36 comments

• בר ב

  3 באוגוסט 2014 at 12:45

  ראשית תודה על העצות המועילות!!!
  היכן ניתן להשיג סוכרים טובים??
  • פרופ' חיים גמליאל

    4 באוגוסט 2014 at 04:23

    אין באמת 'סוכרים טובים'. גם דבש, סילאן, סוכר חום, פרוקטוז ואחרים אינם נחשבים סוכרים טובים.

    ישנם תחליפי סוכר אשר אינם משבשים את רמת הסוכר בדם ואינם גורמים להפרשת אינסולין.
    סכרין, סוכרזית, סוכרלוז, סוכרה-דייט, סוכרה-לייט, אספרטם, אסוסלפם K – כל אלו תחליפי סוכר שאינם מסוכנים, בניגוד גמור לטענות המקובלות.
    סוכרים כוהליים כמו: מלטיטול, קסיליטול, סורביטול, ועוד – כל אלו תחליפי סוכר מומלצים.
• יוסף שמןאל

  4 בדצמבר 2014 at 22:42

  לאחרונה צפיתי בשיעור שלך על התזונה ואכן החכמתי מדבריך המעוררים והשנויים במחלוקת.

  לכן ראשית שאלתי היא האם ישנם רופאים .פרופ.או אנשי אקדמיה היכולים להעיד כי דבריך אכן נכונים.אמיתיים.?

  ואיין זאת מכיוון שאינני נותן בך אמון אלה רק רוצה לבדוק את אמיתות הדברים לפני שאני מתחיל טיפול מאסיבי ומתיש.

  תודה
  יוסף שמואל
  0586351005
  • פרופ' חיים גמליאל

    4 בדצמבר 2014 at 23:17

    א. דברי אינם שנויים במחלוקת – דברי הם סיכומי מדע.
    ב. לא מדובר בעובדה אחת או בשתיים אלא בעשרות עובדות מדעיות מבוססות אשר על כל אחת מהן יש עדויות של טובי המומחים בעולם בתחום הספציפי. רשימת המומחים בעולם שמעודכנים בקביעות המדעיות הינה ארוכה ואין לי שום כוונה לפרט את שמם ותאריהם כאן.
    ג. הרקורד המדעי שלי הינו מספיק כדי שתלמידי הנאמנים יסמכו על פסיקותי. להיפך, אתה אמור לבקש מכל הטוענים אחרת מדברי שיוכיחו מדוע הם צודקים ולא להיפך.
    ד. חשוב מאד להדגיש כי אינני מטפל, אין לי קליניקה, אין לי שום אינטרס כלכלי או אחר אלא רק להביא את פסיקת המדע נכון לימינו.
    ה. בכל מקום באתר ובפירסומים שלי מודגש: "המידע הנ"ל הינו סיכום הספרות המדעית בנושא ואין לראות בו הנחייה רפואית לטיפול. בכל מצב המצריך טיפול יש לפנות לרופא המטפל ולפעול על פי הנחיותיו". מציע לך לעשות בדיוק כך.
    .
• שושי

  1 בדצמבר 2015 at 10:00

  אתמול צפיתי בכתבה על תחליפי סוכר בחדשות ועיקרה שתחליפי סוכר ובמיוחד מה שמסתיים ב ״ול״ מעלים את רמת הסוכר בדם ( וזה דבר מהותי וחשוב לסוכרתיים) , ובכתבה אחרת יש שאומרים שתחליפי סוכר מסרטנים.. ורק ״סטיביה״ הוכח שהוא לא מסרטן וטבעי ולא מעלה את רמת הסוכר..
  האם הדבר אכן נכון או שיש אינטרס כלשהו בדבר??!
  אני מתתי מפחד כי אני משתמשת קבועה בסוכרזית ,
  נא תשובתך ועזרתך בעניין
  הרבה תודות
  • פרופ' חיים גמליאל

    11 בדצמבר 2015 at 10:34

    זה מה שקורה כאשר אוספים מידע ממקורות שונים ומשונים ולא "סומכים" על אוטוריטה מדעית מובהקת ומוכחת. המשך איסוף מידע מהאינטרנט יגרום לך לבלבול קשה וגם לחרדות מיותרות… כפי שציינתי שוב ושוב, תלמידי יודעים שכל מילה שאני כותב הינה מבוססת מדע ואין בדברי שום הטיה מסחרית או אחרת. טוב תעשי אם תקראי שוב את הכתבה ותקבלי את כל הנאמר בה, ללא יוצא מן הכלל, כסיכומי מדע עדכניים ביותר. ערכתי מעט שינויים בכתבה כדי שהמידע יהיה יותר ברור וחד משמעי, כולל הוספת קישור לכתבה על הסטיביה. באשר לסוכרזית, בו המרכיב העיקרי הוא סכרין, המידע שאת מביאה הינו ארכאי ושגוי לחלוטין. הסכרין נמצא בטוח ביותר גם בצריכה לאורך שנים, ולכן גם הוסר מרשימת האזהרות של רשות המזון והתרופות האמריקאית FDA ונקבע כבלתי מזיק ובעיקר נשללה לחלוטין הטענה שהוא מסרטן.
• ליאור גוטמן

  7 בינואר 2016 at 09:53

  אשמח לתשובה :
  האם התמר הטבעי (לא הסילאן) מזיק לסוכרתיים או לאנשים שהם טרום סכרתיים? והאם יש סוגים מסויימים שהוכחו כבריאים יותר לגופנו?
  • פרופ' חיים גמליאל

    11 בינואר 2016 at 04:25

    כל סוגי התמרים המוכרים בארץ מכילים בין 40 ל- 60 אחוז סוכר מסוג סוכרוז הזהה לחלוטין לסוכר הלבן. אין זן של תמרים שהוא טוב יותר מאחרים ושהוא מותר לצריכה ע"י סוכרתיים. טוב יעשו אנשים שאובחנו כטרום סוכרתיים אם יימנעו מצריכת תמרים, זאת בניגוד גמור להמלצה שגויה שמסתובבת באינטרנט לפיה התמרים אינם משבשים את סוכר הדם.
• אדם

  10 בינואר 2016 at 15:29

  שלום לפרופסור חיים גמליאל,
  אני מתאמן 3 ימים בשבוע פעילות אנאירובית ו-3 ימים פעילות אירובית בחדר הכושר, כאשר מטרתי לבנות את עצמי ולפתח שרירים. ולוקח תוסף מזון מסוג: "גיינר", שבו מצוי מלטודקסטרין, פרוקטוז ודקסטרוז.

  1. האם יש אפשרות לקחת תוסף מזון זה במיוחד לאור העובדה שאני עובד במהלך היום עבודה פיזית, בנוסף לאימונים בחדר הכושר? בנוסף אין לי תסמיני תנגודת אינסולין.

  2. הצריכה היומית שלי היא כ200-150 גר' פחמימות מהגיינר.
  בתודה.
  • פרופ' חיים גמליאל

    11 בינואר 2016 at 04:39

    את התשובה המדוייקת לשאלתך צריך לתת מאמן כושר מדופלם ומוכר ע"י מערכת הבריאות. הנתון החסר בשאלתך הוא כמה חלבון אתה צורך בכל יום ומהו משקל גופך לצורך חישוב כמות החלבון הרצויה לך. נתון זה חשוב הרבה יותר מהכמות של פחמימות שמספק הגיינר. לריענון הידע נציין שמטרת הפחמימות שבגיינר היא להגביר את ייצור האינסולין אשר מהווה הורמון אנבולי שביכולתו להטמיע את החלבון שצרכנו בתוך רקמת השריר ולפתח אותה בקצב יעיל ופעיל יותר. צריכת כמות של 150 עד 200 גר פחמימות מהגיינר יכולה להיות תקינה אם לא מוסיפים לזה עוד כמה מאות גרמים של פחמימות מהתזונה. במקרה קיצוני כזה, בתוך זמן קצר, כל אדם יפתח תנגודת לאינסולין, שיבוש סוכרי הדם ושיבוש של שומני הדם.
• שלומית

  30 בינואר 2016 at 03:18

  היי אשמח לדעת לגבי אגבה וסןכר קוקוס?
  הבנתי שלאגבה אינדקס גליקמי נמוך?
  • פרופ' חיים גמליאל

    14 בפברואר 2016 at 22:55

    שניהם מוגדרים כסוכר לכל דבר ואין להם יתרון על פני סוכר רגיל. אין זה נכון שיש לאגבה אינדקס גליקמי נמוך, כי מדובר בתכשיר שמכיל למעלה מ- 70 אחוז סוכר מסוג פרוקטוז. אמנם 20 עד 30 גרם פרוקטוז ליום אינם מעלים את רמת הסוכר בדם, אך מחקרים הראו שצריכה עודפת של אגבה ו/או של פרוקטוז גרועה אפילו מצריכת גלוקוז והיא גורמת להתפתחות תנגודת לאינסולין ("טרום סוכרת").
• עם שלם יוסף

  22 בפברואר 2016 at 09:32

  קראתי כתבה על מחקר שנערךלצרכני סוכרזית. ויש מסקנות וודאיות שצריכה לאורך זמן. מובילה לסוכרת
  תודה על המאמרים המחכימים.
  • פרופ' חיים גמליאל

    31 במרץ 2016 at 22:50

    צר לי לאכזב אותך אך המסקנות שלך לגבי מסקנות המחקרים הללו מוטעות מיסודן. הסוכרזית לא גורם לסוכרת, אלא נמצא שאנשים שצורכים סוכרזית לאורך זמן הם אנשים שסובלים מסוכרת וזו הסיבה למה הם מעדיפים ממתיק נטול סוכר ולא להיפך.
• יורם

  13 בדצמבר 2016 at 20:39

  לאחרונה הופיעה בטלויזיה כתבה מצומצמת על צוות ממכון וויצמן אשר טוען שמחקר (חלק ממחקר רחב יותר על חיידקי מעיים ותגובות רמות סוכר למאכלים שונים) על עכברים הראה ששימוש בממתיק מלאכותי (נדמה לי על בסיס סכרין) גורם למוח להגיב בסימנים של סכרת. אם עובדה זו נכונה האם יש לבחון אי שימוש בסכרין כלל. ואם כך מה התחליף? האם סוכרלוז עדיף על סכרין? בתקווה שלא ערבתי מחקרים שונים. המיד מהזיכרון..
  • פרופ' חיים גמליאל

    23 בינואר 2017 at 02:12

    בואו ונחשוף שוב את הבלוף של המחקר ממכון וייצמן: הם הרעיבו חיות מעבדה ונתנו להן אפס סוכר בימים שבהם נתנו ממתיקים ואז אולי מצאו נזקים (גם זאת נתון למחלוקת). בבני אדם אין שום מצב שאדם יורעב זמן רב עם אפס סוכר או פחמימות בתזונה. אנו מדברים על הורדת כמויות הסוכר מ- 300 – 400 גרם פחמימות ליום לרמה של 150 או פחות פחמימות. כלומר, חד משמעית אין אף אדם שנשאר עם אפס סוכר ולכן אין שום אפשרות שחיידקי המעיים יהיו אפילו שעה אחת ללא סוכר. את זה לצערי "שוכחים" מדעני וייצמן לספר לקהל הרחב.
• סקרנית

  23 בדצמבר 2016 at 15:59

  שלום פרופ' גמליאל,
  תודה רבה על הכתבה.
  מאד מבלבל אותי הקשר בין פירות, גלוקוז ופרוקטוז.
  קראתי שפרוקטוז הינו סוכר הפירות, ואז קראתי שבתמר יש כ25٪ גלוקוז. מנין הוא מגיע? איך אוכל לדעת עבור הפירות שאני אוכלת מאילו סוכרים הם מורכבים?
  הבנתי שפרוקטוז+גלוקוז הופכים את הסילאן למשל לאותו הדבר בדיוק כמו קוביית סוכר לבנה סינתטית. זה לאחר שחשבתי שמאחר והתמר הוא פרי, מדובר בפרוקטוז, ואז זה בריא יותר.
  אשמח להבין קצת יותר לעומק איך לדעת את הפרטים האלה בצורה חכמה.

  כמו כן אשמח לדעת מה קורה למשל במיצים. נגיד מיץ תפוזים. אם נתעלם לרגע מן הסיבים והויטמינים – מה קורה שם מבחינת הסוכרים לעומת אם הייתי אוכלת תפוז רגיל?

  תודה רבה!
  • פרופ' חיים גמליאל

    23 בינואר 2017 at 01:51

    המדור מיועד לשאלות קצרות ותכליתיות. כדי לענות על כל שאלותייך אצטרך לכתוב כאן הרצאה שלמה על הנושא. מציע להצטרף לאחת הסדנאות הניתנות ברחבי הארץ. לחילופין, כל המידע בנושא מופיע באינטרנט וניתן לקרוא על כך ולהשלים את הידע בהתאם.
• יורי סמואל

  11 בפברואר 2017 at 08:41

  שלום לך פרופסור גמליאל.
  ראשית עליי לומר שאני נהנה לקרוא את כל מאמרייך .
  שנית יצאתי קצת מבולבל לגביי כל עניין הסוכרים.
  רציתי לדעת אם סוכרזית הוא תחליף טוב לסוכר לבן .
  לאחר שעליתי המון במשקל החלטתי שאני מנסה לאכול נכון ואחד מהמרכיבים ששיניתי לעצמי זה סוכרזית במקום סוכר לבן…
  אשמח לתשובה
  • פרופ' חיים גמליאל

    19 בפברואר 2017 at 22:41

    אכן, מחקרים הראו שאנשים שצורכים תחליפי סוכר כמו סוכרזית (סכרין) מורידים כמות משמעותית של פחמימות מהצריכה היומית ומגיעים לשיפור באיזון הסוכר בדם. חשוב מאד לחזור ולהזכיר את הטבלה של מזונות דלי עמילן שיש להעדיף (הטבלה נמצאת בקישורים מומלצים / חומר עזר לקורסים והרצאות).
• יאיר

  17 במרץ 2017 at 15:46

  בפסקה אחרונה העוסקת בסוכרים כוהליים זיש סתירה –
  המלטיטול מוזכר בתחילת הפסקה כסוכר טוב ורק בסוף הפסקה הוא נפסל …

  והערה טכנית לאתר:
  הכתובית המתחלפת בראש העמוד גורמת לכל המאמר לקפץ בזמן הקריאה.
  • פרופ' חיים גמליאל

    17 באפריל 2017 at 21:29

    א. אין סתירה. קרא בעיון ושים לב להבדלים בניסוח הדברים. ב. הוא בכלל לא נפסל ולא נכתב דבר כזה. ג. קפיצת המאמר היא בעיה במערכת אצלך – נבדק במחשבים שונים ובמערכות הפעלה שונות.
• שלומי טרבלוס

  4 באפריל 2017 at 17:36

  שלום פרופסור גמליאל האם שימוש התוסף חומצות אמינו טוב לסכרתיים בגלל חלק מהמרכיבים שלו והאם הם באמת נטולי סוכר כמו שהם מפרסמים
  • פרופ' חיים גמליאל

    17 באפריל 2017 at 21:27

    צריך לבדוק כל תכשיר לגופו ולוודא שאיננו מכיל סוכר וגם לא לקטוז.
• ג'רבי ויקטור

  24 באפריל 2017 at 16:12

  שלום לפרופ' גמליאל

  בימים האחרונים מופצות ידיעות בכותרות שקיים מחקר גדול באמריקה

  הטוען שבשתיית משקאות דיאט, קיים סיכון פי 3 לדמנציה ושבץ .

  אומנם בסוף הכותרת

  הם מדגישים שלא נמצא קשר ישיר בין מוצרי הדיאט לפגיעה המוחית.

  אבל כיוון שמרבית ככל המשקאות הללו הינם מים ותחליפי סוכר כגון סוכרזית וכו'

  מה עוד יכול להיות גורם, אם בכלל?
  • פרופ' חיים גמליאל

    24 באפריל 2017 at 16:41

    צפירת הרגעה: אחת לכמה זמן מודיעים לנו שמחקר חדש, גדול וכו' הוכיח שמשקאות דיאט פוגעים בנו. הרגעו, גם המחקר הזה הוא מגמתי וחסר כל ערך מדעי אמיתי. כמבקר מדעי אני קובע שהוא איננו מוכיח שמשקאות דיאט הם מזיקים, אלא דווקא להיפך. חכו לכתבת תגובה שאוציא בהקדם בעזהי"ת ובה כל המידע מדוע אין במחקר זה כדי לשנות את הקביעה המדעית החד משמעית שממתיקים מלאכותיים הם הם שעוזרים לעצור את מגיפת הסוכרת וההשמנה.
• צופית

  6 במאי 2017 at 10:32

  שלום לך דר
  אשמח מאד לקרוא מאמר הנוגד את המאמר בנוגע לדמנציה ושבץ שעלולים לגרות כל ממתיקי הדיאט.
  כבר יש כזה ?
  תודה על כל המידע.
  צופית
  • פרופ' חיים גמליאל

    9 ביוני 2017 at 15:11

    למה רק מאמר אחד? הקישור הבא יוביל אותך לעשרות מאמרים הקושרים דמנציה ושבץ לעודפי סוכר ופוסלים את הרלוונטיות של מחקר עוקבה אחד שניסה לשחק עם הנתונים ולהציג כביכול "הוכחה" הפוכה. הינה הקישור לעשרות מאמרים (מתוך מאות) המוכיחים בדיוק את ההיפך:
    
• איציק

  10 במאי 2017 at 11:55

  יש לי שאלה,
  לאחרונה ראיי מוצרים שמשתמשים בתחליף סוכר בשם: כמו סוכר, לא הצלחתי למצוא את הרכיבים שלו וגם איני יודע עם הוא תחליף טבעי או מלאכותי, והאם הוא מזיק?
  אשמח להתיחסותך.
  • פרופ' חיים גמליאל

    9 ביוני 2017 at 14:36

    "כמו סוכר" שאני מכיר ושמופיע במרכולים הוא תחליף מעולה לסוכר וניתן בהחלט להשתמש בו ללא כל חשש.
• אלון

  14 במאי 2017 at 23:08

  פרופ' גמליאל שלום,
  התעניינתי בנוגע למוצר מסויים של המותג Tusso, (שיש בו את שני הממתיקים: מלטיטול וסוכרלוז) – מדוע לא מוטבע עליו האישור של אי"ל.
  נאמר לי, שכשיש יותר ממתיק אחד במוצר, לא יוטבע עליו האישור הנ"ל.
  א. האם למיטב ידיעתך הדבר נכון?
  ב. אם כן, האם באמת יש לכך סיבה פיזיולוגית, והמצאותם של שני ממתיקים במוצר הופכים אותו ל"פחות בטוח" עבור סוכרתיים, או שמא זהו כסת"ח (סליחה על הביטוי) בלבד?
  • פרופ' חיים גמליאל

    9 ביוני 2017 at 15:21

    לא ידועה לי סיבה כזאת וצריך לשאול את אי"ל. כנראה שלא מדובר בעובדה שיש "שני ממתיקים" אלא בעובדה שאחד מתחליפי הסוכר הוא "סוכר כוהלי" כדוגמת מלטיטול, אשר חרף העובדה שהוא אינו מעלה את רמת הסוכר בדם, כנראה שאנשי אי"ל לא רואים בו תחליף סוכר יעיל.
• נורית

  24 במאי 2017 at 08:01

  שלום לפרופסור גמליאל,
  אני רוצה לאפות מאפים לחולה סכרת.
  האם תוכל לרשום מהו יחס ההמרה בין סוכר לבין סוכרזית/מתוק וקל…?
  • פרופ' חיים גמליאל

    9 ביוני 2017 at 15:15

    הכל כתוב על תוית המוצר – בעיקר כשמדובר בתכשיר "כמו סוכר" ודומיו.
• טל

  25 במאי 2017 at 14:47

  שלום. גיליתי לפני ימים אחדים כי יש לי סכרת סמויה. א. כיצד אוכל לדעת אם מדובר בסכרת מסוג 1 או 2 ?
  ב. תוכל לפרט מדוע יש להמנע מממתיק הסטיוויה ?
  • פרופ' חיים גמליאל

    9 ביוני 2017 at 15:14

    א. יש לגשת לרופא אנדוקרינולוג מומחה והוא ישלח לבדיקות מתאימות עלפיהן יוכל לתת לך תשובה.
    ב. הקדשתי לסטיביה כתבה שלמה באתר ובה תמצאי את התשובות לשאלותייך. ערכי חיפוש לפי המילה "סטיביה".