לקראת ההשקה של לחם שעורה עתיר בריאות

על השעורה ועל תכונות הבריאות המופלאות שלה כתבתי גם בספרי 'רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו', נספח שלישי, וגם כאן באתר תחת הכותרת "תכונות הבריאות של השעורה".  היום אביא בפניכם את הבשורה שהצלחנו לייצר לקהל הרחב לחם בריאות מקמח שעורים ייחודי, לחם רך, תפוח ואוורירי, טעים ומתחרה באיכויותיו גם בלחם חיטה וגם בלחמים מדגנים אחרים.

בשנים האחרונות עמלה רבות הסטודנטית שלי, גב' אסתר רדאעי ("בריא וטעים זה אפשרי"), להפוך את התיאוריה על הבריאות של השעורה וקמח שעורים מהלכה למעשה תוך שהיא מפתחת דרכים לייצור של מיני מאפה רבים ושונים העשויים על טהרת קמח השעורים. אסתר אמונה על שורה ארוכה נוספת של מוצרי מזון בריאים שהיא מפתחת ללא לאות, אך עליהם אכתוב בהזדמנות אחרת.

רבים מהסטודנטים שהשתתפו בקורסים שלי ביחידה לקידום מקצועי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן, השתתפו גם בסדנאות של אסתר ששולבו במסגרת הקורסים.  הם זכו לטעום לראשונה מוצרי מזון בריאים ביותר שעומדים בקריטריונים הקפדניים של 'הרמ"ת® – הרפואה המונעת התכליתית'. בין היתר מדובר גם על מיני מאפה שונים על טהרת קמח השעורים אותם הציגה אסתר לראשונה בסדנאות אלו, במה שמוגדר כפריצת דרך משמעותית ביישום גישת הרמ"ת® הלכה למעשה.

כאן חברו לצוות גם מר מרדכי אלוש, היזם הבלתי נלאה של הרמ"ת® וגם מהנדס המזון עתיר הניסיון מר דיוויד קראוס אשר עמלו רבות להפוך את הייצור של לחם השעורים ממוצר ביתי למוצר עממי לקהל הרחב, קהל שוחרי הבריאות וחסידי גישת הרמ"ת® אותה הגיתי, פיתחתי, שיכללתי ולימדתי בעשרים השנים האחרונות.

הפעם אסתפק במיקוד הדיווח על לחם השעורים, אך בעתיד אשמח לפרט על מיני מאפה רבים ושונים מבוססי קמח שעורים העוברים הסבה מייצור ביתי לייצור עממי לקהל הרחב.  לא אופתע אם ישאלו השואלים – מה כל כך מיוחד בכך? הרי כל אחד יכול לקחת קמח שעורה ולייצר לחם משלו?  יתרה על כך – מה כל כך מיוחד בלחם השעורים שלכם הרי יש כבר בשוק לחם שעורים, אמנם קשה ולא כל כך טעים, אבל בטוח שהוא גם בריא?

כאן אצטרך לשתף את הקוראים במידע על חלק מהמשוכות הקשות עליהן היינו צריכים לדלג כדי להגיע ללחם שעורים רך, אוורירי וטעים לחיך אבל חשוב לא פחות – גם בריא יותר:

  • לא כל קמח שעורים הוא בריא. אני מקיים שיתופי פעולה עם חוקרים מן האקדמיה הישראלית וגם מן האקדמיה העולמית בכל הקשור למציאת זן השעורה שמקיים את כל כללי הבריאות האופטימליים. מה קורה אם משתמשים בזן רגיל? בבדיקות שערכתי מצאתי בין היתר קמח שעורים מוכר בישראל אשר תכולת העמילן המסיס בו דומה לזו של קמח חיטה והוא לכן משבש את רמות הסוכר בדם ממש כמו קמח חיטה עתיר עמילן. קמח שעורים כזה גם משבש את רמת שומני הדם (טריגליצרידים) שמקורם מעודפי פחמימות בתזונה, בעיקר.  מסקנה:  לא כל לחם שעורים עדיף על פני לחמים אחרים.
  • קמח שעורים הוא קשה יותר להתפחה ולאפיה. ככלל, קמח שעורים הוא קשה לעיבוד ולכן במשך מאות בשנים שימש לחם השעורים 'מאכל בהמות' כפי שכתבתי בספרי בפרק על דגן השעורה.  כיום אנו משתמשים כבר בזן מיוחד של קמח שעורים בעל אינדקס גליקמי נמוך, גם אם הוא קשה יותר להתפחה ועיבוד. יחד עם זאת, אנו פועלים להכניס בקרוב זנים טובים אף יותר, בהתייחס להרכב הביוכימי שלהם, אשר יתנו אינדקס גליקמי מהנמוכים ביותר בעולם ללחם שיהפוך בעתיד על פי חזוננו ללחם עממי שווה לכל נפש.
  • לחם ממאה אחוז קמח שעורים. אין זו 'חוכמה' לערב קמחים עם קמח שעורים ולקבל מיני לחמים טעימים ומעניינים, אך אם עושים זאת מאבדים חלק חשוב ביותר של תכונות הבריאות של לחם השעורים ובעיקר מעלים את האינדקס הגליקמי שלו (פירוש – הוא יעלה את רמות הסוכר בדם בצורה שלילית), במקום לפעול להוריד אותו ככל האפשר.
  • תו איכות של לחם השעורים. לחם שעורים שמיוצר על פי המתווה שלי יישא תג איכות שמעיד על כך שמדובר בזן שעורים מיוחד, במאה אחוז קמח שעורים, ובמתכון ייחודי ומוקפד שקיבל את האישור שלי.  הקפידו לוודא שהתג מופיע, כדי להבטיח שלא מדובר בתחליף זול או בזיוף שאינו עומד בקריטריונים הבריאותיים שפורטו לעיל.

כאמור, בעתיד אשמח לפרט גם לגבי מזונות / מיני מאפה מבוססים על קמח שעורים איכותי אותם נפעל לקדם מתוך מגמה חשובה ביותר – להפוך את רכיבי המזון העממיים הללו לטעימים וגם בריאים ביותר, בלי אותן נקיפות מצפון ו/או תוצאות מעבדה שליליות שמתלוות היום לצריכת מוצרי דגנים אחרים הנפוצים בשוק הישראלי והמערבי.

אם הנכם מעוניינים לקבל דיווחים שוטפים על פיתוחים שונים הקשורים ליישום עקרונות שיטת הרמ"ת® בכל בית, כולל פרטים על רכישת לחם השעורה, אנא היכנסו לקישור הבא וציינו את רצונכם לקבל עדכונים שוטפים כנ"ל.

https://goo.gl/forms/aWFNDhrc8wEzd8Fy1

בברכת שנה טובה ומבורכת בכל,
בבריאות טובה ואיתנה תמיד

© פרופ' חיים גמליאל