בשנים האחרונות חוזרים מחקרים ומוכיחים כי צריכה קבועה של כולסטרול בתזונה לא גורמת לעליה ברמת הכולסטרול בדם, איננה מגבירה טרשת עורקים ולא גורמת לעליה בסיכון למחלות לב…

מחקר נוסף שפורסם בירחון המדעי Circulation מאשר שוב את שהיה ידוע כבר – שצריכה קבועה של ביצים איננה מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקר מקיף זה מסכם את המידע שנאסף על הרגלי התזונה של למעלה מ- 20 אלף רופאים במשך 20 שנה.

כיום ברור כבר מעבר לכל ספק שצריכת ביצים בצורה קבועה (ביצה אחת ליום), אינה מעלה את רמת הכולסטרול בדם ואינה גורמת לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
עם זאת, התברר שכאשר צורכים בקביעות 2 ביצים או יותר ליום, קיימת עלייה מסויימת בסיכון למחלות לב וכלי דם. מניתוח המחקרים האלה מתברר כי העלייה בסיכון קיימת בעיקר אצל אנשים שצורכים 2 ביצים ליום, אך הם לא שינו ולא הורידו את צריכת הפחמימות הריקות בתזונה שלהם.

לכן חשוב להדגיש שוב ושוב : כל המבקש להגביר את הצריכה של ביצים בתזונה היומית, חייב תחילה לצמצם משמעותית את צריכת הפחמימות, מידי יום ביומו. צריכה מוגזמת של פחמימות פשוטות (סוכרים, ממתקים, עוגות, קינוחים) ובעיקר מוצרי מזון עתירי עמילן (לחם חיטה, אורז, תפוחי אדמה, פסטות) הינה הגורם מספר אחת לעליה בשומני הדם "הרעים" ובעיקר לעליה בטריגליצרידים ובכולסטרול "רע".

בהקשר זה נזכיר את המחקר המוביל שפורסם בשנת 2005 בעיתון הקרדיולוגים היוקרתי International Journal of Cardiology ובו בדקו האם צריכה מוגברת של כולסטרול מידי יום משפיעה לרעה על ערכי הכולסטרול בדם. במחקר זה העומד בכל הקריטריונים של מחקר מדעי אמין (מחקר קליני על בני אדם, כפול-סמיות, אקראי ומוצלב) הוכח כי צריכה קבועה של 2 ביצים ליום (המספקות מעל ל- 300 מ"ג של כולסטרול ליום) במשך 6 שבועות רצופים (!!) אינה גורמת לעליית רמת הכולסטרול הכללי או הרע בדם.

המיוחד במחקר זה הוא שבנוסף לנתונים הביוכימיים בדם הוא בדק גם את מצב זרימת הדם בעורקים ע"י מכשיר על-קול (אולטרה-סאונד) וגילה שאין כל הבדל בזרימת הדם אצל הנבדקים בין אם הם הוזנו ע"י 2 ביצים ליום או ע"י מנה מוגברת של דייסת שיבולת-שועל=קוואקר הידועה כמשפרת את רמות הכולסטרול בדם. מחקר זה גם הראה שוב כי דייסת שיבולת שועל מצליחה בפרק זמן קצר (6 שבועות) לשפר דרמתית את רמות הכולסטרול בדמם של הנבדקים.

החוקרים מוקיעים ושוללים את ההמלצה שניתנת כיום לחולי לב להימנע מצריכת ביצים ומזון המכיל כולסטרול וקובעים חד-משמעית שעל סמך מחקרים קודמים רבים ועל סמך מחקר זה, רופאי המשפחה והקרדיולוגים צריכים לעדכן את הידע שלהם וגם להסביר לחולים שלהם שצריכת מזונות מכילי כולסטרול אינה משפיעה לרעה על רמות הכולסטרול בדמם.

במשך שנים רבות טענתי וחזרתי וטענתי כי הכולסטרול בתזונה לא רק שאינו משפיע לרעה על רמות הכולסטרול בדם אלא הוא עוזר לכבד למתן ולאזן את רמת היצירה של הכולסטרול (שומן חיוני ביותר לכל תא בגופנו ובעיקר למערכת העצבים ולמערכת ההורמונלית). יתרה מזאת, מחקרים אחרים מוכיחים כי צריכה קבועה של כולסטרול (עד 300 מ"ג ליום) מביאה לעלייה רצויה ברמת הכולסטרול הטוב (HDL). הכולסטרול הטוב מהווה גורם מכריע במניעת טרשת והסתיידות עורקים.

עם זאת, צריך להזהיר אנשים הסובלים כרונית מרמות כולסטרול גבוהות בדמם, או אנשים עם בעיות בתיפקודי הכבד וכיס המרה, שלא להיתלות במסקנות של המחקרים האלה, ולא להפריז בצריכת מזונות עתירי כולסטרול, בעיקר כאשר אין צימצום משמעותי באחוז הקלוריות הבא מפחמימות פשוטות וממזונות עתירי עמילן. אנשים אלה צריכים לנהל מעקב צמוד אחר השינויים ברמות הכולסטרול בדמם, עם ההגברה של צריכת כולסטרול במזון, זאת מאחר ולאחוז קטן מאד של אנשים עם כולסטרול גבוה בדם יש ליקוי בתיפקוד הכבד ו/או בכיס המרה אשר משבש את מאזן שומני הדם.

מאידך, יש להוקיע את הרופאים הממהרים לרשום תרופות לאנשים עם כולסטרול גבוה מבלי לתת תחילה המלצות תזונתיות נכונות (כמו הימנעות מצריכת מוגזמת של פחמימות וממזונות המכילים שומנים מוקשים ו/או מרגרינה). הם גם אמורים להמליץ על השלמות תזונה חיוניות לאיזון הכולסטרול (ויטמיני B ובעיקר ויטמין B3 שהומלץ ע"י הוועדה העולמית בשנת 2001). הרופאים גם חייבים לנהל מעקב צמוד ומקביל אחר השינויים ברמות שומני הדם, כלומר לאשר ביצוע בדיקות תכופות של שומני הדם.

חשוב להדגיש שאם מתחילים טיפול תרופתי להורדת שומני הדם קשה להיגמל ממנו, ולאורך זמן הוא פוגע במערכות שונות בגוף, ובעיקר בכבד ובתיפקודי המוח.

© פרופ' חיים גמליאל