פעמים רבות נשאלתי לגבי הממתיק המלאכותי הוותיק סוכרלוז – האם אין פסול בכך שזהו ממתיק כימי? לאחרונה אף עלתה הטענה שסוכרלוז פוגע בחומר הגנטי של התאים (DNA) ומסרטן.  האמנם?

להלן הקישור למחקר שטוען שסוכרלוז פוגע ב- DNA ועלול לגרום סרטן:

https://www.tandfonline.com/doi/epdf/10.1080/10937404.2023.2213903?needAccess=true&role=button

למרות הטיעונים המועלים במחקר זה, חשוב לציין שמחקר זה שנעשה במעבדה ולא על בני אדם, אינו מספק הוכחה ממשית לפגיעה ב- DNA או ברירית המעיים, אלא רק מראה שיש מתאם (קורלציה) בין סוכרלוז לנזקים.  מחקרי קורלציה מוגדרים בפי מדענים כדרגת המחקר הנמוכה ביותר.

הערה חשובה:  למעוניינים ברקע מוקדם על סוכרלוז ועל הניסיונות לפסול אותו – אפשר לקרוא את הדברים בשולי המאמר כאן למטה.

באלפי עבודות שנערכו על סוכרלוז, אין שום הוכחות התומכות בטענה שסוכרלוז גורם לנזק ל- DNA או לסרטן בבני אדם למרות שהמחקר טוען כי תוצר הלוואי סוכרלוז-6-אצטט הוא קלסטוגני (שובר DNA), בתנאי מעבדה. כדאי שניזכור שגם אור UV הוא קלסטוגני, בדיוק כמו שהמחקר טוען שסוכרלוז-6-אצטט עשוי להיות.

חיוני להבין את המגבלות של 'מחקר קורלציה' זה, שכן הוא התמקד בעיקר בממצאים במבחנה, אשר לבדם אינם מספיקים כדי לבסס גנוטוקסיות.

הנחיות שונות, כולל אלה של ה-FDA, ממליצות לבדוק תחילה תרכובות חשודות  בחיידקים או במבחנה. אם מתקבלות תוצאות חיוביות, נדרשת בדיקה נוספת in vivo (בגוף חיית מעבדה ובגוף האדם) לפני שניתן להסיק מסקנות כלשהן. ההשפעות השליליות הפוטנציאליות הקשורות ספציפית לעקבות סוכרלוז-6-אצטט לא נבדקו בנפרד באמצעות סוללה מקיפה של בדיקות טוקסיקולוגיה להערכת סיכונים אנושיים.

ראוי לציין שסוכרלוז אינו רשום כמסרטן (וגם סוכרלוז-6-אצטט) על ידי ארגונים כמו הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). לפי הסיווג שלהם, אם חומר אינו בקבוצה 1, או קבוצה 2A או קבוצה 2B, זה אומר שאין מספיק ראיות כדי לסווג אותו כחומר מסרטן פוטנציאלי.

לסיכום, למרות שמחקר קורלציה נחות זה מעורר חששות, הוא אינו מספק ראיות חותכות להשפעות מזיקות ל- DNA  או מסרטנות של צריכת סוכרלוז.

בעקבות מחקרים רבים וטובים, סוכרלוז נחשב בטוח במשך עשרות שנים, ושום מחלה או תסמונת לא נקשרו לשימוש יומיומי קבוע בסוכרלוז. להיפך, יש עדויות לכך שהוא אינרטי וכלל איננו שוקע בגוף ולא מצטבר ברקמות הגוף.

©  פרופ' חיים גמליאל

חומר רקע  על הממתיק סוכרלוז ועל הניסיונות לפסול אותו:

סוכרלוז (=ספלנדה בארה"ב, או סוכרה-דיאט / סוכרה-לייט בישראל) הינו תחליף מלאכותי לסוכר שנוצר מסוכרוז (הסוכר הביתי) שבו הוחלפו שלוש קבוצות הידרוקסיליות ביוני כלוריד. כתוצאה מכך התקבל ממתיק מלאכותי המתוק פי 600 מסוכר. יתרה מזאת, התברר כי החומר אינו עובר עיכול או ספיגה במעיים והוא מופרש מהגוף ללא עקבות נוספים, ללא העלאת ריכוז הסוכר בדם וללא העלאת רמת האינסולין בדם. מחקרים רבים ושונים הוכיחו כי אין הוא משנה את רמת הכלוריד בדם ואיננו גורם להצטברות תוצרי לוואי בגוף.

מתברר גם שסוכרלוז הינו תחליף מלאכותי לסוכר שעבר למעלה מ- 100 מחקרים מדעיים מפרכים עד שקיבל את אישור רשות התרופות והמזון האמריקאית ה- FDA. מוצר זה קיבל אישור גורף של כל רשויות התרופות והמזון של למעלה מ- 80 מדינות בעולם. הוא נמצא בשימוש למעלה משלושים שנה והוא מותר לשימוש לנשים וגברים בכל גיל, כולל נשים בהריון, נשים מיניקות ותינוקות. סוכרלוז כבש את שוק הממתיקים המלאכותיים והפך בהדרגה לנמכר ביותר מביניהם מה שהופך אותו למטרה נוחה למתקפת כל המתחרים הנפגעים. קיימות חברות רבות שנפגעו ונפגעות מהעלייה התלולה במכירות של סוכרלוז, אשר נחשב כתחליף סוכר הקרוב ביותר בטעמו לסוכר ואשר אין בו טעמי לוואי כלל.

והנה, בוקר אחד קם לו אדם בשם Dr. Bowen וטען כי סוכרלוז הינו בעצם כלורו-קרבון, ובתור שכזה הריהו רעל שעשוי לגרום לכיווץ של בלוטת ההרת (thymus), לכיווץ של אברים פנימיים אחרים ולנזקים רבים אחרים. מייד, כפטריות אחר הגשם צצו מאות מאמרים של "מומחים" אחרים אשר בלי בושה העתיקו את המאמר של דר. בוון והציגו אותו כמאמר מחקרי בדוק המוכיח שסוכרלוז גורם לכיווץ של בלוטות בגופנו. מן הראוי לציין שבוון עצמו העתיק את מאמרו מכותבת אחרת שפירסמה אותו כשנה לפני כן, אך משום מה לא זכו דבריה לתהודה כפי שזכה לה דר. בוון. הופעה זו של גשם המאמרים הפסאודו-מדעיים הרבים האלה גרמה לפאניקה אצל רבים מהמשתמשים בממתיק זה, ללא כל סיבה מוצדקת.

מסתבר שאין אפילו לא מחקר אחד שהראה תופעות כאלה בשימוש בסוכרלוז. סוכרלוז אינו כלורו-קרבון אף כי חלק מזערי מן המולקולות שלו עשוי להפוך לכלורו-קרבון בגוף חיות מעבדה, ממש כמו שהגוף שלנו מייצר בהתמדה ראויה לשבח כלורו-קרבונים טבעיים בשל הריכוז הנורמלי בגופנו של יון כלוריד המשמש כאלקטרוליט חיוני לקיומנו (נא עיינו בבדיקות הדם האחרונות שלכם). הגוף שלנו מייצר ספונטנית כלורו-קרבונים ואף נפטר מהם ביעילות רבה באמצעות הכבד והכליות. כלורו-קרבונים אינם נצברים בגופנו ויעילות סילוקם הינה טובה ביותר.

אם מזינים חיות מעבדה בכמויות אדירות של כלורו-קרבון ממש (ממש כמו שהרעילו חולדות בסכרין…), הרי שהן נפגעות בסופו של דבר. אולם, כאשר הזינו חיות מעבדה בכמויות אדירות של סוכרלוז – לא קרה להן כלום. תרגיל: היכנסו לאתר MedLine וחפשו עבודות על סוכרלוז וכלורו-קרבון, או סוכרלוז ובלוטת ההרת (sucralose thymus OR sucralose chlorocarbon) ותגלו להפתעתכם שאין אפילו לא עבודה אחת המצביעה על קשר כזה.

עברו כבר עשרות שנים, ומליארדי משתמשים בעולם הרחב, ואין בנמצא עבודות מדעיות קליניות על בני אדם שיצביעו על נזק כלשהו משימוש בסוכרלוז, או עבודות מדעיות שיאשרו את ההאשמות והטענות האוויליות האלה – אך לשווא. ככל שחולף הזמן, מסתבר שסוכרלוז הוא אכן ממתיק בטוח ביותר לכל אדם ובכל גיל.

© פרופ' חיים גמליאל