ויטמין D וסידן אינם מונעים שברים בעצמות?

עוד נוקאאוט אחד ל”תוספי התזונה”? – מן התקשורת: מחקרים מוכיחים שויטמין D וסידן אינם מונעים שברים בעצמות. האם נפסיק לקחת ”תוספים” אלה? או אולי נלמד את החוקרים איך מבצעים מחקר מדעי?

כלי התקשורת הרבו לדווח בעבר כי מחקרים מעמידים בסימן שאלה גדול את היכולת של ויטמין D וסידן למנוע שברים בעצמות באנשים עם דילדול עצם.

הקורא התמים אשר לוקח כבר שנים את השלמות התזונה האלה ייכנס לפניקה או לפחות יתאכזב עד עמקי נשמתו מכך שכל מאמציו ”לבנות עצמות” מחדש היו מאמצי שוא וביזבוז כסף. האם נפסיק לקחת השלמות תזונה אלה? האם אי אפשר לבנות עצמות מדולדלות? האם נגזר על העצמות שלנו להתפרק ולהיתדלדל עד הסוף המר? –

כדי לענות על השאלות החשובות האלה עלינו להקדים, כרגיל, ולהסביר מה היה טיב המחקרים, מה היו מסקנותיהם והאם ניתן לבנות עצם מחדש ולמנוע המשך ההתדרדרות במבנה העצם? אני מביא זאת על רקע התופעה הידועה היום שכולנו, כולל אלה החיים בעולם המערבי שטוף השמש, סובלים ממחסור חמור בויטמין D. בעבר התרענו על כך שנטילת 400 יחידות ליום אינה מספקת וצריך להכפיל או לשלש את הכמויות האלה. והנה, לדאבוננו, אשר יגורנו בא – התברר שהמחסור החמור בויטמין D גורם למליוני אנשים לחלות במחלות רבות ושונות שבעבר לא יוחסו לויטמין D. בינתיים נסתפק בטיפול בבעיה החמורה של כולנו – הבורות של הרופאים שלנו בכל הקשור להשלמות התזונה, בורות שנובעת מכך שהם עדיין לא לומדים ביוכימיה של התזונה ו/או תזונה קלינית בהיקף נרחב מספיק.

נחזור לנושא של היום: למקרא מחקרים אלה, ובעיקר המאמר המסכם שפורסם בעיתון אגודת הרופאים האמריקאית (להלן) אני נדהם מכך שמחקרים כאלה בכלל מקבלים מימון ממקורות ממשלתיים רשמיים. מה הבעיה? לא מובן לי איך חוקרים מקבלים מימון למחקר שבודק השפעה של השלמות תזונה כשברור מראש שהתכשירים בהם השתמשו אינם מבצעים את הפעילות המצופה מהם. הכוונה בכך לשני נושאים חשובים בנושא של בניית וחיזוק עצמות:

א. מחקרים שונים הוכיחו כי סידן פחמתי כמו זה ששימש בכל המחקרים הללו נספג בקושי רב ממערכת העיכול אל זרם הדם ובכלל לא מגיע אל העצמות. מזה למעלה מ- 10 שנים שאני מרצה בכל פורום על כך שסידן פחמתי אינו מגיע ליעדו האמיתי – העצמות, אך מסיים את דרכו בגוף ביעדים אחרים – בכליות, בשרירים ובמפרקים (כמו הכתפיים) שם הוא שוקע וגורם נזקים מצטברים. יתרה מזאת, מחקרים אף הראו כי סידן פחמתי ”אוהב” להתיישב ברובד הטרשתי של כלי הדם ומסייד אותם יותר ויותר. כרגיל – יעברו עוד שנים אחדות עד שגם כלי התקשורת ידווחו על מימצאים שליליים כאלו שידועים בעולם המחקר מזה עשור שנים לפחות.

ב. כדי לבנות עצמות צריך אספקה שוטפת של סידן איכותי עם מינרלים אחרים כמו מגנזיום, אבץ, מנגן, בורון, סיליקה ועוד. מתן סידן פחמתי עם ויטמין D אין לו כל סיכוי להצליח. אם כן, נחזור על השאלה ששאלתי כבר: מי מאשר מתן מענקי מחקר לפרויקט שמזה 10 שנים לפחות אנו יודעים שאין לו כל סיכוי להצליח?

לשתי הנקודות העיקריות האלה אוסיף שחלק מהמחקרים המצוטטים בדקו אוכלוסיות של קשישים בני 70 שנה ומעלה, אשר כבר עברו פעם אחת אירוע של שברים בעצמות ואשר ידועים כסובלים מדילדול עצם חמור ביותר. ככה עושים מחקר? וודאי שלא – כך עוזרים לחברות התרופות לדחוף תרופות ”חדשות” ולשלול את התזונה ואת השלמות התזונה (ויטמינים ומינרלים) כאמצעי טוב יותר לבניית עצם ולמניעת שברים.

בואו אם כן “נחנך מחדש” את כלי התקשורת, את החוקרים וגם את חברות התרופות: המסר החשוב הוא שניתן ורצוי לבנות עצמות ע”י תזונה נכונה והשלמות תזונה מתאימות, כפי שתלמידיי יודעים זאת כבר מלפני עשור שנים לפחות:

1. כל מי שסובל מדילדול עצם ואפילו קל שבקלים חייב לשפר את התזונה שלו ולקחת השלמות תזונה שבונות ומחזקות עצמות. מוצרי חלב ומזונות עשירים בסידן (כמו שושמום מלא וכדומה) אינם המקור המועדף לסידן ואינם מספקים את כל המינרלים והויטמינים הדרושים לשיקום עצמות מדולדלות.

2. שינויים בתזונה: חלבונים מהווים תשתית של העצם ועל התשתית הזו מתווספים המינרלים החשובים לבניית העצם. לכן, התזונה היומיומית חייבת לתת אספקה טובה של חלבונים זמינים (ביצים, דגים, בשר, קטניות).

3. שינויים בתזונה: להגביר את הצריכה של מזונות עשירים בפיטו-סטרולים ופיטו-סטנולים (זרעי פשתן, מוצרי סויה, עשבי מאכל, תבלינים). רכיבים אלו אינם “הורמונים מן הצומח” אך הם בעלי פעילות מאזנת ונוגדת מחלות. מזונות אלה טובים לנשים וגברים כאחד (לא, אין כאן טעות…) הסובלים מדילדול עצם על רקע של ירידה בייצור הורמוני המין, כפי שהדבר מתבטא בתקופת המעבר בנשים ובגברים (פרטים והסברים בקורסים ובהרצאות). נחזור ונדגיש – אספקת הסטנולים והסטרולים איננה מספקת הורמונים, אך עוזרת להשגת איזון הורמונלי אצל נשים וגברים ומבטלת את הצורך במתן תרופות הורמונליות.

4. השלמות תזונה לבניית עצם חייבות לכלול: סידן איכותי (סידן ציטראט, סידן אסקורבאט) שנספג פי 2 – 4  מסידן פחמתי ומגיע היישר אל העצמות מבלי להתקע ברקמות רכות (כמו דפנות כלי דם, כליות, שרירים ופרקים). בנוסף לסידן האיכותי חייב התכשיר לבניית עצם לכלול גם את המינרלים מגנזיום, אבץ, מנגן, בורון וסיליקה והויטמינים K ו- C (חשוב ביותר לשיפור קליטת סידן בעצמות). קומפלקס המינרלים המשקמים עצמות מופיע בבתי טבע כתכשיר ייחודי לסובלים מדילדול עצם (פרטים להלן).

5. במקרים קשים של דילדול עצם, אפשר ורצוי לקחת תרופה כדוגמת הפוסאלן אשר אינה בונה עצם אך במקום זאת היא מעכבת את הפירוק של העצם. תרופה זו ניתנת רק במרשם של רופא ובעיקר כאשר דילדול העצם עובר את הערך (T Score) מינוס 2.5

6. מהו התכשיר הייעודי לשיקום עצם? – לא להתפתות לתכשירי סידן ”מיוחדים” (כמו קוראל סידן, או דולומיט או סידן נוזלי) כל אלה מכילים בעיקר סידן פחמתי והם מסוכנים לא פחות. תכשירים אלה לא מכילים את המינרלים האחרים בכמות ובצורה הרצויה. בבתי טבע קיים תכשיר ייעודי לבניית עצם (שנקרא בדרך כלל: סידן קומפלקס או סידן פלוס או מולטי מינרל). יש לוודא שהתכשיר מכיל גם ויטמין D. תצרוכת יומית מומלצת – רשומה על האריזה, בדרך כלל בין 2 ל- 4 כמוסות ליום. קיים גם תכשיר נוזלי מעולה ובו המינון הוא 2 כפות ליום.

7. מה עם התכשיר שקיבלתי מקופת חולים? – לא לקחת את התכשיר סידן + D המופץ בקופות החולים = המחקרים המצוטטים כאן ועוד מחקרים רבים אחרים קבעו חד-משמעית שהתכשירים האלה לא די שאינם עוזרים אלא גורמים לנזקים קשים.

8. ואחרון חביב: לרוץ לבדוק את רמת ויטמין D בדם ולא להיות מופתע שגילינו שאנחנו במחסור חמור. מי אשם בכך? אנחנו, בעיקר משום ששמענו בקול הרופאים שלנו ולא לקחנו השלמות תזונה ואם לקחנו אותן, נבהלנו מכך שאמרו לנו שאנחנו מרעילים את עצמנו. היום ברור שכדי להשלים מחסור בויטמין D לא מספיק לקחת 800 יחב”ל (יחידות בינלאומיות) ליום, גם לא 1200 ואידך זיל גמור. היום ברור שצריך להתחיל עם 2000 יחב”ל ליום ולאחר 6 חודשים לבדוק האם רמת הויטמין בכלל עלתה. אלה שאיימו עלינו שאנחנו מרעילים את עצמנו בכמות של 800 יחב”ל ליום, הם אלה שמטיפים לנו, בבחינת חוכמה שלאחר מעשה, לקחת 10 טיפות של הויטמין, כל יום, כדי לקבל 2000 יחב”ל.

נו, אולי מישהו יקום ויגלה לנו מתי יחזרו מומחי קופות החולים לבית הספר ללמוד את האלף בית של השלמות תזונה (להם הם ממשיכים לקרוא בטעות ”תוספי מזון”) או שייעזרו במומחים אמיתיים לנושא ולא בפונקציונרים שלמדו לפני עשרות שנים ומאז לא התעדכנו? מישהו צריך להסביר להם שיש כיום למעלה מ- 30 ירחוני רפואה מקצועיים הדנים בתזונה נכונה ובריאה, שמיועדים לרופאים ולתזונאים ושהגיע הזמן שיבינו שחוסר הידע שלהם עולה לקופה הון עתק בסופו של חשבון, בעיקר כאשר המטופלים לא רק שוברים עצמות ונאלצים לבלות ימים וחודשים בטיפולים בבתי החולים ובמרפאות, אלא גם סובלים ממחלות קשות בגלל המחסור בויטמין D. על זה נאמר: מהרסייך ומחריבי עצמותיך ממך יצאו…

הערה: אני מתנצל אם פגעתי ברופאינו – פשוט הדבר בוער בעצמותי….

© פרופ’ חיים גמליאל

 

8 comments

  • גוטרמן שרה

    נתקלתי לאחרונה בבית מרקחת בתוסף סידן אמורפי (בהשראת הסרטנים הכחולים) בשם DENSITY, שפותח ע”י חברה ביוטכנולוגית ישראלית בשם אמורפיקל.
    כמובן שהרוקח עטף בהגדרה אחת את הסידן הפחמתי וסידן הציטראט של “לא מגיעים לרמתו של הסידן האמורפי”.
    מה דעת הפרופסור על תוסף התזונה הזה?

    • פרופ' חיים גמליאל

      אכן, מחקרים ראשוניים מראים שהסידן האמורפי עובר ספיגה והטמעה טובים יותר ברקמת העצם וכי הוא מהווה נדבך אלסטי המקנה גמישות יתרה לעצמות בהשוואה לתרומת שאר סוגי הסידן. אלסטיות / גמישות של עצם חשובה לא פחות מצפיפות העצם כי היא מונעת שברים בעצמות גם אם הן עדיין מדולדלות. עם זאת, טרם נעשו מחקרים התערבותיים אמינים שיוכיחו את כל הטיעונים לטובת הסידן האמורפי בצורה חד משמעית. איך אומרים ? – נחיה ונראה !!!

  • אמונה

    פרופ’ חיים גמליאל היקר
    תודה רבה על המאמרים מאירי העיניים
    בעניין ויטמין D- האם צריכה מוגברת של ויטמין D3 עלולה להיות מסוכנת?
    והאם צריכה יומית של 5000 IU היא צריכה נבונה?

    • פרופ' חיים גמליאל

      התשובה לשאלתך מצויה בתוצאות בדיקות הדם לרמת ויטמין D בדם. אם רמת הויטמין הינה נמוכה מאד מ- 30 ננוגרם/מיליליטר, מומלץ בספרות לקחת מינון של 5,000 יחידות בינלאומיות ליום ואולי אחרי 6 חודשים רצופים הלקיחה במינון כזה תוביל לעליה משמעותית ברמת הויטמין, אבל בוודאי שלא תגיע מעבר לרמת המקסימום של הויטמין. בתנאים אלו, אדם שייקח מינון גבוה של 10,000 יחב”ל ליום, אולי יגיע בסוף לרמה גבוהה מדי של הויטמין D, כלומר לרמה שמעבר ל- 100ננ”ג/מ”ל. אדם שבדיקות הדם שלו מראות תוצאה של מעל 30, יכול להסתפק במינון של 2,000 יחב”ל ליום. חשוב לציין שהערך הרצוי בבדיקות הדם צריך לעמוד על 50 עד 80 ננ”ג/ מ”ל.

  • יעקב

    פרופ’ יקר
    עמיתך פרופ רפאל משולם חוקר הקנביס “עלה” על הקשר שבין שמן זית והמערכת הקנבינואידית בגוף, החומצה האולאית מתקשרת עם אינזים נוסף שאחראי על בניית העצם. המלצתו- שמן זית בתזונה הים תיכונית עוזר למניעת אוסטיאופורוזיס

    • פרופ' חיים גמליאל

      תודה על התגובה הזאת – אכן יש לו לפרופ’ הנכבד על מי לסמוך !!!

  • טל

    שלום פרופסור גמליאל
    הזכרת במאמר “קומפלקס המינרלים המשקמים עצמות מופיע בבתי טבע כתכשיר ייחודי לסובלים מדילדול עצם”
    האם תוכל להמליץ לנו על שם של מוצר כזה ?
    בברכה,
    טל

    • פרופ' חיים גמליאל

      אינני נוהג לעשות זאת, אך בשל חשיבות העניין אזכיר שמות של חלק מהמוצרים:
      קלמדין (בצורה נוזלית) סידן קומפלקס, מטריקס ואחרים.
      לאלה יש להוסיף קומפלקס ויטמיני B, ויטמין C וחלבון מרוכז – כולם חשובים לבניית תשתית העצם אשר לתוכה ייכנסו המינרלים המופיעים במוצרים שהוזכרו לעיל.