צריכת תה ירוק מונעת הופעת יתר לחץ דם
בשנים האחרונות הולכות ומתרבות ההוכחות לתכונות המרפא של התה הירוק. לאלה מאיתנו שסוברים בטעות שהתה הירוק מכיל קפאין וחומרים אחרים מגבירי לחץ דם, הנה הוכחה נוספת לכך שמרכיבי התה הירוק מונעים הופעת יתר לחץ דם ע"י שיפור האלסטיות של כלי הדם…
בעבר התפרסם מחקר פורץ דרך בעיתון Archives of Internal Medicine העוסק בצריכת תה ירוק בעיקר אצל הסובלים מיתר לחץ דם (יל"ד).
מחקר זה מוכיח שצריכת תה ירוק או תה אולונג (תה סיני שעבר רק התססה קלה) מספקת הגנה מפני התפתחות של מחלת יתר לחץ דם. מאז ועד היום התווספו עוד מחקרים אחרים שאישרו את המימצאים האלה (ראו לדוגמה את המאמר משנת 2009 – בתחתית העמוד).
המחקר המדובר עקב במשך 8 שנים אחר 1,500 בני אדם – 600 מהם היו צרכני תה קבועים – בני 20 שנה ומעלה שבתחילת המעקב בשנת 1996 לא סבלו מיתר לחץ דם. ממחקר זה עולה כי אצל אנשים שצרכו בכל יום 120 עד 600 מ"ל (1 עד 3 כוסות ליום) תה ירוק או תה אולונג, הסיכון להתפתחות יל"ד היה פחות ב- 46% בהשוואה לאלה שלא צרכו תה בקביעות. יתרה מזאת, אצל אלה שצרכו יותר מ- 600 מ"ל תה ליום הסיכון להתפתחות יל"ד היה פחות ב- 65% בהשוואה לביקורת. החוקרים סבורים שחומרים כמו theanine ופולי פנולים הנמצאים בתה הנ"ל משפרים את בריאות כלי הדם ומספקים הגנה מפני תהליכים ניווניים בהם.
הערות שלי:
א. לא חסרות הוכחות לכך שתה ירוק איננו גורם להתפתחות יתר לחץ דם אלא להיפך מספק הגנה מפני יתר לחץ דם.
ב. החומרים הפולי פנוליים שמצויים בתה הירוק משפרים את הגמישות (אלסטיות) של כלי הדם וגם מספקים להם הגנה מרחבית מצויינת מפני נזקים של חומרים שונים, כולל רדיקלים חופשיים.
ג. תה שחור/כהה (שעבר השחרה והתססה ממושכת) עשיר יותר בטאנינים ואלה גורמים בדיוק את ההיפך – מסיידים ומקשיחים את כלי הדם, מגבירים את קרישיות הדם וגורמים עם הזמן לעליה בלחץ הדם.
ד. צריכה מתונה של תה כהה אינה כה מסוכנת, אך ככל שמבשלים אותו יותר (להכנת תמצית כהה יותר) כך מעשירים אותו בטאנינים מסוכנים. ולהיפך, תה ירוק אסור להרתיח ויש לצרוך אותו רק כחליטה – שאז מופיעים בו יותר רכיבים פוליפנוליים והרבה פחות טאנינים. ישתו ענוים וישמחו..
ה. אם הכנו כוס תה ירוק ולא הספקנו לשתות אותו עד תומו לפני שהפך להיות חום – אין צורך לזרוק אותו, אפשר להוסיף כמה טיפות לימון להבהרת התה אשר בעצם מעכבת את היצירה של טנינים נוספים (גם הוספת חלב לתה מעכבת יצירת טנינים בו).
לא רצוי להכין מראש כמות גדולה של תה ירוק, אך אם עברנו על "חוק" זה, אפשר מראש להוסיף כמה טיפות של לימון והתה ישאר ירוק לזמן ארוך יותר.
מאמר מסכם חשוב ביותר:
Can green tea do that? A literature review of the clinical evidence.
Prev Med. 2009 Aug-Sep;49(2-3):83-7. Epub 2009 May 22.
מאמר חשוב ורלבנטי – פורסם ב:
Arch Intern Med. 2004 Jul 26;164(14):1534-40.
© פרופ' חיים גמליאל
איפה קונים תה זה? ואיזה סוג?
ניתן להשיג בכל בית טבע. רצוי לקנות תה ירוק בתפזורת (אבל באריזה מוקפדת) ולא בשקיות. קשה להמליץ על סוג מסויים – כדאי להתייעץ עם המוכר ועם חוש הטעם שלכם!!!
ומה לגבי העלאת הדופק? יש טענה שתה ירוק מעלה את הדופק.
מהי עמדתך בנושא?
העלאת הדופק מיוחסת בד"כ למעט הקפאין שיש בתה הירוק – אנשים רגישים לקפאין יחושו בכך. שאר מרכיבי התה אמנם ממריצים ומעוררים אך פעילותם אינה גוררת העלאת הדופק.
האם אפשר להוסיף חלב לתה הירוק כבר בתחילת החליטה. לי זה פשוט טעים יותר.
האם מנהג זה מנטרל את פעילותם של הרכיבים התרפויטים של התה.
אשמח לתשובתך המלומדת.
ישנן דעות שונות לגבי הוספת חלב לתה הירוק בתחילת החליטה, אך מבדקים שונים מוכיחים כי אין בכך כל רע וכי הפעילות של הקטצ'ינים השונים שבתה נשמרת היטב.
אני מאוד נהנה מתשובותך הקולעות והמלומדות .
לגבי הנזק שבתה שחור , אם אני משתמש בשקית אבל מקפיד לערות עליה מים , ולא להשהות אותה יותר מחצי דקה , האם יש גם בכך נזק , ואם כן באיזו דרך לנהוג בתה שחור?
תבורך!!
'הנזק' קיים בתה הכהה או השחור כבר בשלבים הראשונים של הכנתו (התססת עלים ירוקים עד שהם משנים את צבעם ואת הרכבם הביוכימי), כך שדרך החליטה שלהם איננה משנה הרבה. עלים כאלו מכילים ריכוז גבוה מאד של טאנינים (חומרים מצמתים Astringent אשר מגבירים את קרישת הדם, מקשיחים את כלי הדם ועוד ועוד) וריכוז נמוך של חומרי הרפואה הנפלאים שבעלים הירוקים (קטצ'ינים מסוגים שונים). גם תוספת לימון או חלב לתה כהה / שחור לא משפרת משמעותית את איכותו. לכן ההמלצה היא להמעיט ככל האפשר בשתיית תה כהה (1 – 2 כוסות ליום) ולהרבות בשתיית תה ירוק (6 – 10 כוסות ליום)!!!
שלום רב,
קראתי שבתה ירוק ישנם חומרים המזרזים פירוק שומנים ברמה כזאת שממש ניתן לרזות בעזרת צריכה גדולה של תה ירוק , האם יש ביסוס מדעי שאתה מעריך לטענה ?
בתה הירוק שפע של חומרים המעודדים שריפת שומנים, כולל קטצ'ינים רגילים וקטצ'ינים מסוג EGCG ועוד רבים אחרים. הם עושים זאת בעיקר בעת פעילות גופנית מוגברת כאשר הם הופכים את השומנים האגורים ברקמות השומן בגופנו לזמינים לשריפה כאנרגיה. זו גם הסיבה שמחקרים שונים הוכיחו שצריכת תה ירוק מרוכז כשעה לפני פעילות גופנית גורמת לכך שהאנרגיה לפעילות זו תסופק ממרבצי השומן שבגופנו ובכך נפחית בהדרגה את אחוז השומן הנמדד במכשירים שיודעים גם לשקול אותנו וגם לקבוע את אחוז השומן בגופנו. כל הפעילות הנפלאה הזו לא מתרחשת אם טעינו ואכלנו פחמימות לפני הפעילות הגופנית. אכילת פחמימות לפני הפעילות גורמת שכל האנרגיה לפעילות תבוא מהפחמימות שעוד רק סיימנו לאכול ולא משריפת השומן שבמרבצי השומן שלנו.
על כל מעלותיו של התה הירוק מצמח הקמיליה צריכה מרובה ביום מונעת ספיגת ברזל בגוף.
כמה כוסות תה ירוק צריך לשתות ביום?
והאים נכון שהיא מונעת ספיגה של ברזל?
האים היא מעלה את הורמון הקורטיזול בגוף ?
ענת
סטודנטית לנטורופתיה בוינגיט
אני מקווה שמלמדים אתכם לעיין תמיד במאמרים / מחקרים מדעיים ולא לדבוק בדעות ארכאיות. אין המלצה קבועה לכמות כוסות התה שרצוי לצרוך בכל יום והכמות נעה בין 6 כוסות ל- 10 כוסות, כאשר מביאים כדוגמה את תושבי יפן וסין ששותים אף 15 כוסות תה ליום ללא כל נזק. אין כל אמת בכך שתה ירוק מונע ספיגת ברזל – הוא מפחית בכ- 10 אחוזים בלבד את ספיגת הברזל אם אכן הברזל בא בדיוק באותו זמן ששותים את התה. אם אכלנו ארוחה שיש בה ברזל ושתינו אחריה תה ירוק, אין כמעט הפרעה לספיגה ובוודאי שאין מניעה מוחלטת של הספיגה.
בהתייחס לשאלתך על תה ירוק כמעלה את הקורטיזול בדם, אציין תחילה כי היא נובעת מן העובדה ששתייה מופרזת של משקאות מכילי קפאין עשויה להעלות את רמת הקורטיזול בדם (תופעה לא רצויה מאחר והקורטיזול עשוי להעלות רמת הסוכר בדם). מאחר ותה ירוק מכיל גם כן קפאין, מנסים "מומחים" לטעון שגם תה ירוק מעלה את רמת הקורטיזול בדם. העובדות המדעיות: תה ירוק מכיל כמות נמוכה בהרבה של קפאין בהשוואה לקפה. יתרה מזאת, גם אם הכמות הקטנה של הקפאין בתה ירוק תעלה חשד שהוא מעלה את רמת הקורטיזול בדם, באים המחקרים המדעיים ומוכיחים שהחומר תיאנין הנפוץ בתה ירוק מנטל את ההשפעה הזו של מעט הקפאין שבתה והתוצאה נטו היא חד משמעית – אין העלאה של רמות הקורטיזול!!!