מתכון לעוגת גבינה עתירת חלבון

*מרכיבים:*

– 6 *ביצים*

– 80 גרם *אבקת חלבון מי גבינה ללא סוכר*

– 2 כפות ממתיק מלאכותי (אריתריטול, או “כמו סוכר”)

– 500 גרם *גבינה לבנה 9%*

– 250 גרם *שמנת חמוצה*

– מעט *תמצית וניל טבעית* (או כל טעם אחר).

*תהליך ההכנה:*

1. מקציפים היטב את הביצים לכדי מרקם קצפי.

2. מוסיפים את אבקת החלבון ומערבבים בעדינות. מוסיפים את הממתיק המלאכותי (אריתריטול, כמו סוכר), הגבינה הלבנה והשמנת החמוצה ומערבבים במתינות לכדי תערובת אחידה.

3. מכניסים בתבנית לתנור על 180°, מומלץ להוסיף תבנית תחתונה עם שכבת מים ליצירת אדים שיאווררו את העוגה. ממתינים כחצי שעה עד שהחלק העליון של העוגה מתחיל להשחים והעוגה אינה נשפכת *בנענוע קל* אלא היא אחידה.

מצ”ב קישור לסרטון הכנת העוגה:

סרטון קצר להכנת עוגת גבינה עתירת חלבון

ד”ר רחל שטיינר

טיפים – מתי מומלץ לאכול עוגת גבינה עתירת חלבון?

א. עם הקפה / תה בבוקר – להתחיל את היום עם אנרגיה גופנית ונפשית.

  • מגבירה את הערנות והמיקוד: חומצות האמינו בעוגת גבינה מגבירות את הערנות והמיקוד בגלל הייצור של סרוטונין  ודופמין שאחראים על ויסות הקשב והריכוז.
  • שיפור מצב הרוח: לחלבון בעוגת גבינה יש השפעה חיובית על מצב הרוח בגלל הייצור של סרוטונין  ונוראדרנלין, שמשפר את מצב הרוח ומקדם תחושות של אושר ורווחה.

ב. במהלך יום העבודה – אנרגיה מתמשכת ויחסים עם עובדים ומעבידים.

  • אנרגיה מתמשכת: עוגת גבינה עתירת חלבון מספקת אנרגיה מתמשכת בשל תכולה גבוהה של החלבון. 
  • בניגוד לפחמימות פשוטות, שעלולות לגרום לנפילות אנרגיה, לחלבון לוקח יותר זמן להתעכל וכך הוא מספק אנרגיה בשחרור איטי, שומר על ריכוז וערנות לאורך כל יום העבודה.
  • לאחר יום עבודה – במקום לקחת פחמימות שגורמות לסערת אינסולין – לקיחת עוגת חלבון מספקת מייד תחושות של שובע ורוגע בלי סערת אינסולין!!!

ג. בערב לפני השינה – חטיף שמשפר את איכות השינה ועוד ועוד.

  • אספקת חומצות אמינו חיוניות: עוגה עתירת חלבון מספקת אבני בניין לייצור מלטונין – ההורמון החשוב מאד לשיפור איכות השינה.  יתרון נוסף – ייצור של הורמון הגדילה שנוצר בעיקר בלילה והוא חשוב מאד עבור ילדים ומתבגרים!!!
  • חלבון בונה ומתקן תאי מוח: עוגה עתירת חלבון מספקת את אבני הבניין הנחוצות לתהליך הבנייה, התיקון והשיקום של תאי המוח – בעיקר מניעת ניוון מוחי, דמנציה ואלצהיימר.

(C) פרופ’ חיים גמליאל