מבוא

מאמר זה מספק סקירה תמציתית ומבוססת מדע של נגיף החצבת, של חיסון ה-MMR וההצדקות המדעיות והאתיות לחיסונים נרחבים. הוא נועד להבהיר תפיסות מוטעות נפוצות, במיוחד לאור ההתפרצויות האחרונות וההיסוס הגובר לגבי חיסונים. בהסתמך על נתונים מדעיים עדכניים ביותר, המאמר מסביר כיצד החיסון פועל, את בטיחותו ואת תפקידו החיוני במניעת מחלות קשות, סיבוכים ומוות. התוכן מיועד לאנשי מקצוע בתחום הבריאות, למחנכים, לקובעי מדיניות ולציבור הרחב.

למי שמעדיף את הסיכום והמסקנות תחילה

• חצבת היא מחלה נגיפית מדבקת ביותר שעלולה לגרום לסיבוכים חמורים ולמוות, במיוחד אצל ילדים ואנשים שלא חוסנו.
• חיסון ה-MMR (משולב נגד חצבת, חזרת, אדמת) מכיל נגיפים מוחלשים מאד שאינם יכולים לגרום לחצבת או להיות מועברים לאחרים.
• ראיות מדעיות מראות כי זיהום בחצבת מחליש את מערכת החיסון לטווח ארוך, בעוד שהחיסון מחזק את החסינות והעמידות למחלות וירליות לאורך שנים רבות.
• התפרצויות של מחלת החצבת מקושרות במחקרים מדעיים באופן עקבי לשיעורי חיסון נמוכים – ולא לחיסון עצמו.
• סיכום: חיסון נגד חצבת הוא אמצעי קריטי, בטוח ויעיל המגן הן על הפרט והן על הקהילה.

1. מחלת החצבת – סקירה קצרה

• גורם: נגיף חצבת (Morbillivirus, משפחת Paramyxoviridae).
• העברה: נישא באוויר (שיעול, עיטוש או מגע עם ליחה מזוהמת).
• תסמינים: חום גבוה, פריחה אופיינית (מתחילה מאחורי האוזניים), נזלת, שיעול, דלקת הלחמית, כתמי קופליק.
• הדבקות: מדבקת ביותר – >90% מהמגעים הלא מחוסנים נדבקים.
• סיבוכים אפשריים: דלקת ריאות, דלקת המוח, שלשולים חמורים, נזק מוחי, עיוורון, מוות.
• תמותה: מידי שנה מדווחים כ- 110,000 מקרי מוות ברחבי העולם, בקרב ילדים לא מחוסנים בעיקר במדינות מתפתחות.

2. תכשיר החיסון לחצבת

• שם החיסון: MMR (חצבת, חזרת, אדמת).
• סוג החיסון: נגיף מוחלש – שילוב של שלושה נגיפים בחיסון אחד.
• מנגנון פעולה: מפעיל תגובה חיסונית מבלי לגרום למחלה פעילה.
• לוח זמנים: שתי מנות (גיל שנה וכיתה א’ בישראל).
• יעילות החיסון: כ- 93% לאחר מנה אחת,  מעל 97% לאחר שתי מנות.
• תופעות לוואי: לרוב קלות (חום, פריחה); תגובות חמורות נדירות ביותר, ביחס של 1 למיליון מחוסנים (1:1,000,000).

הבהרה חשובה: מהו נגיף מוחלש?

• נגיף מוחלש הוא נגיף שהחלישו אותו מאד באמצעות תהליכים ביולוגיים קפדניים ביותר, כך שאינו יכול לגרום למחלה אצל אנשים בריאים.
• הנגיף המוחלש שכלול בחיסון אינו יכול להתרבות במידה הנדרשת כדי לגרום לזיהום או להיות מועבר לאחרים.
• האדם המקבל את החיסון אינו מפתח חצבת ואינו יכול להפיץ את המחלה לאחרים.
• מטרת החיסון אינה לגרום למחלה, אלא לעורר את מערכת החיסון לייצר נוגדנים וזיכרון חיסוני לטווח ארוך נגד הנגיף.
• לכן, אדם מחוסן אינו יכול לייצר את נגיף החצבת עצמו או להדביק אחרים בו.

3. טיעונים מדעיים ואתיים לחיסון

א. הדבקות וחסינות עדר:

• לחצבת מספר רבייה בסיסי (R0) של 12–18 – גבוה בהרבה מנגיף הקורונה.
• חסינות עדר דורשת כיסוי חיסוני של מעל 95%.
• כל ירידה בכיסוי החיסוני מובילה להתפרצויות חצבת מסוכנות.

ב. פגיעות חיסונית ארוכת טווח:

• חצבת גורמת ל’אמנזיה חיסונית’ (Science, 2019) – מוחקת את הזיכרון החיסוני, ומגבירה את הפגיעות למחלות אחרות.
• דיכוי חיסוני זמני לאחר הדבקה מסכן את חיי הילדים שחלו בחצבת.

ג. SSPE – נזק מוחי מושהה:

• דלקת מוח טרשתי תת-אקוטית – מחלה ניוונית עצבית קטלנית המופיעה שנים לאחר חצבת.
• תמיד קטלנית; אין תרופה.

ד. השוואה לא תקפה לשפעת:

• לחצבת שיעור תמותה גבוה יותר מאשר לשפעת, במיוחד באוכלוסיות לא מחוסנות.
• לא קיים טיפול אנטי-ויראלי לחצבת, בניגוד לשפעת.

ה. מניעת סבל ומוגבלות:

• חצבת מובילה לאשפוז, נכות זמנית, סבל והוצאות רפואיות.
• חיסון מגן על אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת (למשל, חולי סרטן).

ו. תגובה לטענה: ‘אנשים מחוסנים מפיצים את המחלה’:

• טענה זו שקרית. חיסון ה-MMR מכיל נגיפים מוחלשים שאינם גורמים לזיהום מדבק.
• הפרשת נגיף החיסון היא מינימלית ואינה ניתנת להעברה.
• התפרצויות חצבת נגרמות מירידות בשיעורי החיסון – לא מהחיסון עצמו.
• המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) וארגון הבריאות העולמי (WHO), בהסתמך על מחקרים מדעיים קפדניים, דוחים בתוקף את הרעיון שחיסון MMR מפיץ חצבת.

בסיכום:  מסקנות מקצועיות והומניטריות

חיסון החצבת הכלול בחיסון המשולש,  הוא אחד הכלים הבטוחים והיעילים ביותר ברפואה המודרנית. חצבת אינה מחלה בלתי מזיקה – היא גורמת סבל עצום, סיבוכים ומוות. ההיסטוריה מוכיחה ש- 14 מחלות מדבקות (נגיפיות וחיידקיות) הוכחדו מן העולם רק בזכות החיסונים שפותחו כנגד כל אחת מהן.  לכן, חיסון אינו רק בחירה אישית; זוהי גם אחריות חברתית שנועדה להגן על כל אוכלוסיית העולם, בעיקר אוכלוסיות פגיעות, כדי למנוע תמותה של מיליוני בני אדם ולמנוע תחלואה כרונית ארוכת שנים וסבל אצל מיליארדי אנשים ברחבי העולם.

© פרופ’ חיים גמליאל

מקורות נבחרים

1. Mina, M. J., Metcalf, C. J. E., de Swart, R. L., Osterhaus, A. D., & Grenfell, B. T. (2015). Long-term measles-induced immunomodulation increases overall childhood infectious disease mortality. *Science*, 348(6235), 694–699. https://doi.org/10.1126/science.aaa3662
2. Strebel, P. M., & Orenstein, W. A. (2019). Measles. *The New England Journal of Medicine*, 381(4), 349–357. https://doi.org/10.1056/NEJMra1905099
3. World Health Organization. (2024). *Measles – Key facts and global data*. https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/measles
4. Papania, M. J., McLean, H. Q., & Redd, S. B. (2020). Elimination of endemic measles—United States, 2000–2019. *Journal of Infectious Diseases*, 222(7), 1119–1126. https://doi.org/10.1093/infdis/jiaa120
5. Clemmons, N. S., Wallace, G. S., Patel, M., & Gastañaduy, P. A. (2022). Incidence of measles in the United States, 2001–2021. *JAMA*, 328(7), 634–642. https://doi.org/10.1001/jama.2022.11201