תה ירוק – האם אנחנו באמת מבינים את החשיבות הרפואית שלו?
אחת לכמה חודשים יוצאים אמצעי התקשורת במחול שדים סביב התה הירוק. לדבריהם: “מדעני ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי – ממ”ת) קבעו כי אין תועלת רפואית מוכחת קלינית בצריכת תה ירוק”. כרגיל, אמצעי התקשורת תאבי הסנסציות לוקחים גרעין של מידע נכון ובונים עליו תילי תילים של גוזמאות וכל זאת כדי לגרות את סקרנותו של צרכן התקשורת הפסיבי.
לכל צרכני התה הירוק – צפירת ארגעה: הרעש התקשורתי ‘העונתי’ הזה איננו סיבה לדאגה וגם לא לזניחת משקה נפלא זה העשיר בחומרי רפואה רבים ומגוונים מן הטבע. בעיקר נזכיר את חשיבות התה הירוק ורכיבי הבריאות הרבים שבו, בכל הקשור למחלות לב וכלי דם וגם לטיפול במחלות חורף נגיפיות (כמו שפעת) ולאחרונה הוכח אף למניעת קורונה ולטיפול בתחלואת הקורונה וגם בתופעות הלוואי ארוכות הטווח של הקורונה !!!
רקע: הממ”ת האמריקאי ממשיך לדחות בקשות של יצרני תה ירוק ומסרב לאשר להם להוסיף למוצריהם כיתובית האומרת שצריכת תה ירוק עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. אחת הפניות הראשונות הוגשה ל- FDA על ידי חברה יפנית בשם Ito En, LTD הידועה כיצרנית ומשווקת בינלאומית גדולה של תה ירוק. החברה היפנית ביקשה להוסיף למוצריה, המשווקים גם בארה”ב, את הכיתובית האומרת:
“צריכה יומית של לפחות 150 מ”ל של תה ירוק כמקור של קטצ’ינים עשויה להפחית מספר גורמי סיכון הקשורים למחלות לב וכלי דם”. הסבר: קטצ’ינים הינם חומרי מרפא מסוג פלבונים המצויים בתה, וכוס תה ירוק סטנדרטית מכילה כ- 125 מ”ג של קטצ’ינים – כמות משמעותית מבחינה רפואית.
במכתב ארוך ומנומק ששלחו נציגי הממ”ת לחברה היפנית הם מאשרים כי מחקרים מדעיים אכן תומכים בקביעה זו, אך אין הם פסקניים מספיק כדי לאפשר הוספת כיתובית כזאת לכל מוצרי התה הירוק המצויים בשוק העולמי. במכתב זה הם מציינים כי סקרו קרוב ל- 150 עבודות מדעיות, שעסקו בקשר שבין התה הירוק ומחלות לב וכלי דם, והגיעו למסקנה כי אף אחת מהן אינה מוכיחה מעבר לכל ספק כי יש בצריכה קבועה של תה ירוק כדי להפחית את הסיכונים למחלות לב וכלי דם.
נציגי הממ”ת מציינים כי אין בכך כדי לומר שצריכת תה ירוק הינה מסוכנת לבריאות אלא רק שאין עדיין הוכחה חותכת לקביעה זו. אגב, הממ”ת דחה גם בקשות דומות לאשר הוספת כיתובית על מוצרי תה ירוק האומרת כי צריכתו מפחיתה את הסיכון ללקות בסרטן. גם בנושא הסרטן, לא נטען ע”י מדעני הממ”ת כי אין מחקרים התומכים בטענה זו, אלא רק שאין מחקרים המוכיחים זאת מעבר לכל ספק. הנקודות הבאות יבהירו לקורא הנבון כי מדובר בסערה תקשורתית בכוס תה בלבד:
א. התקן האמריקאי בחר להתרכז ב- 150 עבודות מדעיות, מתוך מאגר של אלפי עבודות העוסקות בקשר שבין צריכת התה הירוק לבין מחלות לב וכלי דם ומחלות אחרות. מן הראוי להקדים ולציין כי כל העבודות שנבחרו ע”י הממ”ת טענו כי יש השפעה מיטיבה לצריכת תה ירוק על מחלות לב וכלי דם ועל מחלות רבות ושונות. עובדות אלו לא הספיקו כדי לקבל את אישור התקן האמריקאי להוספת הכיתובית הנדרשת, כי היה על המבקשים להציג מספרים גדולים יותר של מחקרים קליניים סטנדרטיים (מבחנים כפולי סמיות, מוצלבים, עם ביקורות מתאימות ועל קבוצות גדולות של אנשים), בדיוק כמו אלה הנדרשים מיצרני התרופות.
ב. לדעתי, יש לא מעט מן הצדק בדחיית הבקשה ע”י הממ”ת ונראה לי שיצרני התה הירוק מפריזים בדרישתם זו. קיימים בעולם מאות זנים של תה ירוק ומאות יצרנים/משווקים שלו. לכל זן ולכל סוג של תה ירוק יש תכולה שונה של חומרי מרפא (קטצ’ינים, פלבונים ועוד רבים אחרים). בשנים האחרונות אנו מוצאים בחנויות הטבע כמוסות המכילות תמציות תקניות של תה ירוק בהן מופיע הריכוז המדוייק של קטצ’ינים לכל כמוסה. זהו כבר צעד חשוב מאד לקראת הכרה בתמציות תיקניות כאלה. מאידך, אין כיום יצרנים המסוגלים לכתוב על שקית התה הירוק שלהם מהו הריכוז של חומרי מרפא בכל גרם של עלים, זאת מאחר והריכוזים משתנים בצורה קיצונית משקית לשקית ומזן אחד למשנהו.
ג. לאחר שנדחו בקשות של יצרני תה רבים לקבל אישור להוסיף כיתוביות פעילות רפואית על מארזי התה הירוק, הופיעו מחקרים קליניים קבילים אשר הוכיחו בצורה חד משמעית את הקשר שבין צריכה קבועה של תה ירוק למניעת מחלות ניווניות כמו מחלות לב וכלי דם, סרטן ועוד. במאגר המידע על עבודות מחקר בתחומי הרפואה, שנקרא PubMed, יש כיום מעל 40 אלף (!!!) עבודות מחקר על תה ירוק, ומעל 17 אלף עבודות מחקר שמרביתן עוסקות בתכונות הבריאות של הקטצ’ינים שבתה הירוק!!! זהו מספר עצום של עבודות מחקר, ובכל זאת, מהסיבות שפורטו לעיל, ה- FDA לא משנה עמדתו ולא מוכן לתת אישור להוספת אמירה רפואית גורפת על כל אריזות התה הירוק המצויות בשוק.
בסיכום, לאף אחד אין ספק לגבי תכונות המרפא הרבות והמגוונות של התה הירוק, גם לא למדעני הממ”ת האמריקאי. כאמור, קיימות למעלה מ- 40 אלף עבודות מדעיות המאשרות זאת. לכן, ברור שכבר לא ממתינים לאישור ‘הפוליטי’ של ה- FDA למוצר בריאות נפלא זה וצורכים תה ירוק בקביעות (4 עד 6 כוסות תה ירוק ליום) כתחליף בריא עשרת מונים לסתם שתיית מים שוב ושוב בכל יום.
אופן ההכנה: רוכשים עלי תה ירוק מיובשים ארוזים באריזה הרמטית (יש גם בכשרות טובה מאד). מוסיפים לכוס ריקה מים רותחים, ממתינים 3 דקות ורק אז מוסיפים רבע כפית או יותר של העלים היבשים. ממתינים כ- 5 דקות נוספות לצביעת המים בצבע צהוב ירוק (סימן לעלייה בריכוז של חומרי המרפא הרבים) ושותים לרוויה. אפשר להמתיק עם ממתיק מלאכותי (סכרין, סוכרלוז, סוכרזית וכדומה) אבל לא עם סוכר, לא דבש ולא סוכרים דומים כי אלה האחרונים פוגעים בפעילות הרפואית של הקטצ’ינים, הפלבונים ושאר חומרי המרפא של התה הירוק. ישתו ישרים וירוו שפע בריאות.
© פרופ’ חיים גמליאל
תודה על המידע המאלף! אתה בעצמך כותב שסוג התה הירוק והרכבו משתנים ,מצד שני אתה ממליץ באתר על שתיית כשש כוסות תה ביום (כמה עלים לשים ,שהרי אתה ממליץ על תפזורת לא על שקיות [מדוע],האם מספיקה רבע כפית?) וכמה זמן מומלץ לחכות בהשריה כדי לקבל מלוא האפקטיביות? ואולי בכלל יש להעדיף גלולות תה ירוק ולסמוך על המינון של היצרן? הורה נבוכים!
א. תה בתפזורת (באריזות סגורות הרמטית) עדיף על פני שקיות תה שבהן התה עבר שינויים מפליגים כדי להכניס אותו לשקית חליטה (ייבוש יתר, כתישה עד דק, איבוד שמנים ארומטיים ועוד).
ב. לכל סוג תה יש את הכמות המומלצת של עלים ששמים בכוח חליטה. מתחילים עם רבע עד שליש כפית של עלים מיובשים וחולטים לחמש דקות במים שסיימו רתיחה לפני דקות ספורות (לא במים רותחים ממש). אם הנוזל המתקבל הינו ירוק / צהוב בהיר זוהי הנוסחה עבור התה הזה. אם מתקבל כהה מדי, יש להפחית את כמות העלים, אם מתקבל בהיר מדי אפשר להעלות את כמות העלים למרות שבזנים מסויימים מתקבל צבע בהיר גם בכמות עלים כפולה. מכאן, כדאי ללמוד ישירות (ולא דרך האינטרנט) מאדם מנוסה בתחום.
ג. אכן, למי שלא מסוגל לשתות כשש כוסות תה ירוק ליום, מומלץ לצרוך קפסולה אחת של תמצית תקנית של תה ירוק (500 מ”ג תמצית) ליום.