תגובה למחקר: “הממתיק אריתריטול מגביר סכנת אירוע לבבי”

התקשורת חוגגת שוב – “מחקר חדש מוכיח ששימוש בממתיק המלאכותי אריתריטול מגביר היארעות של התקפי לב, אירועים מוחיים ומוות”. מבהיל נכון?  – זה בדיוק מה שרוצה התקשורת תאבת הסנסציות – לא את טובת הציבור אלא להיפך.  בראיונות השונים בתקשורת מתראיינים גורמים ‘מקצועיים’ שלא קראו מילה אחת מהמחקר הזה וכבר מגזימים בהכללות ובטענות שכל תחליפי הסוכר מסוג סוכרים כוהליים או כימיים אין בהם תועלת אלא סכנה מרובה.

אז בואו נעשה סדר במה שנראה כעוד Trash Paper, כפי שמגדירים בעולם המדע, ולא יותר מאשר ‘פייק ניוז’!!!

להלן הקישור למאמר המקורי:

Natures medicine,

https://doi.org/10.1038/s41591-023-02223-9

מה הם פרטי המחקר ומימצאיו?

בקצרה, המחקר בדק את רמת הסוכרים הכוהליים (תחליפי סוכר), כולל האריתריטול בדמם של חולים שברקע שלהם סוכרת ומחלות לב וכלי דם.  לאחר מכן חילקו אותם למספר קבוצות לפי גובה רמת הממתיק בדמם.  במשך 3 שנים  בדקו כמה מהנבדקים עברו התקף לב, אירוע מוחי או מתו מאירוע מוחי ו/או ממחלת לב.  בין המימצאים שלהם:  אצל אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של אריתריטול בדמם קרו פי שניים יותר התקפי לב, אירועים מוחיים ו/או מוות, בהשוואה לאלו שהיו עם הרמות הנמוכות ביותר של אריתריטול בדמם.

האם יש בכך הוכחה שצריכת אריתריטול היא היא שמגבירה פי שניים את הסכנה של התקפי לב, אירועים מוחיים ו/או מוות?

בוודאי שלא – מדובר במחקר מגמתי, רצוף בהטעיות מכוונות (כפי שיפורט חלקית להלן) אשר מהווה ‘חגיגה’  תקשורתית ותו לא!!! 

לקורא החרוץ מומלץ לקרוא גם את הפיסקאות הבאות, אבל לאלה מכם שהתעייפו כבר בשלב זה – חשוב שתדעו שניתוח מדעי מדוייק מוכיח שההר הוליד עכבר ואין שום סיבה להפסיק את השימוש בתחליפי סוכר מהסוג של סוכרים כוהליים (אריתריטול, קסיליטול ודומיהם) או ממתיקים כימיים (כמו סכרין, סוכרלוז ועוד).

למי שמעדיף את הניתוח המדעי של ‘עוללות’ המחקר הזה – הנה העובדות המדעיות לאשורן:

  • במחקר זה, בדיקת רמת האריתריטול בדמם של הנבדקים בוצעה רק על אנשים מבוגרים וקשישים שחולים במחלת סוכרת קשה ו/או במחלות לב וכלי דם, בלי שום ביקורת מקבילה על אנשים בריאים. משמעות הדבר הזה היא כי למימצאי המחקר המדומה הזה אין כל קשר לאנשים בריאים הצורכים אריתריטול באופן קבוע!!!
  • רמת האריתריטול בדמם של הנבדקים החולים קשות נמדדה רק פעם אחת בלבד במהלך כל המחקר, והפעם הבודדת הזאת נעשתה כאשר רשמו את הנבדקים כדי להיכלל במחקר הזה. זהו מחדל מחקרי שמחייב ממש פסילה על הסף של כל מה שהם קוראים ‘מחקר’.
  • כותבי המאמר מנסים קשות לשכנע אותנו שהם לא חיפשו דווקא את האריתריטול בדמם של הנבדקים, אבל ‘רק במקרה’ גילו שדווקא רמות האריתריטול היו הגורם הקובע.  עוד מחדל חמור של המחקר – ואולי ישנו גורם חשוב יותר בדם שהתעלמו ממנו או שפשוט ‘פיספסו’ אותו והוא הוא הגורם האמיתי ולא האריתריטול?
  • במשך 3 שנים חיפשו החוקרים אחר חולים קשישים שחלה החמרה במצבם ו/או מתו במהלך המחקר ולא טרחו כלל לחזור ולבדוק שוב ושוב את רמות האריתריטול בדמם. כדי לחזק את טענותיהם היה עליהם לבצע מדידות חוזרות של האריתריטול בדמם של החולים הנכללים במחקר זה ולא רק בדיקה אחת ורק בתחילת המעקב. עוד אבסורד של המחקר המדומה הזה!!!
  • אין תשובה במחקר האם רמת האריתריטול בדמם של החולים הייתה גבוהה בגלל צריכת יתר של הממתיק או בגלל שהאריתריטול הטבעי שמיוצר בגוף כל אדם הפך גבוה בגלל החמרת המחלה ולא בגלל צריכת יתר. אילו רצו, יכלו החוקרים לשאול בפשטות את הנבדקים: “כמה אריתריטול אתם צורכים בכל יום?” אבל החוקרים כלל לא רצו לדייק בחקר האמת…
  • ואכן, אם אריתריטול בדם גבוה, סביר מאד, כפי שמוכיחים מחקרים שונים, שזה קורה בגלל החמרה במצב המחלה ולא בגלל שחולים אלו הגזימו בצריכת האריתריטול וזה מה שגרם להחמרת המחלה !!!
  • החוקרים טוענים שאריתריטול מגביר קרישיות יתר של הדם וגם כאן ייתכן שקרישיות היתר בדם הייתה עוד תסמין של החמרת המחלה שהגבירה את רמות האריתריטול בדם ואין לה קשר לצריכת יתר של אריתריטול בתזונה.
  • המחקר לא ערך בדיקות השוואתיות לסוג התזונה של הנבדקים, לרמת הפעילות הגופנית, גם לא למצב העישון אצלם וגם לא למדדים נפשיים כתוצאה מאירועים בחייהם. מכאן ברור, שהמחקר היה מגמתי וחסר ערך מעשי בגלל שאיננו מביא ניתוח מדוייק של השפעת כל הגורמים הללו ואחרים על החמרת המחלה, בעיקר כאשר מדברים על החמרת מצב מחלות קיימות ו/או תמותה!!!
  • חשוב לציין שוב: לא מדובר במחקר התערבותי – כלומר לא נתנו לחולים לאכול אריתריטול ואז בדקו מה קורה. מדובר במחקר ברמה מדעית נמוכה מאד, מחקר שנקרא ‘השוואתי’, שבו משווים נתון קיים עם נתון אחר, בלי להוכיח מה קדם למה ומה גרם למה.  בעגה המדעית מחקרים השוואתיים כאלה קרויים Trash Science, כלומר מדע ‘זבל’ (בתרגום מילולי לעברית).
  • נדגיש שוב, ב’מחקר’ כל כך ירוד, לא ברור אם החמרת מחלות הרקע גרמה לעליית האריתריטול בדמם של הנבדקים, או שצריכת יתר של האריתריטול היא היא שגרמה להחמרת מחלות הרקע של הנבדקים.
  • החוקרים עצמם טוענים שהמימצאים שלהם סותרים מימצאים קודמים אשר דווקא הוכיחו שצריכת אריתריטול הביאה להפחתה משמעותית של צריכת הסוכר והפחמימות ולשיפור במצבם של חולי סוכרת ומחלות לב וכלי דם. הם גם מביאים קישורים למחקרי מטא אנליזה שמוכיחים זאת, תוך שהם מודים שזוהי עוד ‘חולשה’ ברשימה הארוכה של חולשות של המחקר הזה.
  • כמובן שאין כל קשר בין המימצאים המגמתיים בפירסום זה על אריתריטול לבין מימצאים מחקריים הקשורים למכלול תחליפי הסוכר האחרים.
  • העובדות הנ”ל הינן רק חלק מהבעיות המחקריות שיש בפירסום זה, אך נסתפק בהערות הנ”ל ולא נמשיך לפרט, כדי לא להלאות יתר על המידה את הקורא החרוץ.

בסיכום, לא מדובר במחקר התערבותי ראוי לשמו, אלא בעוד פירסום מגמתי, אשר לא משרת את הציבור הרחב, אלא אולי את התקשורת ואת חברות התרופות שמעדיפות שנמשיך לצרוך סוכר ודומיו על פני תחליפי סוכר אינרטיים.  כל זאת, כדי שנמשיך לחלות במחלות המטבוליות הללו וכך נהיה מנויים קבועים על תרופות בעלות תופעות לוואי חמורות ביותר, שגם הן מצריכות עוד תרופות לטפל בהן.  כך אנו הופכים למכרה זהב ופרייארים של הביג פארמה.

הערה חשובה:  אינני מהמתנגדים לתרופות, אדרבה, אני בעד תרופות כאשר אכן צריך אותן, כי הן מאריכות חיים וגם מצילות חיים.  דוגמה בולטת לכך הן התרופות ליתר לחץ דם אשר אין להן תחליף טבעי, בניגוד גמור למה שטוענים חסידי הרפואה הטבעית!!!

 ©  פרופ’ חיים גמליאל