המידע שלפניכם מיועד לאלה שטרם התחסנו, או כאלה שקיבלו כבר מנת חיסון ראשונה, וגם לאלה שעומדים לקבל או קיבלו כבר את המנה השנייה.  טיפים חשובים לעבור את החיסון במינימום של תופעות לוואי ובמקסימום של יצירת נוגדנים נגד נגיף הקורונה.

ותחילה, הבהרה:

תופעות לוואי לאחר קבלת מנת חיסון אינן באמת תופעות לוואי שליליות, אלא לרוב אינדיקציה שמערכת החיסון עובדת כדי לייצר הן את הנוגדנים (שהם בעצם חלבונים) והן את תאי הזיכרון (תאי דם לבנים מיוחדים) נגד הנגיף.

בעת כתיבת שורות אלה, למעלה מ- 2 מיליון ישראלים כבר התחסנו, בעיקר בקבוצות הגיל הגבוהות!!! מסיכומי ביניים עולה שלמתחסנים רבים לא היו תופעות לוואי, ולמי שהיו תופעות לוואי הן היו קלות ונעלמו בתוך ימים ספורים.  יתרה מזאת, הוברר שבקרב המתחסנים יש ירידה משמעותית בהדבקה בנגיף, דבר המרמז שאכן אנו אמורים להגיע לערך של 95 אחוזי יעילות של החיסון כפי שנמסר בדיווחים המקוריים.

בעולם חוסנו עד כה יותר מ- 30 מיליון אנשים ובינתיים על פי דיווחים של- 2800 רופאים ומדענים מ- 146 מדינות בעולם, מתברר שאצל אנשים רבים אין תופעות לוואי ואצל אלו עם תופעות לוואי הן קלות וחולפות במהרה.

למי שלא זוכר – מתנגדי החיסונים טענו וממשיכים לטעון שהחיסון יגרום לקטסטרופה ממש עם המוני מתים והמוני אנשים פגועים. במציאות, שום דבר מהנבואות השחורות שלהם לא קרוב אפילו להתקיים, ,תודה לאל, ממש כפי שהסברנו במאמרים הקודמים – מדובר בטכנולוגיית חיסון מעולה שרק היא תציל אותנו מן המגיפה הנוראית שגבתה עד כה למעלה מ- 2 מיליון מתים בעולם, קרוב ל- 4,000 מתים בישראל ועשרות מיליוני אנשים בעולם עם מחלות לוואי קשות וארוכות טווח (Long COVID) כתוצאה מההדבקה בנגיף הקורונה!!!

שאלה:  האם למי שיש תופעות לוואי בעקבות החיסון, זה אומר שיש לו יותר יצירת נוגדנים ולמי שאין לו תופעות לוואי אין לו יצירת נוגדנים?

תשובה: בדרך כלל אין זה נכון.  יש אנשים שאין להם תופעות לוואי כלל והם מייצרים נוגדנים בקצב מעולה.  מי הם אנשים אלה?  – כאלה שיש להם רזרבות טובות של חומצות אמינו (שהם אבני הבניין של החלבונים) לייצור נוגדנים (שהם עצמם חלבונים), בעיקר בגלל שהתזונה שלהם עשירה בחלבונים.  כדי שחבריי המדענים לא יכסחו אותי, אציין שאכן יש עוד כמה סיבות לכך שיש שמייצרים נוגדנים בלי כל תופעות לוואי, אבל אני כותב על דרך הכלל ולא על היוצאים מן הכלל.

ולהיפך, אנשים שמראים תופעות לוואי קצת יותר בולטות, לא בטוח שהם אכן מייצרים יותר נוגדנים.  סביר יותר להניח שחסר להם חלבונים בתזונה ותאי הפלזמה שלהם מתקשים לייצר נוגדנים בגלל שחסר להם חומרי גלם (חומצות אמינו שבאות מהחלבונים שאכלנו) לייצור הכמויות האדירות של נוגדנים שנוצרים בזכות החיסון ומעניקים הגנה מעולה מפני הנגיף.

שאלה: איך אדע אם יש לי מספיק חלבונים / חומצות אמינו ואני צריך או לא צריך להעשיר את התזונה בחלבונים?

תשובה: אי אפשר וגם לא צריך לדעת.  פשוט, כפי שהמלצתי בכתבה: 'חלבונים לפני, בזמן ואחרי חיסון' (לחצו על השם כדי להגיע לכתבה), לפחות בתקופת החיסונים, רצוי לאכול בכל ארוחה מנת חלבו מספיקהן, כפי שיפורט להלן.

יחד עם זאת, הגיע הזמן לקבל את המלצת הרמ"ת (שיטת 'הרפואה המונעת התכליתית' שפיתחתי) לפיה כל אדם צריך לשלב בתזונה היומית שלו אבקת חלבון נקיה שתספק לפחות 40 גרם חלבון ליום, לאדם בוגר. אבקת חלבון הינה המקור הנקי ביותר, הנספג ביותר והיעיל ביותר להבטיח אספקה נכונה של לפחות מחצית מכמות החלבון שכל אדם בוגר צריך בכל יום (מינון יומי מומלץ של חלבון עומד על לפחות 1 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף).

אם לא מעוניינים להעשיר את התזונה בחלבונים בכל ימות השנה, חשוב לעשות זאת בימים של התחסנות כדי להבטיח אספקה טובה של חומצות אמינו לייצור נוגדנים.  פרטים נוספים בהרצאות ובמאמרים על חלבונים שפירסמתי כאן באתר רות"ם וגם בספרי: 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו', נספח 5.  דוגמאות מעשיות להעשרת התפריט היומי בחלבונים מובאות בסוף המאמר הנוכחי.

שאלה:  אחרי החיסון הרגשתי נימול באיזור ההזרקה, או קרוב אליו, או רחוק ממנו.  האם יש דרך למנוע או להקל תופעה זאת? 

תשובה:  בדרך כלל התחושה הזאת מעידה על תהליך חיסוני שקורה בגוף ואין להיבהל ממנה. היא נעלמת כעבור יום או יומיים.  לרוב מדובר כאמור במחסור בחלבון, אבל חשוב לדעת שתופעה זו נפוצה אצל אנשים שרמת הויטמין בי12 (B12)  בדמם הינה נמוכה.

כאן חשוב מאד להזכיר שאם ערכי הנורמה של ויטמין בי12 בבדיקות דם הן בין 200 ל- 700 הרי שצריך לוודא שהתוצאה בבדיקה תהיה קרובה ככל האפשר לערך 700 (ואין שום נזק אם עוברים את הערך הזה…). כמרצה להמטולוגיה באוניברסיטת שיקגו, הסברתי לסטודנטים לרפואה שהם חייבים לוודא שתוצאת בדיקת דם לויטמין בי12 תהייה קרובה לערך הנורמה הגבוה כדי שנוכל לומר בסבירות טובה שגם במוח וגם במח העצמות (אברי המטרה העיקריים של הויטמין בי12 בגופנו) יש מספיק בי12.  לכן מעשית:

• צריך לוודא שעשינו בדיקת דם לויטמין בי12 וגם שהערך הוא קרוב יותר לערך הנורמה הגבוה.
• אם התוצאה של בדיקת הדם היא קרובה לערך הנורמה הנמוך, או מתחתיו, חייבים לתסף עם לכסניות בי12 מתחת ללשון במינונים שייקבעו ע"י מומחה.
• אם יש לאדם תופעת נימול לאחר חיסון, רצוי שיעשה את הנ"ל תחילה ולפי הספרות המדעית סביר למדי שתיסוף בויטמין חשוב זה יעזור לקצר את משך והיקף תופעת הנימול!!!

שאלה:  האם נכון שאנשים לקו בפציאליס (Bell's Palsy), שיתוק זמני של שריר הפנים, בגלל החיסון?  ואיך אפשר למנוע זאת מראש?

תשובה: בגלל חשיבות הנושא, ארחיב מעט:

• צריך לתת לגופים המוסמכים להמשיך לבדוק האם באמת קיים קשר ישיר בין החיסון לבין התופעה של פציאליס. כלומר, האם החיסון מגביר את השכיחות של פציאליס בקרב המתחסנים?
• בישראל יש בממוצע כ- 2,000 מיקרים של פציאליס בכל שנה. כלומר, יש בישראל בכל חודש בסביבות 180 מיקרים חדשים, בלי שום קשר לחיסון!!!
• 2 מיליון מחוסנים זה כרבע מהאוכלוסייה בישראל. לכן אצלם, תיאורטית, היו אמורים להיות מעל 45 מיקרים חדשים בחודש!!!
• לכן, 15 מיקרים שדווחו בישראל זה הרבה פחות ממה שהיה צפוי להיות (45) ממילא בתקופה זו באוכלוסייה זו.
• לפי נתונים אלו, נראה סביר יותר שהחיסון איננו מגביר את תופעת הפציאליס ואין קשר נסיבתי בינו ובין תופעת הפציאליס!!!
• במעקב שניהלתי במשך מספר שנים אחר מטופלים שסבלו מפציאליס בלי שום קשר לחיסון, התברר לי כי כולם, ללא יוצא מן הכלל, הראו מחסור בערכי בי12 בבדיקות הדם!!!  חלקם הראו גם ערכים נמוכים של ויטמין D.
• חשוב לא פחות: חולי סוכרת שנוטלים את התרופה מטפורמין (גלוקופאג'), סובלים בדרך כלל ממחסור בויטמין בי12 והרופאים לא תמיד אומרים להם שהם חייבים לקחת עם תרופה זו גם בי12 בקביעות כדי למנוע חסרים.  אנשים בקבוצה זו נוטים יותר מאחרים לסבול מנוירופתיה פריפרלית, שכוללת גם נימול וחוסר תחושה באיברים היקפיים.  אנשים אלה צריכים לוודא שרמת הויטמין בי12 בדמם הינה קרובה לערך הגבוה של הנורמה לפני קבלת החיסון.
• המסקנה שלי הייתה והינה שאצל אנשים עם מחסור כרוני של ויטמין בי12, עלולה להיות נטייה מוגברת לפציאליס ו/או לנימול עם או בלי קשר לחיסון!!!
• בסיכום: צריך להמתין בסבלנות לתוצאות הבדיקות הרציניות שעורכים גורמי הבריאות בארץ ובעולם בנושא זה ולא למהר להסיק מסקנות שגויות.

 

שאלה:  האם מי שקיבל פציאליס בחיסון הראשון ימשיך ויקבל מנה שנייה כמתוכנן?

תשובה: לשאלה זו אין תשובה פשוטה. לדעתי אדם זה צריך לסיים את הטיפול לריפוי הפציאליס ואז לעבור בדיקה סרולוגית שתברר כמה נוגדנים יש לו כבר מהחיסון הראשון.

לדעתי, רק אם אין לו מספיק נוגדנים, שייקח את החיסון השני, אפילו יותר מארבעה שבועות לאחר מנת החיסון הראשונה, אבל קודם לכן יוודא שיש לו מספיק ויטמין בי12 וגם ויטמין D בבדיקות הדם, לפי המפורט לעיל.

 

דוגמה לקבלת מינון יומי מינימלי של חלבון בארוחות:

הערה: הנתונים המובאים להלן הינם הערכות בלבד על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA) שניתן להגיע אליהם בחיפוש פשוט באינטרנט.  חשוב לעיין בטבלת הערכים הספציפית שמצורפת לכל פריט מזון ומשם לקרוא את כמויות החלבון שניתן לקבל בפועל במנת הגשה.  הנתונים הבאים מובאים בהנחה שמדובר באנשים ללא בעיות רפואיות שמונעות ו/או אוסרות אכילת מזונות עתירי חלבון.

ארוחת בוקר:  גביע קוטג' (24 גרם חלבון), או קופסת טונה (28 גרם חלבון), או 4 פרוסות גבינה צהובה (25 גרם חלבון), או ביצה בינונית – חלמון וחלבון יחד (7 גרם חלבון). כוס דייסת קוואקר (4 כפות שיבולת שועל דקה – 6 גרם חלבון).

ארוחת צהריים:  100 גרם בשר בקר (26 גרם חלבון), או 100 גרם בשר עוף (30 גרם חלבון), או 100 גרם דג סלמון (22 גרם חלבון), או כוס קינואה מבושלת (8 גרם חלבון) או 100 גרם טופו (תלוי בצפיפות – 12 גרם חלבון).  כוס קיטנייה מבושלת (שעועית, עדשים וכדומה – 8 עד 12 גרם חלבון).

ארוחת ערב:  ראו נתונים בארוחת בוקר.

הערה:  אם מוסיפים פריטי מזון נוספים לארוחה, ניתן לעיין בטבלת הרכיבים שלהם ולחשב כמה חלבון הם מספקים בכל מנת הגשה.  לרוב, אפשר לוותר על חישוב החלבון מפריטי מזון שיש בהם גרמים בודדים של חלבון.

חשוב לזכור:  כל אדם סופג מהמזונות הללו רק חלק מכמות החלבון המוזכרת.  ספיגה טובה הינה בדרך כלל לא יותר מ- 60 אחוז מהכמות הרשומה!!!  רבים לא סופגים אפילו לא 40 אחוז מהחלבון שהם צורכים בתזונה.

לכן, בתקופת החיסונים, כדי להיות בטוחים בספיגה מעולה ויעילה של חלבונים, על פי שיטת הרמ"ת, מומלץ להוסיף לפחות 40 גרם אבקת חלבון בכל יום, אבל רק בין ארוחות ולא בתוך הארוחה, כי החלבונים שבארוחה עלולים להפריע לספיגה מקסימלית של החלבון שבאבקה (נספג בין 70 ל- 90 אחוז).

גם כאן חשוב להדגיש שהנתונים מוצגים רק לאנשים שאין להם מניעה או איסור לצרוך חלבונים !!!

שאלה:  מאיפה רוכשים אבקת חלבון?  האם צריכים אבקת חלבון כמו זו שבה משתמשים ספורטאים?

תשובה:  אין שום צורך לקחת אבקת חלבון של ספורטאים. בכל בית טבע וגם במקורות רבים באינטרנט, אפשר לרכוש אבקת חלבון נקייה ללא כל תוספים המותאמת לכל אדם בריא.  אבקות החלבון באות בטעמים שונים ומהם מכינים שייק לשתייה או מוסיפים למאכלים דלי חלבונים (כמו יוגורט).

הערה חשובה:  קבלתי כבר מספר פניות לפיהן בתי טבע "דחפו" לאנשים אבקות חלבון "מיוחדות" במיכלים של 5 ק"ג ויותר.  צריך לבקש רק אבקת חלבון מי גבינה (או אבקת חלבון מסויה לצמחונים) שתהייה נקייה ללא תוספים וללא שום "ערך מוסף" ובמיכלים הקטנים ביותר האפשריים. מדי פעם ניתן לקבל דוגמיות לטעימה לפני הרכישה.

דוגמה:  רכשנו אבקת חלבון בטעם וניל (או בטעם בננה, או שוקו, או קפה). בתוך המיכל של האבקה יש כוסית מדידה של 25 גרם חלבון (בדרך כלל).  ממיסים כוסית מדידה של האבקה ב- 200 מ"ל של מים או חלב, או משקה דמוי חלב (עשוי מסויה או שקדים או שיבולת שועל). חשוב שהנוזל לא יהיה חם בזמן הערבוב וההמסה של האבקה.  מערבבים היטב ושותים.  אפשר להוסיף לשייק הזה גם קפה או קקאו או פירות דלי סוכר.

אפשר להוסיף את השייק הזה (לא את האבקה) בתור 'מלבין' לתוך קפה חם – מתקבל משקה עתיר חלבון, מעין קפה הפוך, איתו נעים ובריא לפתוח את היום.

במקום להמיס את האבקה בנוזלים, אפשר להמיס בגביע יוגורט. במקרה כזה מתקבל מעדן טעים וגם בריא לצריכה כארוחת ביניים טעימה ובריאה.

בברכת בריאות טובה ואיתנה תמיד

© פרופ' חיים גמליאל

 

מקורות נבחרים (רשימה חלקית):

הקשר בין מחסור בויטמין בי 12 ותסמונת בלס פאלסי:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8749227/

הקשר בין מחסור בויטמין D לתסמונת בלס פאלסי:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4865988/

הקשר בין נימלול/נימול ונוירופאתיה היקפית לבין מחסור בויטמין בי12:
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26892473/