רבות ונצורות נכתב על נפלאות הדבש, אבל בכל פעם שמנסים למצוא תמיכה מדעית לסופרלטיבים שנקשרו לדבש, מוצאים ש”הבור ריק, אין בו מים”, אבל יש בו נחשים ועקרבים או בלשון המדע – יותר דברים שליליים מאשר חיוביים כאשר מודדים בכלים מדעיים ביוכימיים בלתי מוטים.  אז הנה העובדות המדעיות, הביוכימיות בעיקר, חלקן בהסתמך על הנתונים של מסד הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי ה-USDA, המתעדכנים בקביעות ומהווים האוטוריטה הבסיסית ביותר למידע על כל המזונות שלנו ועל הרכיבים שלהם.

 מרכיבי הדבש:

• על פי נתוני ה- USDA דבש מכיל רק כמויות זניחות של ויטמינים ומינרלים, ולא כמויות משמעותיות כפי שנטען במקורות לא-מדעיים רבים במרשתת.
• 100 גרם דבש (כמות עצומה לאכילה לכל הדעות) מכילה רק כמויות מזעריות של ויטמינים, מינרלים או רכיבים תזונתיים בריאים, כפי שניטען במאמרים פובליציסטיים במרשתת.
• המרכיבים העיקריים בדבש הם: מעל 80% פחמימות, בעיקר החד-סוכרים פרוקטוז וגלוקוז.
• הסוכרים בדבש אינם בעלי ייחוד רפואי אלא סוכרים פשוטים ורעים לסובלים מתנגודת לאינסולין, סוכרת, השמנה ועוד.
• הדבש אמנם מכיל נוגדי חמצון ותרכובות אנטי דלקתיות, אבל בריכוז מאד נמוך וכמעט חסר משמעות קלינית.

האם יש לדבש  יתרונות בריאותיים?

• לטענת המצדדים בדבש הוא מהווה ממתיק טבעי טוב יותר בהשוואה לסוכר השולחני המעובד. במציאות – אין בין שני סוגים אלה הבדלים מהותיים.
• טוענים שיש לדבש אינדקס גליקמי נמוך יותר בהשוואה לסוכר מזוקק. לא מדוייק.
• עדויות מסוימות מצביעות על תכונות אנטי-בקטריאליות ופוטנציאל ריפוי פצעים בעת שימוש חיצוני.

האם יש לדבש חסרונות ?

• למרות מקורותיו הטבעיים, הדבש עדיין עשיר בקלוריות ובסוכרים, בעיקר פרוקטוז וגלוקוז.
• צריכה מופרזת של מזונות עשירים בפרוקטוז כמו דבש נקשרה בשנים האחרונות לסיכון מוגבר להתפתחות תנגודת לאינסולין וסיבוכיה, טרום סוכרת, השמנה ועוד ולמחלת כבד שומני לא אלכוהולי NAFLD.
• תכולת החומרים בעלי הפעילות הרפואית בדבש נמוכה בצורה קיצונית בהשוואה לערכו הסוכרי הקלורי הגבוה מאד.

 תופעות לוואי בצריכה גבוהה של דבש:

• דבש בדרך כלל נסבל היטב, אבל הוא עלול לגרום לבעיות עיכול כמו נפיחות או שלשולים אצל אנשים מסוימים, במיוחד כאשר הוא נצרך בכמויות גדולות.
• אנשים עם תנגודת לאינסולין, טרום סוכרת, סוכרת או אי סבילות לפרוקטוז צריכים לצרוך דבש במתינות בשל תכולת הסוכר הגבוהה שבו.
• דבש לא מפוסטר מהווה סיכון לזיהום מחיידק הבוטולינום אצל תינוקות מתחת לגיל שנה.

בקרב רבים בקהל הרחב, יש כאלה שנוטים לאמץ בנקל אגדות ומיתוסים סביב מזונות שמקבלים את התואר ‘סופרפוד’ – ‘מזון על’, למרות שהמחקר המדעי המבוקר קובע שאין כל אמת בכל אותם סופרלטיבים שנקשרים למזונות כאלה.  גם בנושא הדבש, ישנה נטייה כזאת בעיקר בגלל המאמרים הלא-מדעיים והספרים שנכתבו סביבו וסביב הנפלאות שהוא מחולל בגופנו – למרות שהמחקר המדעי פוסק אחרת לחלוטין.

כמו בכל מוצר מזון אכיל, כך גם לגבי הדבש, המתינות היא כלל הזהב, ממש כפי שאמרו חכמים:  “דבש מצאת, אכול דייך פן תשבע והקאתו” (מסכת חגיגה, יד ב).  לטבול פיסת תפוח עץ במעט דבש – בהחלט אפשרי, כדי להוסיף מתיקות בראש השנה הבעל”ט, אבל לא כדי לטעון שהדבש מוסיף בריאות לתפוח העץ עתיר הבריאות כשלעצמו…

שנה טובה ומבורכת בכל !

© פרופ’ חיים גמליאל