עד מתי נמשיך לצרוך חומצות שומן טרנס?

חמאה

גם עיריית ניו-יורק מצטרפת למלחמת החורמה נגד חומצות השומן מסוג טרנס – המרכיב העיקרי של המרגרינה והשמנים הצמחיים המוקשים. מתי נזכה לראות תגובה דומה של ראשי מערכת הבריאות בישראל? מתי יצהירו אלה שהחמאה תמיד טובה יותר מן המרגרינה הצמחית עתירת שומני הטרנס? (נא עיינו גם בכתבה במדור "חדשות הרפואה המונעת").

בתחילת חודש דצמבר 2006 הכריזה מחלקת הבריאות של עיריית ניו-יורק על התוכנית לאסור את השימוש בחומצות שומן מסוג טרנס בכ- 22 אלף מסעדות ברחבי ניו-יורק. על פי התוכנית הזאת, נאסר על מסעדות למכור מוצרי מזון המכילים יותר מ- 0.5 גרם של חומצות שומן טרנס ('שומן טרנס') למנה המוגשת במסעדות. איסור זה נכנס לתוקף מיידי, אך חודש יולי 2008 נקבע כתאריך יעד שבו נאסר על מסעדות למכור מוצרי מזון שמכילים כמות כלשהי של שומן טרנס. כלומר, רק מנות נטולות שומן טרנס אושרו לשווק. בעבר, מנה ממוצעת במסעדות מזון מהיר הכילה כ- 10 גרם (!!!) של שומן טרנס.

אמנם, הכרזה זו נתקלה בהתנגדות גורמים אינטרסנטיים שונים, אך היישום של החלטה זו צבר תאוצה. למרות שבתחילה התקשו היצרנים לעמוד בתנאי החוק, כיום החוק נאכף במלואו, וככל שעובר הזמן, תחולת החוק מתפשטת, הרבה בזכות הצרכנים האמריקאיים בעלי המודעות המוגברת לצרכנות בריאה.

חומצות שומן מסוג טרנס קיימות בשפע במרגרינה ובמוצרים שונים המכילים 'שומנים מוקשים'. מדובר בשמנים צמחיים בלתי רוויים ('נוזליים') שעוברים תהליך מלאכותי שבסופו הם הופכים לשמנים רוויים ('מוקשים') תוך כדי הפיכת מולקולות השומן הבלתי רוויות למולקולות שומן רוויות, מלאכותיות, חומצות הטרנס הידועות לשימצה. שומנים רוויים מלאכותיים אלה (מרגרינה), גרועים משמנים רוויים טבעיים (חמאה) מאחר והם אינם מוכרים לאנזימי העיכול, הם נוטים לשקוע בדפנות כלי הדם וגורמים לשיבוש מערכות שונות בגוף כולל המערכת ההורמונלית (השמנת יתר), המערכת העצבית (ניוון עצבי), ומערכת החיסון (כשל חיסוני ודלקות כרוניות).

אין כיום ספק כי הגורם העיקרי למגיפת מחלות הלב וכלי הדם הינו עודף עצום בתזונה המערבית של פחמימות פשוטות ושל שומן טרנס. מחקרים מראים כי תזונה מערבית רגילה מכילה כ- 6 גרם ליום של שומן טרנס. כמות שנקבעה כרעלנית ומסוכנת ביותר.

השאלה העיקרית היא מה עושים רשויות הבריאות בישראל בנושא זה? מזה כ- 10 שנים שאני מתריע על הסכנה שבצריכת מזונות המכילים שומן טרנס וכי אין כל ספק שחמאה עדיפה על פני מרגרינה. והנה, 10 שנים אחרי, ורק קול ענות חלושה נשמע מטעם הגורמים הקובעים במדינה. יתרה מזו, עם כל תוכניות החינוך לבריאות ולתזונה נכונה – אין התייחסות ברורה לאיסור שיש להטיל על צריכת מוצרים המכילים שומני טרנס (מרגרינה, מזונות מטוגנים בשמנים צמחיים, מיני מאפה כולל בורקסים ומלווח, ממרחים שונים כולל ממרחי שוקולד, ממתקים שונים כולל שוקולד, עוגיות וקרקרים, חטיפים שונים ועוד ועוד). מדוע במדינה כמו שלנו אין יוזמה כמו זו שננקטה במחלקת הבריאות של עיריית ניו-יורק? מדוע שיקולים פוליטיים ומסחריים מכתיבים את מדיניות משרד הבריאות במקום שבריאות הציבור תהיה המדד הקובע?

יש לעודד את היוזמה של חברות שונות לייצר 'מרגרינה' נטולת שומני טרנס. אך כפי שאני חוזר ומתריע, אליה וקוץ בה: גם אם מסירים מהמרגרינה את שומני הטרנס, אנו נשארים עם כמות רבה מדי של חומצות שומן מסוג אומגה 6 (חומצה לינולאית) אשר גם היא, כשהיא נצרכת בכמויות מוגזמות, מרעילה אותנו בהיותה המקור לחומרים מגבירי קרישת הדם (טרומבוקסנים) ולחומרים הקרויים פרוסטגלנדינים רעים ולוקוטריאנים רעים אשר מעודדים תהליכי דלקת, אלרגיה ומחלות אוטואימוניות. פרטים נוספים – בקורסים ובהרצאות השונות.

 

עד מתי נמשיך לצרוך חומצות שומן טרנס?

2 תגובות

  • ישראל

    האם שומן מוקשה שעשוי מדקלים הוא עם שומן טרנס ובעייתי לבריאות?

    • פרופ' חיים גמליאל

      בדרך כלל איזכור של המושג "שומן מוקשה" בהקשר של שמן דקלים איננו מעיד על נוכחות "שומני טרנס" המסוכנים בשמן זה. טבלת הרכיבים גם תציין במפורש שאין במוצר שומני טרנס. לעיתים קרובות איזכור המינוח "שמן דלקים מוקשה או מוקשה חלקית" מתייחס לעובדה שהמוצר מכיל קצת יותר מהשומן הרווי של שמן הדקלים בהשוואה לשמן דקלים רגיל. שמן כזה, כאמור, אין בו סכנה לבריאות אם הוא נצרך בכמות המומלצת של כשתי כפות ליום.