האם באמת ניתן להכין סופגניות בריאות?

אכן, בשינויים קלים של מרכיבי התפריט, אפשר להכין סופגניות בריאות ולהמשיך ליהנות מחג חנוכה טעים ושמח. פרטים בהמשך…
אכן, בשינויים קלים של מרכיבי התפריט, אפשר להכין סופגניות בריאות ולהמשיך ליהנות מחג חנוכה טעים ושמח. פרטים בהמשך…
רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים. אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם. מרכיבי הדבש: על פי נתוני
שמענו וקיבלנו שיין עשיר במרכיבי בריאות וכי רצוי לשתות יין מידי יום להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, למניעת ניוון, הזדקנות ואפילו סרטן. לכך יש להוסיף את הלכות ליל הסדר לפיהן יש לצרוך 4 כוסות יין כנגד 4 מאמרי הצלה שעברו קדמונינו בצאתם ממצרים. במענה לפניות רבות, נפרט כאן שוב את עשרת הכללים החשובים ביותר לבחירת וצריכת היין הבריא ביותר…
מדברים רבות על אומגה 3, ועל הצורך בכמות מינימלית של אומגה 3 בתזונה היומיומית. קיימים מקורות צמחיים ומקורות מן החי (דגים בעיקר) – האם יש הבדל מהותי בין שני סוגים אלו ומהי כמות הצריכה היומית המומלצת?
האמנם מספיק לאכול שתי מנות דג בשבוע כדי לקבל את המינון האופטימלי של אומגה 3? ניתוח של הנתונים המעשיים בשטח מגלה שאפילו שתי מנות ביום אינן מספיקות לשם כך.
בשנים האחרונות מדברים יותר ויותר על ההשפעה הרעה של החלב ומוצריו על בריאותנו ומצטטים מקורות שונים להוכחת הטיעונים הללו.. האמנם יש בסיס מדעי לטיעונים אלו? האם הימנעות ממוצרי חלב תביא מזור לכולנו מהרשימה הארוכה של מחלות שנקשרו לצריכת חלב ומוצריו?
האם רצוי להרבות בשתיית מים בימים שלפני הצום? האם רצוי להימנע מקפה כדי למנוע את כאב הראש האופייני לצום? מה כדאי לאכול במהלך היום שלפני הצום? מה מומלץ לאכול בסעודה מפסקת? כיצד “שוברים” את הצום?
הנה זה קורה שוב: כלי התקשורת חוגגים על הודעה בומבסטית, ומציפים מעל ומעבר את הטיעון התורן נגד אחד מתחליפי הסוכר. האמנם הוכח שאספרטיים, תחליף סוכר נטול קלוריות שמשולב בעיקר במזונות דיאט, גורם סרטן בבני אדם? – בוודאי שלא. אז מה כל הרעש התקשורתי בנושא?
פעמים רבות נשאלתי לגבי הממתיק המלאכותי הוותיק סוכרלוז – האם אין פסול בכך שזהו ממתיק כימי? לאחרונה אף עלתה הטענה שסוכרלוז פוגע בחומר הגנטי של התאים (DNA) ומסרטן. האמנם?
התקשורת חוגגת שוב – “מחקר חדש מוכיח ששימוש בממתיק המלאכותי אריתריטול מגביר היארעות של התקפי לב, אירועים מוחיים ומוות”. מבהיל נכון? – זה בדיוק מה שרוצה התקשורת תאבת הסנסציות – לא את טובת הציבור אלא להיפך. בראיונות השונים בתקשורת מתראיינים גורמים ‘מקצועיים’ שלא קראו מילה אחת מהמחקר הזה וכבר מגזימים בהכללות ובטענות שכל תחליפי הסוכר מסוג סוכרים כוהליים או כימיים אין בהם תועלת אלא סכנה מרובה.
בתיזמון מוזר אך לא מפתיע, יצאו כלי התקשורת בישראל ביום אחד בכותרות מרעישות נגד התה הירוק: “מחקר מדאיג: שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק לכבד” (ישראל היום), “מחקר ישראלי מצא: יותר מדי תה ירוק עלול לגרום נזק משמעותי לכבד” (מעריב). “שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק משמעותי לכבד” (בחדרי חרדים) ועוד ועוד. האמנם?
מה היא התועלת שבאכילת ביצים והאם עודף הכולסטרול שבהן אינו גורם למחלות לב?
אנשי מקצוע וכלי התקשורת בישראל חוזרים ומזכירים: “מדענים ישראלים גילו: תחליפי הסוכר גורמים דווקא להשמנה ולהתפתחות סוכרת” ובאותה תרועה רמה הם מתריעים: “תחליפי הסוכר פוגעים בתקשורת בין חיידקי המעיים (הטובים)”. או: “חשבתם שתילחמו במשקל בעזרת ממתיקים מלאכותיים? שההמבורגר ישמין פחות עם משקה דיאטטי לידו? – תשכחו מזה!!!”
בעקבות שאלות חוזרות ונישנות לגבי תכונות הבריאות של האתרוג והאם כדאי להכין מרקחות בריאות ממנו, אני מביא כאן את האזהרה שפירסמתי בפורומים שונים בקשר להכנת מרקחות מאתרוגים ששימשו למצוות ארבעת המינים בחג הסוכות:
הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.
אנו עדים למגמה דוהרת בה רופאים ודיאטנים רבים גוזרים על מטופליהם להימנע לחלוטין ממלח כצעד ‘חשוב’ להגנה מפני יתר לחץ דם ו/או מפני מחלות לב וכלי דם. האמנם כל המפחית בצריכת מלח ‘הרי זה משובח’?
רבים הפונים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח בויטמינים ומשלימי (תוספי) תזונה שאין עליהם כשרות מפורשת לפסח. מאחר ואינני רב ולא פוסק הלכה, עצתי היא שכל אחד יפנה בשאלה לרב שלו, תוך שהוא מעלה בפני הרב את הנקודות הבאות:
נשאלתי: “איזה סוג של מצות עדיף לאכול בפסח? האם מצות מקמח כוסמין עדיפות על פני מצות מקמח חיטה? האם מצות מקמח שיבולת שועל עדיפות? ידוע שבדגן שבולת שועל אין גלוטן, ויש בעיה הלכתית עם זה. האם יוצאים ידי חובה במצות כאלו שאין בהן גלוטן? – נודה לתשובתך”.
מי הם הסוכרים ותחליפי הסוכר המותרים לשימוש לחולי סוכרת?
האם דבש תמרים, ‘סילן תמרים’, מומלץ כתחליף לסוכר, לכל אדם ולחולי סוכרת? – בשל הפניות הרבות בנושא זה, אני מביא כאן את התשובה החד משמעית…
לכולנו מוכרת ההמלצה הקלאסית להרבות באכילת ירקות ממינים ומסוגים שונים. האם ישנם ירקות / פירות אשר עליהם ניתן לומר שהם המובילים ביותר בתכולת מזינים רפואיים?
התשובה: אכן, לאנשים בגילאים המתאימים אשר חוסנו בשתי מנות לפני למעלה מחמישה חודשים, חשוב לקבל את המנה השלישית, מנת הדחף (בוסטר), שמטרתה, לעורר שוב את מערכת החיסון ולהגביר את פעילותה גם נגד הזנים האלימים של קורונה שהתגלו לאחרונה!!! כל הפרטים בהמשך…
בימים אלו משותף בכל הפורומים סרטון נוסף של “הרב” אשרוב בו הוא מזהיר אותנו מפני סכנת החיסונים והפעם בטיעון שכל מקבלי החיסונים עלולים לפתח מחלה “סופנית חשוכת מרפא” (ADE). רוצים לדעת מדוע אין שום סכנה שכזאת? – היכנסו וקיראו על עובדות מדעיות תכליתיות שמפריכות לחלוטין את הטיעונים הללו…
ונתחיל בבשורות טובות: בעת כתיבת שורות אלו מתברר שבמהלך השבת (12 בדצמבר 2020) אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את החיסון נגד קורונה שפותח ע”י חברת פייזר עם השותפה הגרמנית חברת BioNTech לאחר שבחן את תוצאות השלב השלישי של ניסויי החיסונים הללו[1] –
רבים פונים אלי בחרדה ממש – “אנו קוראים דברים איומים נגד החיסון לקורונה – מהי עמדתך? האם אתה ממליץ להתחסן?” והתשובה הברורה שלי היא: “בהחלט ממליץ להתחסן ואני מתכוון להיות בין הראשונים להתחסן בעיקר משום שכאיש מדע אני יודע בוודאות שאין כל אמת בשקרים המגמתיים, או בפרשנויות השליליות המגמתיות לעובדות, שמופצים ברשת בנושא זה”.
שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסונים אחרים? והשנה שאלת השאלות – האם להתחסן בתקופת הקורונה? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלן
להתחסן או לא? – בוודאי שכן ! כמו בכל עונת חורף אני מוצף במאות פניות מצד הסטודנטים שלי וקהל מאזיניי בשאלה אם להתחסן השנה נגד מחלת השפעת. מאות פעמים עניתי לפונים אליי בתשובה חד משמעית – בוודאי שלהתחסן, ללא צל של ספק.
בשנת 2014 פרצה “מלחמת עולם” סביב השאלה האם תרכובת מזון לתינוקות שמכילה ח’ פלמיטית (שמן דקל) גורמת נזק לתינוק או שלהיפך, תוספת שמן הדקל היא חיונית להמשך התפתחות התינוק. התשובה מפתיעה – המשיכו לקרוא.
רבים פונים בשאלה האם לחסן את ילדיהם פעם נוספת בחיסון נגד הפוליו בגיל 7 שנים, לפי תוכנית משרד הבריאות, לאור העובדה שכל הילדים חוסנו כברבתקופת הינקות נגד הנגיף? התשובה לכך צריכה להיות תכליתית: כן, בהחלט לשוב ולחסן אם זוהי ההמלצה של הרופא המטפל!!!
שוב מגיעה עונת החיסונים ושוב עולות השאלות: מי צריך להתחסן? האם החיסון גורם לשפעת? והאם ילדים יכולים לקבל גם חיסון לשפעת וגם חיסון לפוליו? האמנם תכשיר החיסון מכיל חומרי רעל? כל התשובות לשאלות אלו ואחרות – להלןj
עובדה לא ידועה: הרעש התקשורתי לא נגרם מכך שהפרופסורית Karin Michels הציגה עבודות מחקר מדעיות שמוכיחות חד משמעית שאנשים שצרכו שמן קוקוס הורעלו. מדובר בהרצאה מגמתית שניתנה בחודש יולי ש.ז. בכנס בגרמניה, בשפה הגרמנית, ואיכשהו ההרצאה הזו חדרה ליוטיוב ושם קיבלה כמיליון חשיפות ועוררה תהודה תקשורתית נרחבת….
לעיתים קרובות אנו קוראים במרשתת שהפרדת מזונות תורמת לבריאותנו. האמנם רצוי לעשות הפרדת מזונות ולאכול מזונות עשירים בחלבונים בארוחה נפרדת ממזונות עשירים בפחמימות? האם עדיף לאכול ארוחה עתירת חלבון בנפרד מארוחה עתירת פחמימות ועמילנים?
אכן, יכול להיות דבר כזה, בעיקר אם נקפיד מאד למלא אחר ההוראות – טיפים למנגל ‘בריא’, לפסח, ליום העצמאות ול”ג בעומר!!
בשנים האחרונות מרבים להלל ולשבח את המרכיב האנטי-סרטני לייקופן המצוי בעגבניות. האם כדאי לרכוש כמוסות של החומר לייקופן או שאפשר להסתפק בצריכת עגבניות?
© שוב ושוב חוזרת השאלה מה עדיף להגנה על כלי הדם ולאיזון שומני הדם – משלימי (תוספי) תזונה או תרופות כדוגמת הסטטינים? האם נכונה הטענה כי משלימי התזונה ונוגדי חימצון אינם מונעים מחלות לב וכלי דם כפי שמצליחים הסטטינים?
האם צריכת הסלק האדום יכולה לעזור ליצירת דם אצל הסובלים מאנמיה?
שאלה שהופנתה ע”י סטודנט: “לאחרונה שמעתי מפרופסור לרפואה טבעית שהתראיין בטלויזיה כי סוכר נבאט מותר לאנשים הסובלים מסוכרת. הוא גם אמר שם שקמח חיטה שנטחן בריחיים מותר לחולי סוכרת זאת מאחר וגם הנבאט וגם קמח חיטה כזה אינם מעלים את רמת הסוכר בדם. האם גם אני כחולה סוכרת יכול להשתמש במוצרים כאלה ללא חשש?”
הבילבול חוגג – מדי יום מופיעים בכלי התקשורת טיפים והמלצות על תזונה נכונה, כאשר טיפ אחד סותר את משנהו והמלצה אחת קובעת את ההיפך מקודמתה. לפניכם הכללים העדכניים ביותר לתזונה נכונה למניעת המחלות הניווניות של שנות ה- 2000.
האם ישנם מזונות ממקור צמחי המכילים ויטמין B12?
אילו מזונות עשירים בכולסטרול ובאילו מזונות אין הוא נמצא?
האם בהכנת המזונות במטבח על-ידי בישול, אפייה, טיגון ובתהליכי התעשייה נהרסים הויטמינים?
האם הכולסטרול או המזונות העשירים בו עלולים לגרום למחלות לב ועורקי הדם?
האם גרעיני שומשום שלמים טובים כמו טחונים?
האם שתיית מים בשעת הארוחה מפריעה לעיכול?
האם מותר לשתות מים אחרי אכילת פירות?
האם מלח-ים (sea-salt) בריא יותר מאשר מלח שולחן רגיל?
האם הפירות והירקות, המרוססים במשמידי חרקים, עלולים להזיק לבריאות?
האם המלח מזיק לבריאות?
מה ערכם התזונתי של הנבטים?
האם חלבוני הסויה יכולים לשמש תחליף לחלבונים שמקורם מן החי?
האם הסוכר החום יותר בריא לאכילה מאשר הסוכר הלבן?
האם הסוכר שבחרובים נסבל על-ידי חולי סוכרת?
האם אכילת מזונות העשירים בעמילן עם פירות חומציים גורמות לתסיסה?
מה הם גורמי הסיכון למחלות לב ולהסתיידות העורקים?
האם תוצאות מחקר מחלות בבעלי חיים מתאימות גם לאדם?
מהי מחלת הפול ומי סובל ממנה?
האם יש למולסה ערך תזונתי ורפואי מיוחד?
האם יש מזונות היכולים להגביר את יעילותו של המוח?
האם למזונות המשומרים בפחיות מוסיפים חומרים כימיים משמרים והאם הויטמינים שבמזונות אלה נהרסים בתהליך הכנתם?
האם המזונות שהצמחונים קוראים להם “אורגניים” או “טבעיים” הם בעלי ערך תזונתי גבוה יותר ובריאים יותר?
האם המזונות הטבעיים בריאים יותר מאשר אלה המעובדים?
האם תהליכי הכנת המזונות ושמירתם במטבח או בתעשייה הורסים את רוב יסודות התזונה שבהם?
האם על-ידי הבישול מאבד המזון את ערכו התזונתי?
האם על-ידי קליית השומשום להכנת הטחינה ותהליך החימום ליצירת החלבה, נהרסים הויטמינים ויסודות תזונה אחרים שבהם?
האם יש מזונות היכולים להגביר את הכושר הגופני?
האם יש הבדל בין הלחם הכהה ללחם הלבן מבחינת ערכם התזונתי ומספר הקלוריות שהם מספקים?
מהי השפעתה של התזונה על מבנה הגוף, והאם אפשר לדעת מהי התזונה של האדם ושל בעלי-החיים, לפי מבנה הגוף או מערכת העיכול?
האם תרגילי התעמלות הכרחיים אף לאנשים רזים?
האם עודף של ויטמינים עוזר בריפוי?
האם יש הבדל בין השפעתם של הויטמינים שבמזון לבין אלה המוכנים באופן מלאכותי?
האם נכונה הדעה ששבעה זיתים שווים בערכם התזונתי לביצה?
האם יש לחומץ תפוחי עץ הסגולות הרפואיות הרבות שמייחסים לו?
האם החומציות בגוף גדלה כתוצאה מאכילת פירות חמוצים?
האם נכונה הדעה שחלב וגבינה גורמים לעצירות?
האם דבש מלכות יכול להחזיר את הנעורים ולרפא מחלות שונות?
מה הם הרגלי האכילה המומלצים בתזונה נכונה?
מהו תפקידן של בלוטות ההפרשה הפנימית?
האם אכילת בשר גורמת להרעלה?
האם אפשר למנוע יצירת גזים?
האם אכילת גזר או מיץ גזר מספקת את כל הצריכה בויטמין A (רטינול)?
מה חשיבותם של אבות המזון בתפריט היומי?
מהי אומגה 6?
במה ערכו התזונתי של אורז חום גבוה יותר בהשוואה לאורז לבן?
האם הבישול בכלי אלומיניום מזיק לבריאות?
האם נכונה הדעה, שלארוחת בוקר יש חשיבות מיוחדת?
האם רצויה אכילת אשכולית במקום ארוחת בוקר?
האם רצוי לקלות את הבוטנים לפני האכילה?
מה הם המזונות ממקור צמחי העשירים ביותר בברזל?
האם נכונה הדעה שיוגורט ולבן עשויים להאריך את החיים ולעשות את האדם צעיר יותר?