סוכרת ותחליפי סוכר
מי הם הסוכרים ותחליפי הסוכר המותרים לשימוש לחולי סוכרת?
כלי התקשורת, בעידודו של ערב רב של ”מומחי” תזונה, שוטפים אותנו במידע מבולבל ושגוי לגבי סוכרים ותחליפי סוכר המותרים או אסורים לשימוש בתזונת חולי הסוכרת. באחד הערבים שמעתי ראיון ברדיו עם ”מטפל” מומחה הממליץ לחולי סוכרת להשתמש בסילן תמרים כתחליף לסוכר. אני שואל את עצמי כמה מהמטופלים של המומחה הזה נותרו בחיים אחרי המלצתו זו…
כדי לעשות סדר בנושא מבולבל זה, יש להבהיר תחילה כי כל מרכיב מזון שנאכל וגורם לעלייה מיידית ברמת הסוכר בדם (כמו סילן תמרים, דבש ועוד), ומצריך אינסולין להטמעתו בגופנו, נחשב כמרכיב שהשימוש בו צריך להיות מוגבל או אסור בתזונת חולי סוכרת. האינסולין (הורמון שהלבלב מפריש) דרוש לחילוף החומרים (metabolism) של מרבית הסוכרים או הפחמימות (סוכר ענבים=גלוקוז, סוכר שולחני=סוכרוז, סוכר החלב=לקטוז, סוכר הלתת=מלטוז ועמילן לסוגיו). לכן, סוכרים אלו מסווגים כסוכרים ”רעים” לחולי סוכרת ולסובלים מתסמינים של ”תנגודת לאינסולין” (עליה הדרגתית ברמת הסוכר בדם, עליה ברמת שומני הדם הרעים, ירידה בכולסטרול הטוב, השמנה ועוד).
עם זאת, ישנם סוכרים שחילוף החומרים שלהם אינו זקוק לאינסולין. על אלה נמנים סוכרים כוהליים=polyols (מלטיטול, סורביטול, קסיליטול ועוד) ופחמימות מורכבות כדוגמת הבטה-גלוקן שבשיבולת השועל. לכן, בצריכה מתונה, סוכרים אלה מותרים גם לחולי סוכרת. אולם, צריכה מוגזמת של סוכרים ”טובים” אלה, בעיקר אצל הסובלים מתנגודת לאינסולין או מסוכרת ממש, גורמת לעליה משמעותית בסוכר הדם המצריכה הפרשת אינסולין לאיזון והופכת את הסוכרים האלה ל”רעים”. הסיבה לכך היא מורכבת אך הגיונית ולרוצים להחכים נפרט זאת בסוף התשובה.
תחליפי סוכר ”כימיים” כמו סכרין (=סוכרזית, מתוק וקל), אסוסלפם K, סוכרלוז ודומיהם אינם עוברים חילוף חומרים בגוף, אינם נקלטים בדם או ברקמות אחרות (ולכן אינם מסרטנים…), לא גורמים להפרשת אינסולין ולכן הם מותרים, כמעט ללא הגבלה, לחולי סוכרת. אספרטיים הינו תחליף סוכר ”טבעי יותר” המבוסס על שתי חומצות אמינו, שעובר חילוף חומרים בגוף, אך גם הוא אינו מצריך אינסולין לשם כך ולכן גם הוא מותר לחולי סוכרת. תמצית הצמח סטביה, שהפכה פופולרית בישראל לאחרונה, הינה תחליף סוכר שגם הוא אינו מעלה את רמת הסוכר בדם וגם איננו מצריך אינסולין להטמעה, אך יש לאסור את השימוש בו לכל אדם ובפרט לחולי סוכרת מסיבות אחרות – קיראו דיון מפורט על כך בקישור הבא:
סטיביה – האמנם התחליף “הטבעי” הטוב ביותר?
גם אם מיותר, נחזור ונציין לטובת קוראינו החדשים כי כפי שנאמר רבות בפורום זה ובכל הקורסים וההרצאות – ”תחליפי סוכר” כדוגמת הדובשה (מולסה), סילן תמרים, סוכר חום, דבש ודומיהם אסורים לחולי סוכרת וכל אדם שבריאותו יקרה לו יימנע משימוש תדיר בהם. כלל זה חשוב בעיקר לאלה מבינינו המגלים תסמינים של’ תנגודת לאינסולין בבדיקות הדם שלהם. כל ”תחליפי הסוכר” האלה הינם סוכרים ”רעים” המקפיצים את רמת הסוכר בדם מייד עם סיום צריכתם ודורשים כמויות מוגברות של אינסולין בדם כדי לטפל בהם. ניתוח ביוכימי של כל המוצרים האלה מראה שהם זהים בהרכבם לסוכר רגיל והם מכילים מעל 80 אחוזים של סוכר ”רע” בצורת גלוקוז ו/או סוכרוז ו/או פרוקטוז. כפי שיוסבר להלן, פרוקטוז המעורב עם גלוקוז מתנהג ממש כגלוקוז וגורם לתופעות השליליות שתוארו לעיל.
בשנים האחרונות הוברר שגם צריכת פרוקטוז (סוכר הפירות) בעודף גורמת לשיבוש ניכר בסוכר הדם והמחקרים האחרונים אף קובעים שהפרוקטוז (כפי שהוא מופיע למשל בסירופ אגבה) הוא גורם מספר אחד לתנגודת לאינסולין אצל צרכנים כבדים שלנו (מעל 30 גרם ליום).
למעמיקים חקר:
מדוע צריכה מוגזמת של סוכרים ”טובים” גורמת לנזק? – צריכה מתונה של סוכרים ”טובים” אלה (כדוגמת הפרוקטוז = “סוכר הפירות) לא גורמת לעליה בסוכר הדם בשלב הראשון והם מועברים מייד לאיחסון בכבד, בדרך כלל כפחמימה מורכבת הקרויה גליקוגן. פחמימה זו (הדומה לעמילן בצומח) משמשת כרזרבה לשעת חירום והיא הופכת בשעת הצורך (פעילות גופנית קשה, מחסור חמור בסוכר במוח וכדומה) לגלוקוז המשוחרר לזרם הדם ומצריך אינסולין להטמעה בתוך התאים. צריכה מוגזמת של סוכרים אלו גורמת לכך שהכבד אינו מאחסן אותם כגליקוגן (כי יש לו כבר מספיק רזרבות) והם מוחזרים אחר כבוד אל זרם הדם בצורת גלוקוז. דחיה זו גורמת לעליה ברמת הסוכר בדם למרות שנעשה שימוש בסוכרים ”טובים”. נביא כדוגמה לכך את הפרוקטוז. מחקרים הראו שצריכה מתונה של פרוקטוז, עד 30 גרם ליום (כ- 6 כפיות), אינה מעלה את רמת הסוכר בדם גם אצל חולי סוכרת. אולם צריכה יומית שעוברת את הגבול הזה גורמת לכך שרמת הסוכר בדם תעלה לרמות גבוהות מן הצפוי. יודגש גם כי מחקרים הראו שצריכה בו-זמנית של גלוקוז ופרוקטוז מבטלת לחלוטין את הייחודיות של הפרוקטוז והוא הופך לסוכר ”רע” שצריכתו מסבכת עוד יותר את מצב הסוכרת.
לעומת זאת, סוכרים “כוהליים” כדוגמת המלטיטול, קסיליטול, סורביטול ורבים אחרים, כלל אינם מעלים את רמת הסוכר בדם וחלקם מופרשים מהגוף ללא אספקת קלוריות. כל זה נכון כאשר משתמשים בתכשירים טהורים שלהם. היוצא מן הכלל הוא המלטיטול אשר יצרני מזון משלבים אותו כתחליף לסוכר בשוקולד, בחלבה, ממתקים ועוד. מתברר שיצרני המזון אינם מקפידים להשתמש במלטיטול טהור אלא במלטיטול שמקורו בעמילן מעובד וחלקו לפחות כן מתנהג כסוכר ומעלה את רמת הסוכר בדם. לכן, אם נתקלנו בשוקולד “ללא תוספת סוכר” שבו הוחלף הסוכר בסוכר כוהלי מסוג “מלטיטול”, צריך לדעת שאין זה אומר שאפשר לאכול את השוקולד הזה ללא הגבלה, בעיקר לסוכרתיים ולאנשים עם תסמיני “תנגודת לאינסולין”.
© פרופ’ חיים גמליאל
ראשית תודה על העצות המועילות!!!
היכן ניתן להשיג סוכרים טובים??
אין באמת ‘סוכרים טובים’. גם דבש, סילאן, סוכר חום, פרוקטוז ואחרים אינם נחשבים סוכרים טובים.
ישנם תחליפי סוכר אשר אינם משבשים את רמת הסוכר בדם ואינם גורמים להפרשת אינסולין.
סכרין, סוכרזית, סוכרלוז, סוכרה-דייט, סוכרה-לייט, אספרטם, אסוסלפם K – כל אלו תחליפי סוכר שאינם מסוכנים, בניגוד גמור לטענות המקובלות.
סוכרים כוהליים כמו: מלטיטול, קסיליטול, סורביטול, ועוד – כל אלו תחליפי סוכר מומלצים.
לאחרונה צפיתי בשיעור שלך על התזונה ואכן החכמתי מדבריך המעוררים והשנויים במחלוקת.
לכן ראשית שאלתי היא האם ישנם רופאים .פרופ.או אנשי אקדמיה היכולים להעיד כי דבריך אכן נכונים.אמיתיים.?
ואיין זאת מכיוון שאינני נותן בך אמון אלה רק רוצה לבדוק את אמיתות הדברים לפני שאני מתחיל טיפול מאסיבי ומתיש.
תודה
יוסף שמואל
0586351005
א. דברי אינם שנויים במחלוקת – דברי הם סיכומי מדע.
ב. לא מדובר בעובדה אחת או בשתיים אלא בעשרות עובדות מדעיות מבוססות אשר על כל אחת מהן יש עדויות של טובי המומחים בעולם בתחום הספציפי. רשימת המומחים בעולם שמעודכנים בקביעות המדעיות הינה ארוכה ואין לי שום כוונה לפרט את שמם ותאריהם כאן.
ג. הרקורד המדעי שלי הינו מספיק כדי שתלמידי הנאמנים יסמכו על פסיקותי. להיפך, אתה אמור לבקש מכל הטוענים אחרת מדברי שיוכיחו מדוע הם צודקים ולא להיפך.
ד. חשוב מאד להדגיש כי אינני מטפל, אין לי קליניקה, אין לי שום אינטרס כלכלי או אחר אלא רק להביא את פסיקת המדע נכון לימינו.
ה. בכל מקום באתר ובפירסומים שלי מודגש: “המידע הנ”ל הינו סיכום הספרות המדעית בנושא ואין לראות בו הנחייה רפואית לטיפול. בכל מצב המצריך טיפול יש לפנות לרופא המטפל ולפעול על פי הנחיותיו”. מציע לך לעשות בדיוק כך.
.
אתמול צפיתי בכתבה על תחליפי סוכר בחדשות ועיקרה שתחליפי סוכר ובמיוחד מה שמסתיים ב ״ול״ מעלים את רמת הסוכר בדם ( וזה דבר מהותי וחשוב לסוכרתיים) , ובכתבה אחרת יש שאומרים שתחליפי סוכר מסרטנים.. ורק ״סטיביה״ הוכח שהוא לא מסרטן וטבעי ולא מעלה את רמת הסוכר..
האם הדבר אכן נכון או שיש אינטרס כלשהו בדבר??!
אני מתתי מפחד כי אני משתמשת קבועה בסוכרזית ,
נא תשובתך ועזרתך בעניין
הרבה תודות
זה מה שקורה כאשר אוספים מידע ממקורות שונים ומשונים ולא “סומכים” על אוטוריטה מדעית מובהקת ומוכחת. המשך איסוף מידע מהאינטרנט יגרום לך לבלבול קשה וגם לחרדות מיותרות… כפי שציינתי שוב ושוב, תלמידי יודעים שכל מילה שאני כותב הינה מבוססת מדע ואין בדברי שום הטיה מסחרית או אחרת. טוב תעשי אם תקראי שוב את הכתבה ותקבלי את כל הנאמר בה, ללא יוצא מן הכלל, כסיכומי מדע עדכניים ביותר. ערכתי מעט שינויים בכתבה כדי שהמידע יהיה יותר ברור וחד משמעי, כולל הוספת קישור לכתבה על הסטיביה. באשר לסוכרזית, בו המרכיב העיקרי הוא סכרין, המידע שאת מביאה הינו ארכאי ושגוי לחלוטין. הסכרין נמצא בטוח ביותר גם בצריכה לאורך שנים, ולכן גם הוסר מרשימת האזהרות של רשות המזון והתרופות האמריקאית FDA ונקבע כבלתי מזיק ובעיקר נשללה לחלוטין הטענה שהוא מסרטן.
אשמח לתשובה :
האם התמר הטבעי (לא הסילאן) מזיק לסוכרתיים או לאנשים שהם טרום סכרתיים? והאם יש סוגים מסויימים שהוכחו כבריאים יותר לגופנו?
כל סוגי התמרים המוכרים בארץ מכילים בין 40 ל- 60 אחוז סוכר מסוג סוכרוז הזהה לחלוטין לסוכר הלבן. אין זן של תמרים שהוא טוב יותר מאחרים ושהוא מותר לצריכה ע”י סוכרתיים. טוב יעשו אנשים שאובחנו כטרום סוכרתיים אם יימנעו מצריכת תמרים, זאת בניגוד גמור להמלצה שגויה שמסתובבת באינטרנט לפיה התמרים אינם משבשים את סוכר הדם.
שלום לפרופסור חיים גמליאל,
אני מתאמן 3 ימים בשבוע פעילות אנאירובית ו-3 ימים פעילות אירובית בחדר הכושר, כאשר מטרתי לבנות את עצמי ולפתח שרירים. ולוקח תוסף מזון מסוג: “גיינר”, שבו מצוי מלטודקסטרין, פרוקטוז ודקסטרוז.
1. האם יש אפשרות לקחת תוסף מזון זה במיוחד לאור העובדה שאני עובד במהלך היום עבודה פיזית, בנוסף לאימונים בחדר הכושר? בנוסף אין לי תסמיני תנגודת אינסולין.
2. הצריכה היומית שלי היא כ200-150 גר’ פחמימות מהגיינר.
בתודה.
את התשובה המדוייקת לשאלתך צריך לתת מאמן כושר מדופלם ומוכר ע”י מערכת הבריאות. הנתון החסר בשאלתך הוא כמה חלבון אתה צורך בכל יום ומהו משקל גופך לצורך חישוב כמות החלבון הרצויה לך. נתון זה חשוב הרבה יותר מהכמות של פחמימות שמספק הגיינר. לריענון הידע נציין שמטרת הפחמימות שבגיינר היא להגביר את ייצור האינסולין אשר מהווה הורמון אנבולי שביכולתו להטמיע את החלבון שצרכנו בתוך רקמת השריר ולפתח אותה בקצב יעיל ופעיל יותר. צריכת כמות של 150 עד 200 גר פחמימות מהגיינר יכולה להיות תקינה אם לא מוסיפים לזה עוד כמה מאות גרמים של פחמימות מהתזונה. במקרה קיצוני כזה, בתוך זמן קצר, כל אדם יפתח תנגודת לאינסולין, שיבוש סוכרי הדם ושיבוש של שומני הדם.
היי אשמח לדעת לגבי אגבה וסןכר קוקוס?
הבנתי שלאגבה אינדקס גליקמי נמוך?
שניהם מוגדרים כסוכר לכל דבר ואין להם יתרון על פני סוכר רגיל. אין זה נכון שיש לאגבה אינדקס גליקמי נמוך, כי מדובר בתכשיר שמכיל למעלה מ- 70 אחוז סוכר מסוג פרוקטוז. אמנם 20 עד 30 גרם פרוקטוז ליום אינם מעלים את רמת הסוכר בדם, אך מחקרים הראו שצריכה עודפת של אגבה ו/או של פרוקטוז גרועה אפילו מצריכת גלוקוז והיא גורמת להתפתחות תנגודת לאינסולין (“טרום סוכרת”).
קראתי כתבה על מחקר שנערךלצרכני סוכרזית. ויש מסקנות וודאיות שצריכה לאורך זמן. מובילה לסוכרת
תודה על המאמרים המחכימים.
צר לי לאכזב אותך אך המסקנות שלך לגבי מסקנות המחקרים הללו מוטעות מיסודן. הסוכרזית לא גורם לסוכרת, אלא נמצא שאנשים שצורכים סוכרזית לאורך זמן הם אנשים שסובלים מסוכרת וזו הסיבה למה הם מעדיפים ממתיק נטול סוכר ולא להיפך.
לאחרונה הופיעה בטלויזיה כתבה מצומצמת על צוות ממכון וויצמן אשר טוען שמחקר (חלק ממחקר רחב יותר על חיידקי מעיים ותגובות רמות סוכר למאכלים שונים) על עכברים הראה ששימוש בממתיק מלאכותי (נדמה לי על בסיס סכרין) גורם למוח להגיב בסימנים של סכרת. אם עובדה זו נכונה האם יש לבחון אי שימוש בסכרין כלל. ואם כך מה התחליף? האם סוכרלוז עדיף על סכרין? בתקווה שלא ערבתי מחקרים שונים. המיד מהזיכרון..
בואו ונחשוף שוב את הבלוף של המחקר ממכון וייצמן: הם הרעיבו חיות מעבדה ונתנו להן אפס סוכר בימים שבהם נתנו ממתיקים ואז אולי מצאו נזקים (גם זאת נתון למחלוקת). בבני אדם אין שום מצב שאדם יורעב זמן רב עם אפס סוכר או פחמימות בתזונה. אנו מדברים על הורדת כמויות הסוכר מ- 300 – 400 גרם פחמימות ליום לרמה של 150 או פחות פחמימות. כלומר, חד משמעית אין אף אדם שנשאר עם אפס סוכר ולכן אין שום אפשרות שחיידקי המעיים יהיו אפילו שעה אחת ללא סוכר. את זה לצערי “שוכחים” מדעני וייצמן לספר לקהל הרחב.
שלום פרופ’ גמליאל,
תודה רבה על הכתבה.
מאד מבלבל אותי הקשר בין פירות, גלוקוז ופרוקטוז.
קראתי שפרוקטוז הינו סוכר הפירות, ואז קראתי שבתמר יש כ25٪ גלוקוז. מנין הוא מגיע? איך אוכל לדעת עבור הפירות שאני אוכלת מאילו סוכרים הם מורכבים?
הבנתי שפרוקטוז+גלוקוז הופכים את הסילאן למשל לאותו הדבר בדיוק כמו קוביית סוכר לבנה סינתטית. זה לאחר שחשבתי שמאחר והתמר הוא פרי, מדובר בפרוקטוז, ואז זה בריא יותר.
אשמח להבין קצת יותר לעומק איך לדעת את הפרטים האלה בצורה חכמה.
כמו כן אשמח לדעת מה קורה למשל במיצים. נגיד מיץ תפוזים. אם נתעלם לרגע מן הסיבים והויטמינים – מה קורה שם מבחינת הסוכרים לעומת אם הייתי אוכלת תפוז רגיל?
תודה רבה!
המדור מיועד לשאלות קצרות ותכליתיות. כדי לענות על כל שאלותייך אצטרך לכתוב כאן הרצאה שלמה על הנושא. מציע להצטרף לאחת הסדנאות הניתנות ברחבי הארץ. לחילופין, כל המידע בנושא מופיע באינטרנט וניתן לקרוא על כך ולהשלים את הידע בהתאם.
שלום לך פרופסור גמליאל.
ראשית עליי לומר שאני נהנה לקרוא את כל מאמרייך .
שנית יצאתי קצת מבולבל לגביי כל עניין הסוכרים.
רציתי לדעת אם סוכרזית הוא תחליף טוב לסוכר לבן .
לאחר שעליתי המון במשקל החלטתי שאני מנסה לאכול נכון ואחד מהמרכיבים ששיניתי לעצמי זה סוכרזית במקום סוכר לבן…
אשמח לתשובה
אכן, מחקרים הראו שאנשים שצורכים תחליפי סוכר כמו סוכרזית (סכרין) מורידים כמות משמעותית של פחמימות מהצריכה היומית ומגיעים לשיפור באיזון הסוכר בדם. חשוב מאד לחזור ולהזכיר את הטבלה של מזונות דלי עמילן שיש להעדיף (הטבלה נמצאת בקישורים מומלצים / חומר עזר לקורסים והרצאות).
בפסקה אחרונה העוסקת בסוכרים כוהליים זיש סתירה –
המלטיטול מוזכר בתחילת הפסקה כסוכר טוב ורק בסוף הפסקה הוא נפסל …
והערה טכנית לאתר:
הכתובית המתחלפת בראש העמוד גורמת לכל המאמר לקפץ בזמן הקריאה.
א. אין סתירה. קרא בעיון ושים לב להבדלים בניסוח הדברים. ב. הוא בכלל לא נפסל ולא נכתב דבר כזה. ג. קפיצת המאמר היא בעיה במערכת אצלך – נבדק במחשבים שונים ובמערכות הפעלה שונות.
שלום פרופסור גמליאל האם שימוש התוסף חומצות אמינו טוב לסכרתיים בגלל חלק מהמרכיבים שלו והאם הם באמת נטולי סוכר כמו שהם מפרסמים
צריך לבדוק כל תכשיר לגופו ולוודא שאיננו מכיל סוכר וגם לא לקטוז.
שלום לפרופ’ גמליאל
בימים האחרונים מופצות ידיעות בכותרות שקיים מחקר גדול באמריקה
הטוען שבשתיית משקאות דיאט, קיים סיכון פי 3 לדמנציה ושבץ .
אומנם בסוף הכותרת
הם מדגישים שלא נמצא קשר ישיר בין מוצרי הדיאט לפגיעה המוחית.
אבל כיוון שמרבית ככל המשקאות הללו הינם מים ותחליפי סוכר כגון סוכרזית וכו’
מה עוד יכול להיות גורם, אם בכלל?
צפירת הרגעה: אחת לכמה זמן מודיעים לנו שמחקר חדש, גדול וכו’ הוכיח שמשקאות דיאט פוגעים בנו. הרגעו, גם המחקר הזה הוא מגמתי וחסר כל ערך מדעי אמיתי. כמבקר מדעי אני קובע שהוא איננו מוכיח שמשקאות דיאט הם מזיקים, אלא דווקא להיפך. חכו לכתבת תגובה שאוציא בהקדם בעזהי”ת ובה כל המידע מדוע אין במחקר זה כדי לשנות את הקביעה המדעית החד משמעית שממתיקים מלאכותיים הם הם שעוזרים לעצור את מגיפת הסוכרת וההשמנה.
שלום לך דר
אשמח מאד לקרוא מאמר הנוגד את המאמר בנוגע לדמנציה ושבץ שעלולים לגרות כל ממתיקי הדיאט.
כבר יש כזה ?
תודה על כל המידע.
צופית
למה רק מאמר אחד? הקישור הבא יוביל אותך לעשרות מאמרים הקושרים דמנציה ושבץ לעודפי סוכר ופוסלים את הרלוונטיות של מחקר עוקבה אחד שניסה לשחק עם הנתונים ולהציג כביכול “הוכחה” הפוכה. הינה הקישור לעשרות מאמרים (מתוך מאות) המוכיחים בדיוק את ההיפך:
יש לי שאלה,
לאחרונה ראיי מוצרים שמשתמשים בתחליף סוכר בשם: כמו סוכר, לא הצלחתי למצוא את הרכיבים שלו וגם איני יודע עם הוא תחליף טבעי או מלאכותי, והאם הוא מזיק?
אשמח להתיחסותך.
“כמו סוכר” שאני מכיר ושמופיע במרכולים הוא תחליף מעולה לסוכר וניתן בהחלט להשתמש בו ללא כל חשש.
פרופ’ גמליאל שלום,
התעניינתי בנוגע למוצר מסויים של המותג Tusso, (שיש בו את שני הממתיקים: מלטיטול וסוכרלוז) – מדוע לא מוטבע עליו האישור של אי”ל.
נאמר לי, שכשיש יותר ממתיק אחד במוצר, לא יוטבע עליו האישור הנ”ל.
א. האם למיטב ידיעתך הדבר נכון?
ב. אם כן, האם באמת יש לכך סיבה פיזיולוגית, והמצאותם של שני ממתיקים במוצר הופכים אותו ל”פחות בטוח” עבור סוכרתיים, או שמא זהו כסת”ח (סליחה על הביטוי) בלבד?
לא ידועה לי סיבה כזאת וצריך לשאול את אי”ל. כנראה שלא מדובר בעובדה שיש “שני ממתיקים” אלא בעובדה שאחד מתחליפי הסוכר הוא “סוכר כוהלי” כדוגמת מלטיטול, אשר חרף העובדה שהוא אינו מעלה את רמת הסוכר בדם, כנראה שאנשי אי”ל לא רואים בו תחליף סוכר יעיל.
שלום לפרופסור גמליאל,
אני רוצה לאפות מאפים לחולה סכרת.
האם תוכל לרשום מהו יחס ההמרה בין סוכר לבין סוכרזית/מתוק וקל…?
הכל כתוב על תוית המוצר – בעיקר כשמדובר בתכשיר “כמו סוכר” ודומיו.
שלום. גיליתי לפני ימים אחדים כי יש לי סכרת סמויה. א. כיצד אוכל לדעת אם מדובר בסכרת מסוג 1 או 2 ?
ב. תוכל לפרט מדוע יש להמנע מממתיק הסטיוויה ?
א. יש לגשת לרופא אנדוקרינולוג מומחה והוא ישלח לבדיקות מתאימות עלפיהן יוכל לתת לך תשובה.
ב. הקדשתי לסטיביה כתבה שלמה באתר ובה תמצאי את התשובות לשאלותייך. ערכי חיפוש לפי המילה “סטיביה”.