מחקרים רבים חוזרים ומוכיחים שצריכה קבועה של ויטמין E עשויה למנוע את מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה וניוון שרירים.

אלפי מחקרים מדעיים שפורסמו עד כה בכתבי עת מדעיים מתחום הביוכימיה של התזונה, חוזרים ומוכיחים שצריכה קבועה של ויטמין E עשויה למנוע מחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים, כדוגמת פרקינסון, אלצהיימר, דמנציה וניוון שרירים.

כפי ‘שהבטחתי’ לא פעם – מידי כמה חודשים ממשיכים להופיע בתקשורת מאמרים השוללים את הצריכה הקבועה של ויטמינים ומשלימי (‘תוספי’) תזונה למניעת מחלות ולהקלת מצבי מחלה רבים ושונים. שימו לב גם לכך, שתמיד מראיינים ‘מומחים’ שהם לעיתים קרובות משתפי”ם של חברות התרופות.  שוב ושוב, מתברר שמדובר בפונקציונרים אשר אין להם מושג מינימלי בנושא משלימי התזונה.

ניתן כדוגמה – ראיון עם 4 רופאים ‘מומחים’ שנשאלו אם לויטמין C יש גיבוי מדעי כמביא תועלת לבני אדם – כל ארבעת ‘חכמי החלם’ ציינו בסיפוק שאין כל הוכחות כאלה.  מה המציאות? – יש למעלה מ- 50 אלף עבודות מדעיות שפורסמו בכתבי עת מדעיים בתחום הביוכימיה של התזונה  שמתארים 300 פעילויות חשובות של ויטמין C בגופנו !!! כך נוצרת מציאות שחכמי הרפואה של דורנו אין להם מושג מינימלי בספרות מדעית שאיננה בתחום המצומצם של הרפואה שבו הם עוסקים – בניגוד גמור למשנתו של הרמב”ם.

אין להתרגש מכתבות כאלה בתקשורת – לא אחת הן יזומות ע”י חברות תרופות ומופיעות כפטריות אחר הגשם אחת לכמה חודשים, בעיקר שבוע שבועיים לפני היציאה לשוק של עוד תרופה חדשה.  בדקו בעצמכם ותיווכחו.

רוצים עוד דוגמה לכך שלאותם ‘מומחים’ אין מושג מינימלי בנושא? אביא כאן דוגמה אחת מיני רבות – מחקר פרוספקטיבי שעקב במשך למעלה מ- 10 שנים אחר קרוב למיליון אנשים, העלה כי אנשים שצרכו בקביעות ויטמין E היו מוגנים יותר מאחרים מפני הופעת מחלת ניוון השרירים מסוג .ALS מחלה זו הקרויה גם מחלת ‘לו-גריג’ הינה מחלה ניוונית של מערכת העצבים, שתוקפת תאי עצב האחראים לתנועה. המחלה מתחילה בחולשה גוברת בשרירי הגפיים. בהמשך נפגעים שרירי הבליעה, הדיבור והנשימה, ומתפתח שיתוק מלא של כל שרירי הגוף. המחלה פוגעת בעיקר בגילאי 40-70. היא נקראת על שמו של כוכב הבייסבול האמריקאי משנות ה- 30 של המאה הקודמת – לו גריג. המחקר הזה מצטרף למחקרים רבים אחרים אשר הראו קשר בין צריכה נבונה של ויטמין E לבין מניעת מחלות ניווניות של מערכת העצבים.

מומחי הרפואה ממשיכים לטעון שהסיבה למחלה זו אינה ידועה. מצער לראות שמומחים אלה אינם מזכירים את העובדה שמחסור בויטמין E, ומחסור בשמנים טובים גורם לעלייה הדרסטית במקרים של ניוון מוחי בשנים האחרונות. לדעתי, יש להאשים בכך את כל המטיפים לתזונה ענייה בכולסטרול ובשמנים רוויים – המרכיבים העיקריים של קרומי תאי המוח ושל החומר החשוב מיילין שמבודד את סיבי העצב ומגן עליהם. לכך יש להוסיף את חוסר המודעות לצורך בשמני אומגה 3, בעיקר אלה מסוג ,DHA לתחזוקה שוטפת של מערכת העצבים.

סיבה נוספת להתפרצות מגיפת המחלות הניווניות של המוח בימינו הינה הכפייתיות שתוקפת את רופאינו לרשום בשמחה ובששון תרופות (סטטינים ודומות להן) להורדת שומני הדם. מתקבל הרושם כאילו לרופאים אין דעה משלהם, והם מאפשרים לחברות התרופות להמשיך ולשטוף את מוחם להגביר עוד ועוד את המינונים של התרופות להורדת כולסטרול בדם למרות הסכנה הרבה שנלווית לתרופות אלה.

יש לשים לב לדיווחים הקשים המראים שככל שמתארך הזמן של שימוש במינונים גבוהים של תרופות להורדה מלאכותית של שומני הדם, כך הולך וגובר הנזק המנטלי למשתמש. נזק זה מתבטא בירידה תלולה בכלל היכולות המנטליות, כגון זיכרון, מחשבה, למידה, קשב, ריכוז ועוד. יתרה מזאת, נצפו נזקים הולכים ומחמירים לשרירים בכלל ולשריר הלב בפרט. על כל אלה לא ממהרים ‘העיתונאים הרפואיים’ לדווח לציבור הרחב, בעיקר משום שהם עסוקים במרוץ להכפיש את שם משלימי התזונה והויטמינים ממש כפי שטורחות לעשות חברות התרופות.

כפי שמוכיחים עשרות אלפי עבודות מדעיות אמינות, נדבך לא פחות חשוב להגנה על מערכות הגוף הינו מתן קבוע של נוגדי חמצון. אותם ‘מומחים מטעם’ ממשיכים גם היום להתכחש לתרומת משלימי התזונה, ובעיקר נוגדי החמצון, למניעת מחלות ניווניות, וגורמים בכך למגיפה כלל עולמית של מחלות ניווניות בכלל ולמחלות ניווניות של המוח בפרט, כולל טרשת רב-מוקדית (הקרויה בטעות בעברית ‘טרשת נפוצה’), דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון ועוד.

כאמור, חברות התרופות עושות הכל כדי להפוך את כולנו משועבדים לתרופות אשר תועלתן לא תמיד ברורה וחד משמעית והן גורמות לנו לתופעות לוואי קשות וחמורות (שגם עבורן נצטרך לקחת תרופות נוספות), זאת כאשר ויטמינים ומשלימי תזונה יכולים לעשות נפלאות אם וכאשר תיעשה התוויה שלהם בצורה נכונה ומידתית ע”י איש מקצוע מומחה לנושא.

נזכיר את דברי הרמב”ם לפיהם הוא מורה לרופא לרפא את המטופל תחילה במזונות המרפאים, אחר כך במרכיבי מזון שהוכחה יעילותם בריפוי (כמו קינמון וחילבה בסוכרת). בשלב הבא ‘מרשה’ הרמב”ם להשתמש ברפואות קלות ורק במקרה שאין ברירה אחרת – להשתמש בתרופות הקשות יותר.

למען הסר ספק: כחסיד של הרפואה המערבית המודרנית, וכתומך נלהב בעקרונות הרפואה של הרמב”ם, אני בעד שימוש בתרופות אם וכאשר אין דרך אחרת לעזור.

יחד עם זאת, חשוב מאד מאד להזכיר בפני הקוראים כי אסור באיסור חמור להפסיק טיפול תרופתי ללא הנחייה ברורה של הרופא ושיתופו בכל צעד ושעל של הטיפול הטבעי ו/או התרופתי.

© פרופ’ חיים גמליאל