רדיד אלומיניום נמצא בשימוש נרחב בבישול ואפייה מודרניים. בעוד שהועלו חששות בנוגע לנדידת אלומיניום למזון במהלך בישול בטמפרטורה גבוהה, במיוחד ממחקר משנת 2012, חיוני להעריך את הראיות המדעיות בפועל העומדות מאחורי טענות אלו. סקירה זו בוחנת באופן ביקורתי את הנתונים הרלוונטיים וטוענת כי שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום אינו מהווה סיכון בריאותי בתנאי בישול רגילים. סיכום התגובה לקצרנים: שימוש מזדמן ברדיד אלומיניום (1-3 פעמים בשבוע) לאפייה או בישול אינו מהווה סכנה בריאותית, במיוחד אם מפחיתים ככל האפשר את המגע הישיר של

רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים.  אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם.  מרכיבי הדבש: על פי נתוני

בתיזמון מוזר אך לא מפתיע, יצאו כלי התקשורת בישראל ביום אחד בכותרות מרעישות נגד התה הירוק: “מחקר מדאיג: שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק לכבד” (ישראל היום), “מחקר ישראלי מצא: יותר מדי תה ירוק עלול לגרום נזק משמעותי לכבד” (מעריב). “שתיית תה ירוק עלולה לגרום נזק משמעותי לכבד” (בחדרי חרדים) ועוד ועוד.  האמנם?

הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.

למרות ההתרעות הרבות שלנו, אנו ממשיכים להתקל בשטף בלתי פוסק של כתבות ”מדעיות” המתיימרות להוכיח כי הממתיק הצמחי ”הטבעי” סטיביה עדיף על פני כל הממתיקים המלאכותיים ”הכימיים”. יתרה מזאת, משרד הבריאות התיר את השימוש בסטיביה. האם טעיתי כאשר פסלתי את השימוש בתמצית הסטיביה כתחליף לסוכר? – המשיכו לקרוא והפנימו…

אחת לכמה חודשים יוצאים אמצעי התקשורת במחול שדים סביב התה הירוק. לדבריהם:  “מדעני ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי – ממ”ת) קבעו כי אין תועלת רפואית מוכחת קלינית בצריכת תה ירוק”. כרגיל, אמצעי התקשורת תאבי הסנסציות לוקחים גרעין של מידע נכון ובונים עליו תילי תילים של גוזמאות וכל זאת כדי לגרות את סקרנותו של צרכן התקשורת הפסיבי.

האם נפסיק לאכול ביצים ובשר? האם הגיע רגע האמת ועל כולנו להפוך לטבעונים?

גם עיריית ניו-יורק מצטרפת למלחמת החורמה נגד חומצות השומן מסוג טרנס – המרכיב העיקרי של המרגרינה והשמנים הצמחיים המוקשים. מתי נזכה לראות תגובה דומה של ראשי מערכת הבריאות בישראל? מתי יצהירו אלה שהחמאה תמיד טובה יותר מן המרגרינה הצמחית עתירת שומני הטרנס? (נא עיינו גם בכתבה במדור “חדשות הרפואה המונעת”).

הנה זה שוב קורה: כל כלי התקשורת מתגייסים להוציא שם רע אודות הויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) התזונה. שוב ושוב אנו שומעים וקוראים בכל אתר ואתר כי “מחקרים חדשים ‘קובעים סופית’ שויטמינים לא רק שאינם מסייעים לשימור הבריאות ולצמצום החולי, אלא שהם מזיקים וגורמים לקיצור חייהם של אנשים”.

לאחרונה התבשרנו על עוד ‘מחקר חדש’ הקורא לתת תרופות מסוג סטטינים גם לאנשים בריאים, בטענה שהוכח ”כי תרופות הסטטינים להורדת הכולסטרול עשויות למנוע התקפי לב ושבץ גם בקרב אנשים שאינם סובלים ממחלות הלב וכלי הדם”. האם נתחיל כולנו לקחת סטטינים? האם יש הצדקה להפוך עוד מליארדי ‘בריאים’ ל’פציאנטים’ של חברות התרופות?

לאחרונה, כמו בעבר, הופצצנו ע”י כל ערוצי התקשורת האלקטרונית והכתובה בידיעה ”המהממת” שמחקר ”חדש” הוכיח שוב שויטמינים לא מאריכים חיים, אולי אפילו מקצרים אותם. האם הגיע הזמן להפסיק לקחת ויטמינים והשלמות תזונה?

מידי פעם מופיעות כתבות המצטטות מחקרים הטוענים שסיבים תזונתיים אינם מגינים מפני סרטן המעי. האם נפסיק לאכול מזונות עתירי סיבים תזונתיים?