיות שונות.

  • גלית

    עשיתי בדיקת סוכרת בימים האחרונים והתוצאות מראות -130(גלוקוז בצום) ו-A1C 6.8.עד עתה ללא קבלת תרופות-אני בת 47.מה המלצתך לטיפול ללא תרופות?

    • פרופ' חיים גמליאל

      המדור לא נועד להמלצות רפואיות מעין אלו. אינני מטפל, אך מטפל יצטרך ללמוד את התיק הרפואי שלך ביסודיות לפני שהוא מתווה תוכנית תזונה לטיפול במצב.

  • דליה טל

    שלום פרופ' גמליאל,
    אני לוקחת מגנזיום 520 ואומגה 3 לאורך שנים רבות.
    האם צריך לעשות הפסקות מידיי פעם בנטילתם?
    יש מעט מידע על "מנוחה" מויטמינים ומינרלים.
    תודה רבה

    • פרופ' חיים גמליאל

      ממש לא. הכמויות של תכשירים אלו הן נמוכות עד ממוצעות וגם אם יש הצטברות שלהם בגופנו הרי שהיא תהיה רק לטובה (לדוגמה: מגנזיום – למאות פעילויות רפואיות בגופנו, אומגה 3 – DHA לתחזוקת המוח וכל מערכת העצבים, EPA – למניעת כל תהליכי האלרגיה, הדלקת, המחלות האוטואימוניות ועוד ועוד).

  • שרון

    שלום וברכה פרופסור גמליאל,

    בתור צמחוני התחלתי ליטול ויטמין B12 , מק"ג 1000 , האם ויטמין B12 בקומפלקס B מספיק כדי להעלות את רמת הויטמין לרף העליון,900 ,או שאצטרך לקחת של 2 הסוגים ?, כמו כן אשמח אם תוכל להמליץ על קומפלקס B איכותי

    בברכה
    שרון

    • פרופ' חיים גמליאל

      עדיף לקחת את שני הסוגים כי בי-12 כמעט ואיננו נספג בבליעה, אלא בעיקר בהמסה מתחת ללשון. אין אני רשאי להמליץ על תכשירים ספציפיים ו/או חברות, אבל קומפלקס B של החברות המובילות בארץ הינו בהחלט יעיל וטוב.

  • ריאם

    שלום רב,

    אני שמעתי את הרצאותייך ואשמח לקבל שם של לחם שיפון מומלץ יש כל כך הרבה .

    • פרופ' חיים גמליאל

      היום יש במרכולים לחמים מתוצרת החברות "ליבו", ברמן, ד"ר מארק. צריך לוודא שמדובר במאה אחוז שמן שיפון. כדאי גם לבדוק לחם פומפרניקל שלעיתים קרובות גם הוא מכיל 100 אחוז קמח שיפון. חשוב לציין שכיום אפשר גם להשיג לחם שעורה של ד"ר מארק – לחם מעולה וטוב גם מלחם שיפון.

  • יאיר

    שלום פרופסור חיים גמילאל ברוצני לדעת אם יש קשר בין בעיה של נקודות שחורות שצפות בראייה לבין מחסרו בויטמינים ? ואם כן אלו ? תודה רבה לך

    • פרופ' חיים גמליאל

      לא ידוע קשר אמיתי בין מחסור בויטמינים לבין נקודות שחורות שצפות בראיה (Eye Floaters). ידוע שהן מופיעות אחרי טראומה לעין, דלקת, דמם פנימי, שינויים בעקבות סוכרת ועוד ועוד. אין הם מזיקים והם נוטים להיעלם לאחר זמן מה. אם אינם נעלמים כדאי להתייעץ עם רופא עיניים שהתמחה בטיפולי לייזר המכוונים להעלמתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים