שאלות ותשובות בנושאי תזונה וחינוך לבריאות

ניתן לחפש מילה בתוך הדף על-ידי לחיצה על Ctrl+F, הזנת המילה ושימוש בחיצים. (או בנייד “חיפוש בדף”, שנמצא באפשרויות הדף)

  1. מדוע מומלץ להימנע מסטיביה הרי מדובר בצמח?

למרות שהממתיק סטיביה מקורו מהצומח, עובדה זו, אינה מכשירה אותו כראוי למאכל. חלק גדול מהצמחים הלא-אכילים מכילים כמות גדולה של חומרים רעילים ולכן יש לנקוט משנה זהירות לפני צריכה של צמחי מרפא לסוגיהם . הצמח סטיביה מכיל עשרות רעלים מסוכנים שצריכתם לאורך זמן עלולים לשקוע בכליות ולפגוע בתפקודם.

רשות המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לא אשר את התמצית המלאה של צמח הסטיביה. הרשות אישרה לשימוש חומר כימי אחד בלבד מתוך צמח הסטיביה והוא נקרא Rebdioside A, . ועוד, האישור שניתן הוא אישור מסוג  GRASS””-( Generally .Regarded As Somewhat Safe) ומשמעותו שבטווח הקצר השימוש ב-סטיביה אינו מזיק, אולם לטווח ארוך אין בטחון שהצמח אינו מזיק היות ואין מחקרים שמוכיחים שהחומר הכימי שבודד מהסטיביה בטוח לשימוש לאורך שנים. למרות זאת אין שום מניעה לקחת עלה אחד של סטיביה ולהמתיק משקה חם, אולם תמצית של סטיביה שמכילה את כל החומרים שבה, כולל הרעילים, מסוכנת לבריאות.

  1. האם העובדה שהרמב”ם פגש רק 22 אנשים סוכרתיים בימיו מביאים להחלשת הטענות שלו?

אכן, הרמב”ם פגש מעט מאוד אנשים שחלו במחלת הסוכרת. עובדה זו מוכיחה עד כמה התזונה המערבית בימינו, העשירה בפחמימות פשוטות ושמנים גרועים, היא גורם עיקרי למחלות מטבוליות (סוכרת, לחץ דם גבוה,יתר כולסטרול, דילול עצם וכו’). אורח החיים בתקופת הרמב”ם מנע בראש וראשונה מחלות אלו. בעבר הרחוק מחלת הסוכרת הייתה מופיעה אצל מבוגרים בשנות השמונים לחייהם. לצערנו, כיום אנו רואים תסמינים של “טרום סוכרת” גם אצל בני נוער וילדים.

  1. מדוע אין אזהרה במוצרים שבהם יש אומגה 6 ? ומה לגבי המרגרינה?

אומגה 6 היא חומצת שומן חיונית והגוף אינו יודע לייצר אותה באופן עצמאי, ולכן עלינו לקבלה מהמזון. אולם אין כל המלצה לצרוך חומצת שומן אומגה 6, היות שבתזונה המערבית אנו צורכים כמעט פי 25-30! מהמותר. אומגה 6 נמצאת כמעט בכל המאכלים ויש לצמצם עד כמה שניתן את צריכתה. יצרני המזון אינם מציינים במפורש את השם “אומגה 6” אולם ניתן לזהות אותה כ-“שומן צמחי” והיא מופיעה בהרבה מאכלים (עוגות, עוגיות, גלידות, ממרחים, שוקולד, קרקרים, סלטים מוכנים ועוד). גם שמן זית הוא שמן צמחי והוא בוודאי טוב, אמנם אין סיכוי שחברות המזון ישתמשו בשמן זית במוצרי מזון מפאת עלותו הגבוהה. אפשר גם לזהות שמן אומגה 6 שמופיע כ-“שומן רב בלתי רווי” אולם במקרה זה יש לשים לב מפני שגם אומגה 3, שהיא חומצת שומן טובה, נכללת בקבוצה של “שומן רב בלתי רווי”. לגבי המרגרינה יש להיזהר משומן הטראנס. יש חברות מזון שמייצרות סוגי מרגרינה ללא שומן טראנס, כשהחליפו אותו ב”שומן צמחי” המכיל אומגה 6. לכן גם ממרגרינות אלו יש להימנע, כי אומגה 6 גרועה לפחות כמו שומן טראנס.

  1. האם בריא לשים כפית דבש לתוך כוס תה חם? או שעדיף לשים סוכר לבן או ממתיק אחר?

הדבש עשיר במיוחד בסוכרים פשוטים, עם כמויות מזעריות של ויטמנים ומנרלים. למרות שאנו שומעים הרבה “דעות” התומכות בצריכת דבש, הרי אין בו חומרים שמקנים לו תכונות בריאותיות. לכן, אנו נשתדל להימנע מהמתקת משקאות חמים בדבש, או כל סוג סוכר פשוט וביניהם, כמובן הסוכר הלבן. לחילופין, ניתן להמתיק משקאות חמים בכל הממתיקים המלאכותיים (מלבד הממתיק סטיביה,) שלא משפיעים כמעט על רמות הסוכר בזרם הדם.

  1. קראתי על הסילאן תמרים כתחליף לסוכר. וראיתי שאין המלצה מיוחדת על כך האם גם מדובר על סילן טבעי (100%) ?

 הסילאן, שמקורו בתמרים, אינו מומלץ כלל לאכילה. גם הצורה הטבעית המופיעה ללא תוספת סוכר אינה מומלצת. רוב הפחמימות שבסילאן הן סוכר רגיל הנקרא “סוכרוז” שהוא זהה ממש לסוכר הלבן הביתי. לכן, למרות ההמלצות שאנו שומעים מגורמים מסוימים, יש להשתדל להימנע מצריכת הסילאן בכל צורה שהיא. במקום סילאן או תמרים, נעדיף שזיפים כהים וכן גם פירות יער כהים כגון: אוכמניות, דובדבנים, תות עץ שחור, פטל שחור וכדומה. כל אלה עניים בסוכרים פשוטים ועשירים מאוד בחומרי רפואה מעולים.

ניתן גם להמתיק את המאכלים השונים בכל סוגי הממתיקים המלאכותיים (שאושרו ע”י הרשויות בארה”ב) מלבד הממתיק סטיביה.

  1. מכיון שאיני אוכלת דגים האם אכילת אגוזים ושמן פשתן הינו טוב כמקור לאומגה 3?

 היות ואינך אוכלת דגים כדאי מאוד לשקול (באם זה לא יפריע לך כמובן) לצרוך משלים תזונה של אומגה 3 שמקורו  משמן דגים. שם ישנם 2 חומצות שומן חשובות : 1) חומצת שומן   מסוג DHA החיונית לתחזוקת המוח ולרשתית העין.  2) חומצת שומן מסוג  EPA החשובה בעיקר למניעת אלרגיות, דלקות ומחלות אוטואימוניות.

בשמן פשתן יש חומצת שומן חשובה מאוד הנקראת ALA. חומצת שומן זו היא  בעיקר נוגדת חמצון ואנטי סרטנית, אבל קשה מאוד יהיה לקבל משמן פשתן את המרכיבים הקיימים באומגה 3 שמקורו משמן דגים.

כיום, הופיעו בשוק מוצרים של אומגה 3 מסוג DHA שמקורו באצות ים (שנחשבות צמחיות ולא יצור חי).  חפשו “אומגה 3 מסוג DHA מאצות ים” ותגיעו למוצרים לרכישה.

  1. אמרו לי להתחיל את הבוקר עם כוס מים , במקום נס קפה שמעתי גם שעדיף לשתות על הבוקר מים עם לימון מה עדיף?

ניתן בהחלט ואף רצוי להתחיל את היום בשתיית כוס מים ועדיף  שיהיו בחליטות של צמחים שונים.

קפה על סוגיו השונים- מומלץ. זאת למעט אנשים הרגישים לקפאין או אלו הסובלים מיתר לחץ דם, שלגביהם יש להשתדל להימנע מצריכת קפאין. לגבי יתר האוכלוסיה מומלץ לא לשתות יותר מ-3-4 כוסות של קפה על פני היום.

קפה לכשעצמו אינו מזון שחייבים לצרוך אותו כמו שלושת האבות המזון; פחמימות, חלבונים, ושומנים, או כמו צריכת ויטמינים ומינרלים הקיימים במגוון מזונות חיוניים וכמובן צריכה מספקת של נוזלים במשך היום. ההמלצה לצרוך קפה הינה בגלל התכונות הבריאותיות הקיימות בו כמו למשל הפלבונואידים המשמשים כנוגדי חמצוןן.

שתיית כוס מים עם לימון בהחלט מומלצת, אבל חשוב מאוד להדגיש שאין להגזים בצריכת לימון בפני עצמו. בלימון יש קצת ויטמין C וקצת אלקטרוליטים (נתרן, אשלגן, כלוריד וכדומה).

  1. האם יש  המלצות כיצד לחזק את מערכת החיסונית ואת הגוף בכלל אחרי טיפולי כימותרפיה?

חיזוק מערכת החיסונית נעשה, בראש ובראשונה, בדרך של אכילה מאוזנת. במצב אונקולוגי, צמצום פחמימות באופן כללי, ובפרט צמצום ואף מניעה מוחלטת של צריכת פחמימות פשוטות הוא הכרחי. עודף פחמימות הנצרכות וספיגתן כגלוקוז בזרם הדם עלול חלילה להיות בעייתי. במידה שרוצים ליטול בנוסף משלימי תזונה, יש להיוועץ תחילה באיש מקצוע מתאים שילמד היטב את התיק הרפואי שלך במטרה שיוכל לתת המלצות בהתאם אליו. בכל מקרה יש לעשות זאת בתיאום מלא עם הרופא המטפל וגם לערב את הרופא האונקולוגי על מנת לקבל את הסכמתם המלאה לכל משלים תזונה בטרם נטילתו.

  1. לבעלי יש קצת סוכר גבוה, האם כדאי שיצרוך מורינגה, ג’וגי ברי, חלבה, תמצית חרובים

מורינגה: המורינגה אכן מראה פעילות אנטי ויראלית, אנטי דלקתית ואפילו מאזנת סוכר. יש המייחסים למורינגה פעילות מעבר לכך אך ללא כל ביסוס מדעי.

להשגת יתרונותיו הבריאותיים המוכחים של המורינגה (כפי שצויין לעיל), ישנן אלטרנטיבות טובות יותר, כמו למשל:

לאיזון סכרת- ניתן  לצרוך את המוצרים הטבעיים: חילבה, ג’ימננה, קינמון, וגאלאגה ששמה העיברי הינו “לילך צרפתי” (הצמח שממנו הפיקו את התרופה לאיזון סכרת, הנקראת מטפורמין והידועה יותר בשם גלוקופאג’). חלק מהמוצרים הטבעיים האלו ניתן להשיג בבתי טבע כקפסולות. למניעת מצבים דלקתיים- ניתן לקחת: כורכום, גינג’ר, אומגה 3 ועוד.

לכן יש לנקוט משנה זהירות, מהמלצות שניתנות לגבי המורינגה.

גוג’י ברי- אכן יש בו מעט ויטמין C וגם מעט מאוד של מינרלים שונים. גם פה יש היוצאים בהצהרות בריאותיות ללא כל ביסוס. אין שום מניעה לצרוך מאכל זה, אולם את הערכים התזונתיים שיש בו ניתן לקבל ממזונות פשוטים יותר כמו ירקות שונים ואף פירות הדר. כמובן שיש לאכול מאכל זה במידה סבירה, הוא אינו מתאים לאוכלוסיה הנוטלת  מדללי דם ולאלו הנוטלים תרופות לסכרת ולהורדת יתר לחץ דם.

חלבה- אין שום מניעה לאכול חלבה, אולם יש להקפיד על צריכת חלבה ללא סוכר, ללא שמן צמחי וגם ללא חומרי שימור וצבעי מאכל.

תמצית חרובים- יש בה ויטמינים ומינרלים וגם היא עשירה בסיבים תזונתיים. אולם יש בה כמות רבה של סוכרים פשוטים (הקרובה ל-50%) ולכן היא בהחלט אינה מומלצת.

  1. מדוע יש לי צורך לאכול מתוקים לאחר ארוחה? והאם הממתיקים המלאכותיים מהווים תחליף לסוכר רגיל?

הצורך באכילת מזונות מתוקים מאותת כי הגוף דורש אנרגיה שחסרה לו באותו רגע. הפחמימות הפשוטות,שכוללות מזונות מתוקים וזמינים,באות לספק באופן מידי את האנרגיה שחסרה לגוף. במקרה זה,באופן טבעי,נרצה לאכול מזונות אלה כדי לספק לגוף את האנרגיה הזמינה ביותר. במצב זה, דרישות האנרגיה ימולאו לזמן קצרצר, אך נרצה שוב לאכול מזונות מתוקים וחוזר חלילה כאשר אנו אוכלים נכון, דהיינו, ארוחות קטנות ותכופות המכילות את כל אבות המזון הנכונים (ביניהם הפחמימות המורכבות והטובות) הגוף יקבל אנרגיה זמינה למרבית היום.נחוש הרגשת שובע במרבית הזמן, וכך נצמצם את הצורך באכילת מזונות מיותרים וביניהם מזונות מתוקים.

הממתיקים המלאכותיים הם “אנרטים”, שלא משפיעים כמעט על רמות הסוכר בזרם הדם. על כן, אם נחליף את כל המזונות שמכילים סוכרים פסולים ואסורים, בממתיקים מלאכותיים (למעט הממתיק סטיביה, שאסור מסיבות אחרות), נצמצם ממילא את המאכלים שממותקים בסוכרים האסורים ונספק את דרישות החך למתוק.כך לאורך זמן “נרגיל” אותו למתיקות מופחתת. התנהגות זו תייצב את רמות האנרגיה למרבית היום ובכך נוריד את רמות הסוכרים האסורים שאנו צורכים.

  1. אני טבעונית  ויודעת שלמרות שיש לי חוסרים בברזל (לוקחת כדורים להשלים את החסר) לא חסר לי יותר מדי, בהתאם לבדיקות דם שאני מבצעת, האם יש הצעות נוספות?

אדם שבחר לעצמו אורח חיים צמחוני או טבעוני מכל סיבה שהיא חייב לעשות זאת בצורה נכונה ולהשלים את כל החסרים התזונתיים הנובעים מאורח חיים זה. בד”כ אנו שומעים שצמחונים וטבעונים מודעים היטב לחסרון בברזל וויטמין B12((שלא בהכרח נכון בכל המקרים). אולם, חסרים ערכים תזונתיים לא מעטים נוספים כמו למשל: חלבון, כולסטרול, אומגה 3 מסוג EPA ו-DHA  ויטמין D3 (ולחלק גדול מהאוכלוסייה הכללית חסר ויטמין זה) ויטמין K2, סידן ועוד ועוד.

יש לציין שגם אדם שלא ניזון ממזון מהחי, צריך להשלים, בזהירות ובייעוץ רפואי, את רמות הברזל. רמות הברזל שמשתקפות בבדיקות הדם לא בהכרח מצביעות על מצב הברזל בגוף: יש לקחת בחשבון את רמות הברזל במחסני הברזל (פריטין) ופרמטרים נוספים ע”מ לקבוע את מצב הברזל בגוף. אנו נעדיף שרמות הברזל בזרם הדם יהיו נמוכות (אפילו בתחתית הסקאלה), בתנאי ששאר הפרמטרים יהיו תקינים – כולל רמות הפריטין, שכדאי שיהיו באזור אמצע הסקאלה. במצב כזה אין צורך לקחת תכשיר ברזל. רמת ברזל גבוהה בזרם הדם איננה מומלצת.

בנוסף לכך, אצל אלה שאינם צורכים מזון מהחי (ובעיקר טבעונים אדוקים), רמות הויטמין B12  שמופיעות בבדיקות דם רגילות לא משקפות נכונה את מצב הוויטמין בגוף: ישנם מצבים שאצל חלק מאנשים אלו רמות הויטמין B12 יראו תקינות, אך בפועל אינן נכונות. לכן אוכלוסיה זו, חייבת לעשות שתי בדיקות חשובות, שלצערנו אינן בדיקות רגילות. יש לבדוק את רמת ההומוציסטאין ורמות MMA (Methyl Malonic Acid). במידה שתוצאות בדיקות אלה גבוהות, נדע שיש מחסור של וויטמין B12, על אף שבבדיקות הדם רמתו תקינה.

  1. איך אפשר להוריד את רמות הסוכר שאנחנו מכניסים לתפריט שלנו ושל ילדינו?

איך אפשר ללמד הרגלי תזונה חדשים לילדינו?

 ישנה חשיבות ראשונה במעלה בהקפדת תזונה לילדים ובני נוער. יש לדאוג שרמות האנרגיה של בני הנוער ישמרו לזמן ממושך כדי להפחית בנפילות האנרגיה בזמן השהות בבית הספר. נפילות אנרגיה גורמות כמובן לחוסר ריכוז ולהבנת החומר הנלמד בבית הספר. לכן, לדוגמה, יש להחליף את כל דגני הבוקר המורכבים מפחמימות פשוטות ומסוכרים אסורים, בשיבולת שועל (גרנולה) הממותקת בממתיקים מלאכותים, או בהמתקה בפירות יבשים מותרים, ללא סוכר, כמו שזיפים כהים, פירות יער, אוכמניות, דובדבנים ועוד.

ארוחת בוקר מלאה עם ירקות, גבינות שונות, ביצים וכדומה, היא האופציה הטובה ביותר. יש לצייד את הנער בכריכים עם לחם מקמחים בריאים ( שיפון, שיבולת שועל, שעורה, סויה או שילוב ביניהם) ובתוכם מאכלים בריאים: חביתה, גבינה צהובה, ממרח אבוקדו, שניצל בטיגון נכון, ועוד. בחזרה מביה”ס יש להקפיד על תזונה נכונה.

ישנה חשיבות עצומה על הקפדה של תזונה עשירה בחלבונים, מכיוון שבחלבונים יש את אבני הבניין החשובים (חומצות אמינו טריפטופן ותרוזין) הבונות את המוליכים העצביים סרוטונין ודופאמין, האחראים לקשב וריכוז. בנוסף, הקפדה על אכילת חלבונים תגרום לגדילה נכונה ולבניית העצם של הנער בצורה אופטימלית. כמובן, יש להקפיד על אבות המזון הנוספים. אנו בהחלט מודעים לפיתויים שקיימים בימינו וקשה למנוע מילדים ובני נוער את המאכלים האסורים, במיוחד את המתוקים. אולם, אם ההורים יקפידו על תזונה בריאה ונכונה, ודאי ילדינו יאמצו בהדרגה אורח חיים זה.

  1. מדוע לחם מחיטה מלאה , מוצר טבעי, אינה מספיק בריאה ולא שומרת על איזון הסוכר בדם?

הלחם המלא איננו בריא יותר בהשוואה ללחם מקמח חיטה לבן ( כולל לחם חיטה שעשוי מקמח כוסמין). ללחם המלא יש סיבים תזונתיים, שאת הכמות המותרת (המוגדרת כ-30 גרם ליום), ניתן לקבל בתזונה רגילה. בלחם המלא יש אחוזי עמילן זהים לחלוטין ללחם שעשוי מקמח חיטה רגיל והוא מעלה את רמת הסוכר בדם באותה מידה! גם האינדקס הגליקמי של לחם המלא אינו שונה מהותית מזה של לחם לבן! לחילופין, בלחם שנאפה מקמח שיפון, שעורה, שיבולת שועל או בשילוב ביניהם, כמות העמילנים אמנם זהה ללחמים מחיטה רגילה, אך צורת העמילנים שונה. צורה זו, המוגדרת כפחמימות מורכבות ודחוסות (כמו בטא-גלוקן), גורמת לפירוק איטי של הפחמימות הללו ולכן לא מעלה את רמת הסוכר בדם כמו לחמים מקמח חיטה מלא או לבן.

  1. מדוע צריכת מים פחות עדיפה?

שתייה של נוזלים, חמים או קרים, בצורה של חליטות ומרתחי צמחים עדיפה על פני שתיית נוזלים בצורה של מים. שכן,חלק מהמים נמצאים בקיבה כעשרים דקות, לאחר מכן עוברים לזרם הדם, לכליות ומשם יוצאים אל מחוץ לגוף. כשאנו שותים נוזלים בליווי חליטות של צמחים, חלקו הגדול יעברו למעי הדק ויספגו בגוף. כך נהנה ממבחר של חומרי רפואה הנמצאים בצמחים אלו כמו עלי זית, נענע, לויאזה, לימונית, לענה, קינמון ועוד

  1. מדוע שזיפים שחורים יותר טובים מתמרים?

כמות הסוכרים שנמצאים בתמרים מגיעה לכדי 70%, ולכן מעלה את רמות הסוכר בזרם הדם בצורה מאד חדה. הערך הגליקמי ( מדד המודד את מהירות הסוכר המגיע לזרם הדם ביחס לגלוקוז) זהה לחלוטין לסוכר פשוט ואף יותר. כמות הוויטמינים והמינרלים שבתמרים מועטה ביותר. לעומתם, השזיפים השחורים מכילים גם סוכרים, אבל אלה סוכרים כוהליים מהסוג שנקרא קסיליטול. סוכרים אלו הינם אינרטים, ולא משפיעים כמעט על רמת הסוכר בזרם הדם. הערך הגליקמי של שזיפים השחורים נמוך מאוד. השזיפים מכילים מבחר גדול של ויטמינים ומינרלים וגם מבחר עצום של חומרי רפואה ונוגדי חמצון שונים. עם זאת, יש לאכול שזיפים שחורים במידה מועטה מפני תכונת האנרטיות שבהם, שעלולה ליצור אי נוחות במעיים.

  1. איך נדע האם האוכל ברשתות האוכל או במסעדות ראוי לאכילה?

גם כשאנו יוצאים לאכול במסעדות, עלינו להקפיד על תזונה נכונה, למרות הקושי שבדבר. על כן יש להשתדל להמעיט בביקורים במסעדות, כי אין לנו שליטה על טיב ואיכות המזון המוגש. אם בכל זאת מבקרים במסעדות, אפשר בהחלט לאכול סלטים שונים שידוע לנו שהוכנו בהכנה מידית כמו סלט ירקות, או ירקות שונים שבושלו באידוי וכדומה. כמו כן- מאכלים כמו בשרים ודגים למיניהם שנעשו בתנור, אך בוודאי לא מאכלים שטוגנו בשמנים רעים.

  1. האם חטיפי האנרגיה מומלצים?

ישנם לא מעט חטיפי אנרגיה שמכילים כמויות של פחמימות וסוכרים פשוטים, שלעתים מוסווים תחת שמות שונים כמו עמילן תירס, סירופ תירס, פרוקטוז, גלוקוז וכדומה. גם אלו שמכילים שמנים צמחיים או חומרים כמו חמאת קקאו, עיסת קקאו, שהם שווי ערך לשומן טרנס, לא מומלצים. לעומת זאת, חטיפי חלבון שממותקים בממתיקים מלאכותיים ראויים בהחלט.

  1. האם מוצרי חלב בריאים וראויים לאכילה?

אכן, אנו שומעים לעתים קרובות דעות כנגד צריכת מוצרי חלב. אפילו יש כאלו שהגדילו לעשות והזהירו את הציבור בפני הנזקים כביכול שצריכת מוצרי חלב עלולה לגרום. למשל: הימצאות של אנטיביוטיקה, הורמונים ומוגלה בחלב. כל הטענות האלו, הינם חסרות שחר. נושא זה הינו רחב מאד. באתר של פרופסור חיים גמליאל קיימת תשובה מפורטת ועניינית לכל הטענות האלו, ועוד נושאים הקשורים למוצרי חלב. כדאי מאד יהיה לעיין בתשובה הנמצאת באתר רות”ם בנושא: “חלב ומוצריו במבחן המדע התכליתי””.

לנוחיות מצ”ב קישור למאמר של פרופסור גמליאל

  1. האם ראוי לאכול עוף שלא נתנו לו אנטיביוטיקה?

אין שום מניעה לאכול עוף שנתנו לו אנטיביוטיקה. השפעת האנטיביוטיקה בעוף, נעלמת תוך פרק זמן קצר (ישנו מושג הנקרא “זמן מחצית החיים”). גם אם ריכוזי האנטיביוטיקה שנשארו בעוף לא נעלמו, הם בוודאי יעלמו בזמן הבישול.

  1. מדוע לחם כוסמין אינו מומלץ למרות שיש טוענים שזה לחם בריא?

לחם העשוי מקמח כוסמין, ידוע זה מכבר, שמקורו מחיטה. כפי שמובא גם מדברי הרמב”ם: “חמישה מינין הן: החיטין והשעורין והכוסמין ושיבולת השועל ושיפון.הכוסמין ממין החיטין ושיבולת שועל ושיפון ממין השעורים, וחמישה מינין האלו כשהן שיבולים נקראים תבואה בכל מקום,ואחר שדשין וזורין אותן נקראים דגן”) הרמב”ם, הלכות ברכות, ג,א.)

למרות שלאחרונה אנו שומעים הרבה על כך שצריכת לחם כוסמין הינה מומלצת, יש לקחת המלצה זו בזהירות רבה. ונפרט: אמנם, הלחם עשוי מ”אם החיטה” הקדומה ללא הינדוס גנטי והוא בהחלט קל לעיכול להרבה אנשים (בלחם כוסמין מלא יש סיבים תזונתיים). כמו כן יש בלחם הכוסמין ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות.

אלא שלמרות הטרנד האחרון והיחצנות המרובה לה הוא זוכה, לחם הכוסמין מכיל כ-60% עמילן פשוט! (קצת פחות מלחמים אחרים). כידוע, עמילן פשוט מעלה בצורה חדה את רמת הסוכר בזרם הדם ולכן הוא אינו מומלץ.

עם זאת, לאנשים אשר סובלים ממחלות כרוניות של המעיים (כמו קרוהן וקוליטיס), ייתכן ונמליץ על צריכת לחם כוסמין לבן (לא מלא) בזמן התקף. לשאר האנשים כדאי ומומלץ להשתדל להימנע מצריכתו.

  1. אילו שזיפים שחורים/פירות יבשים רצוי לקנות ? אורגניים? בשנים האחרונות נכתב ונאמר שמוסיפים להם צבע, סוכר, חומרים משמרים….

רוב הפירות היבשים מכילים מעט ויטמינים אבל נשארים בהם מינרלים חיוניים, כמו אשלגן, מגנזיום, ברזל, סידן וגם תכולה גבוהה של סיבים תזונתיים שעשויים לסייע לעיכול. אולם, הם מכילים ריכוז גבוה של סוכרים עקב ייבוש כמות גדולה של נוזל. דבר זה גורם לכך שהערך הקלורי שלהם הוא גבוה פי ארבעה עד חמישה מהפרי הטרי. חלקם אף מצופים בסוכר, מה שמעלה עוד יותר את ערכם הקלורי.

בתהליכי הייבוש התעשייתיים מעורבים חומרים כימיקליים, חומרים משמרים כמו סולפיטים, גופרית דו חמצנית, חומרי הזגה (הנותנים ברק וצבעוניות לפרי), ועוד חומרים שחלקם עלולים להיות גם מסוכנים. מבחינה זו יש יתרון לפירות יבשים אורגניים, היות וצורת הייבוש שלהם שונה והם מכילים פחות חומרים מזיקים. אבל הערכים התזונתיים אינם שונים מהותית משאר הפירות היבשים הלא-אורגניים. גם כאן יש עדיפות לפירות יבשים כמו שזיפים, פירות יער, אוכמניות ופירות כהים המכילים חומרי רפואה ופבלונואידים (קבוצה גדולה של נוגדי חמצון הנמצאים בעיקר בפירות ובירקות, ובין היתר מגבירים את עוצמתו של ויטמין C ומייעלים אותו). יש להשתדל גם לא לצרוך פירות יבשים שבצורתם הטבעית מכילים כמויות גדולות של סוכר. כמובן שההמלצה היא לצרוך את הפירות היבשים במתינות.

כדאי מאוד לא לרכוש פירות יבשים שנמצאים בתפזורת, אלא את אלו הנמצאים באריזה סגורה. יש לבדוק היטב את הרכיבים המופיעים בהם, ולהשתדל להימנע מאלו שהוסיפו להם סוכרים. רצוי לשטוף היטב את הפירות היבשים ע”מ לנסות להוציא את החומרים המוספים. אוכלוסייה שסובלת ממחלות דלקתיות ואלרגיות למיניהם, כולל אלו הסובלים מקוצר נשימה (אסטמה), חייבת לנקוט משנה זהירות בצריכת הפירות היבשים בגלל החומרים הכימיים שהוסיפו להם. אלה עלולים להחריף את המצב הדלקתי והאלרגי. לאוכלוסייה זו נמליץ אף להשרות את הפירות היבשים.

  1. כאחת המכורה לפחמימות אני מתחברת “לדיאטת הלחם” ומצליחה לרדת גם במשקל- זה מצב שסותר את גישתכם!

כידוע, כל הפחמימות, כולל הפחמימות המורכבות והטובות, מתפרקות במערכת העיכול ונספגות בזרם הדם כגלוקוז. הגלוקוז הוא יחידה קטנה שבעזרת אינסולין שמופרש מהלבלב נכנס לתאים כדי לייצר אנרגיה לכל פעילויות הגוף (תהליך של יצור אנרגיה מתאפשר במצבים מסוימים גם מפירוק שומנים ובמקרים נדירים אף מפירוק חלבונים (.

רמות גבוהות של גלוקוז בזרם הדם אינן רצויות, שכן עודפים מהם נאגרים, במקרה הטוב, במרבצי השומן, ואלה עלולים לגרום לכל מיני מצבים מטבוליים שאינם רצויים.

כמויות אינסולין שמופרשות מהלבלב לזרם הדם, בנוכחות גלוקוז, אמורות להיות מדודות ויציבות לאורך כל היממה. במצב כזה נעזור לגופנו להיות מאוזן מבחינה מטבולית.

רמות גבוהות של אינסולין, שנגרמות כתוצאה מעודף גלוקוז, עלולות לגרום למצבים לא רצויים. נציין את חלקם:

הפיכה מהירה של עודפי פחמימות לטריגליצרידים וכולסטרול.

גירוי הכליות לשימור נתרן, דבר העלול לגרום ליתר לחץ דם.

האצת בריחת הסידן מהעצמות.

הגברת הסתיידות של העורקים.

עידוד קרישיות יתר בדם.

גירוי הכבד לייצור יתר של גלוקוז מגליקוגן.

הפרעה לפעילות הקולטן לאינסולין בתאים, דבר שיגרום להפרעת קליטת הגלוקוז בתאים.

הפרעה לתהליך יצירת הורמונים, בעיקר אלה המופרשים בלילה, כגון הורמוני המין, הורמון הגדילה והורמון השינה הנקרא מלוטונין (על כן מומלץ להימנע מארוחות ליליות המורכבות בעיקר מפחמימות ומאלכוהול).

ומהו גורם לרוב המצבים הנ”ל?

עודף של צריכת פחמימות (אפילו שהן פחמימות מורכבות וטובות), הוא בין הגורמים למצבים המתוארים לעיל. שכן עודף גלוקוז, כתוצאה מעודף פחמימות, שלא נצרך בגוף, יגרום לעלייה תלולה של רמות אינסולין.

נקודה נוספת לציון: כל תוכנית תזונתית באשר היא, המביאה לצמצום קלורי, תביא בד”כ לירידה במשקל. לפיכך, צריכת פחמימות באחוז גבוה תגרום לצמצום צריכת שומנים וחלבונים באופן יחסי, אך אלה חשובים מאוד כפי שיוסבר להלן.

אכילת כל סוג של פחמימה תגרום להרגשת שובע שתעלה את רמות הסרוטונין (מוליך עצבי הגורם לתחושת רוגע).

וממה נוצר הסרוטונין?

הסרוטונין נוצר מאכילת חלבונים שמתפרקים במערכת העיכול, אשר נספגים בזרם הדם כחומצות אמינו. “טריפטופן” הינה חומצה אמינית שהיא אבן בנין ליצירת סרוטונין. בפעילות אינזימטית נהפכת חומצה אמינית טריפטופן, בעזרת ויטמינים ומינרלים מסוימים, ל 5-הידרוקסיטריפטופן (בקיצור 5 (HTP ומשם לסרוטונין. (לאחר מכן היא נהפכת למלטונין, הוא הורמון השינה (

אמנם, אכילת פחמימות מעלה את רמות הסרוטונין, אבל חלבונים, כפי שהוסבר, הם אבני הבניין לסרוטונין. צריכה עודפת של פחמימות לא תייצב את רמות הסרוטונין. בשובע רמתם תעלה ואילו בזמן רעב רמתם תהיה נמוכה. צריכה עודפת של פחמימות תגרום לתנודות אלו. במקביל, צמצום בצריכת חלבונים יפגע בבניית הסרוטונין.

מעבר לכך, ירידה המשקל, שתיגרם כתוצאה מצמצום קלורי, תגרום לירידה במסה הרזה ולא במסה השמנה! בפועל, יתכן שאדם יירד במשקל ואחוז השומן בגוף יעלה!

בימינו, לצערנו, מדד  BMI  (המודד את המשקל בפועל חלקי הגובה בריבוע), הינו המדד המקובל לירידה נכונה כביכול במשקל. מדד זה אינו בודק כלל מה באמת קורה בגופנו. הוא אינו מודד את המסה הרזה ביחס למסה השמנה!

המדד הנכון הוא מדידת אחוזי השומן בגוף. זהו מדד שיכול לבדוק האם ירידת המשקל נעשית בצורה נכונה או לא. תזונה עתירת פחמימות (המבוססת גם בעיקר על אכילת לחם), הכוללת גם פחמימות מורכבות וטובות, וגם אם נצרכת כל שעתיים שלוש, יתכן שתביא לירידת משקל, אבל יתכן שהיא תביא למצב אבסורדי של עליית אחוזי השומן. דבר הידוע שלא רצוי וכדאי בהחלט להימנע ממנו.

כמובן שאפשר להרחיב עוד על ההשלכות של אכילה בלתי מדודה של פחמימות ומהם הנזקים העלולים להיגרם חלילה מחוסר של צריכת שומנים וחלבונים בכמות מספקת.

לכן, כדאי מאוד לשקול את ההמלצה הבאה:

מסך הקלוריות היומיות יש לצרוך 1/3 פחמימות מורכבות וטובות, 1/3 שומנים ושמנים טובים ו-1/3 חלבונים שיהיו בעיקר מלאים.

יתכן שבגישה זו הרצון לצריכת סוכרים ילך ויפחת עם הזמן , תהיה ירידה במשקל וגם ירידה באחוזי השומן בגוף.

  1. כשקונים לחם שיפון על מה יש לשים לב ברכיבים?

כשקונים לחם שיפון יש לשים לב ברכיבים להדגשים הבאים:

סך הקמח השיפון יהיה 100% ממשקל הקמחים. ישנם לא מעט לחמים שמוגדרים כ”לחם שיפון” ומכילים רק אחוז מסוים של קמח שיפון מסך הקמחים כאשר השאר הם קמחים לא מומלצים.

יש לשים לב שהלחם לא יכלול חומרים לא רצויים כמו: שמן צמחי, סוכר, עמילן תירס וחומרים משמרים מרובים. ישנו חומר משמר הנקרא E282 המופיע כמעט במרבית הלחמים והוא לא פוסל את הלחם השיפון כלחם טוב. אבל ניתן בהחלט למצוא גם לחמים טובים מקמח שיפון ללא חומרים משמרים כלל.

  1. האם גם לילדים רצוי לתת כל יום מנת בשר?

לחלבונים ישנה חשיבות עליונה בבניית אנזימים, הורמונים, מתווכים עצביים, נוגדנים ומתווכים חיסוניים. בבניית סיבי שריר, תשתית העצם ועוד. לכן עבור ילדים שנמצאים בשלבי גדילה והתפתחות, חשיבות צריכת החלבונים גבוהה יותר. לפיכך, יש להקפיד הקפדה יתרה לספק לילדים מזון חלבוני ובעיקר חלבונים מלאים, כגון: בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, גבינות למיניהם (לדוגמה גבינה צהובה 9%). וגם מזון מהצומח העשיר בחלבון ובפרט מזונות מהצומח שהם חלבונים מלאים, כגון קינואה וסויה, באים בחשבון בצריכת החלבונים הכוללת המומלצת. בנוסף, ניתן גם לשלב בהדרגה אבקת חלבון אבל לא לעבור יותר מ-50% מהצריכה היומית המומלצת. זוהי הדרך הנכונה להתפתחות הילדים בצורה יעילה.

  1. מה החשיבות של כבישה בזיתים ובשמן זית?

ישנה חשיבות רבה לאכול זיתים שעברו כבישה בעיקר עם מלח (וחומרי טעם לפי הצורך) לתקופה של מספר שבועות ואף יותר, ושמן זית שעברו כבישה קרה, מפני שרק כבישה כזאת מנטרלת את הרעלים שבזיתים ובשמן. כאשר הרעלים אינם מנוטרלים ונכבשים בכבישה לא נכונה, לשמן יזלגו הרעלים שהיו בזיתים,  ולזיתים יישאר טעם מר.

  1. מה החשיבות של סיבים תזונתיים לבריאות?

לסיבים תזונתיים ישנם לא מעט יתרונות בריאותיים, לצד תופעות שליליות אפשריות. ישנם שני סוגים עיקריים של סיבים תזונתיים. סיבים מסיסים במים וסיבים בלתי מסיסים במים. הסיבים הבלתי מסיסים לא מתפרקים כלל במערכת העיכול, ויוצאים מהגוף כמו שהם. לעומתם, הסיבים מסיסים לא עוברים פירוק במערכת העיכול, אולם הם עוברים תסיסה במעי הגס. תסיסה במעי הגס גורמת פירוק בנוכחות חיידקים שנמצאים במעי הגס. הסיבים התזונתיים נמצאים  בקליפת הירקות והפירות, בתכולתם  וגם במזונות המלאים.

היתרונות של הסיבים התזונתיים הם רבים כמו למשל: ספיחת נוזלים הגורמים לתחושת שובע, הגדלת נפח הצואה שמונעת עצירות, הקטנת ספיגת הסוכר לזרם הדם ועוד. אולם רמות גבוהות של סיבים תזונתיים אינן רצויות משום שהן עלולות לגרום לגירוי דפנות המעי, בעיקר במקרי מחלות כרוניות של מערכת העיכול, כמו קרוהן וקוליטיס. אמנם, הסיבים התזונתיים סופחים אליהם חומרים רעילים, אבל הם גם עלולים לקשור אליהם רכיבים חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים. צריכת מוגזמת של סיבים תזונתיים עלולה לגרום לתסיסת יתר במעי הגס שעלולה לגרום לאי נוחות.

למרות זאת, סיבים תזונתיים (הכוללים את המסיסים ובלתי מסיסים יחד) הינם בריאים וחיוניים לנו, ויש לשלבם בתזונה היומית. אך, מכיוון שהם עלולים לגרום לפעילות לא רצויות כאמור לעיל, יש להגביל את צריכתם עד 25 גרם ליום (גם הרשות האמריקאית לתרופות ומזון הגבילה את צריכתם עד 25 גרם ליום). דהיינו אם נאכל שני פירות ליום עם קליפתם (לדוגמה תפוח ואגס),  ונשלב גם ירקות שונים עם קליפתם במינונים סבירים, נקבל את יתרונותיהם הבריאותיים של הסיבים התזונתיים. אולם, אם נפריז בצריכת הפירות, הירקות והמזונות המלאים, וגם נצרוך משלימי תזונה נוספים המכילים סיבים תזונתיים – נגיע לתופעות לא רצויות.

נקודה חשובה נוספת: יש לגוון, כמה שניתן, בקבוצת המזונות שמכילים סיבים תזונתיים, היות וכל ירק, פרי או דגן מלא מכיל סיב שונה, ולכל סיב יש יתרון אחר. בחשיפה לכלל הקבוצות נקבל יתרונות שונים. החשיפה אמורה להיות הדרגתית ולא לצריכה בבת אחת.

  1. מהי כמות הנוזלים המומלצת ליום?

ישנם הערכות שונות לגבי צריכת הנוזלים ביום. בהערכה מאוד גסה ניתן לאמר שכמות הנוזלים המומלצת לאורך היום הינה- ככוס אחת רגילה של נוזלים לכל 7 ק”ג משקל גוף. כמובן שיש להגדיל כמות זו בזמן פעילות גופנית בהתאם לסוג הפעילות.

  1. האם במקום סוכר בעוגות אפשר להשתמש בסוכרזית סטיוויה נוזלית?

כתחליף לסוכר בעוגות ניתן להשתמש בכל סוגי הממתיקים המלאכותיים מלבד הממתיק סטיביה שאינו מומלץ בכל צורה שהיא מלבד המתקה של עלי סטיביה בכוס משקה חם.

  1. האם חלב עיזים ומוצריו עדיף על חלב אחר?

כמעט כל הערכים התזונתיים הקיימים בחלב רגיל, קיימים גם במאכלים שמקורם בחלב עיזים. אם אין בעיה כלשהי של רגישות ללקטוז (סוכר החלב) או חלילה אלרגיה לחלבון החלב (קזאין), אזי אין שום מניעה לצרוך חלב לסוגיו. אכן, ישנן אוכלוסיות מסוימות שמוצרי חלב עיזים קלים להם יותר לעיכול. לכן, אם מצבך כך, אז בהחלט ניתן להמשיך לאכול מוצרים מחלב עיזים.

  1. תזונה של טבעונים/צמחוניים/ קרניבורים – כיצד היא משפיעה על בריאות אותו אדם? האם יש שוני במדדי בריאות בין טבעוני/ צמחוני/ קרניבורי

תזונה טבעונית/צמחונית עלולה באופן מובהק לגרום לחסרים תזונתיים. במידה והחסרים לא יושלמו במשלימי תזונה מתאימים, הם עלולים להשפיע לרעה על מדדי הבריאות לאורך זמן.

חסרים אלו אינם קיימים בד”כ  אצל אדם שניזון גם מחלבון מהחי ושתזונתו מאוזנת.

יש לסייג ולציין כי גם אצל אלו אשר ניזונים מחלבונים מהחי לעתים יתכנו חסרים תזונתיים ואף הם יזדקקו למשלימי תזונה.  על אחת כמה וכמה המשלימים היעודיים חיוניים לאלו שלא ניזונים מחלבון מהחי.

אם אדם בוחר באורח חיים של טבעונות/צמחונות, עליו לעשות זאת באופן נכון על מנת להימנע מהחסרים התזונתיים הללו.

בד”כ טבעונים וצמחונים מודעים היטב לחסרון בברזל ובויטמין b12. אולם, קיימת חוסר מודעות באשר לחסרים של ערכים תזונתיים נוספים כגון: חלבון, כולסטרול, אומגה 3 מסוג dha ו-epa, ויטמין K2, סידן, ועוד (ישנם לפחות 12 חסרים תזונתיים, בהתאם לרמות הטבעונות/צמחונות).

אדם שלא ניזון ממזון מהחי, צריך להשלים, בזהירות ותחת ייעוץ רפואי  את רמות הברזל.

חשוב לציין שרמות הברזל אשר משתקפות בבדיקות הדם לא בהכרח מצביעות על מצב הברזל בגוף. יש לקחת בחשבון את רמות הברזל במחסני הברזל (פריטין) ולבדוק פרמטרים נוספים ע”מ לקבוע את מצב הברזל בגוף.

חשוב לשים לב לתופעה שכיחה אצל אלו שאינם צורכים מזון מהחי (בעיקר טבעונים אדוקים), ואינם נוטלים משלים תזונה של ויטמין b12. יתכן ובבדיקות הדם הרגילות תופיע רמה תקינה של הויטמין  b12, אולם יש להיות מודעים כי בדיקות דם  אלו אינן משקפות נכונה את מצב הויטמין בגוף. (ההסבר לכך מורכב, וזה לא המקום להסביר את הסיבה לתופעה).

כדי לדעת באופן מדויק מהי רמתו האמיתית של ויטמין b12, יש לבצע  2 בדיקות דם חשובות מאוד, שלצערנו הרב אינן בדיקות רוטיניות.

א) בדיקת הומוציסטאין.

ב) בדיקת חומצה מתיל מלונית (mma).

במידה ותוצאות בדיקות אלו גבוהות, נדע שיש מחסור של ויטמין b12, על אף שבבדיקות הדם הרגילות רמתם תקינה.

  1. מה גורם בשנים האחרונות לעלייה במספר האלרגים למוצרי מזון שונים באוכלוסיה? האם תזונה נבונה יכולה למנוע אלרגיה מבעוד מועד?

תזונה נבונה ונכונה הכוללת אספקה נאותה של חלבונים לגוף עשויה בהחלט לצמצם את תופעות האלרגיה למוצרי מזון שונים.

חשוב מאד  להבחין בין- אי סבילות למזון (רגישות) לבין אלרגיה למזון.

אי סבילות למזון עלולה לגרום לתגובת לא נוחה בד”כ למעיים ולא יותר. לעומת אלרגיה שעלולה לגרום לתגובות קשות באופן מידי, עד כדי סכנת חיים.

כדי להבהיר את הנקודה, נביא את דוגמת החלב:

תגובות אדם בעל אלרגיה לחלבון החלב, עלולות להיות קשות עד כדי סכנת חיים. לעומת זאת, אדם שיש לו אי סבילות לסוכר החלב- לקטוז, יחווה תגובת מעיים לא נעימות, כגון גזים ושלשולים, אך מעבר לתחושת חוסר הנוחות, לא נשקפת לו סכנת חיים.

קיימים מזונות  שבני האדם עלולים להיות אלרגיים אליהם כגון: חלב פרה, גלוטן, ביצים, סויה אגוזים, בוטנים,דגים ועוד. הסיבות לפיתוח האלרגיה אינן ידועות עד תום. לרוב האדם מודע לכך כי הינו אלרגי למזון הספיציפי. צריכתם של מזונות אלו עלולה לגרום למצבים קשים ואף מסכני חיים.

כעת נתייחס באופן כללי להסבר כיצד מזונות עלולים לגרום לתגובה אלרגית.

במקרים רבים, תת חומציות של הקיבה ותזונה לא נאותה, מונעים את העיכול המלא והיעיל של המזון, ואל זרם הדם מגיעים חלקי מזון לא מעוכלים. חלקי מזון אלה הופכים לאלרגנים פעילים אשר גורמים לתגובות האלרגיה הידועות. תגובות האלרגיה נגרמות בעיקר ע”י הפרשת חומרים הנקראים היסטמינים ולוקטוריאנים, הנלחמים באלרגן וגורמים במקביל לתופעות האלרגיה.

כאשר הגוף מייצר נגדם נוגדנים, הם הופכים ל”קומפלקסים אימוניים” ששוקעים ברקמות שונות. שקיעתם מגבירה את הדלקת ואת התגובה של מערכת החיסונית ברקמות ועלולה לגרום למחלות אוטואימוניות שונות (מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו).

אחד הפתרונות הטבעיים אשר כדאי לשקול (בעזרת יעוץ תזונתי) , הוא  שימוש בתכשירים שיספקו לגוף את כל האנזימים.

האנזימים הם מזרזי תהליכים כימיים בגוף, אשר בנויים  מחלבונים.

במקביל לשימוש בתכשירים הנ”ל, חשוב מאד לשפר את התזונה ולהגביר את צריכת החלבונים, על מנת  שאנזימי העיכול יווצרו בצורה נאותה.

במידה ולמרות כל האמור לעיל, התופעות האלרגניות אינן פוסקות או מתגברות, יש ליטול את התרופות הניתנות ע”י הרופאים. על פי רוב תרופות אלו מצמצמות את תופעות האלרגיה, אך אינן פותרות את הבעיה מיסודה.

  1. האם ניתן לאזן אדם שכבר לוקה בסוכרת על ידי טיפול תזונתי ללא כדורים או הזרקות אינסולין

אדם שלוקה בסוכרת עשוי בהחלט לאזן את רמות הסוכר ע”י שינוי אורחות חייו באמצעות  תזונה קפדנית המבוססת בעיקרה על צמצום פחמימות ובפרט פחמימות פשוטות .בנוסף, איזון רמות הסוכר מתבצע באמצעות נטילת משלימי תזונה יעודיים .

אם אדם נמצא במצב של טרום סוכרת (תנגודת לאינסולין),  או בשלבים הראשונים של סוכרת, יש לו הזדמנות לשפר את מצבו גם ללא תרופות. כמובן שאם הוצעו לו תרופות לאיזון הסוכרת, על ידי הרופא, יש לקבל  את אישורו להשהיית השימוש בהן,  על מנת לשפר את המצב באמצעות תזונה מיטבית ואמצעים טבעיים. מודגש כי חובה לבצע זאת אך ורק בתיאום עם הרופא המטפל.

חשוב לזכור שסוכרת שאינה מטופלת כראוי עלולה לגרום לסיבוכים משניים בלתי הפיכים, ואסור שרמות הגלוקוז החופשי בזרם הדם יהיו גבוהות לאורך זמן.

ישנם לא מעט מקרים של אנשים שחלו בסוכרת ונטלו תרופות  במשך שנים ארוכות, שנרפאו לחלוטין והפסיקו ליטול תרופות לאיזון הסוכרת ע”י שינוי אורחות חיים, ובעיקר שינוי תזונתי קיצוני ונטילת משלימי תזונה מתאימים.

כאמור, כל זאת תלוי ברמות הסוכרת ובמצבו של האדם הסוכרתי.

בכל מקרה ,כל אדם שלוקה בסוכרת ונוטל טיפול תרופתי חייב לשפר את מצבו בעזרת האמצעים שהוזכרו לעיל. רצוי מאוד שהתהליך יתבצע בליווי של איש מקצוע מתאים.

גם אם קיים מצב בו מחלת הסוכרת הינה ברמת חומרה גבוהה,  האדם עשוי לשפר את מצבו ע”י צמצום מינונים של התרופות ולמנוע את התדרדרות מצבו באופן בלתי הפיך.

נציין, שתשובות לשאלות חשובות אלו דרושות הרחבה יותר מעמיקה , שלא ניתנות להיעשות בפורום זה. כמובן שכל המידע הנ”ל אינה הנחייה רפואית לטיפול. בכל מצב המצריך טיפול, יש לפנות לרופא המטפל ולפעול ע”פ הנחיותיו.

  1. לפני כשנתיים אובחנה בתי הקטנה כחולת צליאק. מאותו היום “התהפך” המטבח: אני מקפידה לקנות מוצרים ללא גלוטן (כולל תבלינים), כל המדפים נקיים מגלוטן מלבד מדף אחד במקרר שיש בו לחם “אמיתי”. אנחנו אוהבים לאכול פסטה, וכיום כולנו אוכלים פסטה מקמח תירס/אורז. התרגלנו אפילו לטעם של שקדי המרק ללא הגלוטן – ופעמים רבות מצאנו שדווקא המוצרים ללא הגלוטן טעימים יותר….הפסטה ללא הגלוטן קלה יותר לאכילה ולעיכול ולאחר האוכל לא מרגישים “נפוחים ומפוצצים. שאלתי האם אני נוהגת נכון?

מניעת צריכת מזונות המכילים גלוטן, עקב מחלת הצליאק. מומלץ לא לצרוך מוצרי מזון שהם בהחלט ללא גלוטן כמו פסטה מקמח תירס/אורז, אולם עשירים מאוד בעמילנים פשוטים שמעלים את רמות הסוכר בזרם הדם בדומה ללחם מלא או קמח לבן . מומלץ להשתמש במזונות השונים מקמחים אחרים כגון: קמח שיבולת שועל ללא גלוטן (כדוגמת קרים היל שיבולת שועל ללא גלוטן, או קרים היל שיבולת שועל מעורגלת ללא גלוטן). או קמח קינואה אורגני, או קמח סויה אורגני. כל אלו, מקור טוב ביותר לפחמימות מורכבות המכילות עמילן בטא גלוקן השונים מעמילנים אחרים. הסוכר בקמחים אלו מסופק בשיחרור איטי, יציב ומספקים אנרגיה ארוכת טווח וגם טובים מאוד לחולי צליאק.

  1. מדוע אכילת גזר חי או מיץ גזר עדיפה פחות מבישולו?

גזר חי מכיל אמנם סיבים תזונתיים יותר מהפיכתו למיץ, אך עדיף לאכול אותו דווקא בצורות אחרות (בישול, אידוי, וכו’). ההסבר לכך הינו כי בגזר החי ישנם חומרים שאינם מתפרקים במערכת העיכול, כדוגמת התאית, וכל המינרלים והויטמינים שבגזר נשארים כלואים בתוך חומרים אלו. החום של הבישול או האידוי “מפצחים” את המבנה שאינו מתעכל וכך  הערכים התזונתיים שבגזר זמינים  ונספגים טוב יותר בגוף. בנוסף, הגזר עשיר מאוד בקרטונואידים, שהם נוגדי חימצון בעלי פעילויות רפואיות רבות. לדוגמא, אחד הקרטונואידים הידועים הינו בטא קרוטן שהופך בגוף לויטמין A.
מבחינה מעשית, עדיף לאכול גזר מאודה שאז קליטת הבטא קרוטן שבו היא אופטימלית.
מיץ גזר מכיל מעט בטא קרוטן ויותר סוכר. לכן, הוא אינו מומלץ לצריכה לעיתים קרובות .

  1. באתר של פרופסור גמליאל נראה שהמסקנות שאליו הוא מגיע הינן לעתים קרובות שגויות, מסוכנות או אינן מבוססות. לדוגמא- ההמלצה לאכול לפחות 2 גרם חלבון ליום ואף 3 לספורטאים תחרותיים, הטענה כי עודף חלבון אינו מזיק, הטענה כי מוצרי חלב טובים לבריאות באופן גורף, ההמלצה לצרוך כולסטרול ושומן רווי כרכיב תזונתי חיוני…ללא ביסוס מחקרי איתן ותוך הצגת דעתו כאמת יחידה. הרי קיימים מאות מחקרים לכאן ולכאן.

באחת הכתבות של פרופ’ חיים גמליאל כתוב:

אל תטעו לחשוב שמאמר שמצטט כביכול מחקר מדעי אכן מביא בפניכם את פסיקת המדע. ממש ההיפך מכך – כל אחד בוחר לעצמו מאמרים או מחקרים שתומכים בדעות שלו. לי אין אינטרס לטובת צד זה או אחר ואני מביא רק פסיקות מדעיות של מאות ולעיתים אלפי מחקרים שבוחנים טיעון כלשהו, ללא הטיה לכאן או לכאן.”

אם אין הטיה לכאן או לכאן- ראוי להציג את הדיון במלואו כפי שמתנהל בקהילייה המדעית, ובטח  שלהביא ציטוטים כשמדובר בהמלצות תזונתיות כה דרסטיות לציבור.

בעידן הטכנולוגי המפותח שבימינו אנו נחשפים מדי יום למידע רב בנושאי תזונה אשר משפיע מאוד על הציבור הרחב. עם זאת, יש לבחון היטב האם המידע שמופץ הינו בגדר דעה או שמדובר במידע המגובה מחקרית והינו אמין.
כל הנושאים שמובאים באתר של פרופ. גמליאל  אינם בגדר “דעה” אישית שלו, אלא מהווים נתונים אשר לוקטו מאלפי מחקרים מדעיים ואמינים. עם זאת, ולצערנו הרב, ישנן לא מעט “דעות” שמופצות לציבור הרחב אשר אין להן כל גיבוי מחקרי.

ננסה להתייחס בקצרה לדוגמאות  שהוצגו :
אלה המתנגדים לצריכה “מוגברת” של חלבון טוענים כי עודף החנקן שנמצא בחלבון עלול, כביכול, לפגוע בתפקוד הכליות.
אין הוכחה חד-משמעית שהדבר נכון. עובדה היא שמיליוני אנשים ברחבי העולם צורכים חלבון בכמויות גדולות למטרות פיתוח גוף, ולא ידוע שהדבר גרם להם לפגיעה בתפקוד הכליות. יש כאלו ביניהם שצורכים עד 10 גרם לכל ק”ג משקל גוף (שזו כמות של עד 800 גרם חלבון ליום!!!)  והם אף בריאים יותר מכל אדם ממוצע. נציין כי צריכת חלבון בצורה נכונה, אשר נעשית לאורך היום (ולא בבת אחת)  תוך הקפדה על שתיית נוזלים, לא אמורה להעמיס על הכליות. ההיפך הוא הנכון – היא תסייע לתפקוד כליות תקין, שכן היא תווסת את רמת החנקן בכך שחלק ממנו ימוחזר ויעזור לחומצות האמינו שנמצאות בגוף לבנות חלבונים חדשים. אם יש עודף חנקן – הכליות יפלטו אותו מחוץ לגוף.
חשוב להדגיש כי במידה ורוצים לצרוך כמות גדולה של בשר או כל חלבון אחר בבת אחת, יש להקפיד על שתיית נוזלים מרובה, כדי שחלילה לא ייווצר עומס יתר של חנקן על הכליות. עם זאת, אדם שתפקוד כליותיו אינו תקין, רצוי שימתן את צריכת החלבון, כשם שעליו למתן צריכה של מזונות אחרים.

לגבי צריכת מוצרי חלב- כמובן שלאדם בעל רגישות מסוימת למוצרי חלב כדאי להימנע מחלק ממוצרי החלב ולאדם שהינו אלרגי לחלב אסור לחלוטין לצרוך מוצרי חלב (וגם כאלו שיש בהם רק חשש לקיום חלב במוצר). כמובן שאין להטיל גזירה כלשהי על יתר הציבור. נציין כי פרופסור חיים גמליאל התייחס למספר טענות ומובאות באתר לפיהן מוצרי חלב מזיקים לבריאות. לשם הנוחות מובא הלינק למאמר הרלוונטי בנושא זה

שומן רווי וכולסטרול- פרופסור חיים גמליאל טוען מזה עשרות שנים ובהתבסס על מחקרים מדעיים כי כל אדם חייב לצרוך 10% מסך הקלוריות היומי כשומן רווי.  בכלל זה ובמטרה להגיע לכמות היומית המומלצת של 300 מ”ג* יש  לצרוך גם ביצים, שהן אחד המקורות העיקריים לצריכת כולסטרול (*למעט אנשים שנוטלים תרופות להורדת כולסטרול, אשר לגביהם כמות הכולסטרול היומית המומלצת הינה 200 מ”ג כולסטרול). המלצה זו זהה לחלוטין להמלצות של הרשויות המוסמכות, לרבות הרשות למוצרי מזון ותרופות בארה”ב . נציין כי לדעתנו השומן הרווי מושמץ שלא בצדק בלא מעט מקומות. זאת מאחר ולא נעשית אבחנה בין סוגי השומן הרווי אלא מזהירים בצורה גורפת מפני צריכת שומן רווי. חשוב להדגיש כי השומן הרווי שמזיק לבריאות הוא אך ורק השומן הרווי הארוך שרשרת, ולא השומן הרווי הבינוני והקצר שרשרת שהינו חיוני מאוד לבריאות כפי שהמדע טוען ומובאים ע”י פרופ. גמליאל. עובדה, באמצע שנת 2015 אף הרשויות המוסמכות יצאו בהצהרה שלא השומן הרווי הוא הגורם למחלות לב וכלי דם וכי גם הביצים אינן אלו שגורמות להעלאת הכולסטרול.

*לסיכום* : כל ההמלצות והמסקנות המובאות באתר של הפרופסור מבוססות היטב ותואמות את מסקנות המדע. אמנם יש הטוענים שגם מסקנותיהם, המנוגדות לגישה של פרופסור חיים גמליאל, הינן מגובות מדעית. לכן, ההצעה  שלגבי כל מחקר כזה, או גישה שונה המגובה מחקרית שבה נתקלים,  אתם מוזמנים להעלות באתר של הפרופסור בפרק

“שאל את פרופסור גמליאל” . אין ספק כלל שפרופסור חיים גמליאל, כחוקר מדעי, יתייחס בהתאם לכל טענה ומחקר הסותרים את  מאמריו.

  1. רציתי לשאול בנוגע לפשתן. אני נוהגת לצרף את הזרעים בין אם כמו שהם ובין אם טחונים על יוגורט, סלט, או מושרים במים. האם אותן הנחיות של צריכת שמן  פשתן חלות גם על הזרעים עצמם טחונים או שלמים? והאם גם בצריכתם צריך להתייחס לנתונים הרפואיים? או רק לשמן?!?!?!

מומלץ לצרוך את זרעי הפשתן כשהם טחונים, שכן במצב זה ספיגתם והטמעתם בגוף הינם אופטימליים.
את הזרעים יש לטחון סמוך לצריכתם. במידה ונטחנה כמות גדולה מעבר לצריכה, מומלץ לשמור אותה במקרר כדי שזרעי הפשתן לא יתחמצנו.
על מנת ליהנות מיתרונותיו הבריאותיים של הפשתן, שהוא המקור העיקרי לאומגה 3 צמחית, כדאי לצרוך גם את שמן הפשתן ולא להסתפק רק בזרעים, שכן בשמן פשתן יש מינון גדול ומרוכז יותר של חומצות השומן מסוג אומגה 3 צמחית. חומצות שומן אלו נקראות חומצה אלפא לינולנית  בקיצור ALA.
חומצות שומן ALA מגינות עלינו מפני נזקים חמצוניים והינן אנטי סרטניות.
בנוסף, יש לצרוך אומגה 3  ממקור של דגים (בד”כ כמשלים תזונה), ששם יש 2 חומצות שומן עיקריות שלא ניתן כמעט לקבלן מאומגה 3 צמחית:

א) חומצת שומן מסוג DHA שחשובה להתפתחות המוח ולרשתית העין, ובמיוחד בתקופת העוברית.

ב) חומצת שומן מסוג EPA שחשובה למניעת אלרגיות, דלקות ולכל המחלות האוטומוניות (מחלות שהגוף תוקף את עצמו.)

לאלו הנמנעים מצריכת מזון מהחי, ניתן לקבל את חומצות השומן האלו ממקור של אצות ים הנקראות ALGAE שגם אותם ניתן לצרוך באמצעות קפסולות.

  1. האם עדיף לצרוך יותר חלבון מאשר פחמימות ושומנים?

אין המלצה גורפת לצרוך את אחד מאבות המזון על פני האחרים כמו למשל תזונה פליאו.  שלושת אבות המזון הינם חיוניים לגוף ואין לתת עדיפות לאחד על פני האחרים. ישנם מקרים טיפוליים כמו למשל בעיות קשב וריכוז שאנו נעדיף לתקופת הטיפול, להמליץ על  צריכת חלבונים מוגברת על חשבון צמצום פחמימות. זאת על מנת להגביר את המוליכים העצביים סרוטונין ודופמין שחשובים מאוד לשיפור בעיות קשב וריכוז וכדומה..

  1. מה ההתייחסות לגבי שמן קוקוס האם גם הוא מומלץ לצריכה?

אכן לשמן קוקוס יש תכונות בריאותיות חשובות לגופנו, ובמיוחד למוח. נציין את התכונה העיקרית שבשמן זה: שמן קוקוס הוא מקור לצריכה של שומן רווי ההכרחי בצריכה יומית על פי המלצתינו. שמן זה מכיל בעיקר חומצות שומן רוויות קצרות ובינוניות-שרשרת שחיוניות לגופנו, להבדיל מחומצות שומן רוויות ארוכות- שרשרת שמזיקות לבריאותינו.

המוח הינו איבר ששוקל 2% מגופנו אך דורש כמעט 20% מהאנרגיה היומית שאנו צורכים! האנרגיה הזמינה לכך הינה גלוקוז, מהפחמימות שאנו אוכלים. מסיבה זו, למרות שהמסר הוא צמצום פחמימות, אל לנו להימנע כליל מפחמימות אלא לצרוך מידי יום כ- 150 גרם פחמימות טובות ומורכבות. זאת כדי למלא את הצרכים האנרגטים ולפחות בחלקם הדרושים למוח. מסתבר שחמצות שומן בינונית- שרשרת, הנקראת MCT והנמצאת בעיקר בשמן קוקוס, יכולה למלא את הצרכים האנרגטיים במקום הגלוקוז שמגיע מפחמימות.

לסיכום, שמן קוקוס, כמו מספר שמנים אחרים המופיעים באתר של פרופסור חיים גמליאל, הוא אחד השמנים המומלצים. כדאי לקרא את המאמר בקישור כאן

  1. באיזה מזונות קיים חלבון מלא ?

חלבון מלא – כל חלבון המגיע מהחי כמו בשר, עוף, דגים, ביצים, מוצרי חלב, הוא חלבון מלא שמכיל את כל חומצות האמינו.

חלבון ממקור צמחי –

המוצרים – סויה, קינואה וכוסמת מכילים חלבון מלא.

קטניות – מכילות חלבון לא מלא. בקטניות חסרות חומצות אמינו מתיונין וציסטאין.

בדגנים – חסרה חומצת האמינו החיונית ליזין.

קטניות + דגנים כמו לדוגמא אורז (שאינו מומלץ) עם שעועית או עדשים יתנו חלבון מלא.

קטניות + אגוזים או זרעים, כמו למשל חומוס עם טחינה, יתנו חלבון מלא.

דוגמאות לקבוצת הדגנים: אורז, חיטה, תירס, שעורה, שיבולת שועל, שיפון.

דוגמאות לקבוצת הקטניות: שעועית, עדשים, סויה, אפונה, פול, חומוס.

במאמר מוסגר נציין שניתן בשילובים שונים של מוצרים מהצומח לקבל חלבון מלא. חלבון זה לא יהיה שווה ערך לחלבון מלא המתקבל מחלבון מהחי. לכן, לאנשים הנמנעים מאכילת חלבונים מהחי כדאי לשקול נטילת אבקת חלבון מסויה בנוסף לחלבון המתקבל מהצומח.